הנתבעת, מעבר לטענתה כי התובע התפטר, הסתפקה בהכחשה כללית של התביעה, כמו גם של חישוב התובע, אך לא טירחה לפרט את הגנתה ובעקיפין ניתן לומר כי טענות הגנתה הן שהתובע התפטר, ששכרו הקובע של התובע ותקופת עבודתו אינן כפי שטען, וכן שהפקידה פיצוי פיטורים לביטוח פנסיוני.
בנוסף, לא הוברר לפנינו מהו סכום ערכי הפדיון של פצויי הפיטורים נכון למועד סיום העסקה.
הנתבעת היתגוננה כך: "...התובע נקרא והוזמן רבבות להגיע למשרד, הן להשיבו לעבודה, והן כדי לקבל לידיו טפסי סיום עבודה לרבות שיחרור כספי קרן הפנסיה על רכיביה ומשום מה התובע נימנע מלעשות כך, על אף כי בשיחות עם בא כוחו נימסרו הדברים כהוויתן אולם שוב התובע בשלו, מסיבותיו האישיות. - וייתכן בגלל הבושה שהוא חש כאשר נודעה העובדה אודות מזימתו הוא ומי שהיה טכנאי ראשי ופעולותיו לחבל במעמד הנתבעת 2, ולנשל אותה מציבור לקוחותיה." (סעיף 95 לכתב ההגנה).
אשר לסכום פדיון החופשה – בהנתן שהתובע היה עובד חודשי, שבתקופה הרלבנטית הועסק משך 5 ימים בשבוע, ושכרו האחרון עמד על 9,000 ₪, הרי התובע זכאי לפדיון חופשה בסך של 20,455 ₪ (9000/22 ₪ * 50 ימים), ונעיר כי טענת התובע בסיכומיו לפיה הוא זכאי ל-450 ₪ לכל יום חופשה, אינה מתיישבת עם קביעתנו לפיה שכרו האחרון עומד על 9,000 ₪ ברוטו, ולפיכך היא נדחית.
בנוסף, עצם הפרת החוק אפשר שתגרום
לנזק לא ממוני שהעובד זכאי לפצוי בגינו – מבלי שמוטלת עליו חובה להוכיח נזק ממוני או קונקריטי לצורך כך.
מסירת הודעה בעל פה על תנאי העבודה, אין בה כדי לייתר את החובה הכלולה בחוק להודעה מפורטת בכתב, ואין בה משום טענת הגנה המצדיקה אי פסיקת פיצוי כספי בגין הפרת החוק.
...
מכאן, אנו מורים על מחיקת התביעה כנגד מר ג'אד.
אין מחלוקת שהתובע החל את עבודתו אצל הנתבעת בחודש 07/2014, ושיחסי העבודה נותקו סופית בחודש 07/2020, אולם הנתבעת טענה כי בתווך היו תקופות שבהן לא התקיימו יחסי עבודה, או שהתובע שהה בחל"ת.
התובע הועסק בתפקיד טכנאי שטח, ובהתקנה וניתוק של מנויי אינטרנט וכבלים, וכן בתיקון תקלות.
בכתב ההגנה הנתבעת טענה כי יש לדחות כל רכיב שנתבע מעבר לתקופת ההתיישנות, ולגופם של רכיבים הכחישה את מכלול התביעות, לרבות את הסעדים ודרך חישובם, וטענה כי יש לדחות את התביעה.
תעודות עובד ציבור – במסגרת הדיון המוקדם מתאריך 30/09/2021 (בתיק התקיימו שתי ישיבות דיון מוקדם, אולם ככל שלא ייאמר אחרת, המונח "דיון מוקדם" יתייחס להלן לישיבה מתאריך 30/09/2021), עתר ב"כ הנתבעת כי יוצא צו למוסד לביטוח לאומי (להלן – המל"ל), במטרה לבסס את הטענה כי התובע לא עבד בנתבעת בחלק מתקופת העבודה שטען לה. בהחלטה מתאריך 06/10/2021, נעתר בית הדין לבקשה והורה למל"ל להגיש לידי ב"כ התובע מסמכים מהענפים נכות כללית, נפגעי עבודה ואבטלה, בנוגע לתביעות שהגיש התובע ו/או גמלאות שקיבל בשנים 2014 – 2015.
מעבר לדרוש נציין ממילא יש לדחות את התביעה בשל היעדר פירוט והוכחה.
על רקע זה, ובהיעדר גרסה ברורה ומוכחת מצד התובע באשר לסכומים שהולנו ולמשך ההלנה, התביעה בגין רכיב זה נדחית.
י.ט. סוף דבר
התביעה מתקבלת בחלקה, ואנו מורים לנתבעת לשלם לתובע, בתוך 30 ימים, את הסכומים הבאים:
פיצויי פיטורים בסך של 54,000 ₪, בניכוי סכומי הפיצויים הצבורים בקופה, בהתאם למפורט בסעיף 169 לעיל, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מתאריך 08/07/2020 ועד למועד התשלום המלא בפועל.
