מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

חובת עורך דין לייעץ בצורה מקצועית

בהליך תיק פשעים חמורים (תפ"ח) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

המאשימה טוענת כי מאחר והרצח בוצע "לאחר תיכנון או לאחר הליך ממשי של שקילה וגיבוש החלטה להמית", מדובר ברצח בכוונה תחילה כהגדרתו לפני תיקון 137 או רצח בנסיבות מחמירות כהגדרתו לאחר התיקון ובשני המקרים לטענתה דינו של הנאשם אחד - מאסר עולם כעונש חובה.
משהבין הנאשם כי השוטר יונוב דובר רוסית הוא פנה אליו ביוזמתו ואמר "אני יודע שאני רוצח", יונוב הבהיר לנאשם את זכויותיו לרבות זכות הוועצות בעורך דין וזכותו לשמור על שתיקה (תוכן השיחה מתואר בת/72), בתגובה הנאשם אמר שהוא מבין את זכויותיו וכך הוסיף כדברי השוטר יונוב, הנאשם אמר כי: "רצח את השותף שלו כי נמאס לו מהשותף שלו ועשה זאת בצורה מקצועית כמו שלימדו אותו בצבא בברית המועצות נתן מכה ופגע בעורק ראשי...רצח אותו בסכין מטבח ואת הסכין שטף אחרי המעשה ותלה על קרש מגנט במטבח" (שורות 15-12 לת/72).
...
בית המשפט העליון דחה את ערעורו וכך קבע כב' השופט שטיין: "במקרה דנן, האופן שבו דקר המערער את המנוחה – לא פעם אחת, אלא, כאמור, שתי פעמים – במקום רגיש, בצוואר, מעיד כמאה עדים על כוונתו להביא למותה. על מעשים כגון זה חלה חזקה כי אדם מתכוון להביא לתוצאות הטבעיות של מעשהו ... חזקה זו חלה גם על מעשהו של אדם שיכור זולת אם נסיבותיו מצביעות על היעדר כוונה ברמה של ספק סביר, לפחות ...משכך, ולאחר שראינו כי ראיותיו של המערער מראות, אם בכלל, כי הלה שתה משקאות חריפים, הא ותו לא, לא נותר לנו אלא לקבוע כי הלה נכשל בהבאת ראיות בנוגע לכך שלא הבין את פשר מעשהו או שלא התכוון לתוצאותיו בשל היותו שיכור". לאור כל האמור לעיל שוכנעתי מעבר לכל ספק סביר כי בעת ביצוע המעשה תפקוד הנאשם לא נפגע משתיית אלכוהול כל הפעולות שביצע היו שקולות ורצוניות והיו חלק מהליך ממשי שגיבש כדי להמית את המנוח, בכוונה תחילה.
סיכום לאור כל האמור לעיל שוכנעתי מעבר לכל ספק סביר כי הנאשם רצח את פבל אורלוב ז"ל, רצח בכוונה תחילה (כהגדרתו בחוק העונשין-התשל"ז 1977 לפני תיקון 137), עבירה לפי סעיף 300(א)(2) לחוק העונשין והוכח מעבר לכל ספק סביר כי מדובר ברצח בנסיבות מחמירות, עבירה לפי סעיף 301א (1) לחוק העונשין, כהגדרתו לאחר תיקון 137 לחוק העונשין ולכן אציע לחברותיי השופטות להרשיע את הנאשם בעבירת רצח לפי סעיפים אלו.
רצף הפעולות האמור, בנוסף על אמירותיו של הנאשם במשטרה וההתרשמות מהאופן בו מסר את הדברים בהקלטות של החקירות אף מחייבים את המסקנה כי יש לדחות את טענתו לגבי היותו תחת השפעת אלכוהול אשר מנע ממנו את היכולת לתכנן או את היכולת לשקול את מעשיו או לגבש החלטה להמית.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2018 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

הנתבע הפר גם את חובות הנאמנות והמסירות החלות עליו כלפי התובעים אשר קבועות בסעיף 54 לחוק לישכת עורכי הדין, תשכ"א-1961, ובסעיף 2 לכללי לישכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית) התשמ"ו – 1986, ובכך ביצע כלפי התובעים עוולה של הפרת חובה חקוקה.
לטענת התובעים, הייתה מוטלת על הנתבע החובה לטפל בעיסקה בצורה מקצועית ולתת ייעוץ משפטי אשר כולל בדיקת תיק הבניין שבעיריית תל אביב, ובפסיקה נקבע כי עו"ד שלא בודק את המצב המשפטי של הדירה כנדרש מתרשל.
...
לפיכך אני קובע כי גרסתה של שירה שלפיה איתרה את המסמך בתיק הבניין לא נסתרה.
לאור כל האמור לעיל ובפרט לאור היעדר תצהיר עדות ראשית של התובעת בעניין המועד שבו נודע לה על סיווג הנכס כמחסן, אני קובע כי התובעים לא הרימו את הנטל המוטל עליהם כדי לבסס כי נודע להם לראשונה על הסיווג רק בשנת 2011.
על כן, התביעה נדחית, אולם לנוכח התרשלותו של הנתבע שלא בדק את מצב הזכויות ואת המצב המשפטי של הנכס כנדרש, אינני עושה צו להוצאות.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

בצד האמור כשנשאל אם היו אומרים לו האם היה נוהג אחרת הוא משיב שכן, אך מיתחמק ממתן תשובה לשאלה כיצד היה נוהג אחרת, אף ביקש להתייעץ בשלב זה עם עורך דין, התייעץ (עמ' 10-9 לתמליל), לאחר מכן השיב שהיה נוהג לפי הפרוטוקולים של טר"מ ולפיהם מי שנראה בסדר גמור שולחים הביתה (עמ' 11), בהמשך שב ועונה כי היה פועל לפי הפרוטוקול אך אינו נותן מענה מה היה הפרוטוקול מחייב בשלב זה (ש' 12-13), ולבסוף חוזר על כך שאם אין סימפטומים שולחים הביתה (עמ' 14).
מהתחקיר עולה כי לאחר שנודע המקרה, נערך בירור עם 6 אנשי צוות שהיו במקום כשהמסקנה היא שפעלו בצורה מקצועית ועל פי סטאנדרטים מקובלים.
חובת הזהירות של הנתבעת 4 טומנת בחובה חובת פקוח של דרכי שווק החומר, חובה לוודא כי מי שרוכש את החומר מודע וער לסיכונים שבו ולשימושים האסורים והמותרים בו וכן חובה לוודא שתווית המוצר מספקת אזהרות ראויות בצורה בולטת.
...
התובעים ישלמו לנתבעת 4, לגביה הוצע כבר בשלבים מוקדמים של ההליך לשקול את המשך ההליכים נגדה, שכ"ט עו"ד והוצאות בסך כולל של 100,000 ₪.
לנתבעים 7-5, ישלמו התובעים שכ"ט עו"ד בסך כולל של 50,000 ₪ וכן את עלויות חוות הדעת בה נשאו.
הודעות צד ג' נדחות.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי באר שבע נפסק כדקלמן:

וכך נקבע: "הגנת ההסתמכות על עצת עורך דין הנה מקרה פרטי של טעות במצב משפטי, ועל כן עליה לעמוד בתנאים של תום לב וסבירות. אחת מהדרישות הקונקרטיות שמכתיבים תנאים אלו הנה פרישת התמונה העובדתית המלאה בפני עורך הדין. הסתרת מידע מעורך הדין אינה צועדת יד ביד עם היתנהגות בתום לב. הסתמכות על עצתו של עורך דין שניתנה בלא שהונחה בפניו התשתית העובדתית ההולמת אינה סבירה. על כן, כאשר בוחן בית המשפט את השאלה האם ההסתמכות על עצת עורך הדין הובילה בתום לב לטעות משפטית בלתי נמנעת באורח סביר, עליו לבדוק האם הוצגה בפני עורך הדין תשתית עובדתית מלאה. המידע שיש לגלות לעורך הדין הנו, כמובן, המידע הרלוואנטי. ומהו מידע רלוואנטי? מידע רלוואנטי הנו כל המידע הקשור לעניין לגביו התבקשה עצת עורך הדין ושעשוי להשפיע בצורה כלשהיא על עמדתו המקצועית של עורך הדין לגבי חוקיותה של הפעולה עליה הוא מחווה את דעתו. נראה לי כי על דרך האנלוגיה ניתן להיעזר (אם לא לאמץ במלואן) באמות המידה שהותוו לעניין חובת הגילוי של חומר חקירה המוטלת על התביעה במשפט פלילי. המבחן שנקבע הוא: "'חומר חקירה', במובן ההוראה האמורה, גם ראיות השייכות באופן הגיוני לפריפריה של האישום במשמע" (בג"ץ 233/85 אל הוזייל נ' משטרת ישראל, פ"ד לט (4) 124, 129)" (פסקה 74 לפסק דינה של כב' הש' ברלינר).
...
בשל כל המפורט לעיל, שוכנעתי כי העסקתו של זהבי בפרויקט מהווה מתת.
. הרצל: בסוף מתי אני מקבל היתר? יצחק: אתה בא, עכשיו, לשתות קפה אצלי בבית.
סוף דבר: מכל המקובץ לעיל, הוכח בפניי מעבר לכל ספק סביר כי הנאשמים 3-1 ביצעו את המיוחס להם ועל כן הנני להרשיע אותם בכל המיוחס להם בכתב האישום.

בהליך ערעור פלילי אחר (עפ"א) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

גם לגבי רכיב הקנס, הרכיב הכספי בעונש, נטען כי 400,000 ₪ מתוך הסכומים שנגזרו הם תשלומי אגרה וחובה שמי שרוצה לעשות שימוש מסחרי צריך לשלם אותם גם אם יש היתר וזה לא עונש.
אמינותו, מהימנותו ומקצועיותו לא נסתרו בצורה כלשהיא ואף לא אותגרו בחקירה נגדית.
כפי שקבע בימ"ש קמא, על פי עדות ראיף ונוכח תוכן ההודעות עצמן עולה כי מדובר בהודעות שנמסרו באופן חופשי ומרצון, לאחר פירוט החשדות ואזהרה כדין אודות זכות השתיקה והזכות להיוועץ בעורך דין, אשר המערערים חתמו לידה.
...
כפי שקבע בימ"ש קמא, הפסיקה מתייחסת לנושא הרווח הכלכלי מביצוע עבירות בניה ושימוש ללא היתר וקובעת כי על העונשים שנגזרים על מי שמורשע בעבירות אלה לשמש גם גורם הרתעה נגד העבריין ונגד עבריינים פוטנציאליים במטרה להפוך את ביצוע עבירות מסוג זה לבלתי כדאי מבחינה כלכלית [רע"פ 1704/14 סדן נ' עיריית תל אביב (13.04.2014); רע"פ 4679/10 שמשון נ' עיריית תל-אביב-יפו (01.08.2011)].
בסיכומו של דבר, לא מצאתי כל פגם המצדיק התערבות בהכרעת הדין או בגזר הדין של בימ"ש קמא.
גם בגזר הדין לא נפל פגם או חריגה ממדיניות הענישה המצדיקים את התערבותו של בית משפט זה. הערעור נדחה.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו