חובת נאמנות עו"ד כלפי בית המשפט והלקוח

חובת הנאמנות של עו"ד כהן כלפי הגב' בלוך חובת הנאמנות של עו"ד כלפי לקוח מעוגנת בסעיף 54 לחוק לישכת עורכי הדין תשכ"א-1961 הקובע: "במילוי תפקידיו יפעל עורך דין לטובת שלוחו בנאמנות ובמסירות, ויעזור לבית המשפט לעשות משפט". באופן דומה נקבע גם בכלל 2 לכללי לישכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית) תשמ"ו-1986 כך: "עורך דין ייצג את לקוחו בנאמנות, במסירות, ללא מורא, תוך שמירה על הגינות, על כבוד המיקצוע ועל יחס כבוד לבית המשפט". בנסיבות אלה ביקשה הגב' בלוך שאקבע שהיא הייתה לקוחה של עו"ד כהן בעת שנחתם ההסכם ושעו"ד כהן ייצג אותה ואת ירון גם יחד.

אדרבא, בתי המשפט עמדו על כך שעל עו"ד מוטלת חובת נאמנות רחבה כלפי הציבור כולו, וכדברי כב' השופט ריבלין בע"א 2625/02 סילביו נחום, עו"ד נ' רחל דורנבאום ואח', פ"ד נח (3) 385, 409ו-410א  (2004): "חובת הזהירות הוחלה על עורך-הדין לא רק ביחסים שבינו לבין לקוחו, כי אם גם ביחסיו עם צד שלישי. במקרה זה האחרון היחסים המיוחדים בין הניזוק לעורך-הדין והסתמכותו של הראשון על דברי האחרון מבוססים לא על חוזה בינם – חוזה אשר אינו בנמצא – כי אם על אופיו המיוחד של המיקצוע המשפטי ועל חובות ההגינות שבהן חב עורך-הדין לציבור כולו...". כלפי מי שאינו לקוחו הוכרה זה מכבר בפסיקה, המסמנת מגמות של הגברת האחריות המוטלת על עורך הדין והרחבתה.

...

מצאתי גם קשר סיבתי ברור ומובהק בין חוסר ההגינות של עו"ד כהן לבין הנזק שנגרם לגב' בלוך בסופו של דבר כשנאלצה להתפנות מהדירה אותה שכרה ונותרה ללא קורת גג וגם בלי הכסף שהשקיעה בעסקה.

בנסיבות העניין אני קובעת כעובדה שהגב' בלוך שילמה 144,000 ₪ כדמי מפתח ובנוסף לכך הוציאה מכיסה 16,800 ₪ נוספים עבור שיפוץ הדירה.

לאור כל האמור אני קובעת שיש לנכות סך של 66,000 ₪ מהם נהנתה הגב' בלוך בתקופת השימוש בדירה.

הלכה פסוקה כי הסכם שכר טירחה הנו חוזה מסוג מיוחד ובשורת פסקי דין נקבע שמן הראוי שהסכם כזה ייערך בכתב: "בשולי הדברים יש להעיר כי מן הראוי שעורכי-דין יקפידו על עריכת הסכמי שכר טירחה מפורטים בכתב, גם כאשר מדובר בלקוח טוב, כדי למנוע התדיינויות ממושכות ומיותרות סביב נושא זה בבית-המשפט במקרה של מחלוקת". ע"א (ת"א) 3379/01, בן בכור נ' עו"ד רון אורי, מיום 5.4.05.

חובת הנאמנות של עו"ד כלפי לקוחו מחייבת הדגשה והסבר כזה.

בקביעה זו נסמך בית המשפט שם על קביעת כב' השופט סלים גובראן בע"א(חי') 2780/01 נחום פרבר נ' קאדרי בסאם : "הלכה פסוקה היא, כי שכר טירחה שנפסק ע"י בית המשפט שייך ללקוח. ראו את דברי השופט ברנזון בע"א 541/63, כהן נ' יחיא לוי, פ"ד יח(2), עמ' 120,128:

...

למעלה מן האמור, יצויין אף כי בכתב התביעה התובע כלל לא פירט את הסכום לו זכאי לטענתו בגין רכיב זה ומשנשאל על כך בחקירתו הנגדית השיב "נכון לא ציינתי...טעות שלי". לפיכך ולנוכח כל האמור לעיל– דין טענות התובע בהתייחס לזכאותו לטיפול בגין תיק הפש"ר להדחות.

סוף דבר אשר על כן ולנוכח כל האמור לעיל – דין התביעה להדחות.

ויובהר – מאחר והסכם שכר הטרחה קובע כי נדחה מועד תשלום שכר הטרחה למועד קבלת תשלומים שתקבל הנתבעת מאת מעסיקיה, הרי שמשלא הוכח כי התובעת קיבלה סכומים כלשהם ממעסיקה, הרי שהתביעה למעשה הקדימה את זמנה ומשכך, ולנוכח כל האמור לעיל היא נדחית.

בנוסף, הוגש מטעם הנתבע תצהיר של עו"ד אמיר גלברג, שהתמחה במשרדו של הנתבע בתקופה הרלוואנטית לתביעה זו. המסגרת הנורמאטיבית סעיף 54 לחוק לישכת עורכי הדין, התשכ"א-1961 קובע: "במילוי תפקידיו יפעל עורך דין לטובת שולחו בנאמנות ובמסירות, ויעזור לבית המשפט לעשות משפט." בפסיקה נקבע זה מכבר כי עורך דין חב חובת זהירות מושגית כלפי לקוחו (ע"א 751/89 ברכה מוסהפור ואח' נ' עו"ד אדוארד שוחט, פ"ד מו(4) 529).

הנתבע חזר על גירסתו כי התובע אמר לו שאין לו הגנה מפני דרישות עו"ד יקותיאל וכל מטרתו להרויח זמן כדי לנהל מו"מ. כך העיד: "... אני מאמין ללקוח ואני צריך לשמש פיו ולטעון את הטענות שהוא טוען אליי בצורה ליימנית להפוך אותם לטענות שמוגשות לבית משפט, זה מה שאני צריך לעשות, ואם הוא אומר לי 'אין לי טענות ואין לי הגנה', אני לא צריך לנבור במסמכים כדי שמא אני אגלה הגנה שהוא טוען שאין" (עמ' 65 לפרוטוקול, ש' 32-35).

התובע אישר בעדותו כי חרף טענות קשות שהיו לו כלפי עו"ד יקותיאל לא פנה אליו בכתב מעולם, וגם בכך יש לחזק את המסקנה כי אכן לא היו לו טענות הגנה נגד אותה תביעה (ע' 5 ש' 12 ואילך).

...

שוכנעתי כי הנתבע פעל באופן סביר ומקצועי בהתאם לנתונים שהועברו לו בזמן אמת ע"י התובע.

לסיכום התביעה נדחית.

התובע ישלם לנתבע הוצאות משפט בסך 65,000 ₪ בתוך 30 יום.

בית משפט השלום בפתח תקווה 21 יוני 2023 ת"א 32634-01-20 בן ארי נ' זיו בפני כב' השופטת הבכירה ניצה מימון שעשוע תובע בועז בן ארי נתבע עו"ד גיא זיו פסק דין

נטען כי הנתבע ביצע כלפי התובע מצג שוא רשלני והפר את חובת הנאמנות של עו"ד כלפי הלקוח.

...

לפיכך אני דוחה את התביעה לגבי שני ראשי נזק נטענים אלה.

ברם, בסופו של דבר החליטה האשה שלא להגיע לישראל ולא להעתר לשלום הבית שהציע התובע (תכתובת מאוגוסט, נובמבר 2017), ועל כן לא היתה לתובע ברירה אלא לזנוח את התביעה לשלום בית.

שוכנעתי, כי התובע הבין היטב מהנתבע מלכתחילה, שאין לביה"ד הרבני יכולת לכפות על האשה להגיע ארצה לצורך ניהול ההליך, וכי הדבר תלוי אך ורק ברצונה הטוב של האשה.

בית המשפט המחוזי בתל אביב -יפו ת"א 40046-12-20 פרידמן נ' בנק לאומי לישראל בעמ ואח' מספר בקשה:4 לפני כבוד השופטת איריס לושי-עבודי מבקש (נתבע 1) בנק לאומי לישראל בע"מ ע"י ב"כ עו"ד אלון יואלי ואלון מגן ממשרד מיתר משיבה (תובעת) 1. שרה פרידמן על-ידי ב"כ עו"ד אסף מירוז משיב (נתבע 2) 2. מיקי פרידמן החלטה/פסק דין

לפיכך, בהתבסס על חובת הנאמנות של עו"ד כלפי לקוחו ועל דיני השליחות, חל חריג לכלל הקובע שדין ידיעת בא-כוח לקוח, כדין ידיעת הלקוח עצמו.

...

אך לעומת זאת ראו, למשל, דברי כבוד השופט ע' גרוסקופף בע"א 4880,4913,8513/19 הבנק הבינלאומי הראשון בע"מ נ' גזונטהייט ואח' (18.7.2022)‏‏, פסקה 35, לפיהם "יוער, כי סעיף 7 לחוק בנוסחו הקודם ממשיך לחול על הליכים שהיו תלויים ועומדים ערב התיקון". כמו כן, מפסקי-דין שונים, שלא כאן המקום לפרטם, ניתן לכאורה להסיק מסקנות סותרות בעניין זה. כך או כך, אני סבורה כי בענייננו, יש לדחות את טענת התובעת לפי סעיף 7 לחוק ההתיישנות, וזאת הן לפי נוסחו הקודם והן לפי הנוסח החדש.

סעיף 21 לחוק ההתיישנות אשר לטענת התובעת לתחולתו של סעיף 21 לחוק ההתיישנות, הרי שמקובלת עלי טענת הבנק, לפיה סעיף זה מופנה לשאלת ההתיישנות של פסק-דין ואינו קשור לשאלת התיישנותה של תובענה שטרם הוגשה.

סוף דבר מכלל האמור לעיל, התובענה נגד הבנק ונגד הנתבע 2 נדחית על הסף.