מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית

חוזה בוררות מבוטל בגלל פיגור

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2018 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

כתב התביעה שכנגד הנתבעת הגישה כתב תביעה שכנגד על סך של 1,366,196 ₪ נגד התובעת בו נטען כי הנתבעת שכנגד פיגרה בתשלומי התמלוגים, ולאחר תקופה מתחילת ההסכם, נימנעה מלדווח כלל על הכנסותיה והפסיקה לשלם את דמי התגמולים על פי ההסכם.
ככל שהנתבעת סברה שנפלה שגגה אצל הבורר, היה עליה לפעול לביטול פסק הבורר, כולו, או חלקו, אך היא לא עשתה כן ופסק הבורר אושר ע"י בימ"ש. מכאן שלא היה מקום לנוכח פסק הבורר לשוב ולדרוש דמי זיכיון בהיעדר רשת, ללא הסכמת התובעת, או שינוי קביעת הבורר בעיניין זה. לחלופין, לנוכח מחדלה של הנתבעת לבקש, ולו כסעד חלופי, את ביטול ההסכם, היה על הנתבעת לנהוג בזהירות ותחת להודיע על ביטול ההסכם, לבקש תחילה מבימ"ש צו המורה לתובעת לשלם דמי זיכיון בגין התקופה שלאחר הגשת התובענה, או לבקש צו המורה כי ההסכם בוטל עקב אי תשלום דמי זיכיון.
...
אין בידי לקבל הטענה כי יש להטיל חבות על הנתבע, אך משום ביטול ההסכם, מרגע שמעורבותו בכל המחדלים והמעשים שנטענו כלפי הנתבעת כבר בסבב הראשון, הייתה גדולה עוד יותר.
מסיבה זו, איני מקבל שיש מקום, אך ורק לעניין ביטול ההסכם, להטיל חבות אישית על הנתבע שלא התבקשה כלל לגבי מצגים מטעים ושאר מיני מרעין בישין שנטענו וחלקם הוכחו, בעת הגשת התביעה הראשונה.
סוף דבר הנתבעת תשלם לתובעת הסך של 40,000 ₪ צמודים כדין ממועד הגשת התובענה ועד מועד התשלום בפועל.

בהליך המרצת פתיחה בוררות (הפ"ב) שהוגש בשנת 2020 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

הבורר נימק את דחיית דרישת המשיבה לפצוי בגין ביטול מינויה כקבלן ראשי, נימק את דחיית דרישת המשיבה לפצוי בגין הקטנת הקף החוזה, ונידרש בהרחבה לשאלת גובה הפצוי למזמין בגין העיכוב ולקבלן בגין התארכות משך הבצוע.
בפסק בוררות 2 שניתן ביום 04.09.2019 שינה הבורר את התוצאה הסופית וקבע: "מסיכום הנתונים בפרק זה לאחר התיקונים המובאים לעיל, על הקבלן לשלם למזמין פיצוי בגין פיגורים בבצוע סך של 1,873,870 ₪". בפסק בוררות 3 שניתן אף הוא ביום 04.09.2019 מספר שעות לאחר פסק 2 ציין הבורר "... טעיתי בחיוב התקורות המגיעות לקבלן...החישוב צריך להיות על פי 9 חודשים בנכוי 2 חודשים", וקבע "בסיכום לכל התיקונים... מגיע לקבלן פיצוי בסך של 613,430 ₪". פסק בוררות 4 שניתן ביום 17.09.2019 אינו משנה דבר מפסק 3, והשינוי היחידי שבו הוא התוספת שבפתיח המפנה את הצדדים לחשב הכמויות המוסכם על הצדדים על מנת שיחשב את ההתייקרויות בהתאם לתנאי ההסכם על פי הנתונים שהתגבשו בפסק 3.
...
בה בעת תיקן את סעיף 23 וקבע: "...אכן, טעיתי בחיוב התקורות המגיעות לקבלן...החישוב צריך להיות על פי 9 חודשים בניכוי 2 חודשים". השורה התחתונה בפסק 3 היא "בסיכום לכל התיקונים... מגיע לקבלן פיצוי בסך של 613,430 ₪". פסק הבוררות הרביעי הנושא את הכותרת: "9.8.19 עדכון: 4.9.19 עדכון מס' 2: 4.9.19 עדכון מס' 3: 17.9.19" (להלן – פסק 4) – הינו העתקה של מלוא פסק 3 (לרבות הקטעים המסומנים באותיות a ו-b), והשינוי היחידי שבו הוא התוספת שבפתיח הקובעת: "בהתאם להוראת בית המשפט, שהתקבלה אצלי ביום 17.9.19, אני מורה בזאת לצדדים לפנות אל מר יעקב משקיף, חשב הכמויות המוסכם על הצדדים, לחשב את ההתייקרויות בהתאם לתנאי ההסכם על פי הנתונים שהתגבשו בעדכון מס' 2 שלהלן בפסק הבוררות שהוצאתי. מר משקיף מתבקש לעשות את החישוב הנ"ל בתוך שבועיים". טענות המבקשת המבקשת טוענת כי דין פסקי הבוררות להתבטל, על יסוד הטענות המרכזיות הבאות: האחת, הפרת חובת הגילוי מטעם הבורר, נוכח הסתרת "קשרי עבודה הדוקים" שהתגלו לה עת התוודעה לממצאי חוקר פרטי ששכרה לאחר מתן פסק הבוררות, הקיימים בין הבורר לבין המשיבה בהקשר לפרויקט בנייה במעלה אדומים, בו משמשת המשיבה קבלן ראשי ואילו חברת האחים מרגולין, שהבורר נמנה על מייסדיה ומשמש בה מנכ"ל-שותף, משמשת בו כמפקחת.
התוצאה הבקשה לאישור פסק הבוררות מיום 10.09.2019 ביחס לפסק 3 שהוגשה ע"י המשיבה - נדחית.
בקשת הביטול שהגישה המבקשת מתקבלת באופן חלקי בלבד.
פסק הבוררות הראשון, פסק 1, שניתן ביום 09.08.2019 נותר על כנו ואני מורה על אישורו.

בהליך התנגדות לביצוע שטר (ת"ט) שהוגש בשנת 2021 בשלום נתניה נפסק כדקלמן:

משהמבקש הקנה לבורר סמכות להכריע שלא לפי דיני הראיות ולא לפי סדרי הדין ולא לפי הדין המהותי, ולא טען בתצהירו לעושק או הטעה וגם טענותיו בהקשר זה היו בכלליות רבה ללא הצגת מסד עובדתי (לרבות נסיבות כריתת הסכם – בין אם הלוואה בלבד ובין אם הלוואה בין שני צדדים עיסקיים שותפים, כפיש הציג הבורר) המקים עילה לביטול חוזה מחמת אלה בהתאם לסעיפים 18 ו-15 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973 בהתאמה ואף לא פעל בסמוך לביטול חוזה – כי אז טענות אלו דחוקות ממש.
במסגרת העירעור ייחד המערער את עיקר טיעוניו לעניין חוקיות הסכם ההלוואה והסכמי הפשרה לנוכח שעורי הריבית הגבוהים שנקבעו בהם וכי אלו גבוהים באופן קצוני מהמותר על פי צו הריבית, אשר הותקן על פי חוק הריבית, וכי המשיבה שם גבתה ממנו עמלת פרעון מוקדם המגלמת ריבית בשיעור גבוה אף יותר, העולה בעשרות אחוזים על המותר – אשר אף היא צוברת ריבית פיגורים בגובה עשרות אחוזים.
...
לצורך החלטתו היו לפניו כתב התביעה וכתב ההגנה עם נספחיהם, החלטתי מיום 24.12.20 והחלטת כב' השופטת הר-ציון מיום 29.1.21, סיכום טענות בכתב של התובע ושל הנתבע והסכם הפשרה.
זאת, על מנת שבית המשפט לא יידרש לקיים הוכחות ולאחר מכן להגיע למסקנה אשר יגיע עת מלכתחילה יכול היה להפעיל את שיקול דעתו האם יש מקום לנהל הליך שלם אם לאו מש"זמנו של בית המשפט הינו מוגבל, ותור המתדיינים ארוך" ואין מקום להאריך את ההליך לריק על דרך שמיעת ראיות (ראו והשוו: ע"א 3801/06 שרית עובדיה נ' עיריית הרצליה (18.2.2018)).
אי לזאת, ההתנגדות נדחית בשני התיקים - ת"ט 40341-09-20 ות"ט 73848-06-20.

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2020 בעליון נפסק כדקלמן:

לעומת זאת הבורר קיבל תביעות הדדיות של הצדדים בגין התארכות משך ביצוע העבודות ותקופות הפגור בבצוע, אותן ייחס לכל אחד מהצדדים, תוך הפניה להוראות החוזיות הנוגעות להקף חובות הפצוי בהקשר זה. התוצאה הסופית של פסק הבוררות הייתה כי על המשיבה הוטל לשלם למבקשת פיצוי בגין פיגורים בבצוע בסך של 845,893 ש"ח. ביום 4.9.2019 יצא תחת ידיו של הבורר פסק בוררות שני, אשר כלל את פסק הבוררות המקורי במלואו בתוספת תיקונים והערות.
תחת זאת פסק הבורר פיצוי לפי 0.5% מהקף החשבון הסופי לכל שבועיים פגור, פיצוי הנמוך מסכום הפצוי שנקבע בהסכם.
אולם אנו מצויים, כאמור, בשלב שלאחר מתן פסק הבוררות כאשר אמות המידה לביטולו מחמת משוא פנים מחמירות יותר מאמות המידה להעברת בורר מתפקידו בשל הפרת חובת הגילוי המוטלת עליו].
...
דיון והכרעה לאחר עיון בכתבי הטענות ובנספחים שצורפו להם, הגעתי למסקנה כי דין שתי הבקשות להידחות.
סוף דבר שתי הבקשות נדחות.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

הצדדים הגיעו לידי הסכמה, שהתגבשה להסכם בוררות, ו ביום 22/6/22 ניתן פסק הבוררות, ולפיו חויב שותפו של התובע לשלם למבקשים סך של 40,000 ₪ (להלן: "פסק הבוררות").
בנוסף, בין יתר הטענות הועלתה הטענה לקזוז בשל הפגור של המבקשים בסיום העבודות משך כחמשה חודשים.
לעניין העידר העילה, המשיב טען כי ברור, שבמועד החתימה על הסכם המחאת הזכות, ומאחר וטרם הסתיימו העבודות בפרוייקט, לא תעלה טענה לפיגור בלוחות הזמנים או לליקויים בעבודה ,מאחר ובאותו מועד העבודות היו בתחילתן.
באשר לכלל של מעשה בית דין, הרי שהוא נועד , לייעל את הדיון המשפטי, למנוע הכרעות סותרות ואף למנוע הטרדת בעל דין בהתדיינויות חוזרות ונישנות, ולעניין זה יפים דבריה  של פרופ' נינה זלצמן בספרה " מעשה בית דין בהליך האזרחי" עמ' 3-4:  "משנתן בית-משפט מוסמך פסק-דין סופי בהתדיינות כלשהיא, מקים פסק-הדין מחסום דיוני לפני בעלי-הדין, המונע כל היתדיינות נוספת ביניהם בנושא או בשאלה שהוכרעו בפסק הדין. כל עוד לא בוטל פסק –הדין, בין על  ידי ערכאת ערעור ובין על ידי בית-המשפט שנתנו, מחייב פסק הדין את הצדדים לו ביחס לכל קביעה עובדתית או משפטית הכלולה בו, ואין איש מהם יכול להעלות, במסגרת היתדיינות אחרת כלשהיא ביניהם, טענה העומדת בסתירה לקביעה זו" .
...
לא נראה כי בשלב זה של הדיון, ללא דרישה, בירור והתחקות אחר נסיבות החתימה על ההסכם הנ"ל, הצדדים המעורבים ו"הנפשות הפועלות", אורה על סילוק התביעה מסיבה זו. בנסיבות אלה, לאור כל האמור לעיל אני דוחה את בקשת המבקשים לסילוק התביעה נגדם על הסף.
  הבקשה לצירוף תובע לא בכדי, רציתי להכריע בבקשה לצירוף תובע נוסף, שותפו העסקי של המשיב, במסגרת ההחלטה לבקשה סילוק על הסף, שכן כל המקובץ לעיל משליך על קבלת ההחלטה בבקשה זו. איני רואה כי יש מקום לצרף את מר לירון סדון, כתובע נוסף בכתב התביעה, יחד עם זאת, אני מסכימה עם עמדתם של הנתבעים בדבר חיוניות עדותו מר לירון סדון בתיק.
אי לכך הבקשה לצירוף השותף כתובע נדחית, גם היא.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו