חוות דעת מומחה לבית הדין לעבודה

לעניין זה, יש לראות בהחלטה מיום 11.7.2021 כחלק בלתי נפרד מפסק דין זה. אשר לחוות דעת המומחה, בהתאם לפסיקה מושרשת היטב בבתי הדין לעבודה, חוות דעתו של המומחה מטעם בית הדין הנה בבחינת "אורים ותומים" בתחום הרפואי, וככלל בית הדין יסמוך עליה את ידיו ולא יסטה ממנה, אלא אם קיימת הצדקה עובדתית או משפטית יוצאת דופן לעשות כן[footnoteRef:2].

...

] על רקע האמור לעיל, שוכנעתי, כי יש לקבל את התביעה להכרה בליקוי ממנו סובלת התובעת בכפות ידיה בהתאם לחוות דעת המומחה כפגיעה בעבודה על פי הלכת המיקרוטראומה.

סוף דבר התביעה להכיר בפגיעה בכפות ידיה של התובעת, ביד ימין וביד שמאל כ"פגיעה בעבודה" על דרך המיקרוטראומה – מתקבלת.

התביעה להכיר בפגיעה בכפות ידיה של התובעת, ביד ימין וביד שמאל כ"פגיעה בעבודה" כמחלת מקצוע– נדחית.

המל"ל הבהיר כי תחילה כפר בחבותו, ודחה את תביעת הנפגע להכיר בארוע המוחי כתוצאה מתאונת עבודה, ורק לאחר שהוגשה חוות דעת מומחה בהליך בבית הדין לעבודה מצא להכיר בארוע כתאונת עבודה, או אז ניתן פסק דינו של בית הדין ביום 17.8.14 ובשלו החל המל"ל לשלם גמלאות לנפגע.

...

ואילו בסעיף הוראת המעבר של תיקון 146 נכתב "תחילתו של 328(א1) לחוק הביטוח הלאומי כנוסחו בסעיף 56(4) לחוק זה, ביום כ"ט בטבת התשע"ד (1 בינואר 2014), והוא יחול על ביצוע ניכוי, או על ניכוי שמבטח או צד שלישי מבוטח היו רשאים לנכות כאמור באותו סעיף, מאותו מועד ואילך... דברי המחוקק ברורים ופשוטים ואינם מחייבים פרשנות. נקבעה הוראת מעבר שמאפשרת כפשוטה ללא הגבלה להפעיל את התיקון על כל ניכוי שנעשה לאחר יום 1.1.2016 ואילך. חקיקה רטרוספקטיבית מובהקת ומפורשת...אמנם לא מצאנו התייחסות מפורשת לסוגיית תביעות שהתיישנו קודם לתיקון, אך הניכוי שלהם נעשה לאחר התיקון, אולם מצאנו החלה רטרוספקטיבית ברורה הכוללת "כל ניכוי" שנעשה לאחר 1.1.2016.

לסברתי, הוראת סעיף 328(א1)(3) לחוק הקובעת תקופת התיישנות מיוחדת, חלה גם בנדון, עת מדובר בתביעת המל"ל מכח הסכם, מסקנה המתחייבת לסברתי הן מלשון הסעיף, הן מתכלית התיקונים שבוצעו בו, והן ממהותו ותכליתו של ההסכם בין המל"ל למבטחות.

מכלל האמור – הבקשה נדחית.

התובעת צרפה להקלטות חוות דעת מומחה שתמלל אותן.

בית הדין הארצי סיכם את הכללים המנחים לקבלת הקלטות ותמלילים כראיה העולים מן הפסיקה כך: "דרך המלך להגשת הקלטה כראיה היא באמצעות הגשתו של סליל ההקלטה עצמו, או המדיה הדיגיטלית בה בוצעה ההקלטה, יחד עם תצהיר של מבצע ההקלטה המעיד על זהות המקליט, דרך ביצוע ההקלטה (לרבות סוג המכשיר והאם פעל במשך כל זמן השיחה), מוועדה, זהות המשתתפים בשיחה שהוקלטה וכיצד נשמרה ההקלטה בזמן שחלף. דרך כלל יש לצרף לכך גם תמליל, אשר ישמש כאמצעי עזר, ויעלה על הכתב את שנאמר בהקלטה. מובן כי התמליל אמור להיות מקצועי ואמין כשלעצמו, ולשקף את כל שנאמר בהקלטה בצורה מדויקת. על מנת שבית הדין יוכל להתרשם מכך יש לצרף לתמליל תצהיר או אישור אחר, של מי שערך אותו. האמור לעיל הינו דרך המלך, אך ייתכנו לה חריגים בתלות בסוג ההליך המתנהל ובכלל נסיבות העניין. הערכאה הדיונית, היא שתיתן דעתה לכלל השיקולים ותחליט אם יש הצדקה לקבל הקלטה – או תמליל – כראיה גם אם הוגשו שלא במסגרת "דרך המלך", הכל תוך שמירה על העקרונות הבסיסיים של דיני הראיות בהתאמה לסוג ההליכים המתנהלים בבתי הדין לעבודה, ולשכם השגת התכלית של חשיפת האמת ועשיית צדק" (עניין קל-לי).

...

יתרה מכך יש לדחות את הבקשה גם משום שהנתבעת הגישה כבר את תצהיריה בלי להתייחס להקלטות ולכן תהיה פגיעה אנושה בזכויותיה הדיוניות.

משום כך אין בידי לקבל את טענת הנתבעת כי קבלת ההקלטות בעת הזו תגרום לה לפגיעה אנושה שאינה בת פיצוי.

לנוכח האמור בקשת התובעת מתקבלת באופן חלקי כך שהקלטות ששלחה הנתבעת בתכנת המסרים WhatsApp מתקבלות לתיק כראיה וכך גם תמליליהן.

לאחר ששקלנו את טענות הצדדים ובחנו את שתי חוות הדעת של המומחים שמונו ולאור הילכות בית הדין הארצי לעבודה, הגענו למסקנה כי יש לאמץ את חוות הדעת של המוחה השני וכי התובעת זכאית לגימלת שמירת היריון מכוח סעיף 58(1) לחוק.

...

בהתחשב בכך שחוות דעתו של המומחה השני שמטיבה עם התובעת, היא מפורטת ומנומקת, ומתבססת על האישורים הרפואיים מזמן אמת של הרופא אורתופד והרופא מומחה בגניקולוגיה שטיפל בתובעת, אנו סבורים שיש לאמצה.

] סוף דבר לאור האמור, אנו מאמצים את חוות הדעת של המומחה השני, פרופ' יוסף איצקוביץ, כי התובעת זכאית לשמירת היריון מיום 15.7.2021 ועד ללידה שהתרחשה ביום 20.9.2021.

התביעה מתקבלת.

הנתבעת טענה כי אין מקום לפצוי שכן כל הוצאותיו מכוסות על ידי המל"ל. התובע הגיש מטעמו אסופת קבלות על סך של כ - 15,600 ₪, לא כולן קשורות לתאונה (עלות חוות דעת מומחים לצורך ההליכים בבית הדין לעבודה), חלקן צורפו יותר מפעם אחת.

...

מכל מקום, ברי כי התובע עובד שעות נוספות בהיקף משמעותי, ואין בידי לקבל את טענתו לפיה בגין התאונה נבצר ממנו לבצע שעות נוספות.

בקשתה של הנתבעת לזמן נציג כזה לישיבת ההוכחות כעד מטעמה נדחתה לאור התנגדות התובע מטעמים דיוניים (אי הגשת תצהיר ולחלופין בקשת פטור מתצהיר מטעם נציג מכבי במועדים שנקבעו להגשת הראיות); ההתנגדות התקבלה אמנם, אולם בסופו של דבר נותרו טענות אלו בגדר טענה מפיו של התובע בלבד, כעדות יחידה של בעל דין שאינה נתמכת באסמכתאות או בעדות תומכת אחרת.

מכל האמור לעיל אני מעריכה את הפיצוי בגין ראש נזק זה על סך של 24,000 ₪.