מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

חובתו של סוהר להימנע מתקיפה

בהליך תביעה קטנה (ת"ק) שהוגש בשנת 2021 בשלום באר שבע נפסק כדקלמן:

במועדים הרלוואנטיים לתביעה התובע נושא בעונשו במסגרת בבית הסוהר אשל, המנוהל ע"י הנתבעת (להלן גם: "שב"ס"), מאז החל בריצוי מאסרו, טען התובע בפני שב"ס פעמים רבות כי הוא מקפיד על דיאטה ייחודית, של פירות בלבד, ובקש כי זו תסופק לו ע"י שב"ס. לטענת התובע, עד ליום 19.01.2020 שב"ס נימנע מלתת לו את אספקת המזון הנדרשת ע"פ דין ומכוח נהלי השב"ס. בפירוט, טען התובע כי תפריט המזון לאסירים כולל פירות במשקל 180 גרם ליום, וכן 69% כיכר לחם, כאשר בארוחת הבוקר של כל יום יש לספק לחם טרי.
תחילה יצוין כי לא מצאתי מקום לקבל את טענת שב"ס לכך שמדובר בתקיפה עקיפה אסורה, וכי היה על התובע להעלות טענותיו במסגרת עתירת אסיר מכח סע' 62א לפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], ה'תשל"ב-1971 (להלן: "פקודת בתי הסוהר").
התובע לא דקדק בהפנייתו למקור החובה האמורה, אך נראה כי כוונתו לסע' 11ב(ג)(3) לפקודת בתי הסוהר, הקובעת את זכות האסיר למזון "בכמות ובהרכב המתאימים לשמירה על בריאותו". סע' 63(א) לפקודת הנזיקין [נוסח חדש], העוסק בהפרת חובה חקוקה, מחייב להוכיח מספר אלמנטים: קיומה של חובה חקוקה, כי החיקוק נועד לטובתו או הגנתו של הניזוק, הפרת החובה החקוקה, נזק שניגרם כתוצאה מההפרה, וכן כי החיקוק לא התכוון לשלול את הסעד בנזיקין (ראו: ע"א 878/06 טרויהפט נ' עטיה [פורסם בנבו, 04.01.2009]).
...
התובע הגיש תביעה קטנה זו ביום 16.06.2020, ובה טען כי התנהלות שב"ס היא בגדר הפרת חובה חקוקה, מכח סע' 63(א) לפקודת הנזיקין [נוסח חדש], כאשר החובה שנטען כי הופרה היא, בלשון התובע - פקודת בתי הסוהר "לוחות מזון לאסירים". שב"ס טען בכתב הגנתו כי יש לדחות את התביעה על הסף, ולחילופין לגופה.
דיון לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, מצאתי כי דין התובענה להידחות.
עם זאת, דין התובענה להידחות לגופה, משום שלא עלה בידי התובע להוכיחה די הצורך.
בשולי הדברים, יוער כי הנתבעת לא טענה כי פסקי הדין בעתירות האסיר שהגיש התובע הם בגדר מעשה בית דין וכי יש לסלק את התביעה בשל כך. משכך, לא דנתי בטענה זו. התביעה נדחית.

בהליך רשות ערעור על פסק בוררות (רע"ב) שהוגש בשנת 2022 בעליון נפסק כדקלמן:

מנגד, שב"ס סבור כי הסיבה לכך נטועה במשיב עצמו, אשר שם לו למטרה לייצר סכסוכים ופרובוקציות אשר יימנעו את שלובו באגף בטחוני ויביאו להעברתו לאגף פלילי.
בית המשפט המחוזי דחה את עמדת בא-כוח המשיבה, וקבע כי חובה על שב"ס למצוא פיתרון אחר להחזקתו של המבקש, אשר לא ייפגע יתר על המידה בזכויותיו.
למעשה, המבקש מבקש לתקוף את תיקון 5, אשר קבע כי עתירת אסיר תדון בפני בית משפט מחוזי (ראו: סעיף 62א(א) לפקודת בתי הסוהר), וכי ערעור על פסק דין של בית משפט מחוזי בעתירת אסיר טעון מתן רשות מאת בית משפט זה (ראו: סעיף 62ג לפקודת בתי הסוהר).
בהקשר זה נטען כי מדובר בהחלטות ענייניות המצויות בתחום שיקול הדעת של שב"ס וכי אין להתערב בהן.
...
למרות קושי ניכר זה, סבורני כי מדובר בפתרון המתקבל על הדעת בנסיבות העניין.
החלטתי מתבססת בעיקרה על הדברים הבאים העולים מתגובתה של המשיבה: "מאז יום 31.8.2022, מוחזק העותר באגף השמור בבי"ס איילון, כאשר מתקיימות בדיקות עתיות תכופות באשר לאפשרות לשלבו בתא או באינטראקציה עם אסיר או אסירים אחרים. אולם, נכון למועד זה, המבקש סירב לניסיון לשלבו עם אסיר ביטחוני אחר בתא, והוא שב ומצהיר בפני גורמי שב"ס כי הוא מוכן לשהות אך ורק עם אסירים פליליים – זאת חרף ההוראות החלות בעניינו, ועל כן הוא שוהה בתא לבדו. יצוין כי בדיקה נוספת בהקשר זה נערכה בימים האחרונים ממש". מצב דברים זה מלמד כי התנגדותו העקבית והמוחלטת של המבקש לשהות בתאו או לקיים אינטראקציה עם כל אסיר ביטחוני אחר, מחייבת את המשך החזקתו באגף השמור לבדו.
ויודגש הברור מאליו – עמדתו של המבקש כי ראוי שלא יסווג כ-"אסיר ביטחוני", אגב כפירה במיוחס לו בכתב האישום, אין בה כדי לבטל את סיווגו, אשר נעשה כדין, ולאכוף על שב"ס, על דרך התנהגות בפועל של המבקש, את סיווגו כ-"אסיר פלילי". לאור האמור לעיל, לא מצאתי כי נפל פגם בהחלטה בדבר החזקת המבקש באגף שמור, ובדבר המגבלות השונות החלות עליו בשל סיווגו כ-"אסיר ביטחוני", המצדיק התערבות בליבת שיקול הדעת המינהלי-ארגוני השמור לשב"ס. התוצאה היא כאמור שהבקשה נדחית.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

לטענת התובע הסוהרים היכו אותו ללא הצדקה או הסבר, תוך שהוא אינו מיתנגד, ובכך תקפו אותו שלא כדין, ותוך הפרה של כללי נציבות שירות בתי הסוהר, ופעלו ברשלנות ותוך הפרת חובה חקוקה.
התובע טוען כי הנתבעת היתה צריכה להפנות לנוהל או הוראה שמחייבת שמירת התעוד הדיגיטאלי והסיבות להיעדרו במקרה הנידון, והיא נימנעה מלעשות כן. התובע אף מפנה להוראות סעיף 9(ד) לפקודת נציבות שירות בתי הסוהר מס' 02.04.00 שכותרתה "משמעת – כללים בדבר שימוש בכוח סביר לצורך מילוי תפקיד" (להלן: "פקודת הפעלת כוח סביר").
סיכום ביניים - לאור המפורט לעיל, אני מוצא לקבל את גירסתו של התובע לגבי עצם קרות השלב השני, ולגבי העובדה כי הופעלה כנגדו אלימות מסוימת ללא הצדק לאחר איזוקו, אבל לא את מלוא גירסתו באשר לעוצמת האלימות שהופעלה בשלב זה. בפקודת הפעלת כוח סביר נקבע כי סוהר רשאי להשתמש בכל האמצעים הסבירים, לרבות שימוש בכוח סביר, לצורך מילוי תפקידו במקרים שונים, לרבות להגנתו של הסוהר או האסיר (סעיף 1(ב)).
...
טעם כזה לא נמצא לי. הצדדים לא ביקשו לזמן המומחים לחקירה ולא נסתרה חוות דעתם, המקובלת עלי לגופה.
בנתונים אלה, אין מנוס מחלוקה שווה של הנכות בין השלבים, שלב ראשון כגורם לא עוולתי, ושלב שני כגורם עוולתי בר פיצוי.
לסיכום: אני מקבל התביעה ומחייב הנתבעת לשלם לתובע את הסכומים הבאים במצטבר, בתוך 30 יום: 58,000 ₪ .

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

באשר לטענות התובע בדבר המנעות הנתבעת מהבאת ראיות, כגון: דו"חות בדיקה ונהלים פנימיים של שב"ס, המדינה טענה כי נטל הוכחת התביעה והרמת נטל הראיה מוטל על התובע, והנתבעת לא אמורה להביא את כל המסמכים האפשריים כל עוד לא באה דרישה ספציפית להצגתם.
במישור העקרוני, חובת זהירות מושגית זו כוללת בחובה את החובה לנהוג בזהירות במיון אסירים לאגפים השונים; לבצע בדיקות לבחינת התאמת אסירים לרצות את עונשם באגף המיועד לאסירי עבודה; לערוך חיפושים על האסירים, בתוך התאים ובמתקני בית הכלא למניעת החזקת חפצים אסורים או אחזקת חפצים העלולים לשמש כאמל"ח מאולתר; להציב כוח סוהרים מספיק לצורכי ההשגחה והפיקוח על האסירים; להתקין מצלמות אבטחה להרתעה וכיו"ב. הדיון בעניינינו נעשה מורכב יותר בבואי לבחון את שאלת קיומה של חובת זהירות קונקרטית.
העד גם אישר כי התובע הותקף בעמדת הטלפון, כשלא היה אף סוהר במקום וכי אסירים שהגיעו למטבח הביאו את התובע לעמדת הבקרה וכי הוא מצא אותו שם. טאפש הוסיף והעיד, כי מפקד המשמרת אז היה עאטף עטילה, אך לא ידוע לו אם עטילה הגיע עמו אל התובע לאחר קבלת הדיווח.
...
בהעדר נתונים אחרים, מקובלת עלי הטענה כי יש להעמיד שכרו לעבר על סך של 5,500 ₪ (שכר מינימום).
יתרה מכך, בהעדר נתונים אחרים הנני קובעת כי שכר זה ישמש אף כבסיס לחישוב הפסדי השכר בעתיד.
היתרה לפיצוי = 640,500 ₪ (סכום עגול) לסיכום אני מקבלת את התביעה ומחייבת את הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לתובע פיצויים בסך של 640,500 ₪ בצירוף 23.4% בגין שכ"ט עו"ד ובצירוף סך של בגין אגרת פתיחה.

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 2012 בהמחוזי באר שבע נפסק כדקלמן:

המערער סבור כי לו היו די סוהרים באגף התקיפה הייתה נמנעת, שכן עצם נוכחותם היתה מרתיעה את אבו עאנם ממעשיו, והם אף היו יכולים להבחין בכך שהוא מחמם שמן במשך דקות ארוכות.
מאחר ומספרם ונוכחותם של סוהרים היא שאלה מובהקת בשקול הדעת, אין היעדרם יכול להקים חבות למשיבה.
במקרה שלפנינו, אין מחלוקת כי קיימת למדינה חובת זהירות מושגית כלפי עצורים או אסירים במשמורתה, והמחלוקת נתונה לגבי חובת הזהירות הקונקרטית במקרה זה. בפסיקה נקבע כי כאשר בוחנים האם המדינה הפרה את חובת הזהירות המוטלת עליה במקרים בהם אסיר, המצוי במשמורת, פגע באדם אחר, "המבחן המכריע הוא הצפיות של היתרחשות האירוע המזיק, הן על רקע אופיו של מבצע התקיפה, הן על רקע מצבו של הנתקף; עובדות אלה מצביעות על הסיכון הטמון בתוקף או על הסיכון שבו נתון הנתקף." (ע''א 4704/96 מקרין נ' נציבות בתי הסוהר, פ''ד נ''ב(3) 366, 371 (1998), להלן- "פס''ד מקרין").
...
בנוגע לארוע השני - טוען המערער כי משנקבע שהופרה חובת הזהירות הקונקרטית כלפיו כיוון שלא היו די סוהרים באגף - לא ניתן להלום את המסקנה כי אין לשב''ס אחריות בגין מעשה אלימות בין אסירים.
לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ובראיות שעמדו בפני בית משפט קמא, דעתי כי דין הערעור להדחות.
אין צורך להתייחס לטענתה של המשיבה כי המערער הוחזק בתא לטעוני הגנה, מאחר ומקובלת עלי מסקנתו של בית המשפט קמא כי לא עלה בידי המערער להרים נטל ההוכחה המוטל עליו ולהראות כי הפגיעה נגרמה לו מעצורים אחרים בתא.
אין מקום להתערב במסקנה זו, ועל כן אין לקבוע כי היה על המדינה לצפות את האפשרות שאבו עאנם יפגע במערער.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו