חוות דעת מומחה לליקויים בשמיעה

בדיקת השמיעה שנערכה לתובע מיום 28.2.17 הצביעה על ליקוי תחושתי עיצבי קל הן באוזן שמאל והן באוזן ימין כמפורט במסמך הרפואי וכפי שצוין בחוות דעת המומחית: "ליקוי שמיעה קל בתדר 3000 הרץ דו"צ בנוחות סף שמיעה לדיבור תקין בשתי האזניים". המומחית הבהירה כי הטינטון עליו התלונן התובע עולה בקנה אחד עם בדיקות השמיעה שנערכו לו. כמפורט בעמוד 28 שורה 30-עמוד 29 שורה 4): "ש. ... התובע התלונן בפנייך על טינטון חד צדדי? דו צדדי?

...

גם לאחר שעיינתי בטענות הנתבעת בסיכומיה, הגעתי לכלל מסקנה כי חרף הקשיים עליהם הצביעה הנתבעת, עלה בידי התובע להוכיח כי הוא נפגע בתאונת דרכים בנסיבות המתוארות על ידו.

בשקללי את הסיכוי שהנכות תגרום לפגיעה בכושר השתכרותו, לאור טיבה וטבעה של הנכות, ובהנחת עבודה כי התובע יעבוד עד גיל 70 (הן משום שחלק ארי מהכנסותיו הינו כעצמאי והן נוכח היותו עו"ד) אני קובעת לתובע פיצוי גלובלי בראש נזק זה לעתיד בסכום של 400,000 ש"ח כולל תנאים סוציאליים (כאשר הפיצוי הוא בגבולות של כ- 50% מתחשיב אקטוארי הלוקח בחשבון כי בסיס שכרו של התובע עולה על השכר הממוצע במשק, וכן לוקח בחשבון כי חלק מהכנסותיו של התובע הינן כעצמאי ולפיכך לא נלוות להן תנאים סוציאליים בהעדר הוכחה).

סוף דבר סה"כ נזקי התובע הם כדלקמן: אובדן כושר השתכרות (בצירוף תנאים סוציאליים) – פיצוי גלובלי 400,000 ₪ עזרת הזולת - 10,000 ₪ הוצאות רפואיות, נסיעה והוצאות אחרות נזק לא ממוני 5,000 ₪ 33,203 ₪.

------------- סה"כ פיצוי 448,203 ₪ לאור כל האמור, הנני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובע סך של 448,2034 ₪ בצירוף שכ"ט עו"ד בשיעור כולל של 15.21% וכן הוצאות משפט שהוציא התובע.

בחוות דעת המומחה נקבע כי המשיב סובל מליקוי שמיעה – Nosie Induced Hearing Loss (NIHL) / Acoustic Trauma וכי תבנית האודיוגרמה מתיישבת עם חבלה אקוסטית / NHIL.

...

בית הדין האזורי נימק את ההחלטה על מינוי מומחה בעמידת המשיב בנטל השכנוע לפי סעיף 84א(א) לחוק, אשר "לא דורש כתנאי להתקיימותו כי העובד ייחשף מידי יום לרעש התקפי ומתמשך. הדרישה היחידה היא חשיפת המבוטח לרעש התקפי ומתמשך". בית הדין הפנה להגדרות בתקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות העובדים ברעש), התשמ"ד – 1984 (להלן –תקנות הבטיחות) מהן עולה אמנם כי לא די בחשיפה חד פעמית לרעש התקפי אלא נדרש שיהיה מתמשך, אך "חשיפה לרעש מתמשך והתקפי יכולה להחשב חשיפה שאינה מותרת גם אם משכה הוא דקות ספורות" ולפיכך "גם אם המטווחים לא בוצעו בתדירות יום יומית, אין בכך כשלעצמו כדי לאיין את התקיימות התנאי הקבוע בסעיף 84א(א)(1) לחוק". בית הדין האזורי הוסיף וקבע כי על המשיב לא מוטלת חובה לערוך בדיקות מפלסי רעש וכי "די בכך ששוכנענו ששהות במטווח שנמשך מספר שעות, כרוכה בחשיפה לרעש". בהקשר זה נפסק כי בדיקת השמיעה שביצע המשיב עשויה להתאים מבחינת האודיוגרם שבה לנזק שמיעה שמקורו בחשיפה לרעש מזיק, ולפי הלכת פאנוס נאסר (עב"ל (ארצי) 717/08 פאנוס נאסר – המוסד לביטוח לאומי (10.12.2009)) יש בה כדי להצדיק מינויו של מומחה יועץ-רפואי.

מקובלת עלינו אפוא פרשנות המוסד, הנסמכת על לשון החקיקה ותכליתו של סעיף 84א(א)(1) לחוק הביטוח הלאומי, לפיה ככלל "רעש מתמשך והתקפי" הוא רעש החוזר על עצמו באופן תדיר כחלק משגרת עבודתו של המבוטח כעולה מטבלה 1 בתוספת השניה לתקנות הבטיחות הבוחנת את הרעש ביום עבודה, מבלי שנידרש לקבוע מסמרות בשאלת תדירות הרעש (לדוגמה: עובד במתכונת "היברידית" המגיע למקום העבודה רק שלושה ימים בשבוע; מכונות הפועלות רק בחלק מימי השבוע), ומכל מקום - ותוך היקש מהגדרת "רעש התקפי" - עליו להיות בהיקף העולה על 200 שעות לפחות בשנה.

בשולי הדברים מצאנו לנכון להעיר, כי על פרשנות הוראת חוק שטרם נבחנה להיות פרשנות המוסד ולא פרשנות אישית של פרקליט מפרקליטי המוסד שבאופן אקראי כתב את אחד מכתבי הטענות בהליך או הופיע בדיון מבין הדיונים שהתקיימו בו. חזקה על המוסד, כפי שאף למדנו מניסיוננו, כי כך הוא פועל וכי נפלה מלפניו תקלה בהליך שבפנינו.

סוף דבר – הערעור מתקבל וההכרה במשיב כ"נפגע עבודה" עקב חשיפה לרעש מתמשך והתקפי במטווחים מתבטלת.

תמצית טענות הצדדים לטענת התובע, חוות דעת המומחה אינה קובעת קשר סיבתי חד משמעי בין הירידה בשמיעה ובין תנאי עבודת התובע אולם, המומחה מטעם בית דין ציין כי לא נבחנו תדרים 3 ו-6 וכן ציין כי אין מידע כי התובע סובל מליקוי שמיעה בצעירותו טרם החל בעבודתו הנוכחית.

...

בשם לב לקביעתו החד משמעית של המומחה הרפואי אשר לא נסתרה ומשלא הופנו שאלות הבהרה, לא מצאתי ממש בטענה כי לא הונח בפני המומחה מידע על בעיות שמיעה בצעירותו של התובע לפיכך, יש לקבל את התביעה.

משעה שלא מדובר ברעש תמידי באוזניים עקב חשיפה לרעש (סעיף (84 (א)(ב) לחוק) , וכן לא נמצאו פניות חוזרות ונשנות כדרישת החוק, דין התביעה ביחס לטנטון להידחות.

סוף דבר לאור כל המקובץ, בשם לב לחוות דעת המומחה אשר הינה ברורה נהירה ומבהירה מדוע לא ניתן לקשור בין הליקוי ממנו סובל התובע ובין תנאי עבודתו ובהעדר סיבה שלא לאמץ את חוות דעת המומחה, התביעה נדחית.

שאלה: האם כושר שמיעתו של התובע בתדירויות הגבוהות (ממוצע של 3,000 ו-4,000 מחזורים לשנייה) פחת בשיעור של 25 דציבל לפחות בכל אחת מהאוזניים? תשובה: "כמפורט בטבלה לעיל – כן". הנתבע הודיע כי לאור האמור בחוות הדעת ובתשובות המומחה, יש להכיר בליקוי שמיעה כפגיעה בעבודה.

...

בהמשך טען הנתבע, לעניין טנטון, כי משהתובע לא המציא לפחות שתי תלונות בלתי תלויות ואותנטיות על טנטון, שלא בסמוך למועד הגשת התביעה, יש לדחות את התביעה בעניין זה. הצדדים הגישו סיכומים בכתב בעניין הטנטון.

אכן, כך נקבע בשורה של פסקי דין, אולם אנו סבורים כי אין ליישם הלכה זו בענייננו ונסביר.

ואולם, שעה שהדיווח על טנטון מופיע בבדיקות שמיעה משנת 2000 ומשנת 2004, אשר נערכו זמן רב לפני הגשת התביעה למל"ל וללא כל קשר לתביעה שכזו, הרי שלטעמנו מדובר על פניות אותנטיות, שיש לראות בהן כפניות חוזרות ונשנות לטיפול רפואי.

לאור כל האמור, התביעה מתקבלת.

ביום 13/2/22 התקבלה לתיק חוות דעת המומחה: התובע סובל מליקוי שמיעה מושרה רעש מאז השנים 1999-2004.

...

משהתובע אינו עומד בכל תנאי סעיף 84א(ב), יש לדחות את התביעה לעניין טנטון.

סוף דבר – התביעה לעניין ירידה בשמיעה מתקבלת.

התביעה לעניין טנטון – נדחית.