מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

חוות דעת רפואית לא התייחסה לתלונות על רדימות

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2020 באזורי לעבודה נצרת נפסק כדקלמן:

הועדה טעתה משלא בחנה את טווחי תנועות הכתף ומשלא התייחסה לחוות הדעת הרפואית של המומחה מטעם המערער, בכל הקשור להגבלה בתנועות.
טעתה הועדה משקבעה כי מצבו הרפואי של המערער נובע כולו ממצב נווני, מבלי להתייחס לעובדה כי עובר לתאונה למערער לא היו כל תלונות על כאבים ו/או הגבלה ו/או קרעים בגידי הכתף.
כן פורטו תלונות המערער וממצאי הועדה: "מבחינה נוירולוגית מתלונן על רדימות באזור העליון של הזרוע הימנית בצורת חגורה, בבדיקה החזרים חסרים (בגלל סוכרת) ומוסר על היפואסטזיה בצורת חגורה בחלק העליון של הזרוע הימנית". בהקשר זה ציינה הועדה, הן במסגרת תאור מימצאי הבדיקה והן במסגרת סיכום מסקנותיה, כי תקנות המל"ל אינן מקנות נכות בגין הפרעה בתחושה.
...
בנוסף, לא ברור מהחלטת הוועדה כיצד הגיעה למסקנה כי הקרע אינו קשור לתאונה, בשל התפתחות ההסתיידות בגיד, זאת במיוחד לנוכח האמור בחוות דעת ד"ר ספורי בנושא זה - כי הסתיידות אינה גורמת לקרעים בגידי השרוול המסובב ולהפניות לספרות הרפואית המובאת שם. על הוועדה היה להרחיב את נימוקיה בשים לה לאמור בחוות הדעת בהקשר זה. לא ברור מהפרוטוקול האם נבחנה על ידי הוועדה האפשרות כי מדובר בקשר סיבתי חלקי לתאונה, על רקע ההסתיידות בכתף.
סיכומו של דבר, הערעור מתקבל.
על הוועדה לפעול בהתאם לסעיף 13 לפסק דין זה. בהתחשב במכלול נסיבות העניין, ישלם המשיב למערער סך של 2,000 ₪ בגין שכ"ט עו"ד, זאת בתוך 30 יום מקבלת פסק הדין.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2021 באזורי לעבודה חיפה נפסק כדקלמן:

יש לציין שלדבריו, הארוע הראשון אליו נחשף היה עוד בהיותו בשירות סדיר, אך המשיך לשרת ואף נשאר לשירות קבע במשך 8 שנים, דהיינו ללא כל רמז להיתנהגות המנעותית גם נשוא זה. כמו כן, תיאוריו על בעיות שינה כלל לא עולים בקנה אחד עם התמונה המצופה ממישהו שסובל מתגובה בתר חבלתית, דהיינו מתלונן על כך שמתקשה להרדם ואם נרדם מתעורר מצעקות ולא מסביר איזה צעקות גורמות לו להתעורר.
הנכות הפסיכיאטרית: לטענת המערער, לפני הועדה עמדו שלוש חוות דעת רפואיות, אולם הועדה לא התייחסה אליהן באופן מנומק ומעמיק.
כעולה מחוות דעת היועץ, הוא הקשיב לתלונות המערער וערך לו בדיקה גופנית.
...
דיון והכרעה לאחר עיון בפרוטוקולי הוועדה ובכלל החומר המונח לפניי, ולאחר בחינת טענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה, כי דין להידחות.
דין טענות המערער להידחות משלא הצביע על פגם משפטי בפעולת הוועדה.
נדחית טענת המערער שהיה על הוועדה להפנותו לאבחון פסיכיאטרי מעמיק.
דין הטענה להידחות.
סוף דבר לאור כל האמור, הערעור נדחה.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בשלום בת ים נפסק כדקלמן:

עוד הפנו לשינויים המהותיים בין הנוסחים בחוות הדעת -לפי גרסה אחת הכוונה היא שהאוכל נוזל ללא שליטה מכל הפה ואילו בנוסח האחר מדובר בתיחום לשולי השפתיים בלבד ולכך שהמומחית לא התייחסה לטענות ד"ר ברק כי התובעת התלוננה בפניו על אזור רדום אחר.
מומחה נוסף ימונה במקרים בהם בית המשפט ניתקל בקושי מקצועי בחוות הדעת או במומחה אשר מותיר ספק ביחס ליכולתו של בית המשפט להכריע בדבר מצבו הרפואי של התובע על סמך החומרים שלפניו.
הממצאים שעלו מחקירתה של המומחית מעלים שהפגמים בחוות הדעת יורדים לשורשו של ענין ולא ניתן לאמץ את האמור בחוות דעתה בשל חוסר מהימנות הדבק בה. ודוק, אין המדובר אך בפגמים שהם "טכניים" או חזותיים בלבד אלא בפגמים מהותיים (כגון: העידר היתייחסות לצורך בעקירה, הערכת נכות שאיננה מבוססת על תלונות התובעת ועל לשון התקנות העדכניות ועוד).
...
עוד צויין כי "בנסיבות העניין התרשמתי כי יש חשש כבד לחוסר מהימנות אשר עלול לגרום לעיוות דין, וזאת בהעדר הלימה בין תשובתה כי חוו"ד עמדה לפניה לבין יתר תשובותיה לשאלות ההבהרה. עם זאת על מנת לפסול את חוו"ד על ביהמ"ש לקבוע כממצא האם חוו"ד עמדה בפני המומחית אם לאו. בשלב זה סבורני כי טרם בשלה העת להכרעה". בשל אי הבהירות הוריתי על זימונה של המומחית לחקירה בעניין שלאחריה תינתן החלטה.
מסקירת עדותה של המומחית נלמד כי הקלה ראש בהעדר ציון חוות הדעת מטעם הנתבעים במסגרת החומר שעמד בפניה בעת עריכת חוות דעתה ופטרה את העניין כולו באמירה "זה לא נראה לי חשוב" ואת העדר התייחסותה לממצאים של המומחים מטעם הצדדים פטרה באמירה "לא מצאתי לנכון להתייחס". אם לא די בהעדר התייחסותה לחוות הדעת מטעם הנתבעים ולחוות הדעת מטעם התובעת, הרי שנפלו פגמים רבים נוספים בחוות דעתה המצביעים על חריגה מההוראות שניתנו לה בכתב המינוי.
יוזכר כי ב- רע"א 6117/19 כב' השופטת וילנר קבעה כי יש מקום לפסול מומחית אף בנסיבות מקלות הרבה יותר מבענייננו, וצויין כי "ככל שבית המשפט שוכנע כי חוות הדעת מטעם המשיבים לא עמדה בפני המומחית בעת כתיבת חוות הדעת, נראה כי ראוי היה לפסול את חוות דעת המומחית, ולו מפני החשש ממראית עין של עיוות דין". מקל וחומר ברי כי יש לקבל את הבקשה לפסילת המומחית בתיק הנדון.
נוכח האמור לעיל, משעה ששוכנעתי כי למצער חוות הדעת מטעם הנתבעים לא עמדה בפני המומחית ובראי הפגמים האחרים שנפלו בחוות דעתה של המומחית, אני מורה על פסילת חוות דעתה של המומחית מטעם ביהמ"ש, פרופ' דורית ניצן ועל ביטול מינויה לאלתר.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2023 באזורי לעבודה ירושלים נפסק כדקלמן:

אשר להתייחסות הועדה למסמכים הרפואיים ולחוות דעתו של ד"ר ליבני מיום 1.12.21: אכן, הועדה לא התייחסה באופן ישיר לחוות דעת זו בכל הנוגע לליקוי בכתף.
גם מעיון במסמכים רפואיים נוספים שהוצגו על ידי המערער מאת ד"ר ברזילי עולה כי למרות שהמערער התלונן על רדימות בבוהן הגדולה בכף הרגל, בבדיקה גופנית שנערכה לו נמצא כי "אין חולשה בהליכה על בהונות ועקבים" ו"אין חולשת שרירים בשתי הרגליים".
...
דיון והכרעה לאחר שעיינתי בערעור, בתשובת המשיב, בפרוטוקול הוועדה הרפואית לעררים מושא הבקשה, ובכלל המסמכים שבתיק, הגעתי למסקנה כי דין הערעור להידחות, כפי שיפורט להלן.
ובשפתו של ב"כ המערער: "קשר רפואי בדרך כלל הוא לא יחסי בוחנים את זה בעיניים רפואיות של כן או לא וקשר סיבתי משפטי הוא יחסי הוא ברמת הסתברויות. משעלתה בפני ועדת העררים שאלה משפטית של הקשר הסיבתי היה עליה לדון ולבחון את זה בעיניים משפטיות וברמת ההסתברות. הוועדה לא דנה בשאלה הזאת באופן הזה". אין בידי לקבל טענה זו, משאין היא מתיישבת עם חלוקת הסמכויות שבין פקיד התביעות (ובית הדין לעבודה שבא בנעליו מכוח סעיף 391 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995) ובין הוועדה הרפואית: "המוסד לביטוח לאומי (פקיד התביעות) או בית הדין הם הקובעים אם אירוע זה או אחר הוא בגדר תאונה בעבודה, ולוועדה הרפואית הסמכות לקבוע אם קיים קשר סיבתי בין הפגיעה בעבודה לבין הנכות, ובאיזו מידה קיים הקשר" (ראו הציטוט מספרו של קובובי המצוטט בעב"ל (ארצי) 25181-12-11 המוסד לביטוח לאומי - רונית רוזנבלום (מיום 27.10.13), בפסקה 10 וכן ההפנייה שבפסק הדין לפרשת ביטרן).
סוף דבר לאור כל האמור לעיל, הערעור נדחה.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2023 באזורי לעבודה באר שבע נפסק כדקלמן:

המערער טוען, כי הועדה ביססה החלטתה על שיקולים זרים, לא התייחסה לחומר הרפואי ולבדיקות ההדמייה, היתעלמה מחוות דעתם של המומחים מטעמו ועל כן יש להורות על השבת עניינו לועדה על מנת שתיבחן מחדש קיומו של קשר סיבתי בין הארוע התאונתי לפגימותיו בצואר, מרפק שמאל, כף יד שמאל ותקבע נכות נוירולוגית לפגיעותיו.
מסקנות מבחינה נוירולוגית אין קש"ס בין תלונותיו על רדימות ביד שמאל לבין התאונה הנדונה.
הועדה דחתה את הערר מבחינה אורתופדית לאור "מימצאי הבדיקה הקלינית בועדה". עיון בפרוטוקול היועצת הנוירולוגית לועדה מעלה כי היא מפרטת את מימצאי הבדיקה הקלינית שערכה לעניין המרפק וכף היד ואת בדיקות ההדמייה שעמדו בפניה וגוזרת מהם את המסקנות העולות כאשר לדבריה, מימצאי בדיקתה נימצאו שונים ממימצאי בדיקותיהם של ד"ר רובינסון וד"ר אנג'ל. הועדה עיינה בבדיקות שערכה היועצת הנוירולוגית ואף התייחסה בעצמה לחוות דעתו של ד"ר רובינסון ודחתה אותה עקב קיומם של ממצאים שונים (שפורטו בחוות הדעת הנוירולוגית).
...
לאחר שבחנתי את טענות הצדדים הגעתי לכלל מסקנה כי דין הערעור בשאלנ שהמחלוקת, להידחות.
משהוסכם בין הצדדים בעניין הצוואר שהוועדה תתייחס למסמך מיום 13.8.18 ותחזור ותשקול האם יש בו כדי לשנות את החלטתה לעניין הקשר הסיבתי בין האירוע לצוואר, יוחזר עניינו של המערער לוועדה בענין זה. לאור כל האמור, מוחזר עניינו של המערער לוועדה הרפואית לעררים על מנת שתתייחס למסמך מיום 13.8.18 ותחזור ותשקול האם יש בו כדי לשנות את החלטתה לעניין הקשר הסיבתי.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו