מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

חובת תום לב בשלב ביצוע החוזה

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 2023 בעליון נפסק כדקלמן:

בית המשפט המחוזי קיבל את טענתה של טר ארמה, לפיה תביעת משרד הבטחון ל'הוצאות משרדיות' מהוה שימוש "חסר תום לב ושלא כדין" בהוראות הסכם המדף, זאת מן הטעם ש"הוצאות השלמת המבנה כללו את כל ההוצאות המשרדיות הקשורות לעלות כוח אדם של עובדי משרד הבטחון".
כך, בסעיף 54(3) להסכם המדף, שעניינו בבצוע בדק ותיקונים, נקבע כדלהלן: "לא ביצע הקבלן את התיקונים ו/או את עבודות ההשלמה תוך התקופה שנקבעה על ידי המפקח, יהיה המנהל רשאי לבצע את התיקונים ו/או את עבודות ההשלמה בעצמו או בכל דרך אחרת שימצא לנכון. הוצאות ביצוע התיקונים ו/או עבודות ההשלמה יהיו על חשבון הקבלן והמזמין ינכה הוצאות אלה, בתוספת של 12% מהן כתמורה להוצאות משרדיות, מכל סכום שיגיע לקבלן [...]". הסדר דומה נקבע גם בסעיף 57 להסכם המדף: "אם לא ימלא הקבלן אחרי התחייבויותיו לפי סעיפים 46(2) 55(2) או 56 [...] רשאי המזמין לבצע את העבודות האמורות על ידי קבלן אחר או בכל דרך אחרת, ואם ההוצאות הכרוכות במילוי התחייבויותיו כאמור חלות על הקבלן, יהיה המזמין רשאי לנכות את ההוצאות האמורות, בתוספת של 12% מהן כתמורה להוצאות משרדיות מכל סכום שיגיע לקבלן [...]". וכך גם נקבע בסעיף 60(12) להסכם המדף, העוסק בשכר החוזה: "לא הגיש הקבלן את החשבון הסופי עם תום 60 יום מיום השלמת המבנה, רשאי המנהל, לאחר הודעה בכתב לקבלן, לערוך במקומו את החשבון הסופי ולקבוע את שכר החוזה. משכר החוזה שיקבע כאמור, ינוכו הוצאות עריכת החשבון על ידי המנהל, בתוספת של 12% מהן כתמורה להוצאות משרדיות [...]". המשותף לכל הוראות אלה הוא, כי התוספת בגין 'הוצאות משרדיות' הושתה על הקבלן כל אימת שהמזמין נידרש לבצע בעצמו עבודה המהוה חלק מן העבודות החוזיות המוטלות על הקבלן, בשל הפרותיו של האחרון.
ההנחה העומדת ביסוד הדברים היא, שככל שסילוק היד בוצע בשלב מוקדם יותר של הפרויקט, יהיו הוצאות השלמת המבנה מטבע הדברים גבוהות יותר, ובהתאמה גם ההוצאות המשרדיות שנאלץ המזמין להשקיע בהשלמת הפרויקט, והפוכו של דבר.
אף שאין חולק כי חלות על הרשות חובת תום לב והגינות מוגברת, גם כאשר היא פועלת בתחום המשפט הפרטי (ע"א 6518/98 הוד אביב בע"מ נ' מינהל מקרקעי ישראל, פ"ד נה(4) 28, 47-46 (2001); ע"א 8729/07 אירונמטל בע"מ נ' קרן קיימת לישראל, פסקה 17 (12.11.2009)), ואף אם אניח כי תביעה לפצוי מוסכם כפופה לעקרון תום הלב כעקרון החולש על כל תביעה לזכות חוזית (שלו ואדר, בעמ' 469.
...
ולדעה שונה ולפיה ההסדר לפי סעיף 15 לחוק התרופות הוא הסדר ממצה ראו: עמית, בעמ' 35-34), סבורני שלא הונחה תשתית הולמת למסקנת בית המשפט המחוזי כי חובות אלה הופרו.
לאור האמור, דין הטענה להידחות גם לגופם של דברים.
סיכומם של דברים לאור כל האמור לעיל אציע לחבריי כי נדחה את ערעורה של טר ארמה.

בהליך עתירה מנהלית (עת"מ) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

אף כאן, שולמו מעל 95 אחוזים מהתמורה ונותר חלק זעום יחסית לתשלום, ואף כאן - מדובר על איחור של יומיים בלבד (ושם – ארבעה ימים), כלומר – איחור קל, ובשני המקרים נקודת המוצא היא שהתקלה מבחינת המציעים הייתה בתום לב. בנוסף, יש לראות כי תנאי המיכרז, ככל שהם עוסקים במועדי התשלום, בחשיבות ביצוע התשלומים במועד ובהשלכות של איחור בבצוע התשלום – דומים וכמעט זהים בניסוחם, כך שבשני המקרים הובהר בתנאי המיכרז כי מועדי התשלום הנם תנאים יסודיים למימוש הזכייה.
הממשק עם דיני החוזים – העותרת טוענת בנוסף כי השלב שאליו הגיעו יחסי הצדדים כבר אינו בתחום דיני המכרזים אלא בתחום דיני החוזים – ולכן, יש חובה לשקול שיקולים של תום לב ויש חובה לבחון את האפשרות שלא להורות על ביטול הזכייה אלא על סנקציה מידתית אחרת.
...
עתה, יש "לחזור" אל עניין סאבא, ולהפנות אליו כאל פסק דין שניתן אך לאחרונה, ובו נפסק כי ההקפדה על עיקרון השוויון מחייבת את המסקנה כי לא ניתן "למחול" על הפרות, אף אם קלות ואף אם בתום לב. בנוסף, ראו את עת"מ (מינהליים מרכז) 5083-03-20 אסמעיל נ' מדינת ישראל - רשות מקרקעי ישראל (23.7.2020), בו התברר עניין דומה.
בית המשפט שם הגיע למסקנה כי אין מנוס אלא מביטול הזכייה בשל האיחור, למרות שהמדובר היה באיחור של יום בלבד, ואף מפנה לעע"מ 5159/08 מיציוסי הסעות בע"מ נ' אור הסעות ג.ד, פיסקה כ"ה (4.3.2008), לאמור: "אומר בגילוי לב: יתכנו מקרים שבהם "יפלו שבבים" בשל ההקפדה, כגון שפלוני איחר להגיש מכרז כיון שרכבו "נתקע" או אירעה חלילה תאונה בהיותו בדרך וכדומה.
סיכום – אכן, התוצאה מבחינת העותרת קשה, ונחזית "טכנית" או "פורמלית", אלא שלפי מהותם של דברים ובהתאם להלכות של בית המשפט העליון כפי שנסקרו מעלה, לא אוכל לקבל את העתירה, ויפים כאן הדברים שנכתבו בסיכומו של פסק הדין בעניין סלימאן, פסקה 28, לאמור: "ממבט ראשון, תוצאותיו של הכלל בדבר ביטול הזכייה בעקבות איחור הזוכה בתשלום אכן נראות קשות ובלתי מוצדקות – וזאת במיוחד כאשר מדובר באיחור קל ובסכום כסף קטן, יחסית לסכומים שהזוכה כבר שילם לרשות. דא עקא, את פועלם של כלל זה וכללים אחרים, הנוקשים באותה מידה, אין לאמוד לפי תוצאה פרטיקולרית אשר מתקבלת במקרה זה או אחר ותחושות של צדק או אי-צדק שהיא מעוררות, אלא לאור התוצאה המערכתית הכוללת. ביתר דיוק: את תוצאותיו של הכלל יש לאמוד לפי השפעתו על הפרקטיקה שבמסגרתה הוא פועל ואותה הוא מקיים יחד עם כללים אחרים. ... בהתאם לכך, את תוצאותיו של הכלל הנוקשה והבלתי מתפשר בדבר ביטול הזכייה במכרז בשל איחור הזוכה בתשלום יש לבחון לפי השלכותיו על מערכת המכרזים הציבוריים בכללותה. השלכות אלה כוללות את העצמתו של עיקרון השוויון ואת חיזוקן של הוגנות, ודאות ויציבות בהחלטותיהן של ועדות מכרזים שונות. השלכות אלה כוללות גם נזקים אקראיים אשר נגרמים למשתתפים תמי-לב, דוגמת המשיב דכאן, אולם, יתרונותיו המערכתיים של הכלל, כאחד מכללי היסוד שמקיימים את הפרקטיקה של מכרזים ציבורים, עולים בהרבה על נזקים אלו – מה גם שכל משתתף במכרז, אשר פועל בשקידה ראויה, יכול למנוע מעצמו את הנזק האישי...". לכן – העתירה נדחית.

בהליך תיק אזרחי דיון מהיר (תאד"מ) שהוגש בשנת 2021 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

חובת תום לב זו מתרחבת נוכח אלה: הבעיות הכספיות של ירוק בריא ותפוז; ידיעת הבנק, או יכולתו לבדוק ללא כל קושי ולדעת, כי ירוק בריא ותפוז מצויות במצוקה כספית; אי בירור הבנק מול המבקשת מהם פרטי עסקת היסוד; היות הבנק שומר מקצועי בשכר.
נראה שהבנק לא ביצע כל בדיקה, נטל על עצמו את הסיכון, ואין לו להלין אלא על עצמו; ככל הנראה השיקים הועברו לבנק במסגרת הסכם הלוואה או ניכיון, והבנק מחזיק בשיקים בגין שירותי הלוואה או ניכיון.
דיון והכרעה המסגרת הנורמאטיבית הנחת המוצא היא בשלב ההיתנגדות לבצוע שטר, כי הנטל בו נושא המבקש קל הוא ועליו להצביע על "הגנה לכאורה". על ביהמ"ש להניח כי תצהיר התמיכה בהתנגדות הוא אמת, ואם מתגלה הגנה אפשרית, יש לתת אפשרות להיתגונן, ולהעביר את התביעה למסלול אזרחי "רגיל". המבקש "איננו נידרש להוכיח את גירסתו, אלא רק להראות הגנה אפשרית... הרשות תוענק, אם התצהיר על פניו (יחד עם החקירה הנגדית, כשמתקיימת) מגלה טענה, שאם תוכח במשפט תהווה הגנה מפני התביעה". המונח "הגנת בדים" יוחד איפוא בפסיקה למקרים בהם נעלה מכל ספק, כי אין למבקש סיכוי להצליח בהגנתו.
...
טענות המבקשת בתצהיר הראשון מנהל המבקשת, מר אבישי ישראל (להלן: "אבישי"), הגיש תצהיר בשם המבקשת ובו נטען כי יש לדחות את התביעה השטרית מאחר שאין יריבות בין המבקשת לבין הבנק מנימוקים אלה: המבקשת והבנק הם צדדים רחוקים לשטר; מעולם לא התקיים קשר בין המבקשת לבנק; מעולם לא התקיים קשר כלשהו בין המבקשת לבין הנפרעת בשיק - קלמנטינה; מעולם לא ביקשה המבקשת מהבנק כל שירות או כל תמורה בגין השיקים; מעולם לא סיפק הבנק למבקשת כל שירות או כל תמורה בגין השיקים; הבנק אינו מחזיק בשיקים לטובתו.
לו היתה המבקשת מבססת את התנגדותה אך ורק על התצהיר הראשון, הרי שזו היתה נדחית, אלא שכאמור, ימים ספורים לפני הדיון בהתנגדות, המבקשת הגישה תצהיר משלים, אשר עיקריו פורטו לעיל והשאלה עליה יש להשיב היא, האם יש באמור בתצהיר המשלים כדי לשנות את פני הדברים עד כדי קבלת ההתנגדות, או שמא גם האמור בו אינו יכול לשנות את התמונה (המעורפלת) אותה ציירה המבקשת.
אקדים את המאוחר ואציין, כי לאחר התלבטות הגעתי למסקנה, כי מן הראוי לקבל את ההתנגדות, אך בכפוף להפקדת סך של 35,000 ₪ ולהלן הטעמים להחלטתי: מעבר לכך, שהתצהיר המשלים שונה מהותית מהתצהיר הראשון, הרי שגם הוא מעלה תהיות ושאלות רבות וגם הוא אינו מפורט דיו.
סיכומו של דבר: התרשמתי, כי הגנת המבקשת דחוקה ועל סף הגנת בדים.

בהליך תביעה קטנה (ת"ק) שהוגש בשנת 2024 בשלום כפר סבא נפסק כדקלמן:

התובע נפגש עם הנתבעת (ועם ידיד, מר שמואלי, אשר גם העיד בדיון) בדירה אחרת, ברח' מנור, שם הסביר לה כי מדובר בדירה דומה לדירה ברח' שמר, והחתים אותה על טופס הזמנת שירותי תיווך (תוכן הטופס נכון לאותו שלב שנוי כיום במחלוקת).
סעיף 8 מחייב היתנהגות בנאמנות, בהגינות, ובדרך מקובלת (כשחובה זו הולכת יד ביד עם חובת ההיתנהגות בתום לב לקראת חוזה, לפי סעיף 12 לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973, וכן בבצוע חוזה, לפי סעיף 39 לאותו חוק).
...
(ב) הנתבעת טוענת, כי אלמלי מעורבותו של התובע, אשר המוכרים לא נטו לו חסד, היתה הדירה נמכרת לה בסופו של דבר תמורת הסך של 6,150,000 ₪ שהציעה, שהיה ממילא גבוה מהסכום אותו כבר נאותו המוכרים לקבל מהקונים הראשונים, איתם לא נחתמה לבסוף העסקה.
אני מתקשה לקבל את טענת התובע, כי יש לראותו כגורם יעיל גם אם גרם נזק לנתבעת, וזאת הן בשל כך שהעסקה עצמה – במחיר אחר – היתה נחתמת גם בלעדיו, והן בשל כך שמרגע שפעולתו של מתווך גרמה נזק ללקוחו, קשה לראות כיצד הוא פועל "בנאמנות, בהגינות ובדרך מקובלת". על כך יש להוסיף את דבריו לנתבעת – אותם אין הוא מכחיש – כי הודות לקשריו עם המוכרים הוא יוכל להביא לחתימת העסקה (בלשונה: "על פיו ישק דבר"), בעוד לפי עדות המתווכת מצג זה כלל לא היה נכון, ולמעשה המוכרים לא חפצו בקשר כלשהו עם התובע, ונמצאנו שוב מתקשים לייחס "נאמנות, הגינות ודרך מקובלת" לתובע, תוך הפרה של חובותיו לפי סעיף 8.
אני דוחה, אפוא, את התביעה, ומחייב את התובע לשאת בהוצאות הנתבעת עבור כתב ההגנה וההתייצבות לדיון, וכן עבור שכר העדים שהתייצבו, בסך כולל של 2,200 ₪.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2024 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

תפקיד זה הטיל עליו חובת תום לב, החלה גם בשלב ביצוע ההסכם.
...
טענה זו נדחית, כי הנתבעים 2-3 השתמשו בכספי ההלוואה לשימושם הפרטי.
סוף דבר הנתבעים ישלמו לתובעים ביחד ולחוד סך 1,373,653 לפי הפירוט הבא: סך 673,369 ש"ח עבור קרן ההלוואה שלא הוחזרה לתובעים בביטול ההסכם.
בסיכומים עתרו התובעים לסך 2,154,404 ש"ח ואולם אין להיעתר ליתר הסכומים הנטענים בסיכומי התובעים שלא נטענו בכתב התביעה, מעבר לפיצוי המוסכם שנדחה, ולו מהטעם שלא שולמה אגרה בגינם.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו