חיפוש במאגר משפטי, ניתוח מסמכים וכתיבת כתבי טענות ב-AI
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

חובת פיצוי מעסיק בגין עזיבת עובד

בהליך ערעור עבודה (ע"ע) שהוגש בשנת 2019 בהארצי לעבודה נפסק כדקלמן:

הודעה מוקדמת: בהמשך לקביעתו כי העובדת לא הוכיחה זכאות לפצויי פיטורים על פי סעיף 11 לחוק פצויי פיטורים, וכן לא הוכיחה כי היתקיימו נסיבות מיוחדות שעקב קיומן אין לידרוש מהעובדת לעבוד בתקופת ההודעה המוקדמת, ונוכח העובדה שהעובדת התפטרה לאלתר, נפסק כי יש לקזז מהסכומים שנפסקו לזכות העובדת פיצוי למעסיק בגין אי מתן הודעה מוקדמת בסך של 10,987 ₪.
אשר לערעור המעסיק: המעסיק הדגיש כי נוכח העובדה שלא ידע כלל לעבוד עם מחשב, היה תלוי לחלוטין בעובדת לצורך ביצוע העבודה ותפקוד משרדו – העברת שרטוטים ותכניות למחשב, משלוח מיילים, וכיו"ב. נוכח האמור, העדרה של העובדת משמעותה הייתה השבתת משרדו של המערער; זמן רב לפני התפטרותה, רקמה העובדת את תכניתה לעזוב את המשרד, לאחר שתוציא מהמעסיק כספים רבים ככל הניתן ותשתמש בהם לפתיחת עסקה העצמאי, והעובדת אף אספה ראיות לצורך הכנת תביעתה, ובכלל זאת גנבה וצילמה מסמכים; נוכח טענת השוא של העובדת כי היא חולה, המעסיק לא חיפש לה מחליף, ורק לאחר מספר שבועות העובדת הודיעה כי היא מתפטרת מעבודתה; העובדת לא נענתה לתחנוני המעסיק כי תחזור לעבודתה, ואפילו לא הייתה מוכנה להפגש עמו, והפעילה לחצים לכפות עליו לשלם לה את התשלומים אותם היא דרשה.
על רקע מכלול הנסיבות כאמור לעיל, היתנהלות המערערת מהוה הפרה בוטה של חובת תום הלב המוטלת על העובדת כלפי המעסיק, ומצדיקה חיוב בפצוי לא ממוני בנוסף על הפצוי בגין אי מתן הודעה מוקדמת על פי החוק, על דרך קזוז מכספים שהמעסיק חויב לשלם לעובדת על פי פסק הדין.
...
נוכח כל האמור, נפסק כי העובדת זכאית לתשלום בעד 44 ימי חג, ערך יום חג עומד על סך של 531.63 ₪ (על פי התחשיב שנטען בכתב התביעה ועליו לא חלק המעסיק), והעובדת זכאית לדמי חגים בסך של 23,392 ₪.
אשר לשיעור הפיצוי – בהתחשב במכלול נסיבות העניין, בהתחשב בעובדה שהעובדת חויבה בתשלום פיצוי בגין אי מתן הודעה מוקדמת, אנו סבורים כי יש לחייב את העובדת בתשלום פיצוי על נזק לא ממוני בסך של 20,000 ₪.
כללו של דבר: ערעור העובדת נדחה, וערעור המעסיק מתקבל חלקית ואנו קובעים כי יש לקזז מהכספים שחויב המעסיק לשלם לעובדת על פי פסק הדין, בנוסף על פיצוי בגין אי מתן הודעה מוקדמת בסך של 10,987 ₪ כפי שקבע בית הדין האזורי, גם פיצוי בגין עגמת נפש בסך של 20,000 ₪.
סוף דבר: ערעור המעסיק מתקבל חלקית, כמפורט להלן: 64.1.

בהליך ערעור עבודה (ע"ע) שהוגש בשנת 2021 בהארצי לעבודה נפסק כדקלמן:

המעסיק עתר לקבלת פיצוי מהעובד בגין נזק ממוני שניגרם לו עקב מעשיו של המערער, שנעשו במהלך יום העבודה תוך שימוש ברכבו ועל חשבון הובלות שיכול היה לבצע בתשלום לאותם לקוחות, פיצוי בגין נזק לא ממוני עקב הפגיעה במוניטין, בשמו הטוב ועוגמת הנפש שנגרמה לו, וכן פיצוי בגין אובדן הכנסות עקב עזיבתו הפתאומית של העובד את מקום העבודה ללא מתן הודעה מוקדמת.
אף אם בנסיבות חריגות ויוצאות דופן ניתן לחייב עובד לפצות מעסיק בגין התפטרות ללא הודעה מוקדמת תוך גרימת נזק כבד למעסיק, שיש בה "הפרה רבתי של חובת הנאמנות שבה מחויב עובד למעבידו" (ראו: ע"ע (ארצי) 17760-07-17 פרבר – סופר מרקו (22.09.2019); יצחק לובוצקי סיום יחסי עבודה פרק 8 עמ' 20, (מהדורה חמישית, ספטמבר 2020)), לא מצאנו כי בנסיבות העניין זכאי המעסיק בפצוי בגין אי מתן הודעה מוקדמת העולה על הפצוי הקבוע בסעיף 7(ב) לחוק הודעה מוקדמת.
...
סכום התביעה שכנגד עמד על 1,133,404 ש"ח. פסק דינו של בית הדין האזורי בית הדין האזורי, בפסק דין מפורט ומנומק בהרחבה, הגיע למסקנה כי המעסיק הוכיח את טענתו המרכזית לפיה העובד ביצע מעשי גניבה של טיח, באופן שיטתי ובמשך שנים רבות, ומכר אותו לגורמים פרטיים במהלך יום העבודה.
אכן, שכר היסוד המהווה חלק מ"השכר הכולל" אינו אמור להיות נמוך משכר המינימום, אך דין טענת העובד שהועלתה לראשונה בסיכומיו בערעור, לאחר לא פחות משלוש טענות שאינן מתיישבות עמה שהועלו בהליך, להידחות לנוכח שינוי החזית ועיתוי העלאתה.
אף דינן של טענות אלה המתמקדות בקביעות עובדתיות ובקביעות שבשיקול דעת הערכאה הדיונית להידחות.
סוף דבר – ערעור העובד על החיובים שהושתו עליו בתביעה העיקרית מתקבל בחלקו, כך שחיוביו לשלם למעסיק פיצוי בגין נזק ממוני של "גניבת הובלות" בסך 194,586 ₪ ופיצוי נוסף בגין אי מתן הודעה מוקדמת בסכומים של 27,000 ש"ח ושל 6,516 ש"ח – בטלים.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2022 באזורי לעבודה באר שבע נפסק כדקלמן:

חיוב עובד בפצוי בגין אי מתן הודעה מוקדמת מגלם את סכום הפצוי בגין נזק אפשרי שניגרם למעסיק בשל עזיבה ללא הודעה מוקמת.
באשר לטענה כי גב' קוליקוב הפרה סודיות – ייאמר כי היתחייבותה לשמור סודיות בקשר לחברה או לפעילותה נוגעת למידע ש"אינו נחלת הכלל", ובעניינינו, מאחר ומר דרור שימש כשותף, הוא אינו עונה להגדרה זו. בהקשר זה ראוי לציין, כי הפסיקה התייחסה להפרת חובת תום הלב והפרת סודיות – "גם שימוש במידע שאינו מגיע לכדי "סוד מסחרי", אך מהוה "מידע קונפידנציאלי" של המעסיק – עשוי להחשב, במקרים המתאימים, כהפרה של חובות האמון ותום הלב" (ע"ע (ארצי) 2912-11-10 מנחם מן נ' ספיר ספרינט בע"מ (פורסם בנבו, 14.11.2011)).
...
מאחר שאין חולק כי החברה שילמה לגב' קוליקוב את מלוא דמי המחלה להם היא הייתה זכאית מכוח החוק, הרי שגם תביעתה לדמי מחלה – דינה להידחות.
בית הדין פסק – "... מקום בו נטענות טענות חמורות כנגד העובד ועניינן במישור הפלילי, יש לבססן כדבעי בטרם תתקבל הטענה בדבר ביצוע עבירה פלילית כלשהי. משלא נעשה כן בנסיבות מקרה זה ולא הוכח מעבר למאזן ההסתברות כי אכן העבירות בוצעו על ידי העובדים, התוצאה היא כי יש לדחות את טענת המבקשות באשר לשלילת רכיב הפיצויים והשבתו לידיהן." כבוד סגנית הנשיאה צדיק תמכה את מסקנתה גם בהוראות סעיף 26 לחוק פיצויי פיטורים, לפיהן לא ניתן להחזיר, להעביר, לשעבד או לעקל כספי פיצויי פיטורים שהופרשו לקופת גמל, אלא בתנאי הסעיף.
סוף דבר החברה תשלם לגב' קוליקוב כדלקמן: בגין הודעה מוקדמת (תקופה ראשונה) – 571 ₪; בגין דמי הבראה – 696 ₪; בגין ניכויים מהשכר - 7,392 ₪.
התביעה שכנגד - נדחית במלואה.
משזו תוצאת פסק הדין, לפיה התביעה נדחית בעיקרה נוכח הסכום הנמוך בו חבה החברה לגב' קוליקוב, ובשים לב כי אף התביעה שכנגד נדחתה במלואה, כל צד יישא בהוצאותיו.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2022 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

סעיף 26ב לחוק הגנת השכר, התשי"ח-1958 (להלן – חוק הגנת השכר) קובע כי על המעסיק מוטלת חובת ההוכחה להוכיח כי העובד לא עמד לרשות העבודה במשך שעות העבודה השנויות במחלוקת, ככל שלא הציג רשומי נוכחות כהגדרתם בסעיף 25 לחוק שעות עבודה ומנוחה, קרי באמצעים מכאניים, דיגיטאליים או אלקטרוניים, או שנחתמו מדי יום בחתימת העובד ואושרו בחתימת אחראי שמינה המעסיק לכך.
בהמשך ביטל כב' בית המשפט העליון את חלק העובד ונקבע כי לפקדון יועברו תשלומים בשיעור 16% מהשכר לפיצויים מחלקו של המעסיק בלבד[footnoteRef:8].
לטענת הנתבעת התובעת התפטרה ועזבה את עבודתה זמן רב לפני הלידה ובודאי שאינה זכאית לזכויות עבור תקופה זו, עת עזבה על דעת עצמה, ואינה יכולה לתבוע דמי חופשה עתידיים.
...
בנסיבות סיום יחסי העבודה ובהתחשב בהשתלשלות העניינים טרם היציאה לחופשת לידה, והגשת התביעה עוד במהלך תקופת הלידה וההורות, אין כל הצדקה במקרה זה לחייב את התובעת בפיצוי בגין אי מסירת הודעה מוקדמת ועל כן דין תביעת הנתבעת לקיזוז הודעה מוקדמת להידחות.
סוף דבר.
הנתבעת תשלם את הסכומים האמורים בתוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין, אחרת הם יישאו הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד התשלום המלא בפועל.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2024 באזורי לעבודה באר שבע נפסק כדקלמן:

לטענת הנתבעת, התובע לא פוטר בתום התקופה הראשונה אלא בחר לעזוב מיוזמתו תוך שהוא החל לעסוק כעצמאי בשיווק סחורת הנתבעת, ואילו בתקופה השנייה גם אם פוטר, לא עבד תקופה של 12 חודשים המזכה בתשלום פצויי פיטורים וכי אין רצף העסקה בין שתי התקופות.
הנתבעת טענה כי התובע עזב עקב השכר הנמוך ששולם לו. הנתבעת לא הציגה כל מכתב התפטרות ושכרו של התובע בסמוך לסיום תקופת עבודתו הראשונה עמד על סך של 7,100 ₪ נטו.
התובע פוטר בסמוך לסוף שנת עבודתו הראשונה ומשכך הנטל להוכיח שהפיטורים נעשו שלא על מנת להימנע מתשלום פצויי פיטורים, מוטל על כתפי הנתבעת (ראו הוראות סעיף 3 לחוק פצויי פיטורים תשכ"ג-1963) וכך נקבע בפסיקת בית הדין הארצי: "פיטורים סמוך לפני סוף שנת עבודה ראשונה, יראו אותם - אם לא הוכח הפוכו של דבר - כאילו נעשו מתוך כוונה להמנע מחובת תשלום פיצוי פיטורים ואין פיטורים כאלה פוגעים בזכות הפיצויים. החזקה נסתרת רק אם עולה בידי המעסיק להוכיח כי לא היתה לו כוונה להיתחמק מתשלום פצויי הפיטורים, בין אם הפיטורים נעשו על רקע עינייני-מקצועי ובין אם לאו. ... פיטורי המערער לאלתר ללא מתן תקופת הודעה מוקדמת בסמוך לסוף שנת העבודה, מהוים אף הם תימוכין לכך שהפיטורים נעשו כדי להמנע מתשלום פצויי פיטורים" (ע"ע (ארצי) 122/03 וקסמן – אי טי סי 24 מסביב לשעון (7.1.07)).
...
אחרית דבר על יסוד כל האמור, הנתבעת תשלם לתובע כדלקמן: א. פיצוי בגין אי מתן הודעה מוקדמת בסך של 2,500 ₪.
תביעות התובע לתשלום הפרשי שכר, דמי נסיעות, קרן השתלמות – נדחות.
לאור התוצאה שאליה הגענו, משנתקבלה התביעה בחלקה ונדחתה ברובה, מצאנו כי מן הראוי הוא שכל צד יישא בהוצאותיו.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו