מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

חובת תום לב של הרשות בקביעת תעריפי ארנונה

בהליך תובענה ייצוגית (ת"צ) שהוגש בשנת 2016 בהמחוזי נצרת נפסק כדקלמן:

כן לטענת המבקש, המשיבה גבתה את הסכומים ביתר בחוסר תם לב, בנגוד לכללי המשפט המינהלי, תוך הפרת חובה חקוקה ועשיית עושר ולא במשפט.
נטען עוד כי בסעיף 4(א) לחוק הרשויות המקומיות, קבועה סמכותה של הרשות לקבוע כי תשלום הארנונה יהא על פי הסדר תשלומים, כאשר כל תשלום לפי הסדר כאמור ישולם בתוספת הפרישי הצמדה.
לטענתה, הואיל והתעריף בו חויבו תושביה בגין הארנונה הנו התעריף המזערי שנקבע על פי חוק ההסדרים, לא חלה עליה החובה להפחית את חיובי הארנונה במקרה של מדד שלילי.
...
אשר על כן, ומבלי לנקוט עמדה בשאלות שבמחלוקת, החלטתי לקבל את הבקשה להסתלקות.
אשר על כן, אני מאשר את הסתלקות המבקש מבקשת האישור ומורה על מחיקתה.
תביעתו האישית של המבקש – נדחית.

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2019 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

ב"כ המבקשים מציין עוד, כי עתר לקבל את המסמכים הבאים: הסכמים, הסכמות ואישורים לגבי ביטולי חיוב ארנונה, הנחות או שינויים מחיובי ארנונה המקוריים בשנים 2011-2016 לגבי מי מן הנכסים שברחוב הרצל חיפה, מסמכים המפרטים קריטריונים ומדדים לפיהם מחליטה הערייה בנוגע לדרוג האיזורי של בתי מלון ונכסים אחרים, מיסמך המלמד מתי אישרה הערייה את דירוגו של האיזור בו נמצא המלון, אסמכתא בדבר מחויבות הערייה לבחינה מחודשת של דרוג האיזור בו נמצא המלון, כמו כן האסמכתאות המלמדות כיצד בחנה הערייה את תחולת הקריטריונים לקביעת איזור הדר בדרוג זה או אחר לגבי מלונות, החלטות הערייה בגין הפחתת תעריפי ארנונה בהדר לשנים 2011-2016, וכל האסמכתאות ששמשו בסיס להחלטות אלה, כל המסמכים שהנפיקה הערייה לגבי הבניין בו נמצא המלון בדבר היותו ביניין מסוכן, או אינו רשאי לשימוש, תשריטי המלון ומידותיהם שבגינם הנפיקה הערייה את חיובי הארנונה, והעתקי כל הביקורות, דו"חות הפיקוח וחוות הדעת ביחס לקומות השונות של המלון, כדי לבחון את המצב הפיזי של הקומות, באופן כללי, ולבחינת תחולת סעיף 330 של פקודת העיריות (בדבר: "בנין שנהרס או שניזוק").
לטענת המבקשים, לטענות הנ"ל יש משקל גבוה ביותר הגובר על השומות הסופיות, מה גם שהעירייה כרשות ציבורית מחויבת בחובת תום לב מוגברת, ומדובר בהתחייבות ברת אכיפה או הבטחה שלטונית, שעליה הסתמכו המבקשים, ובית המשפט מוסמך לאכוף את ההיתחייבות/ההבטחה השלטונית על הערייה, ומכאן שהן המסמכים והן השאלות בנושא זה רלוואנטיים.
לדעת המבקשים, טענתן של המשיבות בעיניין זה חסרת תום לב, שהרי כיצד רוצה הערייה לחייב ולגבות כספים להם אינה זכאית על-פי דין ועל-פי צו הארנונה, למרות הבטחותיה והתחייבויותיה של היועצת המשפטית שלה.
חריג נוסף במסגרתו ניתן, במקרים מסוימים בלבד, להעלות בפני בית המשפט טענות המצויות במסגרת סעיף 3(א) של חוק הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית) הוא כשמדובר בעיניין בעל חשיבות ציבורית עקרונית מיוחדת, עיינו: "עניין עריית רעננה", וכן, עע"מ 728/17 רחמים שמואל ואח' נ' עריית רעננה (4.2.18), ואולם, בעניינינו נראה, כי עסקינן במחלוקת פרטנית בין המבקשים לבין המשיבות.
...
באותה החלטה נעתר בית משפט קמא לבקשת העירייה וחברת יפה נוף להורות למבקשת מס' 1 להמציא תצהיר גילוי מסמכים לעו"ד הלר, המייצג את העירייה וחברת יפה נוף בתביעה-שכנגד שהגישה המבקשת מס' 1 כנגדן.
התוצאה מכל האמור לעיל היא כדלקמן: (1) לגבי סעיף 1.6 על המשיבות להעביר לעיון המבקשים את התכניות ומועדי הביצוע המתוכננים בהתייחס לקטע הרחוב הצמוד למלון (כ-200 מטר).
הערעור מתקבל חלקית בלבד, בהתאם לאמור לעיל.
פרט למצוין לעיל, אני דוחה את הערעור, וכל שאר האמור בהחלטת בית משפט קמא בעינו עומד ללא שינוי.

בהליך עתירה מנהלית (עת"מ) שהוגש בשנת 2015 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

דיני ההקפאה באו, איפוא, להגביל את סמכויותיהן של הרשויות המקומיות להעלות את תעריפי הארנונה (להיסטוריה החקיקתית של חוקי ההקפאה ראו רע"א 3784/00 שקם בע"מ נ' מועצת עירית חיפה ואח', פ"ד נז(2) 481, 488-490 (2003); ע"א 8588/00 עריית עפולה נ' בזק חברה ישראלית לתקשורת בע"מ, פ"ד נז(3) 337, 342-346 (2003); ה' רוסטוביץ, פ' גלעד, מ' וקנין ונ' לב, ארנונה עירונית 64-66 (מהדורה חמישית, ספר ראשון, 2001, להלן: רוסטוביץ, ארנונה עירונית)).
לא הובאו בפני נתונים מרשויות אחרות היכולים לתמוך בטענה, כי התעריפים שנקבעו לאזורים השונים בתחומי העיר הנם בלתי סבירים באופן קצוני וממילא, וכפי שכבר ציינתי, היתחשבות בשווי הנכס כבסיס ראוי להטלת שיעור הארנונה הוטלה בספק בפסיקה והיא אינה בגדר חובה המוטלת על העיריה, מה גם שבעצם החלוקה לאזורים יש משום אינדיקאציה לשווי הנכסים בתחומם.
לפני סיום אציין, כי בגדרי הליך זה העלו העותרים טענות נוספות, בהן גם הטענה, כי הדרך שבה קיבלו המשיבים את החלטתם לחייב את העותרים בארנונה בגין שטחי המריבה נעשתה באופן בלתי סביר בעליל, העומד בנגוד לעקרונות יסוד של המשפט המנהלי, וכי בדרך היתנהלות המשיבים מאז בנושא זה יש היבטים רבים של חוסר תום לב, שדי בהם, כשלעצמם, כדי להביא לביטול ההחלטה.
...
על פסק הדין הוגש ערעור שהתקבל על ידי בית המשפט העליון (כב' הנשיא א' גרוניס, כב' השופט י' דנציגר וכב' השופט ע' עמית), בזו הלשון (עע"מ 3524/11 עיריית הרצליה נ' אריה ודפנה גבע (14.5.12)): "אנו סבורים כי יש ממש בטענותיהם של המערערים. בין אם מתייחסים להתנהלותה של המערערת 1 כלפי המשיבים כשינוי מדיניות ובין אם כתיקון טעות, הרי ברור שאין מדובר בעניין הנוגד את חוקי ההקפאה (למשל עע"ם 7518/09 משואה למלונאות נופש בע"מ נ' עיריית ירושלים (טרם פורסם, 20.11.2011)). זאת, שכן לא חל שינוי בצווי הארנונה או בסיווג. מכאן שדין הערעור להתקבל. יחד עם זאת, מאחר שלמשיבים יש טענות נוספות, שבית משפט קמא לא נדרש להן מאחר שלא קיבל את עמדתם של המערערים, יש להחזיר את הדיון לבית המשפט על מנת שידון בטענות הנוספות שהועלו בעתירה." ביום 14.10.12, בעקבות פסק דינו של בית המשפט העליון, התקיים דיון בעתירה שבמהלכו התרתי לעותרים להגיש תצהיר משלים בשאלה שנותרה לדיון והיא האם העירייה רשאית לגבות ארנונה בגין שטחי המריבה לאור טענת העותרים כי הארנונה המוטלת על נכסיהם גבוהה באופן בלתי סביר ביחס לנכסים אחרים ברשות המקומית.
סוף דבר לא עלה בידי העותרים להראות, כי הארנונה המוטלת על נכסיהם גבוהה באופן בלתי סביר ביחס לנכסים אחרים בתחומי העיר.
אשר על כן, העתירה נדחית.

בהליך תובענה ייצוגית (ת"צ) שהוגש בשנת 2019 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

סעיף 3(א) בחוק תובענות ייצוגית קובע כי "לא תוגש תובענה ייצוגית אלא בתביעה כמפורט בתוספת השניה". התוספת השניה בחוק מאפשרת הגשתה של "תביעה נגד רשות להשבת סכומים שגבתה שלא כדין, כמס, אגרה או תשלום חובה אחר" (ר' פרט 11 בתוספת השנייה).
ס"ק (ב) קובע כי: "השרים יקבעו בתקנות את סוגי הנכסים וכן כללים בדבר אופן חישוב שיטחו של נכס, קביעת שימושו, מקומו וסיווגו לענין הטלת ארנונה כללית..." לעניין שיקול הדעת של הרשות על פי סעיף 8 בחוק ההסדרים כותב רוסטוביץ בספרו: "בחקיקת תעריפי הארנונה, מוגבל שיקול הדעת של המועצה להוראות הדין... בסעיף 8 לחוק ההסדרים נקבעו שלושה מדדים כלליים שעל פיהם ניתן לחוקק את תעריפי הארנונה, והם: סוג הנכס, סוג השמוש שנעשה בנכס, והמקום שבו נמצא הנכס" (הנריק רוסטוביץ, פנחס גלעד, משה וקנית ונורית לב ארנונה עירונית (כרך א, 2001) בעמ' 484.
אולם אציין רק זאת, ספק בעיניי אם מבקש שנימנע במשך שנים מתשלומי ארנונה בסכומים נכבדים הוא תובע ראוי, נוכח דרישת תום הלב שבחוק תובענות ייצוגיות.
...
נוכח עובדה זו אני סבורה כי "ביטול" החיוב בגין בריכות פרטיות בדירות מגורים בצווים מאוחרים, ככל שהיה כזה כנטען על ידי המבקש, אינו יכולה לעמוד נוכח חקיקת ההקפאה ואסביר.
אני סבורה כי העובדה שהתעריף בסעיף 16ה' בצו הארנונה בגין "בריכה פרטית" הוא 56.66 ₪ למ"ר להבדיל מבריכה פתוחה אחרת העומד על 88.26 ₪ יש בה חיזוק לטענת המשיבה כי אכן הכוונה לבריכה בבתי מגורים.
על כן מסקנתי היא כי אף שהתובענה מעוררת שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה, אין אפשרות סבירה שהן תוכרענה בתובענה לטובת הקבוצה.
על כן הבקשה נדחית.

בהליך עתירה מנהלית (עת"מ) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

אף ששיקול הדעת של הרשות המקומית בקביעת שעורי הארנונה הוא רחב, הרי שכמו בכל הפעלת סמכות בשקול דעת, על הרשות לפעול בהגינות, בתום לב, בסבירות, במידתיות, לשקול רק שיקולים עינייניים ולבסס את החלטותיה על תשתית עובדתית רלבאנטית (ראו למשל עע"מ 9401/06 ארגנטינה באוניברסיטה בע"מ נ' מנהל הארנונה בעריית תל אביב (6/7/2009)).
בתי המשפט הכירו גם באפשרות כי מיהות המשתמש - המחזיק בנכס תשמש מבחן לקביעת תעריפי הארנונה, אך לא יהא זה בגדר מבחן בלעדי (ראו עע"מ 3832/07 עריית עפולה נ' המוסד לביטוח לאומי (21/12/2010), רע"א 11304/03 כרטיסי אשראי לישראל נ' עריית חיפה (28/12/2005)).
פעילות ייצור כוללת בחובה "יצירת יש מוחשי", דהיינו יצירת מוצר השונה מחומר הגלם כפי שהיה בתחילת הפעילות (ראו גם עע"מ 980/04 המועצה האזורית חבל יבנה נ' אשדוד בונדד בע"מ (1/9/2005); עע"מ 2503/13 הנ"ל; עע"מ 3058/16 מנהל הארנונה במועצה מקומית בנימינה, גבעת עדה נ' אפרת שותפות לייצור ושיווק אפרוחי פיטום (28/3/2017)).
...
משמעות המסקנה האמורה היא כי את שטח הקרקע התפוסה שבמתקן, קרקע שמשרתת את בריכת האיגום, יש לסווג כקרקע הצמודה למבנה חקלאי (סיווג 715 לצווי הארנונה).
המסקנה ולפיה הסיווג הראוי והנכון של המתקן הוא בפרק 4.9 העוסק בתעריפים לנכסים המשמשים "אדמה חקלאית ומבנה חקלאי" מייתרת את הדיון בטענות לגבי סבירות הסיווגים האחרים.
סוף דבר בשים לב לכל האמור, אני מורה כדלקמן: (א).
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו