חוות דעת מומחה בבית דין לעבודה המבוססת על קשר סיבתי

תמצית טענות הצדדים לטענת התובע, על בית הדין להכיר בתובע כנפגע עבודה בהתבסס על חוות דעת המומחה שכן, מדובר בחוות דעת מנומקת וברורה המשתלבת עם החומר הרפואי של התובע וקביעות רופאיו; חוות הדעת נתמכת בספרות רפואית; חוות הדעת מכירה בקשר סיבתי וקובעת כי יש השפעה משמעותית של עבודת התובע על מחלתו.

...

טענות הנתבע הן טענות רפואיות נגד חוות הדעת ודינן להידחות.

כללו של דבר, נוכח כל האמור, ומשלא עלה בידי הנתבע להצביע על נסיבות מיוחדות בהן בית הדין יסטה מחוות דעת המומחה דינה של התביעה להתקבל.

סוף דבר א. התביעה מתקבלת.

הנתבע ישלם לתובע הוצאות ושכ"ט בא כוחו בסך של 2,000 ₪.

בכל הקשור לשאלת הקשר הסיבתי בין תנאי עבודתו של התובע לבין הליקוי בכתפו הימנית, נימק המומחה בחוות דעתו כדלקמן:"נמצאה סבירות לקשר בין העבודה לליקוי רק בכתף ימין, למרות זאת, יש לקבוע כי השפעת העבודה על הליקוי אינה משמעותית ואינה מגיעה לכדי 20%" (קביעת המומחה בחוות דעתו מיום 14/6/22, ס' 5ד').

סיבות אפשריות לפסילת חוות דעת הנן כאשר חוות הדעת של המומחה מבוססת על עובדות שלא נקבעו על ידי בית הדין; כאשר מתברר שהמומחה נוהג לתת חוות דעת לנתבע; כאשר חוות הדעת מבוססת על הנחה משפטית לא נכונה; או כאשר המומחה אינו מוכן להשיב על שאלות הבהרה או אינו מסוגל להשיב עליהן, כמו במקרה בו עזב את הארץ.

באשר למצב בו בית הדין מחליט להיוועץ במומחה רפואי נוסף, למרות שלא מצא טעם לפסול את המומחה הרפואי שמונה, נימנו במאמר האמור מספר סיבות, וביניהן כאשר "בית הדין רואה לנכון לשמוע השקפה רפואית אחרת בנושא השנוי במחלוקת במדע הרפואה".             בדב"ע (ארצי) נ/0-282 המוסד לביטוח לאומי -לרוס, ניתן ביום 20.5.1997, נפסק על ידי בית הדין הארצי לעבודה, כי שיטת מינוי המומחים באה לסייע בידי בית הדין בהכרעתו בסוגיה משפטית אשר מתעוררת בה שאלה רפואית, והשיטה לא נועדה "לתור" אחר חוות דעת רפואית מסוימת, אלא להבהיר היבט רפואי של הנושא הנידון בבית הדין.

...

בתאריך 9/2/23, לאחר ארכה שהתבקשה וניתנה, הגיש הנתבע את תגובתו לבקשה (להלן - התגובה), במסגרתה הסביר מדוע אין להעתר לבקשה.

המסקנה כאן היא חד משמעית ולפיה המומחה חרג מסמכותו ונקט באסכולה מאוד מחמירה חרף הצגת ספרות התומכת בטענות התובע ובקשר הסיבתי.

כפי שציינו לעיל - המומחה במקרה שלפנינו התייחס בצורה מלאה ובאופן ברור לכל שאלת הבהרה שהופנתה אליו תוך שביסס תשובותיו על הידע המקצועי שלו, על החומר הרפואי של התובע ועל העובדות המוסכמות והסרטון והתמונות שהועברו אליו, כאשר לא מצאנו כי התובע הפנה ולו לפסק דין או למאמר אחד שעוסק במבוטח שהינו ספר כמוהו - עובדה שמחלישה את טענותיו בנוגע למומחה ו/או לצורך במינוי מומחה נוסף.

בנקודה זו נציין כי המסה העצומה של המאמרים אליהם נדרש המומחה להתייחס מחדדת מאוד את אשר נקבע על ידי בית הדין הארצי בנוגע לכך שמינוי מומחה נוסף מביא בהכרח להתארכות ההליך ואף להוצאות נוספות, ולכן יש לנקוט במשורה במינויים מסוג זה. במקרה שלפנינו -לא מצאנו שום הצדקה למינוי מומחה נוסף או אחר ואיננו מרגישות כי בשלב זה, אחרי חוות דעתו של המומחה ותשובותיו לשאלות ההבהרה, אנו חסרות דבר מה כדי להכריע בתביעה.

סוף דבר - לנוכח האמור לעיל הרינו מורות על דחיית בקשת התובע למנות מומחה רפואי נוסף.

הצדדים הסכימו כי ימונה מומחה רפואי לצורך בחינת שאלת הקשר הסיבתי בהתבסס על העובדות המוסכמות הבאות: התובע יליד שנת 1982.

חוות הדעת של המומחה מבוססת ומעוגנת בכלל העובדות שהציג לפניו בית הדין, וכן במסמכים הרפואיים שעמדו לפניו.

בהקשר זה המומחה ציין כי כאבי הגב מהם סובל התובע "תואמות לגילו ללא ממצא חריג", וכי לא קיים קשר סיבתי בין אותו ליקוי לתנאי העבודה, שפורטו היטב בחוות הדעת.

...

אשר לשאלות ההבהרה שמבקש התובע לשוב ולשקול את הפנייתן למומחה, עדיין סבורני כי אין בהן כדי להבהיר את קביעותיו של המומחה בנושא השנוי במחלוקת, ומדובר בשאלות תיאורטיות שאינן מתאימות למסגרת שהותוותה לעניין שאלות הבהרה (ראו ההחלטה על הפניית שאלות ההבהרה מיום 28.3.23, בה לא הותר להפנות למומחה שאלות הבהרה מספר 5-8 בבקשת התובע).

כמו כן, לא שוכנעתי כי יש בשאלות ההבהרה האמורות כדי ללמד על גישתו של המומחה, כנטען.

לפיכך, הבקשה נדחית.

לפיכך, מונתה ד"ר אודיל ועקנין (להלן:"המומחית") כמומחית לרפואה פנימית ואנדוקרינולוגיה אשר נתבקשה לחוות דעתה בשאלת הקשר הסיבתי בהתבסס על התשתית העובדתית הבאה: "א. התובע הנו יליד שנת 1986.

דיון והכרעה בפסיקה ובספרות המשפטית נקבע לא אחת המשקל שיש ליתן לחוות דעתו של מומחה מטעם בית הדין, וזאת בהאי לישנא: "בתי הדין לעבודה מייחסים בד"כ משקל רב לחוות דעת המומחה מטעם בית הדין, זאת

בהנתן כי המומחית ענתה בחוות דעת ובתשובות לשאלות ההבהרה באופן מפורט, מקיף וענייני, הרי שיש לבחון האם התייחסותה לשינוי במסקנתה, כמו גם הנימוקים העומדים בבסיסו עומדים בכללים המאפשרים לבית הדין לאמץ את מסקנתה בדבר קיומו של קשר סיבתי.

...

מצד אחד ישנה מסקנה ומצד שני מדובר בהשערה בלבד.

לסיכום, טען הנתבע כי חוות הדעת ותשובות המומחית לשאלות ההבהרה אינן מהוות עזר לבית הדין ולכן לא ניתן להתבסס ולהסתמך על קביעות המומחית, כך שהיא לא יכולה להוות לבית הדין "אורים ותומים" בתחום הרפואי ולא ניתן לבסס עליה את ההכרעה.

הנתבע ישלם לתובע בגין הוצאות משפט סך של 800 ₪ ובגין שכ"ט עו"ד סך של 3,000 ₪, וזאת בתוך 45 ימים מהיום.

המומחה התבקש להשיב על השאלות הבאות: מהם ליקוייה של התובעת בצואר, באגן ובגב התחתון כעולה מהחומר הרפואי שלפניך? האם קיים קשר סיבתי, לרבות על דרך של החמרה, בין הליקוי/ים ממנו/ מהם סובלת התובעת לבין הארוע בעבודה מיום 15.9.2020 כמתואר בעובדות המקרה? ביום 11.8.2021 ניתנה חוות דעת המומחה (להלן: "חוות הדעת"), במסגרתה נקבע כדלקמן: "א. הליקוי שנימצא בצואר הוא בלטי דיסק בגבהים מחוליה צוארית שניה עד חוליה צוארית שישית.

שאלת הקשר הסיבתי היא שאלה משפטית, אך יש לתת משקל מיוחד לחוות הדעת של המומחה הרפואי שמונה מטעם בית הדין בשאלה זו. אין כל הצדקה עובדתית או משפטית לסטות מחוות הדעת של המומחה ולכן לא הוכח קשר סיבתי בין ליקוייה של התובעת לארוע מיום 15.9.2020 ויש לדחות את התביעה.

שלילת הקשר הסיבתי מבוססת על עמדתו הרפואית של המומחה, שלפיה לו היו נגרמים לתובעת הליקויים להם היא טוענת כתוצאה מהנפילה, היא הייתה פונה לקבלת טפול רפואי בסמוך לתאונה, לנוכח הצורך בקבלת טפול רפואי; וזאת גם בתקופת הקורונה בה הייתה רתיעה מפנייה לקבלת טפול רפואי.

...

לא מצאנו לקבל את יתר טענותיה של התובעת ביחס לחוות הדעת של המומחה.

התשובה של המומחה מפורטת ומנומקת ושייכת באופן מובהק לתחום הרפואי ולא מצאנו סיבה לסטות ממנה.

סוף דבר לאור כל האמור ובהתאם לחוות דעת המומחה, התביעה נדחית.