מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

חוות דעת מומחה לקביעת מקום מושבו של אדם

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בהיתחשב במיגבלות מגיפת הקורונה, ובכך שמקום מושבו של התובע בארה"ב - ניתנו הוראות למומחה הרפואי לשוחח עם התובע בהוועדות חזותית [video conference].
המומחה הרפואי הגיש חוות דעת לבית המשפט, ובה קבע שיש למנות אפוטרופוס לדין לתובע לצורך ניהול התביעה.
חוות הדעת של הפסיכיאטר שמונה ניתנה לאחר שהמומחה הרפואי שוחח עם התובע ועיין בתעוד רפואי שהומצא לו. שלישית, בשלב זה כדי לאפשר המשך בירור התביעה יש הצדק למנות אפוטרופוס לדין לצורך המשך ניהול התביעה, שאחרת לא ניתן לנהל את התביעה, והאנטרס של התובע עלול לכאורה להפגע.
...

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

במסגרת פרשת הראיות, שמעתי את עדותם וחקירתם של התובעים, של המומחה שוקר מטעם התובעים, של הנתבעים, של המומחים מטעמם, סיגורה ופורת, של העד מטעמם בסליאן ושל מומחה בית המשפט צבי רון.
כאן אני חוזר לחוות הדעת של המומחה רון, אשר קבע כי נוכח השברים ותיקונים ושאר האילוצים במדריגות הקיימות, כגון מיקום ברזל הזיון במדריגות הבטון וכו', אשר מנע ביצוע החורים במקום הנידרש לפי התקן, במרחק מספיק מקצה המדרגה, הרי שבסבירות גבוהה שלא תתאפשר קבלת מעקה שיעמוד בתקן (ת"י 1142) לגבי המשקל האופקי שהמעקה מסוגל לשאת.
בכל הנוגע לטענה שלפיה התובעים אחראים למחדל וזאת משהנתבעים בסה"כ קיבלו מהם הוראות לבצוע, הרי שטענה זו נסתרת בחוות דעת המומחה רון, אשר קבע כי הפרט שביצועו הנתבעים בפועל, שונה מהפרט שתוכנן וכך או אחרת, הנתבעים הם הגוף המקצועי האחראי על העבודה ולא התובעים, שהינם כאמור הדיוטות ועל כן על הנתבעים היה מוטל לוודא מראש שהעבודה אפשרית ולא לעבוד כמו "תוכי" לפי הוראות שקבלו כביכול מהתובעים או המפקח מטעמם.
גרסת הנתבעים שלפיה לא סוכם בדיוק איזה גוון מבוקש לקבל, אלא כי התובעים יאשרו את הגוון במהלך תהליך ההחלדה, מקבלת תמיכה מעדות התובעת עצמה, אשר ציינה בעדותה בעמ' 23 ש' 26, כי היא שלחה אל האדריכל מטעמה, שמקום מושבו בקייב, צילומים של הלוחות ושאלה אותו איזה צבע הוא רוצה לקבל.
...
לגבי המעקה שלא הותקן בסופו של דבר והמעקה החדש שהותקן לאחר מכן, גם אם הדבר ארך זמן נוסף מעבר לנדרש, הרי שבוצעו בבית עבודות רבות אחרות, כעולה מתצהיר התובעת ולא הוכח כי העיכוב בכניסת התובעים לבית נבע אך ורק מהעיכוב בהתקנת המעקה החדש.
סוף דבר אשר על כן, התוצאה היא שהתובעים ישלמו לנתבעים 10,991 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום הגשת התביעה שכנגד ועד התשלום בפועל וזאת תוך 30 יום מהיום.
בהתחשב בתוצאה, לפיה התביעה נדחתה למעשה ואילו התביעה שכנגד התקבלה על סכום זניח יחסית וכן בהתחשב בכלל נסיבות העניין, אני סבור כי מן הדין ומן הצדק כי כל צד יישא בהוצאותיו וכך אני מורה ומכאן שנדחה גם ראש הנזק של שכר טרחת עו"ד בתביעה שכנגד.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

כך גם היתייחס פרופ' אבינועם רכס, מומחה בנוירולוגיה, בחוות הדעת שערך לגורם לתאונה וקבע כי זו אירעה עקב ארוע תחלואתי חריף, ממנו סבל התובע בשל גורמי סיכון שהיו לו, ללא כל קשר לתקינות ציוד הצלילה.
חוות דעת רפואית רביעית נערכה על ידי ד"ר ראובן לנגר, מומחה לרפואת שקום (נ/14), בהתייחס לתפקודו של התובע וצרכיו הרפואיים והפרא-רפואיים.
על יסוד החומר שבא לפניו, לרבות הודעותיהם של השותפים לצלילה – בן זוגו של התובע, מר חוג'יראת, רעייתו ומדריכת הצלילה שלה, הגב' גוטפריד, כמו גם הרשומה הרפואית של התובע בארץ ובאנגליה (מקום מושבו), לרבות זו שנערכה על ידי רופאתו האישית של התובע ד"ר ניומן שבועיים ימים עובר לתאונה, מצא המומחה לקבוע כי התאונה אירעה בשל "מצב של פניקה", אשר היתדרדר למצב בלתי הפיך של שאיפת מים לדרכי הנשימה ולטביעה, מצב אשר "צולל מנוסה ובמצב גופני טוב עשוי לזהות את תחילתו ... לשלוט בו ולמנוע הדרדרות למצב בלתי הפיך" ומשבמקרה דנן "הארוע החל זמן קצר מתחילת הצלילה ובמים רדודים ... שני גורמים עקריים", כל אחד בפני עצמו או שניהם גם יחד, "עלולים היו לגרום לתחילת תהליך הפאניקה" - האחד "כשל בציוד הצלילה" והשני "מצב בריאותי בעייתי של הצולל". בהתייחס לגורם הראשון - ציוד תקול - קבע כי "מצב של חוסר אויר במיכל", אותו שכר התובע ממנטה, "אינו סביר", ויכול שווסת הצלילה, שהיה חלק מציוד הצלילה האישי של התובע, "ולא היה בפעולה למעלה משנה לפני הארוע", לא היה תקין.
...
סבורני כי יש להיזהר מפרשנות שתרוקן לחלוטין מתוכן את סעיף 5 לפקודת הנזיקין ותהפוך אותו ל"אות מתה".
סוף דבר אין לי אלא לחתום את הכרעתי בציטוט מעדותו של מר יוני אלון, אשר אישר דברים שכתב במאמר שפורסם ביחס לסיכונים הכרוכים בצלילה הקולעים , לדידי, לנסיבות שבאו לפניי - "אין צלילות מסוכנות או אתרי צלילה מסוכנים, יש צוללים מסוכנים, צולל מסוכן הוא כזה שאינו מעריך נכון את כישוריו ובכלל זה ניסיונו והכשרתו, הוא מתפתה לבצע צלילה שהיא מעבר ליכולתו, אינו מעריך נכון הכוונה גם לאלה שמתעלמים מתחושותיהם הפנימיות ואשר נוטלים חלק בצלילות שלגביהן הם יודעים מראש וחשים שהן חורגות מתחום יכולת ההתמודדות שלהם ובכל זאת מנסים לבצע אותן ... אם חולים לא צוללים, הגורם הבא בשכיחותו הוא צולל שאינו בקו הבריאות ואשר מחליט לצלול תוך התעלמות לעתים בוטה מסימפטומים פיזיולוגיים שהם תוצאה ממחלתו או התרופות שהוא נוטל" (עמ' 61-62 לפרוטוקול ישיבת יום 20.12.2019) (ההדגשה אינה במקור) התובע הוא אותו צולל "שאינו בקו הבריאות", אשר החליט "לצלול תוך התעלמות ... בוטה מסימפטומים פיזיולוגיים שהם תוצאה ממחלתו" ומ"התרופות שהוא נוטל" ואף חמור מכך – החליט לצלול תוך התעלמות ברורה מאיסור רפואי מפורש ותוך הסתרתו מכל גורם רלוונטי שנקרה בדרכו ליעד.
מכל הטעמים המבוארים בהכרעתי דין התביעה להידחות וכך אני מורה.

בהליך תיק אזרחי דיון מהיר (תאד"מ) שהוגש בשנת 2023 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לצורך כך הגיש התובע חוות דעת מומחה לפיה לא ניתן לסדר גט ללא כתיבת הגט וזו אינה אפשרית ללא בירור שמות הצדדים כדי שלא ניתן יהיה לפקפק בתוקפו.
רק אז ניתנה החלטה באותו יום, בין השאר, להפניית מרשתה של הנתבעת 2 לעריכת בירור שמות במקום מושבה בחו"ל. לטענת הנתבעת 2 לא פנה אליה איש בבקשה לגרום למרשתה לערוך בירור שמות במקום מושבה ואכן לא הוכח כי בית הדין הפנה את הנתבעת 2 לערוך את בירור השמות במעמד התייצבותו של התובע לראשונה לשם עריכת הגט והיא נימנעה מכך.
מעיון בפסק הדין שניתן בב"ל (בי"ד איזורי לעבודה תל אביב) 39550-11-17 סלצר נ' המוסד לבטוח לאומי, ביום 17.10.2021 נקבע שם כי חברתו התאילנדית ניתקה עמו קשר לא משום שעוכב בארץ אלא משום שהתברר לה כי טרם הסתיימו הליכי הגירושין עם אישתו לשעבר והסתבר לה כי התובע הונה אותה עת הציג עצמו חופשי לנישואין.
...
עולה מכל האמור לעיל, כי דין התביעה בעילת הרשלנות להידחות.
רק משום אמירה זו דינה של התביעה לפיצוי בגין לשון הרע להידחות על הסף.
סוף דבר הוא כי התביעה נדחית כולה והנני לחייב את התובע לשלם לנתבעות הוצאות משפט בסך 8,000 ₪ לכל אחת מהן.

בהליך שהוגש בשנת 2023 בבתי המשפט לענייני משפחה נפסק כדקלמן:

סעיף 15 לחוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל"ג-1973 קובע: "על יחסי הממון בין בני זוג יחול חוק מושבם בשעת עריכת הנישואין, אולם רשאים הם בהסכם לקבוע ולשנות יחסים אלה בהתאם לחוק מושבם בשעת עשיית ההסכם." יפים לענייננו דברי כב' השופטת בייניש בע"א 7687-04 מרדכי ששון נ' זוהר ששון, פ"ד נט(5) 596, 610: "אשר לרישה של הוראת סעיף 15 הנ"ל נקבע בה כי ככלל, על יחסי ממון בין בני-זוג יחול "חוק מושבם בשעת עריכת הנישואין". חוק יחסי ממון אינו מגדיר מהו "מקום מושב". בשיטתנו מקובל לומר כי "מקום המושב" הוא המקום שבו נמצא מרכז חייו של אדם בעת הרלוואנטית, קרי המקום שאליו יש לאדם את מרב הקשרים והזיקות.
האיש מסתמך על חוות דעת של עו"ד סבינה מאייר (להלן: "המומחית מטעם האיש"), שקובעת כי בהתאם לדין האיטלקי, החוק החל על יחסי הממון של הצדדים הוא החוק הישראלי, שכן הוא הדין המשותף לצדדים (האשה ישראלית והאיש בהמשך קיבל אזרחות ישראלית), והן מאחר והצדדים ניהלו את עיקר חיי הנישואין במדינת ישראל.
...
טענות האישה: דין התביעה להידחות על הסף מאחר והאיש לא הצליח להרים את הנטל ועל אף המלצת ביהמ"ש למחוק תביעה זו התעקש האיש להמשיך ולנהלה.
דיון והכרעה: לאחר שעיינתי בטענו הצדדים ובמסמכים שהוצגו בפני הגעתי למסקנה כי דין התביעה להידחות.
אשר על כן דין התביעה להידחות.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו