המל"ל הבהיר כי תחילה כפר בחבותו, ודחה את תביעת הנפגע להכיר בארוע המוחי כתוצאה מתאונת עבודה, ורק לאחר שהוגשה חוות דעת מומחה בהליך בבית הדין לעבודה מצא להכיר בארוע כתאונת עבודה, או אז ניתן פסק דינו של בית הדין ביום 17.8.14 ובשלו החל המל"ל לשלם גמלאות לנפגע.
...
ואילו בסעיף הוראת המעבר של תיקון 146 נכתב "תחילתו של 328(א1) לחוק הביטוח הלאומי כנוסחו בסעיף 56(4) לחוק זה, ביום כ"ט בטבת התשע"ד (1 בינואר 2014), והוא יחול על ביצוע ניכוי, או על ניכוי שמבטח או צד שלישי מבוטח היו רשאים לנכות כאמור באותו סעיף, מאותו מועד ואילך... דברי המחוקק ברורים ופשוטים ואינם מחייבים פרשנות. נקבעה הוראת מעבר שמאפשרת כפשוטה ללא הגבלה להפעיל את התיקון על כל ניכוי שנעשה לאחר יום 1.1.2016 ואילך. חקיקה רטרוספקטיבית מובהקת ומפורשת...אמנם לא מצאנו התייחסות מפורשת לסוגיית תביעות שהתיישנו קודם לתיקון, אך הניכוי שלהם נעשה לאחר התיקון, אולם מצאנו החלה רטרוספקטיבית ברורה הכוללת "כל ניכוי" שנעשה לאחר 1.1.2016.
לסברתי, הוראת סעיף 328(א1)(3) לחוק הקובעת תקופת התיישנות מיוחדת, חלה גם בנדון, עת מדובר בתביעת המל"ל מכח הסכם, מסקנה המתחייבת לסברתי הן מלשון הסעיף, הן מתכלית התיקונים שבוצעו בו, והן ממהותו ותכליתו של ההסכם בין המל"ל למבטחות.
מכלל האמור –
הבקשה נדחית.