באמצעות חברה בשליטתו ויחד עם שתי חברות נוספות (להלן יחד: המארגנים), התקשרו ביום 23.6.09 בהסכם אופציה לרכישת מקרקעין ברח' גרשון ש"ץ 44 בתל אביב, תמורת כשמונה מיליון ₪, מתוך כוונה לבנות במקום ביניין מגורים ובו לפחות עשר יחידות דיור, דבר שהצריך שינוי ייעוד וקבלת היתרים לרוב.
לשיטתו, כאשר צוין בשטר כי הוא מבטיח את מנשרוב "במידה ויעבור סכום העלות הכוללת קרקע+בניה 1,300,000 ₪", הכוונה היא שהעלות הכוללת שיש לבוחנה היא של מחיר הקרקע (890 אלף ₪) ומחיר הבניה (כנגזרת מעלות הבניה בהסכם עם הקבלן), להבדיל מעלויות נילוות, דוגמאת פקוח הנדסי ומשפטי, כופר חניה, מיסים, מימון, והוצאות בלתי צפויות מראש.
...
סוף דבר
התובע השלים את תורף השטר שנמסר בידו לבטחון תוך חריגה משמעותית מן ההרשאה שניתנה לו, הן ביחס לסכום שהשלים בשטר, הן בעיתוי השלמתו.
הדבר אינו שולל את יכולתו של התובע להגיש תביעה חוזית, כפוף כמובן להשתקי הפלוגתא שהם תולדת פסק דין זה (ובהתאם מצומצמת בהרבה משתכנן), אולם דין התביעה השטרית להידחות.
התביעה נדחית אפוא.
