ברי כי ניזוק אינו אמור לשפר את מצבו על חשבון המזיק ויש לשאוף אך להשבת המצב לקדמותו, ככל שניתן;
ברם, אם חובתו של הניזוק לפעול בתום לב ולקטין נזקיו ככל שניתן, קל וחומר כי על המזיק לפעול באופן דומה, ואף ביתר שאת, שלא לגדיל את נזקיו של מי שכבר ניזוק.
עמדה זו עולה בקנה אחד עם הוראות חוק חוזה הביטוח והנחיות הממונה על שוק ההון; שם נקבע כי על המבטחת לפעול במהירות וביעילות לשם בירור החבות והזכאות לתגמולי ביטוח, כשלאחר הבירור כאמור - עליה לפעול לתשלום תגמולים אלו בתוך פרק זמן קצוב;
וראו לעניין זה נוסח סע' 23(א) לחוק חוזה הביטוח:
"משנמסרו למבטח הודעה על קרות מקרה הביטוח ותביעה בכתב לתשלום תגמולי הביטוח, על המבטח לעשות מיד את הדרוש לבירור חבותו."
ובנוסף, ראה סעיף 27 לחוק חוזה הביטוח:
"תגמולי הביטוח ישולמו תוך 30 ימים מהיום שהיו בידי המבטח המידע והמסמכים הדרושים לבירור חבותו, אולם תגמולי ביטוח שאינם שנויים במחלוקת בתום לב ישולמו תוך 30 ימים מהיום שנמסרה למבטח תביעה לפי סעיף 23(א), והם ניתנים לתביעה בנפרד מיתר התגמולים."
אין חולק כי לו היה נמצא ממש בדרישותיה של הנתבעת להשלמת מסמכים אלו, או אחרים, וכי הם דרושים לשם הבירור הנידרש, הרי שכל עוד לא הושלמו, היה התובע מושתק מלטעון נגד הנתבעת ויכול וטענותיה באשר לאופן היתנהלותו היו מתקבלות;
אלא שמאחר ולא נמצא ממש בדרישותיה, כפי שהובא לעיל בפירוט, וממילא לא הציעה הנתבעת הסבר עינייני מדוע יש לקבוע אחרת, איני מקבל כי היה מדובר במסמכים הדרושים להליך הבירור, ובודאי שאין מדובר במסמכים מהותיים, אלא במסע התשה סתמי ומיותר, שכפי שכבר ציינתי, נעשה בנגוד מוחלט להוראות הדין והחובות המוטלות על הנתבעת בעיניין זה.
הינה כי כן, "כל הנגעים אדם רואה - חוץ מנגעי עצמו" (מסכת נגעים, פרק ב', משנה ה');
היתנהלותה של הנתבעת התבררה כניצול לרעה של הוראות סע' 27 לחוק חוזה הביטוח והתנאי הקבוע שם, לפיו המועד לתשלום נימנה מיום קבלת המסמכים הדרושים, כאשר בחרה לידרוש מסמכים סתם, שבינם לבין בירור החבות, או הפצוי המגיע, אין דבר וחצי דבר; למצער, לאחר שהתקבלו אצל הנתבעת תשובות ב"כ התובע במענה לדרישותיה אלו, אשר משום סיבה לא ראתה להסתפק בהן.
...
עמדה זו עולה בקנה אחד עם הוראות חוק חוזה הביטוח והנחיות הממונה על שוק ההון; שם נקבע כי על המבטחת לפעול במהירות וביעילות לשם בירור החבות והזכאות לתגמולי ביטוח, כשלאחר הבירור כאמור - עליה לפעול לתשלום תגמולים אלו בתוך פרק זמן קצוב;
וראו לעניין זה נוסח סע' 23(א) לחוק חוזה הביטוח:
"משנמסרו למבטח הודעה על קרות מקרה הביטוח ותביעה בכתב לתשלום תגמולי הביטוח, על המבטח לעשות מיד את הדרוש לבירור חבותו."
ובנוסף, ראה סעיף 27 לחוק חוזה הביטוח:
"תגמולי הביטוח ישולמו תוך 30 ימים מהיום שהיו בידי המבטח המידע והמסמכים הדרושים לבירור חבותו, אולם תגמולי ביטוח שאינם שנויים במחלוקת בתום לב ישולמו תוך 30 ימים מהיום שנמסרה למבטח תביעה לפי סעיף 23(א), והם ניתנים לתביעה בנפרד מיתר התגמולים."
אין חולק כי לו היה נמצא ממש בדרישותיה של הנתבעת להשלמת מסמכים אלו, או אחרים, וכי הם דרושים לשם הבירור הנדרש, הרי שכל עוד לא הושלמו, היה התובע מושתק מלטעון נגד הנתבעת ויכול וטענותיה באשר לאופן התנהלותו היו מתקבלות;
אלא שמאחר ולא נמצא ממש בדרישותיה, כפי שהובא לעיל בפירוט, וממילא לא הציעה הנתבעת הסבר ענייני מדוע יש לקבוע אחרת, איני מקבל כי היה מדובר במסמכים הדרושים להליך הבירור, ובוודאי שאין מדובר במסמכים מהותיים, אלא במסע התשה סתמי ומיותר, שכפי שכבר ציינתי, נעשה בניגוד מוחלט להוראות הדין והחובות המוטלות על הנתבעת בעניין זה.
הנה כי כן, "כל הנגעים אדם רואה - חוץ מנגעי עצמו" (מסכת נגעים, פרק ב', משנה ה');
התנהלותה של הנתבעת התבררה כניצול לרעה של הוראות סע' 27 לחוק חוזה הביטוח והתנאי הקבוע שם, לפיו המועד לתשלום נמנה מיום קבלת המסמכים הדרושים, כאשר בחרה לדרוש מסמכים סתם, שבינם לבין בירור החבות, או הפיצוי המגיע, אין דבר וחצי דבר; למצער, לאחר שהתקבלו אצל הנתבעת תשובות ב"כ התובע במענה לדרישותיה אלו, אשר משום סיבה לא ראתה להסתפק בהן.
סיכומו של דבר -
אכן, ראוי ונכון היה לפנות אל הנתבעת עובר להגשת התביעה, על מנת לאפשר לה להשלים הבירור הדרוש ותשלום לתובע, במסגרת המועדים הקבועים בסע' 27 לחוק חוזה הביטוח;
ולו הייתה הנתבעת, הגם שכבר הוגשה התביעה, משלמת לתובע את שאינו במחלוקת, הרי שיכולה הייתה להתהדר בניקיון כפיים; או אז, יכול והייתה מתקבלת הטענה כי התנהלותו של התובע נגועה בחוסר תום לב וכי יש בה כדי להגדיל את נזקיו שלא לצורך;
ברם, לאחר שהתברר כי הגם שאין מחלוקת ממש אודות התגמולים המגיעים לתובע, הרי שמעצם התנגדותה של הנתבעת הוכח כי היה הכרח בניהול ההליך, ודי לנו בהקשר זה במבחן התוצאה.
לאור כל האמור לעיל, התביעה מתקבלת;
לפיכך, אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע הסך של 6,414 ₪ נושא הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ובתוספת סך של 406 ₪ בגין אגרת משפט,;
בנוסף, ולאור התנהלותה של הנתבע, ראיתי לחייבה בתשלום הוצאות משפט לתובע בסך של 1,000 ₪ וכן שכר טרחת עורך דין בסך של 3,500 ₪;
סכומים אלו ישולמו תוך 30 יום, שאם לא כן יישאו הפרשי הצמדה וריבית על פי החוק.
