אף כאן, שולמו מעל 95 אחוזים מהתמורה ונותר חלק זעום יחסית לתשלום, ואף כאן - מדובר על איחור של יומיים בלבד (ושם – ארבעה ימים), כלומר – איחור קל, ובשני המקרים נקודת המוצא היא שהתקלה מבחינת המציעים הייתה בתום לב. בנוסף, יש לראות כי תנאי המיכרז, ככל שהם עוסקים במועדי התשלום, בחשיבות ביצוע התשלומים במועד ובהשלכות של איחור בבצוע התשלום – דומים וכמעט זהים בניסוחם, כך שבשני המקרים הובהר בתנאי המיכרז כי מועדי התשלום הנם תנאים יסודיים למימוש הזכייה.
הממשק עם דיני החוזים –
העותרת טוענת בנוסף כי השלב שאליו הגיעו יחסי הצדדים כבר אינו בתחום דיני המכרזים אלא בתחום דיני החוזים – ולכן, יש חובה לשקול שיקולים של תום לב ויש חובה לבחון את האפשרות שלא להורות על ביטול הזכייה אלא על סנקציה מידתית אחרת.
...
עתה, יש "לחזור" אל עניין סאבא, ולהפנות אליו כאל פסק דין שניתן אך לאחרונה, ובו נפסק כי ההקפדה על עיקרון השוויון מחייבת את המסקנה כי לא ניתן "למחול" על הפרות, אף אם קלות ואף אם בתום לב.
בנוסף, ראו את עת"מ (מינהליים מרכז) 5083-03-20 אסמעיל נ' מדינת ישראל - רשות מקרקעי ישראל (23.7.2020), בו התברר עניין דומה.
בית המשפט שם הגיע למסקנה כי אין מנוס אלא מביטול הזכייה בשל האיחור, למרות שהמדובר היה באיחור של יום בלבד, ואף מפנה לעע"מ 5159/08 מיציוסי הסעות בע"מ נ' אור הסעות ג.ד, פיסקה כ"ה (4.3.2008), לאמור:
"אומר בגילוי לב: יתכנו מקרים שבהם "יפלו שבבים" בשל ההקפדה, כגון שפלוני איחר להגיש מכרז כיון שרכבו "נתקע" או אירעה חלילה תאונה בהיותו בדרך וכדומה.
סיכום –
אכן, התוצאה מבחינת העותרת קשה, ונחזית "טכנית" או "פורמלית", אלא שלפי מהותם של דברים ובהתאם להלכות של בית המשפט העליון כפי שנסקרו מעלה, לא אוכל לקבל את העתירה, ויפים כאן הדברים שנכתבו בסיכומו של פסק הדין בעניין סלימאן, פסקה 28, לאמור:
"ממבט ראשון, תוצאותיו של הכלל בדבר ביטול הזכייה בעקבות איחור הזוכה בתשלום אכן נראות קשות ובלתי מוצדקות – וזאת במיוחד כאשר מדובר באיחור קל ובסכום כסף קטן, יחסית לסכומים שהזוכה כבר שילם לרשות. דא עקא, את פועלם של כלל זה וכללים אחרים, הנוקשים באותה מידה, אין לאמוד לפי תוצאה פרטיקולרית אשר מתקבלת במקרה זה או אחר ותחושות של צדק או אי-צדק שהיא מעוררות, אלא לאור התוצאה המערכתית הכוללת. ביתר דיוק: את תוצאותיו של הכלל יש לאמוד לפי השפעתו על הפרקטיקה שבמסגרתה הוא פועל ואותה הוא מקיים יחד עם כללים אחרים. ... בהתאם לכך, את תוצאותיו של הכלל הנוקשה והבלתי מתפשר בדבר ביטול הזכייה במכרז בשל איחור הזוכה בתשלום יש לבחון לפי השלכותיו על מערכת המכרזים הציבוריים בכללותה. השלכות אלה כוללות את העצמתו של עיקרון השוויון ואת חיזוקן של הוגנות, ודאות ויציבות בהחלטותיהן של ועדות מכרזים שונות. השלכות אלה כוללות גם נזקים אקראיים אשר נגרמים למשתתפים תמי-לב, דוגמת המשיב דכאן, אולם, יתרונותיו המערכתיים של הכלל, כאחד מכללי היסוד שמקיימים את הפרקטיקה של מכרזים ציבורים, עולים בהרבה על נזקים אלו – מה גם שכל משתתף במכרז, אשר פועל בשקידה ראויה, יכול למנוע מעצמו את הנזק האישי...".
לכן – העתירה נדחית.
