חובת עריכת פרוטוקול ועדת בוחנים

לא ניתן לקבוע נכות יציבה ללא בדיקה קלינית, אלא רק ע"י מבט בעניים של רופא הוועדה, ובפרט כאשר הוועדה נתבקשה ע"י בית הדין לפרט את טווחי התנועה, ואין להסתפק בקביעת הוועדה, כי המערער ישב על ספת הבדיקה עם רגליים ישרות, כדי לצאת ידי חובת עריכת בדיקה קלינית, בהתאם לפסק דין.

לאור כל האמור לעיל אני קובע כדלקמן: במסגרת סמכותו של בית הדין לידון ב"שאלה משפטית" בלבד, בוחן בית הדין, האם טעתה הוועדה בשאלה שבחוק, חרגה מסמכותה, היתעלמה משיקולים זרים, או היתעלמה מהוראה המחייבת אותה.

לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ובמסמכים השונים שהוגשו לתיק בית הדין לרבות פרוטוקול הועדה הגעתי למסקנה כי יש לקבל את העירעור ולהורות על החזרת עניינו של המערער לועדה הרפואית לעררים בהרכבה מיום 11.6.15 על מנת שתיבחן ותקבע באופן מפורש את טווחי התנועות של התובע והאם הוא סובל ממגבלה כלשהיא וכן תיבחן הועדה במפורש את קביעתה בדבר שינויים נווניים, היינו האם שינויים אלה, קשורים לתאונה שארעה לתובע ביום 27.12.13.

...

אשר על כן, אני מורה בזאת על החזרת עניינו של המערער לוועדה הרפואית לעררים כמפורט לעיל.

עיון בפרוטוקול הועדה לעררים נשוא התיק שבפני, מלמד כי הועדה ואשר התכנסה ביום 10.3.16, לא מילאה אחר הוראות פסק הדין, בכך שלא ערכה למערער בדיקה קלינית ולא רשמה את טווחי התנועות, וכן בכך ששללה קשר סיבתי למרות שבדיון עובר לפסק הדין, העניקה למערער נכויות זמניות, ובית הדין אף הפנה תשומת לב הועדה בפסק הדין לעניין זה. משכך, ולאחר שעיינתי בכתב הערעור, בפרוטוקולי הועדה וכן בפרוטוקול הדיון בערעור, ולאחר שמיעת טיעוני הצדדים, שוכנעתי כי יש לקבל את הערעור, ולהעביר את עניינו של המערער לועדה הרפואית לעררים, בהרכב אחר, וזאת לאור העובדה כי המדובר בהחזרה לאחר שני פסקי דין.

אני מחייב את המשיב לשלם למערער הוצאות בסך של 1,500 ₪, וזאת בתוך 30 ימים, שאם לא כן ישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כחוק, החל מהיום ועד לתשלום המלא בפועל.

באשר להיות מחדל בעריכת פרוטוקול, המשקף אף את נימוקי ועדת הבוחנים בבחירתה, "מחדל היורד אל הסלע", פסק בית המשפט העליון בשבתו כבית המשפט הגבוה לצדק, מפי השופט חשין, דברים נכוחים אלה: "להבטחת תקינות פעילותו של המינהל הצבורי נוצק כלל היתנהגות שמקומו בכותל המזרח של היתנהלות המינהל הצבורי. העקרון הוא עיקרון השקיפות.... מקורו של עיקרון השקיפות הוא בתפישת היסוד של המינהל הצבורי כנאמן הציבור: כל אשר מחזיק הוא בו – כנאמן הציבור מחזיק הוא בו, ואילו משלו אין לו ולא כלום... ומשידענו כי עובד הציבור עושה בנאמנות כשליח הציבור, חייב הוא ממילא בחובותיו של שליח, ובהן החובה ליתן דין-וחשבון על מעשיו, קרא לגלות לשולחיו – לכלל הציבור – מה עשה ומה לא עשה, מדוע עשה כך ולא אחרת, וכשלא עשה – מדוע לא עשה. חייב הוא לגלות כל מעשים ומחדלים ונימוקיהם בצידם. כך, רק כך, יוכל הציבור לדעת אם עשה עובד הציבור באמונה; כך, רק כך, יאמין הציבור במינהל ובעובדיו. המינהל חייב איפוא בשקיפות פעילותו והחלטותיו. שקיפות תבטיח פקוח ובקרה, ורק כך יהא ניתן לבחון ולבדוק אם פעל המינהל כפי שראוי הוא כי יפעל... חשיבות יתרה נודעת לה לשקיפות בעיניינם של מכרזים פנימיים כבעניינינו. טעם הדבר: ההקלות הרבות שההלכה הכירה בהן לעניינם של מכרזים לאיוש משרות פנויות, בייחוד בנושאים הבאים בגדרי כלל של איסור משוא פנים....

...

על יסוד כל האמור לעיל, שוכנענו כי נפלו פגמים מהותיים בהליכי המכרז, המצדיקים את ביטול החלטת ועדת הבחינה מיום 16.11.15.

כפי שקבענו לעיל, לאור הפגמים המהותיים שהתגלעו בהליכי המכרז שוכנענו בסיכויי התביעה העיקרית.

לפיכך, לנוכח הפגמים המהותיים שנפלו בהליכי המכרז לאיוש משרת סייעת שניה בגני הילידים במועצה, מסקנתנו היא כי אין מנוס מביטול החלטת ועדת הבחינה מיום 16.11.2015, כינוס ועדה חדשה לבחינת המועמדויות ובחירת הזוכות למשרות נשוא המכרז, תוך עריכת פרוטוקול מלא ומפורט ומתן החלטה מנומקת באשר לבחירה.

בעלי דעת הרוב ציינו בפרוטוקול וועדת הבוחנים כי עמדת גב' אדמון לא נתמכה במסמכים כלשהם.

תקנה 60 לתקנות קובעת: (1) מנהל מעבדה רפואית ינהל את המעבדה על פי אמות מידה מקצועיות עדכניות, ימלא אחר הראות תקנות אלה ויקפיד על – 1 קיומם של נהלים מתאימים לעבודת המעבדה ועדכונם; 2 עריכת בדיקות בהתאם לנהלים האמורים בפסק (1); 3 תעוד ודיווח נאותים על עריכת בדיקות ועל תוצאותיהם; 4 עריכת תכנית אבטחת איכות ויישומה; 5 אחזקה שוטפת של הציוד והמתיקנים שבמעבדה, לרבות ערכית טיפולים ובדיקות תקופתיות, רישום הטיפולים ומועדי ביצועם.

בית הדין סבור, שקביעת נציב שירות המדינה כי תנאי הסף במיכרז לא מבחינים בין סוגי ההיתרים השונים הנדרשים, וכי עובדה זו תומכת בפרשנות אפשרית לפיה הדרישה ל"היתר לניהול מעבודה" כוללת בחובה גם את החלופה של "היתר לניהול מעבדה בתוך מערך מעבדות", וכי זו פרשנות אפשרות לתנאי הסף.

...

לסיכום, נוכח כל האמור לעיל, בנסיבות אלו של חוסר בהירות בניסוח תנאי סף זה ובשים לב לכך שיש לזוכה כעת את ההיתר הנדרש, אין הצדקה להתערב בהחלטת הוועדה".

סוף דבר מן הטעמים דלעיל, בית הדין מורה על דחיית הבקשה.

אייל הממונה הישיר על התובע ומר עמרני הם אלו שסללו את הדרך לפיטוריו של התובע ואך הביאו לכך שהנתבעת לא אפשרה לתבוע לעבור הליך שימוע תקין וראוי תוך שהנתבעת מבצעת הלכה למעשה את מה שבקשו אייל ומר עמרני לעשות קרי לפטר את התובע עוד בטרם עריכת השימוע והכל באמצעות מכתב שקרי שייצר אייל ע"י "פייק" סכסוכים.

כמו כן, עיון בפרוטוקול ועדת הבוחנים של מיכרז פנימי זה שצורף כנספח א' לתצהיר התובע מעלה כי בסעיף ט' לפרוטוקול זה צוין על ידי הנתבעת: "ט. העדפה מתקנת וחובת הייצוג ההולם.... ההחלטה התקבלה תוך מתן היתייחסות להעדפה מתקנת לנשים, בני מיעוטים ובני האוכלוסיה האתיופית". עם זאת, לא שוכנענו כי העובדה שהתובע נבחר במיכרז במסגרת כללי העדפה מתקנת מעידה כי אכן התובע לא הופלה בשל מוצאו שעה שבמקרה דנן שוכנענו מחומר הראיות כי מלכתחילה לא ניתנה לתובע כל היזדמנות להוכיח את עצמו בתפקידו החדש.

...

ביום 6.6.19 קיבל התובע מכתב סיום העסקה מפרופ' שלמה מור יוסף, בו נכתב כמצוטט: "... 1. ביום 3.6.2009 התחלת את עבודתך במינהל אכיפה וזרים ברשות האוכלוסין וההגירה... בתפקיד מפקח הגירה 2. ביום 7.2.17 זכית במכרז לתפקיד מרכז צוות (משמורת) במתקן גבעון. 3. בעקבות אי שביעת רצון הממונים עליך מתפקודך כמרכז צוות במהלך תקופת הניסיון, הוחלט להחזירך לתפקידך הקודם כפקח אכיפה החל מיום 27.5.18 וזאת בכפוף לשימוע וכינוס ועדת התאמה כפי שמחויב בהנחיית נציב 1.10 מיום 26.2.17... 4. בהמשך לאמור לעיל ובעקבות חוות דעת הממונים עלייך. הנהלת הרשות התבקשה לסיים העסקתך ברשות האוכלוסין וההגירה. להלן הטעמים לבקשה. 4.1. תפקוד מקצועי לקוי א. נטען כי הנך פועל באופן עצמאי ונמצא בנתק עם הממונה או עם שאר מרכזי הצוות במתקן ובכך פוגע באופן ישיר בעבודה השוטפת המושתת על שיתוף פעולה מלא ועל עבודת צוות. ב. ריבוי העדרויות ללא הודעה מראש לממונים עלייך... 4.2. אי קבלת מרות- מר איציק עמרני , מנהל זרוע ההרחקה, קרא לך מספר פעמים לשיחת בירור וסירבת להגיע. כמו כן, לא הגעת לשיחה שנקבעה במשרדו של מר עמרני ביום 21.1.19. ב. יציאה מהמתקן ללא אישור הממונים עליך, למשל ביום 5.11.18 יצאת מהמתקן משעה ..... וזאת למרות שמר אייל הראל, ממונה מתקני משמורת, לא אישר לך לצאת. מצ"ב דוא"ל בנושא... בנוסף ביום 20.3.19 יצאת מהמתקן בשעה 10.30 עד לשעה 12.06 ללא קבלת אישור הממונה לכך. ג. אינך נשמע להוראות הממונים עליך ומסרב לקבל את מרותם...6. בהתאם למתואר לעיל, ביום 15.5.19 שלחת את התייחסותך לטענות שהועלו כנגדך בשימוע. להלן עיקרי הדברים: א. טענת כי מיום זכייתך במכרז בדרגת מרכז, מר איציק עמרני ואייל הראל החלו להתנכל לך. ב. באשר לטענה כי הנך מתנהל באופן עצמאי ומסרב לשתף פעולה עם הממונים עליך... טענת כי הממונה הוא זה שיצר את הנתק בכך ששלח לך הנחיות באמצעות עובדים אחרים. בנוסף ציינת כי הנך מתנהל מול הגורמים הנ"ל במישור המקצועי בלבד וזאת לאור העובדה כי לא אישרו לך מתן דרגת מרכז. ג. טענת שמעולם לא נעדרת ממקום עבודתך ללא הודעה מראש על כך. ד. באשר לטענה אודות אי התייצבותך לפגישות עם מר עמרני, טענת כי בניגוד לנאמר ע"י מר עמרני, התייצבת לאחת הפגישות שנקבעו לטענתך פגישות אלא נקבעות כדי להשפיל אותך ולאיים עליך.... 7. עיקרי הטענות שהעלית בהתייחסותך לשימוע נגעו בטענה להתנכלות ולא במענה לגופן של הטענות. חשוב לציין כי ביום 20.4.18 שלחה לך רו"ח נירית גור- אלקלעי, מנהלת אגף בכירה ביקורת פנים ותלונות ציבור את ממצאי בדיקתה בדבר טענתך להתנכלות מצד הממונים עליך ולא מצאה שיש ממש בטענתך זו וקבעה כי לא נפל פגם בהחלטתם להחזירך לתפקיד הקודם... 8. לאחר בחינה מעמיקה של טענותיך, תוך שקילת כלל השיקולים בכובד ראש, בלב פתוח ובנפש חפצה. הנהלת הרשות סבורה כי לא הצגת הסברים מניחים את הדעת אודות הטענות שהועלו בפניך במכתב השימוע לכן החלטתי היא לסיים את העסקתך ברשות, כך שזו תבוא לסיומה ביום 6.7.19.... ". (ר' נספח ד' לכתב התביעה).

בע"ע (ארצי) 627/06 אורלי מורי – מ.ד. פילו בע"מ (16.3.08) קבעה כב' השופטת (כתוארה אז) וירט ליבנה: "מנוסח הסעיף עולה כי נקודת המוצא היא שנטל ההוכחה מוטל על המעביד, אולם, בכל הקשור בפיטורים מעבודה, על העובד להוכיח בשלב הראשון כי לא היתה בהתנהגותו או במעשיו סיבה לפיטוריו. המחוקק נתן דעתו לקושי בהוכחת טענת ההפליה, ולכן אין הוא מטיל על העובד להוכיח פוזיטיבית את טענת ההפליה, אלא נקבע כי על העובד להוכיח כי לא היתה קיימת עילה ברורה לפיטוריו על פי התנהגותו או מעשיו, ולאחר מכן עובר הנטל על כתפי המעביד. בשלב הראשוני, על העובד להביא ראשית ראיה בלבד (ראו פסק דין פלוטקין, בעמ' 495). רק לאחר שעמד העובד בנטל זה והציג ראשית ראיה לקיומה של עילה לכאורה לפיטורים מחמת הפליה אסורה, עובר הנטל על כתפי המעביד לסתור את טענות העובד ולהוכיח כי לא פעל מתוך הפליה אסורה על פי עילות ההפליה המנויות בסעיף 2 לחוק שוויון ההזדמנויות." מן הכלל אל הפרט האם התובע הוכיח כי לא היתה בהתנהגותו ובמעשיו סיבה לפיטוריו? לאחר שמיעת העדויות ושקילת מלוא הראיות, שוכנענו כי התובע במקרה שלפנינו עמד בנטל הראשוני המוטל עליו לצורך העברת נטל ההוכחה לכתפי הנתבעת לענין הוכחת הפלית התובע והפרת חוק שוויון הזדמנויות בעבודה.

מנגד לקחנו בחשבון כי אכן התובע לא פעל בהתאם להנחיית הנתבעת בכל הנוגע לשינוי מקום ישיבתו, עם זאת, שוכנענו כי דרישה זו לא היתה עניינית והיתה חלק מהפגמים בהליך סיום העסקתו.

נוכח פסיקת בית הדין הארצי בנדון ולאחר ששקלנו את הפגמים שפורטו, שוכנענו כי מדובר בפגמים משמעותיים הן בפן הפרוצדורלי והן בעילת הפיטורים ומשכך שוכנענו כי על הנתבעת לפצות את התובע בסך 30,000 ₪ כפיצוי שאינו ממוני בגין פיטורים שלא כדין.

סוף דבר הנתבעת תשלם לתובע, בתוך 30 יום מקבלת פסק הדין, את הסכומים הבאים, בתוספת הפרשי ריבית והצמדה כחוק מיום הגשת התביעה (12.2.20) ועד ליום התשלום בפועל: פיצוי שאינו ממוני בגין הפרת חוק שוויון הזדמנויות בעבודה בסך 50,000 ₪; פיצוי שאינו ממוני בגין פיטורים שלא כדין בסך 30,000 ₪.

באשר להיות מחדל בעריכת פרוטוקול, המשקף אף את נימוקי ועדת הבוחנים בבחירתה, "מחדל היורד אל הסלע", פסק בית המשפט העליון בשבתו כבית המשפט הגבוה לצדק, מפי השופט חשין, דברים נכוחים אלה: "להבטחת תקינות פעילותו של המינהל הצבורי נוצק כלל היתנהגות שמקומו בכותל המזרח של היתנהלות המינהל הצבורי. העקרון הוא עיקרון השקיפות.... מקורו של עיקרון השקיפות הוא בתפישת היסוד של המינהל הצבורי כנאמן הציבור: כל אשר מחזיק הוא בו – כנאמן הציבור מחזיק הוא בו, ואילו משלו אין לו ולא כלום... ומשידענו כי עובד הציבור עושה בנאמנות כשליח הציבור, חייב הוא ממילא בחובותיו של שליח, ובהן החובה ליתן דין-וחשבון על מעשיו, קרא לגלות לשולחיו – לכלל הציבור – מה עשה ומה לא עשה, מדוע עשה כך ולא אחרת, וכשלא עשה – מדוע לא עשה. חייב הוא לגלות כל מעשים ומחדלים ונימוקיהם בצידם. כך, רק כך, יוכל הציבור לדעת אם עשה עובד הציבור באמונה; כך, רק כך, יאמין הציבור במינהל ובעובדיו. המינהל חייב איפוא בשקיפות פעילותו והחלטותיו. שקיפות תבטיח פקוח ובקרה, ורק כך יהא ניתן לבחון ולבדוק אם פעל המינהל כפי שראוי הוא כי יפעל... חשיבות יתרה נודעת לה לשקיפות בעיניינם של מכרזים פנימיים כבעניינינו. טעם הדבר: ההקלות הרבות שההלכה הכירה בהן לעניינם של מכרזים לאיוש משרות פנויות, בייחוד בנושאים הבאים בגדרי כלל של איסור משוא פנים....

...

מהמקובץ עולה כי נפלו פגמים מהותיים בהליך המכרז למשרת פקח מסייע היורדים לשורשו של המכרז.

חרף זאת, אין בידינו לקבל את הבקשה לאור העובדה כי בבקשה לא התבקש סעד של ביטול המכרז וכפועל יוצא, לא צורפו צדדים חיוניים שעשויים להיפגע מתוצאות ביטול המכרז – הפקחים שנבחרו במסגרת המכרז, מר מהראן סויטאת, מר בייר נג'אר ומר מוחמד אבו חוסין שנקלטו לעבודה במועצה לאחר המכרז בחודש אוגוסט או ספטמבר 23.

                        אשר על כן, הבקשה נדחית.