אך אם יתעלם מסידרה של מאמרים ואזהרות בספרות הרפואית, אשר כל רופא העוסק בתחומו, המבקש באופן סביר להתעדכן בספרות הרפואית, היה ער להן, תהיה זו רשלנות.
קשה לקבוע את גבולותיה של חובת ההתעדכנות, גבולות אשר יצביעו על קו חד וברור בין מקרים בהם תקויים החובה לבין מקרים בהם תופר, דומה, שככל שמדובר בחידוש בעל חשיבות רבה יותר, אשר פורסם באופן בולט בספרות רפואית בעלת משקל, וככל שיש בחידוש למנוע סכנה גדולה יותר לבריאות, כן תגדל הנטיה לקבוע רשלנות עקב אי התעדכנות בחידוש זה על ידי הרופא.
...
סוף דבר, הייתי מציע לחבריי לדחות את הערעור בלא עשיית צו להוצאות בנסיבות העניין.
עם זאת, סבור אני כי בית-המשפט המחוזי לא ייחס משקל די לעובדה כי רופאי המשיבה לא היו מעודכנים בידע הרפואי שהיה קיים במדינות הים, ובהן ארצות-הברית של אמריקה, ולא היו ערים לפרקטיקה שהייתה נהוגה בהן.
אלא, שכאמור, בהיעדר הוכחה מספקת בדבר הזיקה הסיבתית המשפטית בין התנהגות רופאי המשיבה לבין התוצאה הקשה – גם אני סבור כי אין בידינו להתערב בפסק דינו של בית-המשפט המחוזי.
