חובת תום לב מוגבר של רשויות ציבוריות

על התובעת מוטלת חובת תום לב מוגברת בהיותה רשות ציבורית.

...

משכך דינה של התביעה להידחות מפאת התיישנות, בהתאם לחוק ההתיישנות.

העולה מהמקובץ- לא ניתן לקבוע כבר בשלב זה ללא בירור עובדתי האם הליכי הגבייה המנהליים בהם נקטה התובעת עוצרים את מרוץ ההתיישנות.

בתיקון השומה החל ממועד ידיעתה של הרשות על הטעות יש כדי ליצור איזון ראוי בין חובתה של הרשות לשמור על הקופה הציבורית והסתמכותה על עיקרון סופיות השומה לבין חובות תום הלב המוגברות שמוטלות עליה.

...

אני מחייב את הנתבעת להשיב לתובעים כספי ארנונה שנגבו ביתר בגין 116 מ"ר בגין רבעון אוקטובר-דצמבר שנת 2006.

לצורך כך, אני מורה לנתבעת להגיש לאישורי תחשיב הכולל את החזר קרן החיוב כשהיא נושאת הפרשי ריבית כנקוב בחוק הרשויות המקומיות (ריבית והפרשי הצמדה על תשלומי חובה), תש"ם-1980.

בנסיבות העניין ומאחר שרק חלק הקטן של התביעה התקבל, אני קובע כי כל צד יישא בהוצאותיו.

עמד על נקודה זאת בית המשפט בענין ידידיה, פסקה 24, בציינו כדלקמן: "שהלקוח בו עסקינן הוא רשות ציבורית, חלה על יחסי הצדדים ועל ההיתקשרות ביניהם בנוסף לדיני החוזים גם מערכת כללים ועקרונות מן המשפט המינהלי (גבריאלה שלו חוזים ומכרזים של הרשות הציבורית 13, 44-42 (1999) (להלן: שלו, חוזים ומכרזים)). מערכת כללים ועקרונות זו משמיעה לנו חובה מוגברת המוטלת על הרשות לנהוג ביושר, בהגינות ובסבירות בכל הליכותיה (ראו: עע"ם 8582/05 מועצה מקומית סאגור נ' המרכז לטניס בישראל, פסקה ו(2) (טרם פורסם, [פורסם בנבו], 13.12.2006); בג"ץ 164/97 קונטרם בע"מ נ' משרד האוצר, פ"ד נב(1) 289, 321-315, 347-345 (1998); אהרון ברק שיקול דעת שפוטי 491-478 (1987); מנחם מאוטנר "תום לב ותנאים מכללא" **** פרידמן ונילי כהן חוזים כרך ג 313, 341 (2003))".

...

סיכום התביעה העיקרית לאור כל המפורט לעיל, ובהתייחס לתביעה העיקרית, אני קובע כדלקמן: התביעה האישית נגד הנתבע 1 (גנדלמן) בעילה הראשונה – נדחית בזאת; העילה השנייה התקבלה בחלקה (הוצאת פרויקט עמל מידיה של התובעת שלא כדין); העילה השלישית (ועדת השלושה) – נדחית בזאת; העילה הרביעית התקבלה בחלקה (דחייתה לעניין עצם הגשת התלונה, וקבלתה בכל הקשור לפרסומים הנובעים מהודעת הדוברות); העילה החמישית (עיבוי התלונה מיום 31.3.2014 ופרסום הדבר) – נדחית בזאת; בגין חלק התביעה שהתקבל, אני מחייב הנתבעת 2 (העירייה) לשלם לתובעים, באמצעות בא כוחם, סך של 1,000,000 ₪ תוך 30 ימים מיום מתן פסק דין זה. לא ישולם הסכום במועדו, יישא הפרשי הצמדה וריבית כדין החל מיום מתן פסק דין זה ועד ליום התשלום המלא בפועל.

בסופו של יום הוגשו סיכומי העירייה והפניקס בהודעה לצד ג', ללא שמיעת עדים בה. לגופם דברים שוכנעתי לדחות את ההודעה לצד ג' מטעמים כדלקמן: א. העילה השנייה התקבלה בחלקה וציינו כי עסקינן בעילה חוזית (ראו לעיל).

על כן אני מורה על דחיית ההודעה לצד שלישי.

סרוב הנתבעת להתפנות מן המקרקעין מהוה חוסר תום לב קצוני והתנהלות בריונית של רשות מקומית.

אולם, קיימת לרשות ציבורית חובת תום לב מוגברת, מעבר לחובה שבדין, לכבד פסקי דין של בית המשפט ומשעה שניתנו והוכרעו, על ידי שתי ערכאות, לרבות בית המשפט העליון, עליה לכבדם.

...

אולם, משעה שנדחה הערעור לא מצאתי מדוע לא נערכה הנתבעת עד היום למציאתו של מבנה חלופי, ומדוע בוששה מהגשת התביעה הכספית עד הנחת החרב של הפינוי על צווארה.

סוף דבר לאחר שמוצו ניסיונות הגישור בין הצדדים, שעמדו על פרק זמן ממושך ביותר, ולנוכח כל האמור לעיל, אני מקבלת את התביעה ומורה על סילוק יד הנתבעת מהמקרקעין ברח' בארי 7 בהוד השרון הידועים כגוש 6442 חלקה 231 לא יאוחר מיום 29.4.22 בשעה 12:00 ומסירת החזקה בהם לבעלים החוקיים הרשומים כשהם פנויים מכל אדם וחפץ השייך להם או למי מטעמם.

הנתבעת תשלם לתובעים הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 70,000 ₪, בשים לב להתמשכות ההליכים, מספר הדיונים והבקשות, והגשת התצהירים והסיכומים מטעם הצדדים.

בין השאלות שניתן להעלות בקשר לכך (ואין מדובר ברשימה ממצה) הן האם ניתן להבחין בין היתנהלות הנוגעת ישירות לסעיף 29 לחוק יסודות התקציב לבין היתנהלות מחוסרת תום לב שהיא חיצונית לו; האם כל פיצוי כספי בגין הפרת חובת תום הלב - גם כזה שלא נועד לפצות על עצם הציפייה לתנאים עודפים שלא אושרו ואינו בסדר הגודל הכספי של תנאים אלה - אכן מתנגש, ובאותה מידה, בתכלית הציבורית של שמירה על התקציב, והאם ניתן לאזן זאת במקרים המתאימים מול תכליות אחרות שאף הן חשובות; האם מנגנון החיוב האישי (הן מבחינה כספית והן משמעתית), שנועד להרתיע בעלי תפקידים ברשויות מלהפר את סעיף 29 לחוק יסודות התקציב, אכן מיושם באופן המגשים את מטרתו (שאם לא כן, קיים לכאורה קושי בהותרת העובדים שנפגעו לשאת לבדם בהשלכות של יישום התכלית התקציבית); ובנוסף האם, ובאיזו מידה, חל שינוי בדרך התנהלותן התקציבית של הרשויות המקומיות נוכח הצלחת פעילותו החשובה של הממונה על השכר לאורך השנים, באופן המאפשר להסיט מעט את נקודת האיזון לכוון ערכים נוספים, ולמנוע הווצרות "מסלול עוקף" לחובת תום הלב המוגברת החלה על הרשויות הציבוריות.

...

עיון במסמך זה מעלה כי חלק מהמשרות היו חלקיות ולא תואמות את המשרות באופן מדויק, אך לטעמנו הדבר אינו רלוונטי למחלוקת בין הצדדים.

סוף דבר על המועצה לשלם לתובע: פדיון דמי מחלה בסך 57,049 ₪.

לאור התוצאה אליה הגענו, על אף שחלק ניכר מטענות התובע נדחו אולם ההתנהלות כלפיו אילצה אותו לנהל הליך זה, מצאנו לקבוע כי הנתבעת תישא בהוצאות התובע בסך 2,000 ₪ ובתוספת שכר טרחה של עורך הדין בסך 8,000 ₪ אשר ישולמו תוך 30 ימים שאם לא כן יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד למועד התשלום בפועל.

לאור התנהלות המדינה ביחס לדו"ח שוקייר, מצאנו כי אין מקום לפסוק לטובתה הוצאות כפי שטענה שיש לעשות.