חוות דעת נגד מומחה רפואי

הנתבע יגיש חוות דעת רפואית מטעמו בתחום הנפשי בתוך 60 יום מהיום, וזאת כל ככל שבכוונתו להעלות טענות שבמומחיות רפואית כנגד חוות הדעת מטעם התביעה.

...

עם זאת ובהינתן האמור לעיל, בל נשכח כי טרם הסתיים שלב קדם המשפט וכי את מחדלה של התובעת ניתן לרפא ולאזן על ידי פסיקת הוצאות, אל מול תוצאה דרקונית ונוקשה של חסימת דרכה להוכיח טענות שבמומחיות רפואית ככל שהגשת חוות הדעת לא תותר בשלב זה. לאור כל האמור, לא מצאתי כי מחדלה של התובעת בשל הגשה מאוחרת של חוות דעת רפואית בתחום הנפשי, מצדיק לחסום את דרכה להוכיח נזקיה בתחום זה כמבוקש על ידה.

כתימוכין למסקנתי, מצאתי להפנות לפסק דינה של כב' השופטת וולצקי בעניין "שירותי בריאות כללית" שאוזכר לעיל, שם נקבע:" לו היה מדובר בנזק חדש או החמרת מצב למשל מבחינה כירורגית או נפשית, האם לא היה מקום להיעתר לבקשה חרף חלוף הזמן? נדמה שגם על פי עקרונות היסוד שבתקנות נכון יהיה לאזן בין הרצון להגיע לחקר האמת למול הרצון ביעילות הדיון כאשר ידו של העיקרון הראשון על העליונה במקרה זה. אשר על כן, ראיתי לקבוע כי לא יהיה זה מידתי למנוע מהמבקשת להוסיף את טענתה לנזק נוסף. את הנזק שייגרם למשיבים ניתן לרפא בתשלום הוצאות ללא קשר לתוצאות ההליך". (ראו סעיף 81 לפסק הדין).

סוף דבר לאור כל האמור לעיל, הריני נעתרת לבקשה לתיקון כתב התביעה.

המוסד שב על טענתו כי מצבר חוות הדעת שניתנו על ידי המומחה השני עולה כי למומחה השני גישה עוינת של ממש כלפי המוסד, והוא מתבטא כלפי המוסד בסגנון בוטה ומשתלח, מרבה לנקוט עמדה אישית לעומתית ולא ראויה נגד המוסד כגוף, וקביעותיו בחוות דעתו ניתנות תוך הבעת עמדה בנושאים שבמדיניות ופורצים את השאלה הרפואית שבה נידרש לידון ולהכריע בתיק.

...

האמור לעיל נאמר באופן כללי, מבלי להידרש קונקרטית לדוגמאות שהביא המוסד בבקשת רשות הערעור, לנוכח המסקנה אליה הגענו, שלפיה יש למנות מומחה רפואי אחר בשל העובדה כי הבקשה לפסילתו הגיעה לידיעתו של המומחה השני.

לטעמנו, בנסיבות המקרה הנדון, מראית פני הצדק מחייבת מינוי מומחה אחר במקום המומחה השני [השוו: עניין דמרי].

סוף דבר – בקשת רשות הערעור מתקבלת, ואנו קובעים כי בית הדין ימנה מומחה רפואי נוסף אחר.

ככל שבכוונות הנתבעת להעלות טענות שבמומחיות רפואית כנגד חוות הדעת הרפואית שהוגשה מטעם התביעה, שומה עליו להגיש חוות דעת רפואית נגדית מטעמה בתוך 60 יום מיום קבלת טופס וס"ר חתום כדין על ידי התובע.

...

מכל האמור לעיל, ובאיזון האינטרסים בין הצדדים, סבורתני כי יש לבטל את פסק הדין.

התיק נקבע לתז"פ ליום 1/1/24 למעקב אחר הגשת כל האמור לעיל.

המזכירות תמציא החלטתי זו לידי הצדדים ותשלח זימונים בהתאם.

צודקת התובעת בטענתה כי בהעדר חוות דעת רפואית כדין, מנועה הערייה להעלות טענות שבמומחיות רפואית כנגד חוות הדעת מטעם התובעת בכל הנוגע לצלקות.

...

לטענת התובעת, התאונה ארעה בשל רשלנותה של העירייה בגין תחזוקה לא נאותה של השביל ומשכך ומאחר שמדובר במפגע המהווה סיכון בגינו נפגעה התובעת ונפלה, אזי יש לקבל את התביעה במלואה.

בהתחשב בנסיבות המקרה דנן, באתי לכלל מסקנה כי אשמה התורם של התובעת בנסיבות המקרה דנן, יועמד על 20%.

סוף דבר לאור כל המקובץ דלעיל, תשלם הנתבעת לתובעת 1 סך של 124,000 ₪ בתוספת שכ"ט עו"ד בשיעור 20% בתוספת מע"מ ואגרה.

בנוסף, תשלם הנתבעת לתובעת 2 סך של 37,297 ₪ בתוספת ריבית והצמדה מיום בו נשאה הקופה בתשלום ועד לתשלום בפועל.

בהקשר זה יש להוסיף כי מבוטח אינו חייב לבסס את טענותיו כנגד חוות דעתו של המומחה הרפואי בחוות דעת רפואית סותרת מטעמו, שכן הגשתה כרוכה בעלויות, ומעבר לכך יש קושי בהמצאת חוות דעת רפואית מטעם המבוטח לאחר שהמומחה הרפואי נתן את חוות דעתו.

...

בנסיבות אלה, אנו סבורים כי עמידתו של המערער על תביעתו גם לאחר קבלת חוות הדעת ומענה המומחה הרפואי לשאלות ההבהרה הייתה לגיטימית, ולא היה מקום לחייב את המערער בהוצאות, גם אם בסופו של יום בית הדין לא קיבל את טענות המערער.

סוף דבר: נוכח האמור לעיל, מצאנו כי נסיבות המקרה הנדון מצדיקות לחרוג מהכלל שלפיו ערכאת הערעור לא תתערב בפסיקת ההוצאות על ידי הערכאה הדיונית, ואנו סבורים כי לא היה מקום לחייב את המערער בהוצאות בשל דחיית התביעה.

לפיכך, הערעור מתקבל, והחיוב בהוצאות שהוטל על ידי בית הדין האזורי – בטל.