חוות דעת מומחה בעניין הצורך במינוי מומחה רפואי נוסף

המשיבה טענה, בין היתר, כי המומחה חרג מסמכותו, ויש לפסול את השאלה משלא נתבקש המומחה על ידי בית המשפט לחוות דעתו אודות הצורך במינוי מומחה כאב, וכי לא מתקיימת ראשית ראיה הנדרשת למינוי.

גם במקרה שכזה אין לשלול מינוי מומחה בתחום הכאב, אפילו אם הכאבים קיבלו כבר ביטוי בחוות דעת של המומחה בתחום אחר, אולם במקרה זה יש להצביע על ראשית ראיה לקיומה של תיסמונת כאב נפרדת ונוספת לכאבים שמקורם בבעיה הרפואית הספציפית בה נקבעה נכות.

כך נפסק, כדוגמה, בעיניין שי ששון הנ"ל- " אכן, יתכנו מקרים שבהם יסבול תובע מתסמונת כאב כרונית נפרדת, ובמקביל יסבול גם מכאבים שמקורם בבעיה רפואית ספציפית אחרת. במקרה כזה, אין לשלול מינוי מומחה נפרד בתחום הכאב, אפילו אם הכאבים הספציפיים קיבלו כבר ביטוי בחוות דעת של המומחה בתחום הרלוואנטי. אלא שבמקרה זה קבע בית משפט השלום כי: "עיון בתעוד הרפואי, אשר צורף על ידי התובע לבקשה, מעלה כי תלונות התובע וההתייחסות בהתאם בתעוד הרפואי, הם באותו תחום ומאותו הסוג אשר הועלו בפני המומחה בתחום האורטופדי ואשר אליהם המומחה גם היתייחס בחוות דעתו... מהאמור לעיל עולה כי התובע מטופל במרפאת כאב בגין אותן בעיות אורטופדיות ואין מדובר במחלה עצמאית ונפרדת" (פסקות 6-7 לפסק הדין).

...

ודוק, איני מתעלם מתשובתו החיובית של המומחה האורתופדי במענה לשאלת ההבהרה של המבקש באם יש מקום לדעתו לקבלת הערכה ע"י מומחה כאב, ואולם, נוסף לעובדה כי אין מדובר בהמלצת מומחה שניתנה במסגרת חוות דעתו, אלא בתשובה לשאלות הבהרה בלבד שיש בהן בעייתיות שכן בית המשפט לא הורה כלל למומחה לחוות דעתו בסוגיה, ובהתייחס לעובדה שתשובתו של המומחה נסמכה על טענות המבקש בלבד (וראה לעניין זה החלטתי בת.א. 35967-03-15 פלונית נ' איילון חברה לביטוח בע"מ (12.4.16).

כאמור בנדון, ובדומה לבית משפט קמא, אף אני סבור כי לא הוכח בשלב זה קיומה של ראשית ראיה לצורך מינוי מומחה כאב, וכי תופעת הכאב ממנה הוא סובל קשורה לכאורה בפגיעתו האורתופדית בגינה ובשלה אך נקבעה לו נכות, ככל שהמבקש יבקש להוכיח כי מדובר בפגיעה החורגת מהפגיעה הנזכרת יהא עליו לצרף תיעוד רפואי תואם.

סוף דבר הבקשה נדחית משלא נתבקשה תגובה, אין צו להוצאות.

הנתבעת טוענת כי לתובעת עבר רפואי עשיר ללא קשר לתאונה וגם המומחים הרפואיים אשר בדקו אותה קבעו לה בגין התאונות שברי נכויות, ולפיכך אין צורך במינוי מומחים רפואיים נוספים.

ובכל מקרה, אורה כי - בשלב מסוים - יוצגו למומחים הרפואיים שימונו בנידון חוות הדעת שניתנו בתיק, כך תהיה למומחים הרפואיים הנוספים שימונו - האפשרות לעשות איבחנה מושכלת לגבי הנכויות שהתבקשו לבחון, וטענת הקשר הסיבתי שלהן למי מהתאונות.

...

עוד קבע המומחה בחוות דעתו כי: "לפני קרוב לשנתיים אובחנה במרפאת הפיברומיאלגיה בבי"ח איכילוב, כסובלת מפיברומיאלגיה. אני ממליץ על מינוי מומחה בתחום הראומטולוגי." אם כן, לסיכום – עד כה בגין כל אחת מהתאונות מושא התביעה נקבעה לתובעת נכות של כ-5.5%.

אזכיר כי הפסיקה הכירה בגישה ליברלית למינוי מומחים לבדיקת תובעים על מנת להוכיח מצבם הרפואי בעקבות תאונה כפי שגם אוזכר בעניין רע"א 3007/12 פלונית נ' הראל (פורסם;30.5.12) (להלן: "עניין פלונית") אליו גם התובעת מפנה בתגובתה ושם נקבע: "כידוע, וכפי שיודגש עוד בהמשך הדברים, עקרון יסוד בתחום בו אנו עוסקים הוא, שכיוון שהתובע-הניזוק אינו יכול להוכיח את מצבו הרפואי אלא באמצעות מומחה שבית המשפט ימנה, על בית המשפט להישמר מלנעול את הדלת בפני התובע. דחיית בקשה למינוי מומחה, כמוה, במידה מסוימת, כדחיית התביעה (או חלקה הנוגע לנכות מסוימת). מכאן הזהירות הרבה שעל בית המשפט לנהוג בה כאשר הוא בוחן בקשה למינוי מומחה..." בנוסף לכך, בעניין פלונית מונה מומחה בתחום הראומטולוגיה גם לאחר שנים ממועד התאונה מאחר שלא נמצא לתסמיניה של התובעת במקרה שם הסבר: "לטעמי, עלה בידי המבקשת לבסס כדבעי, והרבה מעל למינימום הנדרש, את בקשתה למינוי מומחה בראומטולוגיה נוכח האפשרות שהיא סובלת מפיברומיאלגיה עקב התאונה. לטענת המשיבה יש משמעות לכך שהאבחון נעשה זמן רב לאחר התאונה. בנתון זה אין כדי לשנות את המסקנה. כפי שמציינים הרופאים, וכפי שעולה מהמסמכים, נעשו למבקשת בדיקות רבות מאד ורק לאחר שלא נמצא דבר שיכול להסביר חלק מתלונותיה, הועלתה האפשרות של פיברומיאלגיה. מסקנתי היא שיש לקבוע כבר עתה, וללא קשר לעמדתו של פרופ' גדות בענין, שיש למנות מומחה בראומטולוגיה." גם בעניינה של התובעת רק כשבע שנים לאחר התאונה נקבע כי היא סובלת מפיברומיאלגיה, ומינוי מומחה בתחום זה יכול לעזור לבית המשפט ולשפוך אור האם קיימת נכות בתחום זה והאם היא נובעת או קשורה לתאונות הדרכים מושא התביעה.

בית משפט קמא נתן משקל לכך כי כתב המינוי הורה למומחה בתחום האורתופדי גם לחוות דעתו בדבר הצורך במינוי מומחה נוסף בתחום הנורולוגי והמומחה קבע בחוות דעתו כי: "עיקר תלונותיה הנוכחיות של המטופלת קשורות לבעיה האורתופדית ממנה היא סובלת. בבדיקה הנוירולוגית שבצעתי לא מצאתי ממצאים שמצדיקים הערכת נורולוג. לפיכך מסקנתי כי אין צורך במינוי נורולוג מומחה בתיק". בית משפט קמא ציין כי מעיון במסמכים הרפואיים שהוצגו בתיק, ככל הנראה , מדובר בעניינינו בפגיעה אורתופדית שהחמירה מצב קיים, ומכל מקום אין אינדיקאציה לפגיעה נוירולוגית שכן בבדיקתה של המבקשת מיד אחרי התאונה "GCS 15, ובדיקה נוירולוגית תקינה" ואין טענות חוזרות לכאבי ראש בחודשים לאחר התאונה.

עוד ציין בית משפט קמא כי גם לאחר עיון בחוות הדעת הפסיכיאטרית שנתן המומחה הרפואי שמונה - לא מצא כי ממצאיו או הערותיו מצביעים על צורך במינוי מומחה רפואי נוסף בתחום הנורולוגי.

...

המומחה התבקש ליתן דעתו בנוגע לצורך במינוי מומחה נוסף בתחום הנוירולוגי והשיב כי אין ממצאים נוירולוגיים המצדיקים מינוי בתחום זה. המבקשת לא הצביעה על ראשית ראיה כלשהי למינוי מומחה בתחום זה ויש לדחות את בקשתה.

אין דרך לקשור את האבחנה המאוחרת לתאונה וממילא אין ראשית ראיה לקיומה של נכות בתחום זה. דיון לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובה ובהחלטת בית משפט קמא מצאתי כי דין בקשת רשות הערעור להידחות.

מקובלת עליי טענת המשיבות כי לו הייתה המבקשת סובלת מכאבי ראש בעקבות התאונה, היה הדבר מקבל ביטוי במסגרת המסמכים הרפואיים.

סוף דבר דין בקשת רשות הערעור להידחות.

מכאן ההצדקה למנות מומחה אשר ביכולתו לעשות כן. עיקר טיעון הנתבעת הוא כי הבקשה אינה אלא בקשה לפסול את חוות דעת המומחה, בדמות בקשה להבאת ראיות לסתור את קביעות המל"ל. עוד נטען כי התובע לא טען נגד מינוי מומחה השקום לאחר מינויו; המומחה השיב מענה שלם לשאלות שנשאל והתובע מבקש שלא כדין להתעמת עם מסקנותיו ע"י הבקשה דנן; לא מוכרת דיסציפלינה לפיה ממונה מומחה שקום לתחום מסוים ואין למנות מומחה נוסף אלא כחריג ולאחר חקירה נגדית של המומחה.

עם זאת, בשורת פסקי דין נקבע כי מומחה נוסף ימונה מקום בו בית המשפט סבור כי אין בחוות דעתו של המומחה הראשון שמונה בסיס ראוי או מספק להערכת מצבו הרפואי של הנפגע.

לאור תשובתו זו חל בשינויים המחויבים הרציונל מכוחו המלצת מומחה שמונה על אודות צורך במינוי מומחה רפואי אחר עשויה למלא את החסר הנידרש לקיומה של ראשית ראיה המצדיקה מינוי אותו מומחה (רע"א 9246/16 פלוני נ' שלמה חברה לביטוח בע"מ, מיום 11.1.17; רע"א 3007/12 פלונית נ' הראל חברה לביטוח בע"מ, מיום 30.5.12).

...

לאחר עיון בכלל טיעוני הצדדים ובכל הנדרש, מצאתי כי דין הבקשה להתקבל.

לאור כלל המפורט מעלה, אני ממנה את פרופ' אורי אלקיים כמומחית מטעם בית המשפט בתחום הראומטולוגיה.

בר"ע שהוגשה על החלטה זו נדחתה בהחלטתי מיום 25.5.22 תוך שהבהרתי – "...בית משפט קמא לא דחה ולא שלל כלל את בקשת המבקשים למינוי מומחים רפואיים נוספים התחום הנוירולוגיה והאורתופדיה, אם כי קבע כי ברצונו לשמוע את עמדתו של המומחה בתחום הראומטלוגיה בעיניין הצורך במינוי, קודם להכרעתו, לפיכך בקשת המבקשת ליתן רשות לערער על החלטה זו של בית משפט קמא מקדימה את זמנה" ביום 25.10.22 ניתנה חוות דעתו של ד"ר סאבין אשר העמיד את נכותה של המבקשת בשיעור של 10% בשל פיברומיאלגיה.

המומחה יעיין בחוות דעת המומחה הראומטולוג קודם למתן חוות דעתו, על מנת למנוע קביעת נכויות כפולה, וייתן דעתו לכך שבעת מינויו הוא לא נידרש לחוות דעתו ביחס לתאונה הראשונה.

...

דין הערעור להתקבל.

הוסף לתיעוד שפרטנו מעלה את המלצתו של המומחה הראומטולוגי למינוי מומחה בתחום האורתופדי הרי שנמצאנו למדים כי רף ראשית הראייה נחצה בנדון ביחס לשתי התאונות.