המועד הקבוע להגשת חוות דעת מומחה בסדר דין מהיר קבוע בתקנה 214 ג אשר מורה כדקלמן;
בכתב טענות בתובענה בסדר דין מהיר יפרט בעל דין את טיעוניו, ויצרף לו תצהיר מטעמו ערוך לפי טופס 17א, לשם אימות העובדות שבכתב הטענות וכן חוות דעת מומחה, ואסמכתאות משפטיות, אם ישנן; תצהיר בעל דין שלא צורף לכתב הטענות בעת הגשתו, לא יוגש, אלא ברשות בית המשפט; בעל דין רשאי לצרף תצהיר של אדם אחר, מטעמים מיוחדים שיפורטו בתצהיר.
...
משכך, השאלה הנדרשת היא האם בבקשתה מגלה הנתבעת טעם מיוחד להארכת המועד?
בעניין זה סבורני כי הנתבעת לא הרימה את הנטל המונח לפתחה;
אמנם בתביעה דנן טרם התקיימה ישיבת הוכחות, תוך שהתקיימה ישיבה מקדמית אחת, אך כאמור עסקינן בסדר דין מהיר אשר תכליתו ומטרתו בירור יעיל ומהיר של התובענה.
בשים לב לדברים אלה, ויתר נימוקיי שהובאו לעיל, שהרי דין הבקשה להידחות שעה שהנתבעת לא גילתה כל טעם מיוחד כהצדקה להארכת המועד שכאמור נקבע בחיקוק.
עם זאת, ושעה שאין ברצון בית המשפט מלחסום דרכיי הנתבעת להוכחת טענות הגנתה, מוצאת אני לנכון, לפנים משורות הדין, וכעניין חריג נוכח טיבה של התובענה ונסיבות הייצוג של הנתבעת, להתיר הגשת חוות הדעת, אך זאת בכפוף לתשלום הוצאות התובע נוכח התנהלותה זו. סבורני כי תשלום הוצאות יהווה איזון צודק בין הצדדים, היינו זמנו של התובע בגין בקשה זו והתמשכות ההליך.