חובת נוכחות בעלי הדין בקדם משפט

בהחלטה מאותו יום נקבע: "לתשובה עד יום 26.12.2021 ותגובה עד יום 4.1.2022. הבקשה תדון בקדם-המשפט. בעלי-הדין מחויבים בנוכחות אישית". בא-כוח התובעת צפה בהחלטה באמצעות המערכת הממוחשבת באותו יום.

בע"א (מח' י-ם) 18608-01-12 אנדן נ' האפוטרופוס הכללי-ירושלים (2012) נקבעו דברים שהם יפים לענייננו: "היתנהלותו של הנתבע [...] לכל אורך ההליך מעידה על זילזול חמור בבית המשפט ובתובע [...] בית המשפט אינו כלי שרת ביד בעלי הדין, אשר רשאים לנהל את קצב ההליך כפי רצונם ונוחיותם [...]. לנתבע ניתן יומו בבית המשפט אך הוא לא ניצל זאת כיאות. חלק מחובותיו של הנתבע הוא, בין היתר, לשמור על קשר רציף עם בא כוחו, ומשבחר הנתבע שלא לפעול כאמור - אין לו להלין אלא על עצמו". בקשת רשות ערעור לבית-המשפט העליון נדחתה.

כך נקבע בעל"ע 4743/02 עו"ד שמחה ניר נ' הוועד המחוזי של לישכת עורכי הדין בתל אביב-יפו (2005): עורך הדין אמנם חייב בנאמנות ללקוח, אך בצד הנאמנות ללקוח הוא חייב לשמור על כבוד המיקצוע, על יחס כבוד כלפי המשפט, ועל חובתו לסייע לבית המשפט לעשות משפט.

...

כאשר אין מנוס מלקבוע שהתנהלותו של בעל-דין גילתה זלזול בהליך ובחובותיו כמתדיין, מוסמך בית-המשפט ליצור זיקה של תנאי בין תשלום ההוצאות לבין הזכות לנקוט הליך אחר [ר' רע"א (מח' חי') 57688-07-20 דהאמשה נ' עואודי, פס' 19 (2020); בקשת רשות ערעור על פסק-דינו של בית-המשפט המחוזי נדחתה ברע"א 6613/20 דהאמשה נ' עואודי (2020)].

סיכומם של דברים אני מורה על מחיקת התביעות ההדדיות.

התובעת תשלם לצד שכנגד את הוצאות ההליך דנן עד כה בסך של 17,550 ₪ (כולל מע"מ).

בישיבת קדם המשפט שהתקיימה בנוכחות בעלי הדין ובאי כוחם ביום 30.05.2021 ניתן צו לבצוע ההליכים המקדמיים ונקבעה ישיבת קדם משפט נוספת ליום 19.09.2021.

תקנה זו קובעת כי אם "סבר בית המשפט שבעל דין לא קיים כראוי את חובתו לפי פרק זה, רשאי הוא לחייבו באופן מיידי בהוצאות ובמקרים מיוחדים אף למחוק את כתב טענותיו". התקנה קובעת סנקציה מדורגת: הוצאות ולאחר מכן (במקרים מיוחדים) מחיקת כתב הטענות [יששכר רוזן-צבי הרפורמה בסדר הדין האזרחי: מורה נבוכים 337 (2021)].

...

הטעם לכך הוסבר על ידי בית המשפט העליון בהקשר לתקנה 42 לתקנות, שאף היא מקנה סמכות מחיקה של כתבי טענות (בהקשר לשימוש לרעה בהליכים): "תקנה 42 מעגנת סנקציה מחמירה יחסית שמגלמת פגיעה משמעותית בבעל הדין שכתב טענותיו נמחק, ובפרט כאשר מדובר במחיקת כתב הגנה, שמשמעותו למעשה מתן פסק דין בהיעדר הגנה (ראו: יששכר רוזן-צבי הרפורמה בסדר הדין האזרחי: מורה נבוכים 133 (2021)). פסק דין כזה משפיע על הנתבע הן בהתדיינות הספציפית שבה נמחק כתב ההגנה, והן בהתדיינויות עתידיות, עקב יצירת מעשה בית דין ..." [רע"א 7770/21 מרעי נ' בריה, פסקה 18 (נבו 08.02.2022)] אני סבור שדברים אלה יפים גם לעניינה של תקנה 60(א) שקובעת מדרג של סנקציות, שיש ליישמו באופן הבא: ככל שבית המשפט מתרשם שבעל דין אינו מציית לצו לביצוע ההליכים המקדמיים, עליו להשית הוצאות הולמות ומידתיות.

חלף זאת אני קובע שפסק הדין שניתן במעמד צד אחד ביום 19.09.2021 מבוטל בכל הנוגע לחיוב בהוצאות ולמחיקת כתב ההגנה.

סוף דבר – החלטת בית משפט קמא מיום 24.10.2021 מבוטלת.

ביום 22.1.2023 נערכה ישיבת קדם משפט מסכמת בנוכחות בעלי הדין.

ראו למשל, ע"א 462/20 אורי אטיאס נ' גלעד בובליל [פורסם בנבו] (12.09.2021)‏: "בעל דין המבקש להוכיח את טענתו במשפט אזרחי נידרש לעמוד בנטל ההוכחה. נטל זה מורכב מישניים: נטל השיכנוע וחובת הבאת הראיה. נטל השיכנוע "מבטא את החובה העיקרית המוטלת על בעל דין (תובע או נתבע) להוכיח את טענותיו כלפי יריבו; כאשר אי עמידה בה – משמעה דחיית הטענות" (יעקב קדמי על הראיות חלק רביעי 1719 (2009) (להלן: קדמי).

...

בנוסף, ישלם הנתבע 1 לתובעת הוצאות משפט בסך של 4,000 ₪ ושכר טרחת עו"ד בסך של 15,000 ₪ (סה"כ 19,000 ₪).

התביעה כנגד הנתבע 2 נדחית.

התובעת תשלם לנתבע 2 הוצאות ושכר טרחת עו"ד בסכום כולל של 10,000 ₪ שישולמו בתוך 30 ימים מהיום, שאם לא כן יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כדין החל ממועד מתן פסק הדין ועד התשלום המלא בפועל.

המשיב טוען כי מדובר בבקשה לביטול פסק דין הנתונה לשיקול דעת בית המשפט (להבדיל מביטול מחובת הצדק) וכי על המבקש להיתמודד עם שתי סוגיות – הסיבה לאי התייצבותו לדיון וסכויי ההצלחה של התביעה.

ההחלטה מיום 30.5.22 קובעת כי ישיבת קדם המשפט תתקיים בנוכחות בעלי הדין עצמם ובאי כוחם.

...

ראו לעניין זה דנ"א 464/12 עיזבון המנוחה בועז בתיה נ' בנק אוצר החייל בע"מ (23.4.2012): "אין טעם להיעתר לבקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר התייצבות... אכן, אמת המידה לביטול פסק הדין שניתן בהיעדר התייצבות, ובנסיבות בהן הוכח כי הצד הנעדר היה מודע למועד הדיון, היא כי קיים סיכוי טוב כי תשתנה התוצאה אם ינוהל דיון לגופה של התביעה". לטעמי, ההתנהלות הדיונית של המבקש – רחוקה מלהניח את הדעת.

אוסיף ואומר, כי לאחר עיון בכתבי הטענות – סבורני כי ממילא סיכויי התביעה הינם נמוכים ביותר.

סוף דבר: הבקשה לביטול פסק הדין – נדחית.

בהחלטתי מיום 13.6.23 ניתנו הוראות מפורטות לבירור התובענה ובכלל זה צו להגשת תצהירי עדות בראשית והתיק נקבע לישיבת קדם משפט מסכם בנוכחות בעלי הדין ובאי-כוחם ליום 22.11.23.

הסמכות להורות על ביטול החלטה או פסק דין שניתנו במעמד צד אחד, קבועה בתקנה 131 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018 (להלן: "התקנות החדשות"), ולפיה בית המשפט מוסמך לעשות כן "בתנאים שייראו לו". בפסיקה נקבע זה מכבר, כי קיימות שתי עילות לביטול פסק דין שניתן בהיעדר הגנה או בהעדר התייצבות: האחת, ביטול מחובת הצדק בגין פגם היורד לשורש ההליך; והשנייה, ביטול לפי שיקול דעת בית המשפט (רע"א 1059/23 חברת אחים משהור בנין ופיתוח בע"מ נ' ארלנגר בע"מ בהקפאת הליכים (16.7.23)).

...

שנית, לעניין סיכויי ההגנה, ולאחר שעיינתי בנוסח פרסום לשון הרע המיוחס למבקשת, כמפורט גם בסעיף 26 לתגובת המשיב, ועיקרו הוא בביטויים המייחסים למשיב תדמית שלילית, לכאורה, בתחום האבהות, כאשר הרקע שלהם הוא הליך הגירושין שבין המשיב לבין גרושתו.

לא שוכנעתי, כי מדובר במקרה 'מובהק' בו סיכויי ההגנה קלושים 'במיוחד' ומשכך יש לתת למבקשת הזדמנות להוכיח קיומה של הגנה בדין לעצם דבר הפרסום ועוצמתו, או לחלופין להשמיע את טענותיה לעניין גובה הפיצוי שיש לפסוק נגדה, ככל שייפסק.

לצד האמור, טענת המשיב באשר לפגיעה הדיונית שנגרמה לו המתבטאת בעיכוב מסוים בבירור ההליך, ניתנת לריפוי ע"י קביעת מועדים קרובים לתחילת בירור התביעה, והכל כפי שיבואר בהוראות האופרטיביות שיינתנו על ידי בסוף החלטתי זו. לעניין ההוצאות - לאחר ששקלתי את טיעוני הצדדים, נתתי את דעתי לפגיעה הדיונית במשיב, ולאחר שנתתי את דעתי לכך שהמבקשת מתקיימת מקצבה של הביטוח הלאומי ומיוצגת כיום על ידי הסיוע המשפטי, אני מורה כי המבקשת (הנתבעת 3) תישא בהוצאות הבקשה בסך של 1,200 ₪, אשר ישולמו על ידה תוך 30 יום מהיום, ללא קשר לתוצאות ההליך.