בהמשך הדברים היתייחס בית המשפט העליון לשוני המהותי הנגזר מהעיגון הנורמאטיבי של הסכמי הרציפות השונים, כדלקמן:
"ההסדרים השונים החלים על קבוצות העמיתים השונות בקרן – מגבשים ציפיות כלכליות שונות, המצדיקות, אף הן, היתייחסות שונה. כפי שהוסבר לעיל, זכויותיהם של העמיתים, אשר נותרו מבוטחים בקרן שבה נהג הסדר של פנסיה צוברת, במשך כל תקופת העסקתם, או עברו מקרן וותיקה אחת, שמכוח החברות בה הם היו זכאים לפנסיה צוברת, לקרן אחרת, שאף בה נהג הסדר פנסיוני דומה – כפופות לדינים החלים על הקרן ולהוראותיו של תקנון הקרן. מטבע הדברים, לנוכח אופייה של הפנסיה המשולמת על ידי הקרנות, ולאור עקרון הדינמיות המאפיין את פעילות הקרן – עמיתי הקבוצה האמורה היו מודעים לכך (וחזקה עליהם כי צפו את האפשרות) שייתכנו שינויים באופן חישוב שכרם הקובע, המהוה את הבסיס לפנסיה, בהתאם לשינויים שעשויים לחול בתקנון הקרן, שאיננו אלא חוזה בין הקרן לעמיתים ובינם לבין עצמם, כאמור. מאידך גיסא, באשר לחברי הקבוצה שעליה נמנים העותרים שבפנינו – מדובר במי שעברו מהסדר המבוסס על פנסיה צוברת, להסדר של פנסיה תקציבית על פי גמלה, ובמשך שנים כלכלו את צעדיהם מתוך הנחה כי שכרם הקבוע לפנסיה יחושב, אם יפרשו לגימלאות משירות המדינה – על פי מה שקבוע בחוק הגמלאות, בהסכם הרציפות שנחתם מכוחו ובתקשי"ר. הסכם הרציפות איין (או למצער) צימצם עבור אותם עמיתים את אי-הוודאות הנובעת מעקרון הדינמיות שעל פיו פעלה הקרן, והם היו רשאים להיות אדישים לתנודות ב"משכורת הקובעת" על פי התקנון בעקבות תמורות שיוחלו בו מעת לעת, בנוגע לאופן חישובה (למעט שינוי שיש בו כדי להשפיע על "המשכורת המירבית הנהוגה לגבי המבוטחים בקרן").
עיון בסעיף 86 לחוק הגימלאות מעלה כמצוטט:
"86.(א) שר האוצר רשאי להיתקשר עם מעסיק בהסכם – כללי או מיוחד לאדם ששמו נקוב בהסכם – שלפיו תקופת עבודתו, כולה או מקצתה, של העובר משירות המדינה לעבודה אצל המעסיק או להיפך, תבוא בחשבון לענין זכויות לגימלאות, כולן או מקצתן, מן המדינה לפי חוק זה או מן המעסיק שלא לפי חוק זה, וכן מקצתן מזו ומקצתן מזה, הכל לפי תנאים שיראו לקבוע בהסכם, לרבות תשלום ותחולה למפרע.
(ג) בסעיף זה, "תקופת עבודה" – תקופת שירות בשירות המדינה או תקופת עבודה אצל מעסיק אחר".
עיון בסעיף 105 לחוק הגימלאות מעלה כמצוטט:
"(א) בכל מקום שנקבע בחוק כי תנאי עבודתם של עובדי תאגיד שהוקם על פי חוק הם כתנאי עבודתם של עובדי המדינה, יהיו הרשויות הפועלות לפי חוק זה מוסמכות לפעול גם לגבי עובדי התאגיד, כאילו היו עובדי המדינה, ובילבד שנציב השרות לא יחליט על יציאתו לקיצבה של עובד תאגיד שלא הגיע לגיל פרישת חובה, כמשמעותו בחוק גיל פרישה, התשס"ד-2004, אלא על פי המלצת מי שהוסמך למנות את עובדי התאגיד.
עיון בהסכם הרציפות של הביטוח הלאומי מעלה כי הוא קבע כללים לרציפות זכויות הפנסיה וחישובה לעובדיו אשר עברו למוסד מגוף אחר או עובד המוסד שעבר לעבוד בגוף אחר וכן נקבע בו כי חוק הגימלאות חל על עובדי המוסד לביטוח לאומי, כעולה מנוסח ההסכם בו נקבע כי: "הואיל וזכויות עובדי המוסד נקבעות בהתאם לאמור בחוק הגימלאות והואיל ושני הצדדים להסכם הביעו את רצונם להיתקשר בהסכם בדבר שמירת רציפות זכויות הגמלה של עובדים מהמוסד למקום עבודה הקשור בקרן.. או מגוף למוסד. והואיל וועדת השרות כמשמעה בסעיף, 7 לחוק שירות המדינה (מינויים), התשי"ט – 1958, המליצה על עריכת הסכם כאמור והואיל והקרנות נוהגות לשלם לעובדים המבוטחים בהן גימלאות ותשלומים אחרים בהתאם לתקנותיהן שבידי הצדדים להסכם זה...".
עיון בסעיף 3 להסכם זה מעלה כי הוסכם: "תקופות שרותו של עובד עובר במרכזים יובאו בחשבון לצורך רציפות זכויות הגמלה בהתאם להסכם זה...". ובסעיף 6 נקבע: "גימלה ישלם המרכז האחרון בו מבוטח העובד העובד ערב פרישתו בעד כל תקופת עבודתו, הן בשרותו הוא והן בשירות במרכז אחר וכל מרכז יהא אחראי בנפרד עבוד הזכויות הקשורות בו בהתאם להורואת הנהוגות בו, אלא אם נאמר אחרת".
כמו כן בסעיף 11 להסכם הרציפות נקבע כי: "פרש עובד פרישת זקנה מגוף, יקבל את הגמלה לו מן הקרן, והגמלה בעד השרות במוסד תהיה לפי חוק הגמלאות, המשכורת הקובעת תהייה המשכורת הקובעת של העובד בעת פרישתו מהגוף ובילבד שהדרגה לפיה מחושבת משכורת זו לא תעלה על הדרגה הגבוהה ביותר בולם הדרוג בו היה העובד העובר משובץ בשירות המועד ערב עזיבתו את שירות המועד או על הדרגה הגבוהה ביותר בסולם הדרוג בו היה העובד משובץ בשירות המובד ערב עזיבתו את שירות המוסד, או על הדרגה הגבוה ביותר של סולם הדרוג המתואם לפי חוק הגמלאות לסולם הדרוג בו היה משובץ בשירות המוסד כאמור".
בסעיף 12 נקבע: "חישוב הגמלה בפרישה זיקנה מהמוסד: פרש עובד פרישת זיקנה מהמוסד, יקבל את הגמלה המגיעה לו מהמוסד והגמלה בעד השרות בגוף תהיה לפני תקנון הקרן, המשכורת הקובעת תהיה המשכורת הקובעת של העובד בעד פרישתו מהשרות במוסד ובילבד שמשכורת זו לא תעלה על המשכורת הקובעת המירבית הנהוגה לגבי המבוטחים בקרן".
משכך עולה כי בהתאם למפורט ברישא של הסכם הרציפות של הביטוח לאומי, הסכם זה נחתם ישירות מכוח הוראות חוק הגימלאות.
...
ביום 16.5.2000 קיבל המערער אישור לשמירת רציפות זכויות פנסיה של העובדים העוברים מהמוסד לביטוח לאומי לבין ההסתדרות וקרנות הפנסיה ולהיפך בו נכתב: "עפ"י הסכם לשמירת רציפות זכויות פנסיה שנערך ונחתם ביום 15.12.74 בין המוסד לבין הסתדרות והקרנות שפורסם בילקוט הפרסומים 2099 מיום 23.3.75, מוסכם בזה כי תנאי ההסכם האמור יחולו על העובד אשר הועבר מן קרן הגמלאות המרכזית אל המוסד לביטוח לאומי ואשר פרטיו ניתנים להלן.... ד"ר מילמן...... אנו מאשרים שמירות תקופות זכויות הפנסיה של הנ"ל לפי מסמך זה ובכפוף להוראות ההסכם..." (ר' נספח ו' לכתב הערעור).
גם ביום 16.5.2000 קיבל המערער אישור לשמירת רציפות זכויות פנסיה של העובדים העוברים מהמוסד לביטוח לאומי לבין ההסתדרות וקרנות הפנסיה ולהיפך בו נכתב: "עפ"י הסכם לשמירת רציפות זכויות פנסיה שנערך ונחתם ביום 15.12.74 בין המוסד לבין הסתדרות והקרנות שפורסם בילקוט הפרסומים 2099 מיום 23.3.75 , מוסכם בזה כי תנאי ההסכם האמור יחולו על העובד אשר הועבר מן קרן הגמלאות המרכזית אל המוסד לביטוח לאומי ואשפר פרטיו ניתנים להלן.... ד"ר מילמן...... אנו מאשרים שמירות תקופות זכויות הפנסיה של הנ"ל לפי מסמך זה ובכפוף להוראות ההסכם..." (ר' נספח ו' לכתב הערעור).
משכך שוכנענו כי יש גם להחיל את עקרון הצפייה של המערער על סמך כלל המצגים שניתנו לו בכל הנוגע להחלת הסכם הרציפות של הביטוח לאומי.
נוכח האמור שוכנענו כי יש לקבל את הערעור ומשכך להורות על צירוף תקופות עבודתו של המערער בקופת חולים כללית ובבית חולים "הלל יפה" לתקופת עבודתו במל"ל כתקופות המזכות בפנסיה וכי התשלום בגין הזכויות שנצברו למערער בגין תקופות אלו ייעשו בהתאם לפסיקת בית המשפט העליון בעניין קוריצקי.
