חובת תום לב במשא ומתן חוזי

כך נטען, כי היתנהלות זו מהוה הפרה של הסכם היתקשרות בין הוט לבין לקוחותיה; הפרת חובת חקוקה; עשיית עושר ולא במשפט; הפרת חובת הגילוי ואיסור ההטעיה לפי חוק הגנת הצרכן, התשמ"א -1981; וכן הפרת חובת תום לב במשא ומתן ובקיום חוזה.

...

יפים לעניין זה דבריה של כב' השופטת (כתוארה אז) חיות: "על מנת להתמודד עם חשש זה [החשש מפני בעיית הנציג שתוארה לעיל – ח.כ.] קבע המחוקק את ההסדר שבסעיפים 18 ו-19 לחוק תובענות ייצוגיות, אשר תכליתו 'למנוע קנוניה בין התובע המייצג את הקבוצה לבין הנתבע [...] על חשבון חברי הקבוצה בהליך הייצוגי' (עניין שבו), ולפיו האפשרות לסיים בפשרה את ההליכים בתובענה ייצוגית או בבקשה לאישורה מותנית בקבלת אישורו של בית המשפט, הנדרש טרם מתן האישור לבחון את הסכם הפשרה שגיבשו הצדדים ולהשתכנע כי הוא 'ראוי, הוגן וסביר בהתחשב בענינם של חברי הקבוצה' (סעיף 19(א) לחוק תובענות ייצוגיות)". [רע"א 1644/15 אייל גור נ' דור אלון אנרגיה בישראל (1998) בע"מ, פס' 9 (27.05.2015)] כמו כן, כחלק ממנגנון הבדיקה קובע סעיף 19(ב) לחוק כי "בית המשפט לא יאשר הסדר פשרה אלא לאחר שקיבל חוות דעת מאדם שמינה לשם כך [...] אלא אם כן סבר בית המשפט שחוות הדעת אינה נדרשת, מטעמים מיוחדים שיירשמו". בהתאם לכך, כחלק מבחינת הבקשה יש למנות בודק, אלא אם בנסיבות המקרה מתקיימים טעמים מיוחדים אשר מייתרים צורך זה. מעבר לכל האמור לעיל, הטיל המחוקק על בית המשפט חובת הנמקה מוגברת בבואו להכריע בבקשה לאישור הסדר פשרה, ובעשותו כן קבע את השיקולים שעליו לשקול, ובהם: הפער בין ההסדר המוצע לבין הסעד שחברי הקבוצה היו עשויים לקבל אילו היה מתברר ההליך עד תום; ההתנגדויות שהוגשו וההכרעה בהן; השלב בו נמצא בהליך; חוות דעתו של הבודק; והעילות והסעדים שלגביהם מהווה ההחלטה לאשר את הסדר הפשרה מעשה בית דין [סעיף 19(ג) לחוק; עניין לוין, פס' 6].

סוף דבר לאחר שבחנתי את הסדר הפשרה, מצאתי את הסדר הפשרה סביר והוגן וזאת בשים לב גם למשך ניהול ההליך, ועל כן הגעתי למסקנה כי יש לאשרו, וזאת בכפוף לשינויים המפורטים לעיל.

הקבוצה עליה חל הסדר הפשרה היא כאמור: "כל מי שחויב בתשלום עבור צריכת חשמל בגין כל ציוד שהותקן על ידי הוט בחלקים של הרכוש המשותף, בין אם מדובר בצריכה ישירה ובין אם מדובר בחיוב דרך חשבון ועד הבית. וזאת החל מיום 1.6.2007 ועד למועד אישור הסכם פשרה זה על ידי בית המשפט". אני מורה לנתבעת על פרסום הודעה לציבור בהתאם להוראות סעיף 25(א)(4) לחוק תובענות ייצוגיות, בשני עיתונים יומיים בשפה העברית בעלי תפוצה רחבה, כאשר המשיבה תישא בעלות פרסום המודעה – בהתאם לנוסח בנספח ג' להסכם הפשרה.

המזכירות תשלח החלטתי זו לצדדים.

עילה אחרת המעוגנת בחוק החוזים עליה משליכות המשיבות את יהבן כדי לבסס את זכותן להשבת התמורה העודפת היא הפרת חובת תום הלב, בין אם בביצועו של הסדר הנושים (וזאת מכוח סעיף 39 לחוק החוזים) ובין אם במשא ומתן לקראת כריתתו של הסדר הנושים (לפי סעיף 12 לחוק החוזים.

...

עמדת השופטים לוין ובך, בכל הכבוד, מקובלת עליי (וזאת בהיקש לזכות הנפגע לפיצויים.

סוף דבר מן המקובץ עולה כי הרכיב השלישי של תביעת אקסטרה, אפילו אם נכיר בכל העילות להן טוענת אקסטרה (וכמובן, שבשאלה אם יש לעשות כן אינני מביע כל עמדה), אינו יכול לבסס את הדרישה לסעד המתבקש בגדרו – העברת התמורה העודפת לידי אקסטרה – זאת לא מכוח דיני החוזים, לא מכוח דיני הנזיקין ואף לא מכוח דיני עשיית עושר ולא במשפט.

לאור כל האמור, אם תישמע דעתי, נקבל את הערעור ונורה על מחיקת הרכיב השלישי בתביעת אקסטרה.

הוראת סעיף 12 לחוק החוזים הכללי עוסקת בתום לב במשא ומתן והתובעת לא הביאה כל ראיה התומכת בטענה לעניין הפרה של חובת התום לב במשא ומתן לכריתת חוזה הביטוח.

...

יחד עם זאת, גם אם הייתי בוחן הפרה של הוראות סעיפים 12 ו- 13 לחוק החוזים הכללי הייתי מגיע למסקנה דומה.

סוף דבר התביעה נידחת.

התובעת תשלם לנתבעת את הסכומים הבאים: 33.1.

לטענת המבקש אין מדובר בארוע נקודתי, ומשניסתה המשיבה להמנע מלפצות את הלקוחות בגין הנזקים העקיפים (אובדן שימוש ועוגמת נפש), ומשלא הציעה מתוה לפצוי נזקים עתידיים שיכולים להגרם לרכבים של חברי הקבוצות, יש לאשר את התובענה כייצוגית בעילות תביעה של הטעה צרכנית, הפרת חובה חקוקה, הפרת חובת תום לב במשא ומתן, הפרת הסכם והטעיה חוזית, רשלנות, והכול כמפורט בסעיפים 37 – 74 בבקשת האישור.

...

בשים לב לכל האמור לעיל, הבקשה לאישור התובענה הייצוגית נדחית.

מעבר להעדר מנגנון לפסיקת גמול, שכר טרחה והוצאות במסגרת דחייתה של בקשת אישור, לא שוכנעתי כי הגשת התובענה הייצוגית היא שהובילה להחלטת המשיבה לחזור בה מנוסח כתב הוויתור.

כזכור, בקשת האישור הוגשה בתאריך 16.6.2022, כאשר האירוע התרחש כשבוע קודם לכן, וכיומיים לאחר תכתובות בין המבקש לבין המשיבה, מבלי שטרח להמתין לתשובת המשיבה לעניין זה. סבורני כי לו היה ממתין לתשובת המשיבה בעניין זה, כפי שנמסרה לו ב – 20.6.2022, לא מן הנמנע כי התובענה בכללותה הייתה מתייתרת [ראו והשוו: ע"א 8114/14 מרקיט מוצרי ייעול בע"מ נ' סונול ישראל בע"מ (22.8.2018), בסעיף 30].

אשר לטענת התובע כי הנתבע הפר כלפיו את החובה לנהוג בתום לב במשא ומתן לכריתת חוזה עבודה – על פי הפסיקה "כאשר מדובר במשא ומתן לקראת כריתת חוזה עבודה, לקראת יצירת יחסי עבודה, דרוש תום לב מוגבר" (ע"ע 1487/02 סופר נ' רשת אורט ישראל (29.12.05)).

...

פרטיות טענת התובע לפגיעה בפרטיותו דינה גם היא להידחות, משזו נטענה ללא פירוט כלשהו לסוג הפגיעה בפרטיות והיקפה.

סוף דבר התביעה נדחית, על כל רכיביה.

התובע ישלם לנתבע הוצאות משפט בסך 10,000 ₪.