מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

חובת תום הלב של המבטחת בתביעה

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2014 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

תשלום המבטחת בתביעת הרכוש, לאחר שהודתה, כי התנאים בפוליסת הרכוש זהים לתנאים בפוליסת החובה, וכאשר התשלום נעשה ללא כל הסתייגות, מהוים הודאת בעל דין של המבטחת בחבותה כלפי התובעת ובהודאת המבטחת בכיסוי הבטוחי, והמבטחת מנועה מלכפור בו. אין לקבל את הסבר החתם רופס כי מדובר היה בתאונה שבה שני הרכבים המעורבים היו מבוטחים ע"י המבטחת ולכן ממילא הכסף יצא מאותו כיס.
המבטחת אינה רשאית לכפור בכיסוי הבטוחי גם לאור הנחיות המפקח על הביטוח: לפי הנחיות המפקח על הביטוח מיום 9.12.98, המהוות מעין "דין" ומשקפות את חובת תום הלב המוטלת על מבטחים, כאשר נדחית תביעתו של מבוטח, על המבטחת לפרט את כל נימוקי הדחייה בהזדמנות הראשונה.
...
סיכומו של דבר התביעה כנגד הנתבעת 1 מתקבלת.
התביעה כנגד הנתבעת 2 נדחית.
ההודעות כנגד צדדי ג' וד' נדחות ללא צו להוצאות.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בשלום נצרת נפסק כדקלמן:

מאחר ועניינן של שתי התביעות זהה, ועולות שאלות וסוגיות זהות בנוגע לחבות ולנזק הנטען, המדובר בשימוש לרעה בהליכי משפט בניסיון לעקוף את החלטת בית משפט השלום בחיפה, כאשר המבטחת נידרשת, בלא כל הצדקה, לנהל הליכים כפולים, בשל אותה עילה ובגין אותו סעד, ולשאת בעלויות כפולות, תוך פגיעה קשה בזכויותיה הדיוניות והמהותיות.
קבע בעיניין זה בית המשפט העליון ברע"א 8921-20 SKS Holding LLC נ' גיל אורן עו"ד (פורסם ביום 13.5.21): תקנה 4 לתקנות החדשות – החלה על הליך זה בהתאם להוראות המעבר המעוגנות בתקנה 180(ג)(1) לתקנות החדשות – קובעת כי "לא יעשה בעל דין או בא כוחו שימוש לרעה בהליכי משפט". במסגרת התקנות החדשות, יצר מחוקק-המשנה הפרדה בין האיסור על שימוש לרעה בהליכי משפט המעוגן בתקנה 4, לבין "החובה לנהוג בתום לב ובהגינות דיונית" המעוגנת בתקנה 3(ב) לתקנות החדשות.
היתנהגותו הפסולה של התובע שבחר לפתוח בהליך חדש, בתביעה זהה לחלוטין, משנמחקה בקשתו לצרוף הנתבעים כאן לתביעה בהליך המקביל, הזהה בעילתה ובסעדים , מהוה חוסר תום לב מובהק.
...
במקרה דנן מצאתי, כי התנהלות התובע אינה ראויה ואין לאפשרה, כמפורט להלן.
נוכח גישה מקלה זו, בעל דין הפועל באופן רציונלי, ועורך 'ניתוח כלכלי' בסיסי, מגיע למסקנה שהנזק שעתיד להיגרם לו, אם בכלל, משימוש לרעה בהליכי המשפט, קטן בהרבה מן התועלת שהוא עשוי להפיק מכך.
לאור האמור, אני מורה על מחיקת התביעה בשל שימוש לרעה בהליכי משפט.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין מהיר (תא"מ) שהוגש בשנת 2021 בשלום ראשון לציון נפסק כדקלמן:

הכרעה בסעיף 23 (א) לחוק חוזה הביטוח נקבע כדלהלן: "משנמסרו למבטח הודעה על קרות מקרה הביטוח ותביעה בכתב לתשלום תגמולי הביטוח, על המבטח לעשות מיד את הדרוש לבירור חבותו" בסעיף 27 לחוק חוזה הביטוח נקבע כדלהלן: "תגמולי הביטוח ישולמו תוך 30 ימים מהיום שהיו בידי המבטח המידע והמסמכים הדרושים לבירור חבותו, אולם תגמולי ביטוח שאינם שנויים במחלוקת בתום לב ישולמו תוך 30 ימים מהיום שנמסרה למבטח תביעה לפי סעיף 23(א), והם ניתנים לתביעה בנפרד מיתר התגמולים". .
עמי נישאל אודות המועד ביצוע התשלום והעיד כי: "ת. אם מדברים על חובות אז חובה של תום לב. מבחינתי מרגע שהוגשה תביעה משפטית אני במשטר של תקנות סדר הדין האזרחי. המועד הקובע הוא המועד להגשת כתב ההגנה. ואכן הסכום שלא שנוי נשלח במועד" (עמ' 5 שורות 22-24 לפרוטוקול).
...
בנסיבות אלה, ממילא לא שוכנעתי כי כטענת הנתבעת התובע התנהל בחוסר תום לב עת הגיש התביעה דנן, שכן גם לאחר הגשתה לא ראתה הנתבעת לשלם את הסכום שאינו שנוי במחלוקת במועד – מה שיכול היה לייתר המשך ניהול ההליך ולחסוך בהוצאות.
בהינתן האמור, אני מקבלת טענת התובע לפיה על הנתבעת לשאת בהוצאות ההליך ומחייבת את הנתבעת לשלם לתובע (בנוסף לסכום ששולם לו על ידה) את סכום האגרה בגין ההליך דנן בתוספת שכר טרחת עו"ד בסך של 1,200 ₪.

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2020 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

כן נטען כי המפקח ביקש בתיקון זה להסיר כל ספק באשר למעמד המיטיב כתובע, בהיותו נושא ישיר בנזק חלף החברה המבטחת; למלא את החסר שהיה קיים בהגדרת "תובע" בחוזרים קודמים; ולעגן פסיקות שיצאו תחת ידי ביהמ"ש במסגרתן החיל ביהמ"ש חובת הנמקה על חברה מבטחת כלפי מיטיב שהנו גוף מוסדי מכוח חובת תום הלב המוטלת על המבטח ומכוח העיגון ההלכתי לו זכתה חובת המבטח לפרט נימוקי הדחיה והסנקציה הכלולה בה. המבקשת טוענת כי בימ"ש קמא אפשר למשיבה להעלות כל נימוק הגנה אפשרי מעבר לנימוק הדחיה שפרטה בתשובתה הראשונית ונימק עמדתו בעיגון לשוני החורג ממיתחם הסבירות ובכך שמתקיים בעניינינו "חריג" אשר לא פורש בהחלטתו, המצדיק סטייה מן ההנחיה.
לצד זאת, נקבע כי שומה ליתן את הדעת גם על הפגיעה הפוטנציאלית של הנחיית המפקח בזכות הגישה לערכאות של מבטחים, ובזכותם להיתגונן מפני תביעות מבוטחיהם.
...
ייתכן שהיה על המשיבה להעמיק יותר בטענות המבקשת בטרם מתן מכתב הדחיה שמתבסס רק על טענת ההתיישנות, אך בנסיבות העניין אינני סבור כי ניתן לקבוע באופן ברור שמדובר בהעלאת טענת ההתיישנות בחוסר תום לב. על כן, בסיכומו של דבר ולאור האמור לעיל, אינני סבור כי יש מקום להתערב בהחלטת בימ"ש קמא שלא למחוק את הסעיפים שבנדון מכתב ההגנה של המשיבה.
על כן, סבורני כי החלטתו של בימ"ש קמא הינה סבירה בנסיבות העניין לצורך בירור תקין ויעיל של המחלוקות בין הצדדים.
אשר על כן, בנסיבות העניין, לא מצאתי בהחלטת בימ"ש קמא כל פגם המצדיק את התערבותו של בית משפט זה ואני מורה על דחיית הערעור.

בהליך תיק אזרחי דיון מהיר (תאד"מ) שהוגש בשנת 2023 בשלום ראשון לציון נפסק כדקלמן:

ברי כי ניזוק אינו אמור לשפר את מצבו על חשבון המזיק ויש לשאוף אך להשבת המצב לקדמותו, ככל שניתן; ברם, אם חובתו של הניזוק לפעול בתום לב ולקטין נזקיו ככל שניתן, קל וחומר כי על המזיק לפעול באופן דומה, ואף ביתר שאת, שלא לגדיל את נזקיו של מי שכבר ניזוק.
עמדה זו עולה בקנה אחד עם הוראות חוק חוזה הביטוח והנחיות הממונה על שוק ההון; שם נקבע כי על המבטחת לפעול במהירות וביעילות לשם בירור החבות והזכאות לתגמולי ביטוח, כשלאחר הבירור כאמור - עליה לפעול לתשלום תגמולים אלו בתוך פרק זמן קצוב; וראו לעניין זה נוסח סע' 23(א) לחוק חוזה הביטוח: "משנמסרו למבטח הודעה על קרות מקרה הביטוח ותביעה בכתב לתשלום תגמולי הביטוח, על המבטח לעשות מיד את הדרוש לבירור חבותו." ובנוסף, ראה סעיף 27 לחוק חוזה הביטוח: "תגמולי הביטוח ישולמו תוך 30 ימים מהיום שהיו בידי המבטח המידע והמסמכים הדרושים לבירור חבותו, אולם תגמולי ביטוח שאינם שנויים במחלוקת בתום לב ישולמו תוך 30 ימים מהיום שנמסרה למבטח תביעה לפי סעיף 23(א), והם ניתנים לתביעה בנפרד מיתר התגמולים." אין חולק כי לו היה נמצא ממש בדרישותיה של הנתבעת להשלמת מסמכים אלו, או אחרים, וכי הם דרושים לשם הבירור הנידרש, הרי שכל עוד לא הושלמו, היה התובע מושתק מלטעון נגד הנתבעת ויכול וטענותיה באשר לאופן היתנהלותו היו מתקבלות; אלא שמאחר ולא נמצא ממש בדרישותיה, כפי שהובא לעיל בפירוט, וממילא לא הציעה הנתבעת הסבר עינייני מדוע יש לקבוע אחרת, איני מקבל כי היה מדובר במסמכים הדרושים להליך הבירור, ובודאי שאין מדובר במסמכים מהותיים, אלא במסע התשה סתמי ומיותר, שכפי שכבר ציינתי, נעשה בנגוד מוחלט להוראות הדין והחובות המוטלות על הנתבעת בעיניין זה. הינה כי כן, "כל הנגעים אדם רואה - חוץ מנגעי עצמו" (מסכת נגעים, פרק ב', משנה ה'); היתנהלותה של הנתבעת התבררה כניצול לרעה של הוראות סע' 27 לחוק חוזה הביטוח והתנאי הקבוע שם, לפיו המועד לתשלום נימנה מיום קבלת המסמכים הדרושים, כאשר בחרה לידרוש מסמכים סתם, שבינם לבין בירור החבות, או הפצוי המגיע, אין דבר וחצי דבר; למצער, לאחר שהתקבלו אצל הנתבעת תשובות ב"כ התובע במענה לדרישותיה אלו, אשר משום סיבה לא ראתה להסתפק בהן.
...
עמדה זו עולה בקנה אחד עם הוראות חוק חוזה הביטוח והנחיות הממונה על שוק ההון; שם נקבע כי על המבטחת לפעול במהירות וביעילות לשם בירור החבות והזכאות לתגמולי ביטוח, כשלאחר הבירור כאמור - עליה לפעול לתשלום תגמולים אלו בתוך פרק זמן קצוב; וראו לעניין זה נוסח סע' 23(א) לחוק חוזה הביטוח: "משנמסרו למבטח הודעה על קרות מקרה הביטוח ותביעה בכתב לתשלום תגמולי הביטוח, על המבטח לעשות מיד את הדרוש לבירור חבותו." ובנוסף, ראה סעיף 27 לחוק חוזה הביטוח: "תגמולי הביטוח ישולמו תוך 30 ימים מהיום שהיו בידי המבטח המידע והמסמכים הדרושים לבירור חבותו, אולם תגמולי ביטוח שאינם שנויים במחלוקת בתום לב ישולמו תוך 30 ימים מהיום שנמסרה למבטח תביעה לפי סעיף 23(א), והם ניתנים לתביעה בנפרד מיתר התגמולים." אין חולק כי לו היה נמצא ממש בדרישותיה של הנתבעת להשלמת מסמכים אלו, או אחרים, וכי הם דרושים לשם הבירור הנדרש, הרי שכל עוד לא הושלמו, היה התובע מושתק מלטעון נגד הנתבעת ויכול וטענותיה באשר לאופן התנהלותו היו מתקבלות; אלא שמאחר ולא נמצא ממש בדרישותיה, כפי שהובא לעיל בפירוט, וממילא לא הציעה הנתבעת הסבר ענייני מדוע יש לקבוע אחרת, איני מקבל כי היה מדובר במסמכים הדרושים להליך הבירור, ובוודאי שאין מדובר במסמכים מהותיים, אלא במסע התשה סתמי ומיותר, שכפי שכבר ציינתי, נעשה בניגוד מוחלט להוראות הדין והחובות המוטלות על הנתבעת בעניין זה. הנה כי כן, "כל הנגעים אדם רואה - חוץ מנגעי עצמו" (מסכת נגעים, פרק ב', משנה ה'); התנהלותה של הנתבעת התבררה כניצול לרעה של הוראות סע' 27 לחוק חוזה הביטוח והתנאי הקבוע שם, לפיו המועד לתשלום נמנה מיום קבלת המסמכים הדרושים, כאשר בחרה לדרוש מסמכים סתם, שבינם לבין בירור החבות, או הפיצוי המגיע, אין דבר וחצי דבר; למצער, לאחר שהתקבלו אצל הנתבעת תשובות ב"כ התובע במענה לדרישותיה אלו, אשר משום סיבה לא ראתה להסתפק בהן.
סיכומו של דבר - אכן, ראוי ונכון היה לפנות אל הנתבעת עובר להגשת התביעה, על מנת לאפשר לה להשלים הבירור הדרוש ותשלום לתובע, במסגרת המועדים הקבועים בסע' 27 לחוק חוזה הביטוח; ולו הייתה הנתבעת, הגם שכבר הוגשה התביעה, משלמת לתובע את שאינו במחלוקת, הרי שיכולה הייתה להתהדר בניקיון כפיים; או אז, יכול והייתה מתקבלת הטענה כי התנהלותו של התובע נגועה בחוסר תום לב וכי יש בה כדי להגדיל את נזקיו שלא לצורך; ברם, לאחר שהתברר כי הגם שאין מחלוקת ממש אודות התגמולים המגיעים לתובע, הרי שמעצם התנגדותה של הנתבעת הוכח כי היה הכרח בניהול ההליך, ודי לנו בהקשר זה במבחן התוצאה.
לאור כל האמור לעיל, התביעה מתקבלת; לפיכך, אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע הסך של 6,414 ₪ נושא הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ובתוספת סך של 406 ₪ בגין אגרת משפט,; בנוסף, ולאור התנהלותה של הנתבע, ראיתי לחייבה בתשלום הוצאות משפט לתובע בסך של 1,000 ₪ וכן שכר טרחת עורך דין בסך של 3,500 ₪; סכומים אלו ישולמו תוך 30 יום, שאם לא כן יישאו הפרשי הצמדה וריבית על פי החוק.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו