מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

חובת שיבוץ עובד מדינה בתפקיד מתאים

בהליך סכסוך עבודה (ס"ע) שהוגש בשנת 2022 באזורי לעבודה באר שבע נפסק כדקלמן:

הובהר כי בבצוע ססיות התובעת נדרשה לשהות עם מנותחים לאחר ביצוע הניתוח ולא לבצע פעולות טרום ניתוחיות (כמו קביעת מינון מתאים להרדמה) ובהתאם תפקיד הססיה דורש מידת אחריות פחותה משמעותית מתפקיד התורן.
בתב"ע 4-2/שם הסתדרות עובדי המדינה, מועצת פועלי נצרת-עלית נ' מדינת ישראל, יב(1) 182 (1981), פורט כך (הגשה הוספה-י.כ.) – "נפסק כבר יותר מפעם אחת ש"הסכם קבוצי" הוא "הסכם קבוצי" ולא "הסדר קבוצי" (דב"ע לט/5-4, [8], בע' 292-293) ובסעיף 24(א)(2) לחוק בית-הדין לעבודה הרי מדובר "בהסכם קבוצי". על "הסדר קבוצי" נפסק שאין לו נפקות משפטית בין הצדדים, אלא אם נאמר במפורש במסמך המהוה אותו "הסדר", כי הוא יהווה חוזה, אכיף במשפט, כל זה מבלי לגרוע בתוצאה לעינייני "תנאים מכללא" ביחסים החוזיים בין המעביד לבין העובד כפרט, ומבלי לפגוע בהנחה המקובלת ביחסי עבודה, שהשותפים ליחסים אלה נוהגים לכבדו בתור "הסכם ג'נטלמני..." עיננו הרואות, כי להוראות בחוקת העבודה ניתן יהיה לייחס מעמד משפטי מחייב בין הצדדים אך כאשר אלה אומצו על ידי הצדדים ועל פיהם בחרו הצדדים להתנהל.
לאחר שעיינו בטענות הצדדים ובראיות, ושמענו את העדויות, באנו לידי מסקנה כי יש להשיב על שאלה זו בשלילה ולדחות גם רכיב תביעה זה. אפרט - ראשית, הגם שלא הוצג לפנינו מקור משפטי המחייב את הנתבעת לשבץ את התובעת לתורנויות, אנו למדים כי קיימת דרישה כזו של המועצה המדעית (ראו עדות פרופ' זלוטניק בעמ' 28 לפרוטוקול, שו' 4-2), ונקודת המוצא שלנו בדיון בפרק זה היא שאכן חלה על הנתבעת חובה לשבץ מתמחים לתורנויות במהלך תקופת היתמחות (ראו גם סעיף 35 לתצהיר מר לב).
...
לעניין זה ראו את הודעת המייל ששלח פרופ' זלוטניק לתובעת ביום 11.3.18 (נ/6) בה כתב – "כידוע לך, הסרתי עבודתך בחדר ניתוח וכתוצאה מכך כמובן גם תורנויות בחדר ניתוח. כמו בחודש פברואר ביקשתי מד"ר יאנה ציבולה לשבץ לך ססיות מתמחים בחדר התאוששות ואשפוז יום על מנת לא לפגוע בהכנסות שלך בתקופה לפני פיטוריך". לפני סיום נציין, כי משלא נתבע כל סעד בגין הליך הפיטורים, ובכלל זה לא נטענה טענה בנוגע לירידה בשכר בגין אי שיבוץ לתורנות (במסגרת טיעון בדבר הרעת תנאים) לא מצאנו מקום לדון בגובה השכר ששולם לתובעת עבור תורנויות או השוואתו לשכר ששולם עבור ססיות.
משהגענו למסקנה כי ההחלטה שלא לשבץ לתורנויות היא חלק מהפררוגטיבה הניהולית של הנתבעת והיא נבעה משיקולים עניינים, הרי שיש לדחות את התביעה ברכיב זה. לאור האמור, התביעה לפיצוי בגין אי שיבוץ לתורנויות, נדחית אף היא.
סוף דבר – התביעה נדחית על שני רכיביה.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2022 באזורי לעבודה ירושלים נפסק כדקלמן:

בשיחה מיום 3.6.13 כתב ראש המנהל כי "הסברתי לגב' קלדרון כי בכוונתי להמליץ למנכ"ל הרשות להפסיק את תפקידה כמנהלת גשר אלנבי עקב חוסר בכישורי ניהול. הזכרתי לעובדת שאף היא...הודתה על חולשה בניהול ובכישורי הניהול שלה... יש לציין כי נוהלו עימה שיחות בעבר לגבי תיפקודה וכושר הניהול ואף זכתה לעזרה בדמות מנהל משמרת...שבא לעזור לה בניהול הגשר במשך חצי שנה...ברמה המקצועית קיבלה תיגבור מעבר לנדרש...אין ספק שיש לה ידע רב בתחום המנ"א עם זאת, היכולת שלה להמשיך לנהל מעבר מורכב כמו גשר אלנבי הינו חסר ואינו עומדת בציפיות". ככל הנראה, ובעניין זה אנו חסרים ראיות ומסמכים, פחות או יותר בשלב זה כבר התברר לתובעת ולנציבות שירות המדינה דבר החשדות נגדה והיא לפי עדותה כבר נחקרה אפילו במישטרה.
לגבי הסיבות והמניעים לכך, הדיעות חלוקות: בסעיף 33 לתצהיר המדינה הובאו, ללא תימוכין, טענות לפיהן היה קיים קושי להתאים לתובעת תפקיד לאור המיגבלות שהוטלו עליה ובהתייעצות עם הנציבות הוחלט כי המיגבלה על "הנפקת אישורים" - תהא אשר תהא משמעותה - תוסר.
ב"כ התובעת פנה אל נציבות שירות המדינה עובר להשעיה הראשונה וטען שיש חובת לבקש היתר לפני ההחלטה על ההשעיה.
כך נקבע לדוגמה בענין זכריה דואני האמור: "...היתייחס בית הדין הארצי לחובות המוטלות על המעביד בעת עריכת שינויים במעמדו של העובד, כדלקמן...לאור עקרי יסוד אלה, מן הדין הוא כי הפעלת זכויותיו, הקניינית והניהולית, של המעסיק תיעשה בהגינות ובהוגנות, בתום לב, בשקיפות, בסבירות ובמידתיות, תוך לקיחה בחשבון של כל השיקולים הנדרשים לעניין, ושמירה על עקרי הצדק הטבעי ועל כללי המשפט המנהלי. משנה תוקף לתחולתם של עקרם אלה, בחובותיה של המדינה כמעסיקה כלפי עובדיה ובהתנהלות עימם". אם כך נקבע כי יש לנהוג בעת העברת עובד מתפקיד לתפקיד, קל וחומר שהדברים נכוחים המה, כאשר מעבירים עובד למעמד לא ברור ולא מוגדר של מי שעודנו עובד אך אינו משובץ לעבודה ואינו מקבל שכר, לפרק זמן כה ממושך".
...
לאור הדיון למעלה בנוגע לאחריותה של התובעת לכך שלא נמצא לה תפקיד חליפי במועד, מצאנו לנכון להפחית מעט את הפיצוי בשל אחריות תורמת לנזק, ולהעמיד אותו על סך של 104,000 ₪, המקביל במעוגל לסכום בו הודתה לכאורה המדינה בחישוביה.
לסיכום: המדינה תפצה את התובעת בסכומים של 50,000 ₪ בגין פיצוי לא ממוני, 5000 ₪ פיצוי בגין הפרת חוק עבודת נשים וסך של 104,000 ₪ פיצוי בגין אבדן הכנסה בכוח.
בנוסף המדינה תשלם לתובעת סך של 20,000 ₪ השתתפות בהוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד. לפני סיום, דומה שהתובעת זנחה בטיעוניה סעדים לאכיפה או למציאת תפקיד אחר ואכן הראיות לא התמקדו בעניין וממילא אין בידינו לקבוע כי התובעת ממלאת תפקיד משפיל או כיוצא בכך.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2023 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

טענות הנתבעת בכתב תשובה: הנתבעת הגישה כתב תשובה לתגובת התובע ובמסגרתו חזרה על טענותיה והוסיפה כי עילת ההתעמרות בעבודה, אשר לטענת התובע נגרמה בשל העדרותו מעבודתו, ובאה לידי ביטוי בפעולות שונות שביצעה הנתבעת, ביניהן הגשת תלונה בגין העדרות בלתי מוצדקת מהעבודה, חיוב בימי חופשה, איום בפגיעה בשכר, הודעה על עריקות, אי ביצוע התאמות ו/או שיבוץ בתפקיד מתאים ועוד – מתייחסות כולן להחלטות החוסות תחת סעיף 129(א) לפקודת בתי הסוהר: "קביעתו של סוהר לתפקיד, העברתו מתפקיד לתפקיד או ממקום למקום בתפקיד". לטענתה, טענות התובע על כך שחוה היתעמרות והתנכלות בעבודה מתוך רצון הנתבעת לנשל אותו מזכויותיו ובאשר להפרת חובת תום הלב של המעסיקה – הן ביחס לחוזה העבודה בשב"ס ועל פי הדין הן נידרשות להתברר בבית המשפט לעניינים מינהליים ולא בבית הדין.
בשל אופיים המיוחד של תפקידי מישטרה ושרות בתי סוהר בחברה, ובשל האחריות הרבה הקשורה במשרת שוטר או סוהר, נקבעים דרכי גיוסו של שוטר או סוהר, חובותיו, סמכויותיו, ומשמעותו בחוק מיוחד, בנבדל משאר עובדי המדינה; חוק שירות המדינה (מינויים), תשי"ט-1959, חוק שירות המדינה (משמעות), תשכ"ג-1963, וחוק שירות התעסוקה, תשי"ט-1959 –אינם חלים עליו.
...
בנסיבות אלה, רכיבי תביעה אלה הינם בסמכותו העניינית והיחודית של בית הדין והבקשה למחיקתן על הסף – נדחית.
סוף דבר: הבקשה לסילוק על הסף מתקבלת בחלקה: התביעה לפיצוי בגין התעמרות בעבודה, עוגמת נפש והפרת חובת תום הלב של הנתבעת במקום העבודה (ס' 59 – 76 לכתב התביעה) – נמחקת על הסף.
הבקשה לסילוק על הסף של התביעה לפיצויי פיטורים, דמי הבראה, פדיון חופשה ופדיון ימי מחלה לרבות פיצוי הלנה (ס' 53 – 58 לכתב התביעה) – נדחית.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2023 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

התובע אמנם נתלה בעיניין גרטי ומבקש שגם בעיניינו ינתן סעד המורה למדינה לשבצו בתפקיד חלופי המתאים לו, אלא שכעולה מפסק דינו של בית הדין הארצי, מר גרטי דוקא ביקש לשוב לתפקידו ברשות ההגירה וחלף זאת, בהסכמה, בשלב העירעור בבית הדין הארצי, נמצא לו תפקיד חלופי בשירות המדינה.
נתנו דעתנו אף לתוצאת בג"ץ פלצמן, ואולם איננו סבורים כי ניתן להשליך ממנה לענייננו, שכן מדובר שם בקצינה בקבע ולא בעובדת מדינה וקיימות אבחנות מהותיות שאינן מאפשרות השוואה בין שני המקרים (סבב תפקידים תקופתי קבוע בצה"ל; מעמד שונה שיש לו השלכות על חובת מפגש הרצונות).
...
סוגיית "ויסות כוח אדם" בשירות המדינה לא מוצתה בהליך שבפנינו ואולם, מבלי שאנו קובעים מסמרות בעניין - נראה כי מדובר באפיק שראוי להיבחן כמתאים למציאת שיבוץ חלופי לחושפי שחיתויות, אשר יכול לענות על קריאת הנציב כמצוטט לעיל, למציאת "מנגנון שיקנה לעובדי ציבור חושפי שחיתויות העדפה בקבלה לעבודה בכלל הגופים הציבוריים, ככל שמדובר במשרות פנויות שאותם עובדים ממלאים אחר תנאיהן", זאת בוודאי עת מדובר בעובד אשר הוכר על ידי המבקר כחושף שחיתויות.
בנסיבות שפורטו לעיל, בהינתן השיקולים שמנינו לכאן ולכאן, לנוכח העובדה כי התובע עדיין חפץ לחזור לעבודה בשירות המדינה ולאחר שלא מצאנו כי מכלול הנסיבות שבפנינו מצדיק או מאפשר מתן סעד של אכיפה, בדעתנו להורות בשלב זה למדינה להוסיף את התובע למאגר ויסות כוח אדם למשך תקופה של שישה חודשים.
סוף דבר על יסוד כלל האמור לעיל, אנו דוחים את הבקשה לאכוף את יחסי העבודה בכפוף למפורט לעיל.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2023 באזורי לעבודה נצרת נפסק כדקלמן:

יוצא איפוא, שתפקידו של התובע מעולם לא הוגדר כמנהל יישומים אלא כמרכז בכיר יישומים (במתח דרגות 39-41), בהתאמה למבנה ההירארכי של יחידת המיחשוב בבית החולים, ולכן אין חובה לשבצו בטבלת השכר של מנהל יישומים של משרד ממשלתי, כמפורט בטבלאות השכר של חוזר 2012.
לאור כל האמור מעלה, שוכנענו שהתובע היתקבל לעבודתו בשירות המדינה בפטור ממכרז בהתאם להחלטת ממשלה ספציפית בנוגע ל-4 תפקידי הליבה עליהם עמדנו לעיל, אולם בעיניינו בוצעה "התאמה" ולכן הדרוג שלו לא נקבע כ"מנהל יישומים" (ואף לא כ"מרכז בכיר (יישומים)" כפי שצוין בהסכם המיוחד שנחתם עימו) אלא כ"מנהל אבטחת מידע ב'" – תפקיד ודרוג שלא קשורים אליו ואף עומדים בסתירה לחוזרים (2011 ו-2012).
...
התביעה לקידום התובע בדרגה נדחית.
יחד עם זאת, התובע יוכל לפנות לנתבעת ולבקש לקבל דרגה נוספת למפרע בהתאם לדירוג "מנהל יישומים ב'". התביעה למענק יובל – נדחית.
בנסיבות העניין, הנתבעת תשלם לתובע סך כולל של 7,500 ₪ בגין שכ"ט עו"ד וזאת תוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו