] [8: עדות הנתבע מעמ' 17 לפרוטוקול ש' 19 עד עמ' 18 ש' 10.
וכך מסבירה השופטת רוזנפלד את קיומה של הנפקות כאמור:
"בעצם פנייתו של מוסד חינוך אל משרד החינוך, בבקשה להכיר בו כמוסד מוכר שאינו רישמי, וודאי בעצם קבלת הטבות על יסוד ההכרה שהתבקשה, טמונה התחייבות מפורשת וברורה של המוסד למילוי אחר תנאי ההכרה, ולענייננו, התחייבות למילוי התנאי בדבר תשלום משכורות העובדים על פי המקובל במוסדות החינוך הרישמיים. התחייבות כזו היא בבחינת מובן מאליו, באשר היא העומדת ביסוד ההכרה, ועליה לאמיתו של דבר מושתתת קבלת ההטבות הכספיות הכרוכות בהכרה. התחייבות זו של המוסד, אומנם ניתנת למשרד החינוך, אך היא משקפת באופן ברור התחייבות של המוסד כלפי כלל הציבור, שמשרד החינוך אינו אלא נאמן שלו, וממנו הוא שואב את כוחו." (הדגשה הוספה – א.א.)
מוסיפה השופטת רוזנפלד וקובעת כי:
"בנוסף, ככל שמדובר בעובדי המוסד המוכר שאינו רישמי, אצלם ודאי נימצאת הציפייה הסבירה והלגיטימית כי מעסיקם שהתחייב לכך, פועל על פי תנאי ההכרה בהם הוא מחויב, וממלא אחריהם."
לבסוף מסכמת השופטת רוזנפלד כך:
"מכלל הניתוח שנערך אודות פעולתה של הרשת כגוף צבורי ומחויבותה לתנאי בדבר תשלום משכורות העובדים כמקובל במשרד החינוך מחד, וציפייתם הסבירה והלגיטימית כי הרשת פועלת על פי תנאי ההכרה בה, מאידך, מתבקשת מסקנה אחת. המסקנה המתבקשת לדעתי היא, כי הדרישה שבסעיף 3(א)(6) לתקנות מוסדות מוכרים לתשלום שכר העובדים "לפי השיעורים והכללים הנהוגים במוסדות חינוך רישמיים", מגלמת בחובה התחייבות של המוסד לשלם לעובדיו שכר לפי השיעורים והכללים הנהוגים במשרד החינוך.
מוסיפה השופטת רוזנפלד וקובעת כי:
"ככל שמתעוררת מחלוקת לעניין אופן החלתו של הסדר משכורת כזה או אחר על מוסד מוכר שאינו רישמי, ואין היא באה על פיתרונה, לרבות בסיוע משרד החינוך, כי אז כדרכן של מחלוקות מעין אלו, הן תיפתרנה בהכרעה שיפוטית, לרבות בשים לב לעמדת משרד החינוך בסוגיה המתעוררת."
למעלה מן הדרוש ראוי להעיר כי בית הדין הארצי כרך בהנמקתו את דבר התיקצוב של המוסדות הלא רשמיים המוכרים.
]
"לא ראינו הצדקה להתערבות של בג"ץ בעיניין נשוא העתירה. בית הדין הארצי קבע, בין השאר, כחלק מהנמקותיו בדעת הרוב, כי התנאי בדבר תשלום משכורות כמקובל במוסדות החינוך הרישמיים הפך להיות תנאי מכללא בהסכמי העבודה עם עובדיו של מוסד החינוך המוכר שאינו רישמי (ראו פסקה 64 לפסק דינה של השופטת ר' רוזנפלד).
עוד טענו הנתבעים כי הנתבעת פנתה למר עמרם אביכזר – מפקח מטעם מעיין החינוך על בית הספר של העמותה (ולא על גן הילדים) (להלן – המפקח), על מנת שיפנה לתובעת ויזמינה לעבודה בגן חובה בנים.
...
התביעה כנגד הנתבעת 1 מתקבלת בעיקרה, ואנו מחייבים את הנתבעת 1 לשלם לתובעת – תוך 30 ימים ממועד קבלת פסק הדין, את הסכומים הבאים:
הפרשי שכר בסך של 130,752 ₪ לפי ההרכב המפורט בסעיף 26 לעיל, וזאת בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.9.09 ועד למועד התשלום בפועל.
לאור התוצאה ולאחר שהבאנו בחשבון את התנהלות העמותה בכל הנוגע להבהרת מתן ההכרה לגן הילדים, אנו מחייבים את העמותה לשלם לתובעת הוצאות משפט בסך של 3,000 ₪ וכן שכ"ט עו"ד בסך של 20,000 ₪.
נוכח תרומתם של הנתבע 2 והנתבעת 3 להתנהלות העמותה בקשר להבהרת מתן ההכרה לגן הילדים, החלטנו שלא לעשות צו להוצאות ביחסים שבינם לבין התובעת חרף דחיית התביעה כנגדם.
