חוות דעת מומחה בנושא קיצור תוחלת חיים

בענין ע"א 2099/94, 2191 חיימס נ' איילון, חברה לביטוח בע"מ פסקי-דין, כרך נא, חלק ראשון, תשנ"ז/תשנ"ח 1997, 535 (21.5.1997) מעיר כב' השופט ת' אור: "כל המצוי בנושא זה של קביעת קיצור תוחלת חיים יודע עד כמה קיים קושי לקבוע זאת, ועד כמה חלוקות הדיעות בנושא זה בין המומחים השונים". לאור האמור, ובהיתחשב בעדויות התובעים, הרקע הרפואי של המנוחה, וחוות הדעת מטעם הנתבעים, אני מוצא לקבוע כי תוחלת החיים שהיתה צפויה למנוחה אילמלא התאונה היא כשלוש שנים.

...

כאמור, משקבעתי כי אין לקבל את התביעה במלואה, אלא שיש לראות בתביעה זו תביעה שמתקבלת בהקשר של "הגדלת הסיכון" - בשל מעשיה או מחדליה של הנתבעת 1, אני מוצא כי נכון יהיה לייחס להגדלה זו כמחצית מסך הפיצוי הראוי הכולל, ואני קובע על פי האומדן שיש לזכות את התובעים בענייננו בסך כולל של 140,000 ₪, בכפוף להפחתת אשם תורם.

סוף דבר לאור כל האמור לעיל, אני פוסק כי: התביעה הנדונה מתקבלת חלקית, באופן שהנתבעות 1 ו-3, ביחד ולחוד, ישלמו לתובע 1 סך של 14,875 ₪, ולכל אחד מהתובעים 2 עד 7 – סך של 9,992 ₪.

התביעה נגד הנתבעים 2, 4, 5 ו-6 נדחית – ללא צו להוצאות.

הפסיקה עמדה על קושי מובנה זה ביחס לסוגיית קיצור תוחלת החיים: "סוגיה זו - קשה היא. קשה היא במישור העקרוני, וקשה היא גם במישור היישומי. תחושה של אי-נוחות מלווה את העיסוק במועד פטירתו הצפוי של אדם, אי-נוחות בשל מהות העניין וגם בשל היומרה-לכאורה הטמונה בכך. את מועד פטירתו של אדם - אדם בריא ואדם שניפגע בגופו - איש אינו יכול לחזות. אכן, 'כל המצוי בנושא זה של קביעת קיצור תוחלת חיים, יודע עד כמה קיים קושי לקבוע זאת, ועד כמה חלוקות הדיעות בנושא זה בין המומחים השונים' (ע"א 2099/94 חיימס נ' איילון, פ"ד נא(1) 529, 534). יחד עם זאת, כפי שהדבר נעשה לא אחת בדיני הפיצויים, העוסקים תכופות בעתיד וממילא - בתחזיות והשערות, גם בהקשר זה עשוי בית המשפט לקבוע ממצא, ובילבד שהובאו בפניו חוות-דעת מתאימות. אלה - חוות-הדעת - עשויות להתבסס גם על נתונים סטטיסטיים באשר להשפעתה של פגיעה או מחלה מסוימת על תוחלת החיים - ובל נשכח כי תוחלת החיים של אדם בריא נקבעת אף היא על-בסיס נתונים סטטיסטיים (ראו גם ע"א 11183/04 דלאל נ' קינן, תק-על 2006(1) 1908; ע"א 9656/03 עיזבון מרציאנו ז"ל נ' ד"ר זינגר, תק-על 2005(2) 125; ע"א 140/00 עיזבון אטינגר ז"ל נ' החברה לשקום ופיתוח הרובע היהודי בעיר העתיקה בירושלים בע"מ, פ"ד נח(4) 486, 509-510; ע"א 6935/99 קרנית נ' עטא אבו סרייה, פ"ד נה(3) 599). למותר לציין - הממצא הנקבע בכגון דא על-ידי בית המשפט נועד כדי לשמש בסיס לחישוב, הא ותו לא" (ע"א 10842/02 ביטוח חקלאי אגודה שיתופית מרכזית בע"מ נ' פלונית, פסקה 5 (20.09.2006).

...

התובעים לא צירפו ראיות המלמדות על הפסדי שכר או ההוצאות הנטענות, ועל כן איני מוצאת לפסוק פיצוי בשיעור שביקשו, אולם אני מוצאת לפסוק פיצוי גלובאלי מתון בגין ההוצאות אשר יש להניח שנדרשו להוציא בפרק הזמן בו היתה אימם מאושפזת (הוצאות נסיעה, חניה, כלכלה וכיוצ"ב) בשיעור של 1,500 ש"ח. ד. הוצאות קבורה ולוויה - בנסיבות העניין אני מוצאת לפסוק בגין ראש נזק זה סכום כמקובל, בדרך של אמדן, בסך של 15,000 ש"ח. אעיר לעניין זה כי איני מוצאת להיעתר למבוקשם של התובעים באופן מלא בין היתר בשים לב לכך שלא צורפו מלוא הקבלות להוצאות הנטענות (לפסיקה על פי אומדנה ראו: ת.א. (שלום תל-אביב-יפו) 44100-11-14 פלוני ואח' נ' אביוב הפקות קולינאריות בע"מ ואח', פסקה 17 (15.3.2021); ולכך שככלל אין לפסוק פיצוי בגין הוצאות האבל (אזכרה ואירוח) ראו: ע"א 9603/10 עזבון המנוחה יסמין אפרת גולן ז"ל נ' קרנית קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים, פסקה 6 (21.06.2011)).

איני מוצאת לקבל טענה זו, ואורה להלן על תשלום שכר-טרחה, אולם בנסיבות העניין ונוכח מסקנתי לא אורה לנתבעת להשיב לתובעים את שכר טרחת המומחה בגין התייצבותו לחקירה, והתובעים הם שיישאו בהוצאה זו. סיכומם של דברים - מכל הטעמים המפורטים לעיל, סכום הפיצוי אותו על הנתבעת לשלם לתובעים הוא בסך של 81,612 ש"ח. כמו כן תישא הנתבעת באגרת המשפט ובשכר טרחת עורך-דין בהתאם להוראות הדין.

הנתבעת תשלם את הסכומים האמורים בתוך שלושים ימים, שאם לא כן, יישאו הם הפרשי הצמדה וריבית כדין.

בסופו של יום ראוי לציין כי לבד מחוות דעת רפואית ראשונה, נתן המומחה בנידון חוות דעת רפואית מעודכנת (בה גם העריך את קיצור תוחלת חיי המנוח – בשל צבר מחלות שהמנוח סבל מהן במועד אשפוזו, שלא קשור להשתלשלות הטיפול בבית החולים), ותשובות לשאלות הבהרה שהופנו אליו מטעם הנתבעות לגבי הערכתו לענין קיצור תוחלת החיים, כאמור (להלן: "שאלות ההבהרה").

בעיניין ע"א 2099/94 חיימס נ' איילון, חברה לביטוח בע"מ פ"ד נא(1) 529, 535 (1997) מעיר כב' השופט ת' אור: "כל המצוי בנושא זה של קביעת קיצור תוחלת חיים יודע עד כמה קיים קושי לקבוע זאת, ועד כמה חלוקות הדיעות בנושא זה בין המומחים השונים". ואכן בעניינינו, ניכר היה שהמומחים השונים מוסרים הערכות שונות ורחוקות זה מזה.

...

סוף דבר אשר על כן, אני פוסק בזאת כי: התביעה הנדונה מתקבלת כך, שהנתבעות ישלמו לתובעים, ביחד ולחוד, סך של 681,135 ₪.

עוד ישלמו הנתבעות לתובעים, ביחד ולחוד, החזר שכר טרחת עורך דין בסך של 159,386 ₪.

כמו כן, ישלמו הנתבעות לתובעים, ביחד ולחוד - החזר הוצאות המומחים שהוצאו בתיק זה (לפי חשבוניות), וכן, בגין החזר הוצאות אגרה בסך של 712 ₪, כשלכל הוצאה המוחזרת, יש להוסיף ריבית והצמדה כדין מיום הוצאתה.

לטענתם, בקשת הנתבעת נגועה בחוסר תום לב וכל מטרתה היא להשיג מקצה שיפורים בנושא קיצור תוחלת חיים לאחר שהחקירה של מומחה השקום לא הניחה את דעתה.

בחוות דעת מיום 8.10.2020 קבע המומחה שתוחלת החיים של התובע תלויה במידה רבה מאוד בקיום טפול סיעודי קפדני, מעקב רפואי וטפול רפואי ושיקומי משמר כפי שפורט בחוות הדעת.

...

דין הבקשה להידחות.

סוף דבר אני דוחה את הבקשה.

הנתבעת תשלם לתובעים הוצאות בסך של 3,500 ₪.

ביום 16.1.2023 דחה בית המשפט המחוזי את הבקשה, וקבע, בין היתר, שהמומחה הבהיר כי ביסס את מסקנתו באשר לתוחלת חייו של המשיב על נתונים סטטיסטיים קיימים לצד נתוניו האישיים של המשיב; כי לא מתעורר קושי להכריע בשאלת תוחלת החיים על בסיס חוות הדעת; וכי אין בסרוב המומחה לכמת את קיצור תוחלת החיים כדי להצדיק מינוי מומחה נוסף ואם יהיה צורך לכמת את הקיצור למספר מדויק של שנים, הדבר יעשה על ידי בית המשפט.

הדברים נכונים במיוחד בסוגיה שלפנינו: "הסוגיה של קיצור תוחלת חיים עולה כימעט בכל תיק שבו מעורבת פגיעה קשה. בנושא זה נהוג להבחין בין פגיעות ראש לבין פגיעות חוט שידרה וגובה הפגיעה בחוט השדרה. פרמטרים נוספים המשפיעים על תוחלת החיים הם קבוצת הגיל של הנפגע, החשש לזיהומים חוזרים ונשנים, טיב הטיפול בנפגע ועוד. יש הטוענים כי בנושא זה, אין מקום לאמץ מחקרים ממדינות כמו ארצות הברית אלא ממדינות אחרות הדומות לישראל, וכי יש לקחת בחשבון את היתקדמות הרפואה בישראל.

...

לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור, הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות אף ללא צורך בתגובת המשיבים.

סופו של דבר, שבקשת רשות הערעור נדחית.