חוות דעת מומחה לליקויים בבנייה

כמו כן, בהעדר חוות דעת מומחה בתחום ליקויי הבניה, לא עלה בידי המזמין להוכיח טענתו כי הקבלן ביצע עבודתו ברשלנות בהתאם לדיני הנזיקין, באופן שגרם למזמין נזקים מוכחים בגינם זכותו להפרע פיצוי מהקבלן.

...

סיכום ביניים מס' 3 – לאור כל המקובץ לעיל, מתקבלת המסקנה כי, לא עלה בידי המזמין להוכיח טענותיו להפרת ההסכם על ידי הקבלן.

סוף דבר התביעה מתקבלת בחלקה.

התביעה שכנגד נדחית.

לכתב התביעה צורפה חוות דעת מומחה בעיניין ליקויי בנייה רלוואנטיים.

...

לאחר שעיינתי במסמכי ובטענות הצדדים אני קובע כך: צווי העשה כולם מושא התביעה נתונים לסמכותו הייחודית של המפקח על רישום המקרעין, ולכן איני מוסמך לדון בהם ולכן התביעה לפסוק אותם נמחקת מכתב התביעה, כאשר התובעת תוכל, אם תחפוץ בכך, להגיש תובענה רלוונטית נפרדת לפני המפקח על רישום המקרעין.

אינני מקבל את טענת התובעת כי הוראות סעיף 3(ב) לתקנון המצוי אינן חלות בעניינו מאחר שהתביעה שלנו עוסקת בנזקים שנגרמו בעבר ועדיין נגרמים בהווה לדירת התובעת, בשונה מנוסח הסעיף בתקנון הקובע כי "אי ביצועו עלול לפגוע בדירתו של דורש התיקון". ראשית, טיעון זה עומד בסתירה למה שהתובעת עצמה כתבה בכתב תביעתה, כמפורט לעיל; ושנית, מדובר בפרשנות מאולצת ובלתי משכנעת של הכתוב בסעיף 3(ב) לתקנון, ולו מהטעם שהתובעת עצמה טוענת שהנזקים עדייןם נגרמים בהווה, ולכן וממילא, הם עדיין עלולים בכך לגרום נזק גם בעתיד.

יוער כי הפסיקה קבעה כי כאשר ישנם סעדים שונים בתביעה נתונה, שחלקם בסמכות עניינית ייחודית של ביהמ"ש האזרחי וחלקם האחר בסמכות עניינית ייחודית של המפקח, אין מנוס מפיצול הסעדים והתביעות בין שתי הערכאות, כל אחת לפי סמכותה.

לסיכום בהיעדר סמכות עניינית לבימ"ש זה לדון בכל צווי העשה שנתבעו בכתב התביעה, הם נמחקים מכתב התביעה, והתובעת רשאית ככל שתחפוץ בכך להגיש תביעה מתאימה לפני המפקח על רישום המקרקעין.

ליקויי בנייה מצאתי לנכון לאמץ את חוות דעת המומחה בייחס לליקויי הבנייה.

...

באשר לשני הסכומים שנותרו להכרעתי החלטתי שלא לאשר את הסכום שבסעיף 4.2 ולעומת זאת לאשר את הסכום שבסעיף 6.4.

הנתבעת תשלם לתובעים 65,000 ₪ עבור הפגמים בחניה ו-15,000 ₪ עבור עגמת נפש.

הנתבעת תשלם לתובעים 40,800 ₪ עבור האיחור במסירה.

הנתבעת תשלם לתובעים שכר טרחת עו"ד בסך של 25,000 ₪.

סיכום התוצאה אשר על כן, אני מקבל את התביעה באופן חלקי ומחייב את הנתבעת לשלם לתובעים את הסכומים הבאים: סך של- 51,795 ₪ בגין עלות תיקון ליקויי הבנייה בהתאם לחוות דעת המומחה מטעם בית משפט (סכום זה כולל גם עלות פקוח הנדסי וכן עלות תיקון על ידי קבלן מזדמן), וכן סך של- 8,000 ₪ בגין הנזק הלא ממוני, ובסך הכול סכום של- 59,795 ₪.

...

כאמור, בהתאם לפסיקה גם במקרה של אי מתן הזדמנות נאותה, ממילא אין מקום לכפות תיקון בפועל אלא רק להפחית מגובה הפיצוי לעלות שהיה נושא בה הקבלן, אולם נוכח המסקנה אליה הגעתי לא מצאתי כי יש מקום להפחתה שכזו במקרה שלנו.

סיכום התוצאה אשר על כן, אני מקבל את התביעה באופן חלקי ומחייב את הנתבעת לשלם לתובעים את הסכומים הבאים: סך של- 51,795 ₪ בגין עלות תיקון ליקויי הבנייה בהתאם לחוות דעת המומחה מטעם בית משפט (סכום זה כולל גם עלות פיקוח הנדסי וכן עלות תיקון על ידי קבלן מזדמן), וכן סך של- 8,000 ₪ בגין הנזק הלא ממוני, ובסך הכול סכום של- 59,795 ₪.

כמו כן, אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעים הוצאות משפט בסכום כולל של- 7,000 ₪ (בין היתר, בשים לב לסכום שנפסק לעומת הסכום שנתבע), וכן שכ"ט עו"ד בסך כולל של- 8,500 ₪ (כולל מע"מ).

למעלה מן הצורך, מצאתי לנמק את הטעם לדחיית אחת מטענות המערערות, הנוגעת להפחתת הפצוי בגין ליקויי בניה ברכוש המשותף בהתאם לחלקן היחסי של המערערות: בפסק הדין המשלים, בית המשפט המחוזי אימץ את חוות דעת המומחה לעניין ליקויי הבנייה ברכוש המשותף, כך שהסכום שנפסק בגין ליקויים אלו הועמד על סך של 254,850 ש"ח. עם זאת, נקבע כי חלקן היחסי של המערערות ברכוש המשותף עומד על כ-17.1% בלבד, ועל כן יש להעמיד את הפצוי המגיע למערערות בגין הליקויים ברכוש המשותף על כ-17.1% מהסכום שקבע המומחה, קרי על סך של 43,681 ש"ח בלבד (הפחתה של 211,168 ש"ח).

...

סבורני כי, לעניין ההצמדה, הדין עם המשיבים.

יצוין כי בניגוד לחישוב אותו הציגו המשיבים בערעורם, על מנת לקבוע את מדרגת תשלום התמורה הנוספת, יש להצמיד את תקבולי המכירות למדד תשומות הבנייה, בדרך שקבע בית המשפט המחוזי בפסקה 44(ב)9 לפסק הדין המשלים: "כל פעם שייחתם הסכם מכר לאחת מדירות הנתבעים, יש לשערך את שווי התקבולים שנקבעו בו, לערכם ביום חתימת ההסכם ובאופן זה הסכום הנקוב בטבלה בנוגע ל'סך תקבולי המכירות' יהיה בערך הריאלי של מועד חתימת כל הסכם מכר שייחתם למכירת דירות הנתבעים". פרשנות בית המשפט המחוזי לעניין זה מקובלת עליי.

התשלום יהא בתוספת מע"מ. סוף דבר הנני ממליץ לחבריי לקבוע כי דין ע"א 6927/20 להידחות לפי תקנה 148(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, כי דין ע"א 3964/22 להידחות אף הוא בהתאם לתקנה 148(ב) הנ"ל, למעט טענת המערערות ביחס לסעיף 71 להסכם הקומבינציה ולפיצוי בגין המחסן (כמפורט בפסקאות 13-12 לעיל), וכי דין ע"א 3988/22 להתקבל, הכל כמפורט לעיל.