חוות דעת מומחה בסדר דין מהיר

באשר לדרישת התובע לחייב את הנתבעים בשכ"ט השמאי קורן בסך 877 ₪ , ייאמר כדלקמן: תקנה 214ג לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד- 1984 קובעת כי בעל דין יצרף לכתב טענות בתובענות בסדר דין מהיר חוות דעת מומחה ואסמכתאות משפטיות אם ישנן.

...

המזכירות תמציא החלטתי לב"כ הצדדים.

שנית, המועד להגשת חוות דעת מומחה בתביעות בסדר דין מהיר הוא במצורף לכתב הטענות (תקנה 214ג לתקסד"א), כאשר תקנה 214ח קובעת, כי לכתב הטענות יצורפו כל המסמכים עליהם מבקש בעל הדין להסתמך בהליך, וכי אם לא צירף בעל דין מיסמך כלשהוא לכתב טענותיו, תחול תקנה 114א לתקסד"א, הקובעת כי מיסמך כזה לא יותר בהגשה כראיה, אלא ברשות בית המשפט ולאחר שנוכח כי היה לבעל הדין הצדק סביר למחדלו.

...

אציין, כי דין הבקשה להידחות ולו גם מן הטעם הזה, קרי, כי בחוות הדעת מועלות טענות שלא נטענו בתצהיר ההתנגדות ובכתב ההגנה.

" עוד ראו בעניין זה את החלטתה של כב' השופטת קרן אניספלד בת"א (חד') 58496-04-18 נ.ע. לבה בע"מ נ' פלוני [27.2.2019] וההחלטות הרבות המצוטטות בסעיף ה(9) להחלטתה זו. בחינה של הבקשה הנוכחית על רקע רוח חדשה זו, המנשבת באולמות בתי המשפט לקראת כניסתן הצפויה לתוקף של התקנות החדשות, כפי שהן מפורשות כבר כעת בפסיקת בתי המשפט, מביאה למסקנה, כי אין, בנסיבות אלו, מקום להתיר הגשת חוות דעת במועד הנוכחי.

אשר על כן, הבקשה להגשת חוות דעת מטעם המבקשת נדחית.

בעיניין רחמני בחן בית משפט העליון, האם הנושאים שהועלו שם בחוות דעת של הנתבעים אינם נושאים חדשים או מפתיעים, ועל כן התובעים יכלו להדרש לעניינים אלו בחוות דעת מטעמם, ללא צורך להגיש חוות דעת נוספת בעקבות חוות דעת הנתבעים, וכן נקבע כי יש לבחון האם מדובר בטענה שהתובעות ידעו או הניחו כי הנתבעים יגישו חוות דעת מומחה על מנת לתמוך בה. על מנת לסבר את האוזן אציין, כי התביעה בבית המשפט המחוזי בעיניין רחמני איננה תביעה בסדר דין מהיר.

...

הבקשה נדחית אפוא.

לאחר עיון בבקשת רשות הערעור ובנספחיה הגעתי למסקנה ולפיה דינה להידחות אף ללא צורך בתגובה וזאת מהנימוקים כדלקמן: א) ההלכה קובעת, כי השגות בעלי דין על החלטות ביניים של הערכאה הדיונית, יידונו, ככלל , במסגרת ערעור על פסק הדין וזאת למעט מקרים נדירים שבהם מבקש רשות הערעור מראה כי דחיית הדיון בהשגה על ההחלטה לשלב הערעור על פסק הדין, עלול להשפיע באופן ממשי על זכויות הצדדים, עלול לגרום לנזק של ממש או עלול להביא לקיומו של הליך מיותר או שגוי.

לסיכום: א) לאור האמור לעיל, דין בקשת רשות הערעור להידחות.

המועד הקבוע להגשת חוות דעת מומחה בסדר דין מהיר קבוע בתקנה 214 ג אשר מורה כדקלמן; בכתב טענות בתובענה בסדר דין מהיר יפרט בעל דין את טיעוניו, ויצרף לו תצהיר מטעמו ערוך לפי טופס 17א, לשם אימות העובדות שבכתב הטענות וכן חוות דעת מומחה, ואסמכתאות משפטיות, אם ישנן; תצהיר בעל דין שלא צורף לכתב הטענות בעת הגשתו, לא יוגש, אלא ברשות בית המשפט; בעל דין רשאי לצרף תצהיר של אדם אחר, מטעמים מיוחדים שיפורטו בתצהיר.

...

משכך, השאלה הנדרשת היא האם בבקשתה מגלה הנתבעת טעם מיוחד להארכת המועד? בעניין זה סבורני כי הנתבעת לא הרימה את הנטל המונח לפתחה; אמנם בתביעה דנן טרם התקיימה ישיבת הוכחות, תוך שהתקיימה ישיבה מקדמית אחת, אך כאמור עסקינן בסדר דין מהיר אשר תכליתו ומטרתו בירור יעיל ומהיר של התובענה.

בשים לב לדברים אלה, ויתר נימוקיי שהובאו לעיל, שהרי דין הבקשה להידחות שעה שהנתבעת לא גילתה כל טעם מיוחד כהצדקה להארכת המועד שכאמור נקבע בחיקוק.

עם זאת, ושעה שאין ברצון בית המשפט מלחסום דרכיי הנתבעת להוכחת טענות הגנתה, מוצאת אני לנכון, לפנים משורות הדין, וכעניין חריג נוכח טיבה של התובענה ונסיבות הייצוג של הנתבעת, להתיר הגשת חוות הדעת, אך זאת בכפוף לתשלום הוצאות התובע נוכח התנהלותה זו. סבורני כי תשלום הוצאות יהווה איזון צודק בין הצדדים, היינו זמנו של התובע בגין בקשה זו והתמשכות ההליך.

המועד להגשת חוות דעת מומחה בהליך של סדר דין מהיר הוא יחד עם כתב הטענות כעולה מתקנה 214ג לתקנות ובעניינינו המועד להגיש חוות דעת זו היא המועד שנקבע להתאמת כתבי הטענות להליך של סדר דין מהיר לפי החלטה מיום 13.11.14, כלומר 30 יום לאחר מכן.

...

רק ביום 21.4.15 ולאחר הגשת כתב ההגנה שכנגד ביום 2.4.15, מגיש ב"כ הנתבעים בקשה שכותרתה: "בקשה לדחיית מועד הדיון ולהעברת הדיון בתיק למסלול של סדר דין רגיל". בנימוקי הבקשה בת 5 סעיפים מקדיש ב"כ הנתבעים 2 סעיפים בעניין מחלתו של אחד הנתבעים ובסעיף 4 עותר להעברת הדיון בתיק בפני שופט משום סכומה של התביעה שכנגד העולה על סך של 75,000 ₪ ומוסיף: "ועל רקע הטענות החדשות המועלות ע"י התובעת בכתב ההגנה שכנגד, דחיית מועד הדיון אף נדרשת כדי לאפשר לצדדים שהות מספקת להשלמת ההליכים המקדמיים בתובענה שכנגד, והן לבחינת העברת התיק לסדר דין רגיל". בסעיף הבא כותב ב"כ הנתבעים: "על כן, מבוקש מביהמ"ש הנכבד להורות על דחיית מועד הדיון, ועל העברת התיק מדיון בסדר דין מהיר לדיון בסדר דין רגיל בפני שופט, מן הטעמים המפורטים לעיל". כל זאת, כאשר מועד שמיעת העדים קבוע ליום 14.5.15 לפי החלטה מיום 13.11.14.

ב"כ הנתבעים מנמק את בקשתו בנימוק אחד והנני לצטט: "הואיל ואנו סבורים שהסמכות לדון בתביעה שכנגד נתונה לשופט, כדי להימנע מנזק שייגרם לנו מפס"ד שיינתן, ממילא הדיון נדחה למועד מאוחר יותר, אנחנו חוזרים על הבקשה להגיש חוו"ד ולהעידו". וממשיך: "אני לא רואה שום סיבה להתנגד לבקשה, מה גם שהאינטרס שלנו היא לברר את האמת ולשפוך אור על התנהגות המשיבה ולברר את האמת." תחילה יצוין כי לא ברור לי מה עניין סמכות עניינית לדון בסכסוך זה, להגשת חוות דעת מומחה.

אין מקום לאפשר לבעל דין לפתוח את ההליך מחדש מתחילתו כפי שאף נפסק בפסק הדין רווין נ' בן נון הנ"ל. אשר על כן הנני דוחה את הבקשה ומחייבת את הנתבעים בהוצאות הבקשה בסך 2,000 ₪.