חובת מכרז בהתקשרות בחוזי חקירה בביטוח חובה לרכב

יתר על כן, בחוזה זה הוסכם כי ככל שתוטל אחריות כלשהיא על קק"ל בקשר עם השמירה, ש. ניר תיקח חובה זו על עצמה ותשפה את קק"ל. ש. ניר התחייבה אף לערוך על חשבונה ביטוח אשר יכסה גם את אחריות קק"ל. לעניין העדת גלעדי טוענת קק"ל, כי הוא הובא לעדות במקום מנהל הבטחון הקודם, גינוסר, נוכח התמשכות ההליך ופרישתו לגימלאות של גינוסר, ובשים לב לכך שאף גינוסר אשר היה מנהל הבטחון במועד הרלוואנטי לאירועים לא היה עד ישיר להם.

זיאד נחקר אף הוא במסגרת עדותו בבית המשפט בנוגע לזהות חברת השמירה, אלא שבעדותו לא היה כדי לשפוך אור בעיניין זה. זיאד לא ידע לומר מתי ובאיזה אתר הייתה זו ש. ניר שביצעה את השמירה ואימתי הייתה זו כליפה שביצעה את השמירה (עמ' 243).

הגבלת יכולת התביעה של התובעים מכוח תניות חוזיות - האמנם? אין חולק כי מבין התובעים, יקוטי הוא היחיד שהתקשר בחוזה עם קק"ל. נשאלת השאלה - האם יש לראות בקק"ל כאחראית גם כלפי יתר התובעים? שאלה נוספת היא האם בחוזה שנכרת בין יקוטי לקק"ל קיימות תניות המאיינות את אחריותה של קק"ל כלפי יקוטי, ובהתאם וממילא, גם את אחריותה של קק"ל כלפי יתר התובעים? שאלות אלו ועוד אשר יכולות להבחן הן באספקלריה של דיני החוזים, והן באספקלריה של דיני הנזיקין (חובת זהירות), תידונה להלן; התובעים כולם כחוסים תחת החוזה שנחתם בין קק"ל ליקוטי הנתבעות, או מי מהן, טוענות כי החוזה נחתם אך בין קק"ל ליקוטי, וכי יקוטי היתקשר עם יתר התובעים כספקי משנה, שלא בהתאם לחוזה שנערך בינו לבין קק"ל. המשמעות האופרטיבית היא, כך נטען מפי הנתבעות, כי לא נוצר כל קשר מחייב בין קק"ל ליתר התובעים, ובהתאם גם לא נוצר כל קשר מחייב בין ש. ניר ליתר התובעים.

בעניינינו, הצד המנסח / החזק, זה שהוציא את המיכרז וניסח את החוזה שנחתם מכוחו הוא כמובן קק"ל. תעיד על כך כותרת החוזה, שם מופיע שמה של קק"ל כשהוא מודפס, בעוד שמה של ש. ניר הוסף בכתב יד. העיד על כך גם אלבז, מנכ"ל ש. ניר, כי "קק"ל ערך את ההסכם במסגרת מיכרז ואני חתמתי על ההסכם במסגרת מיכרז" (עמ' 148, שו' 15-14).

ראו והשוו למשל פרשת ארזים, שם הוכרה כמחייבת תניית שיפוי שקבעה כי הצד האחד ישפה את הצד האחר "בגין כל תביעה ... שעילתה נזק גוף" (ע"א 10832/06 אבנר - איגוד ביטוח נפגעי רכב בע"מ נ' ארזים - הנדסה טכנולוגיות (אחזקות) 1991 בע"מ (25.11.2012)).

...

סוף דבר דין התביעה להתקבל כנגד קק"ל וש. ניר הנושאות כאמור באחריות שווה לקרות הנזק.

דין התביעה כנגד מנורה להידחות.

כמו כן, בשים לב לדיון ולתוצאה אליה הגעתי לעיל, דין ההודעות לצדדים שלישיים ורביעיים להידחות.

עקרי טענות הנתבע בהתאם להסכם התחייבה התובעת להשכיר לנתבע כלי רכב כשהם מבוטחים בביטוח חובה ובבטוח אחריות לניזקי צד ג' באופן שהתובעת האחראית הבלעדית לכל נזק שניגרם לרכבים אלו ולנזקים לנתבע ולמי מטעמו וניתן פטור מוחלט לנתבע מתשלום כל נזק הנגרם לאותם רכבים, למעט "נזקים באחריות המשרד" כהגדרתם בהסכם.

יש לציין כי התובעת אינה הזוכה היחידה במיכרז שפירסם הנתבע, אלא הייתה לפחות עוד חברה אחת נוספת – ש. שלמה רכב בע"מ – העוסקת בהשכרה והחכרת רכבים אשר גם היא היתקשרה עם הנתבע באותו הסכם ממש.

שאלות אלו (ככל שמדובר בשאלות של התובעת ולא של מישתתף אחר במיכרז) ביחס להגדרת "נזקים באחריות המשרד" (המנוי בסעיף 15.4.2 להסכם שנת 2014 והמנוי בסעיף 16.2.2 להסכם משנת 2019 – ראו מוצג 6 לתיק המוצגים מטעם התובעת) וביחס לסעיף הפטור מאחריות (המנוי בסעיף 20.1.3.1 להסכם משנת 2014 והמנוי בסעיף 21.1.3.1 להסכם משנת 2019 – ראו מוצג 6 לתיק המוצגים מטעם התובעת), מלמדות כי התובעת הייתה מודעת, עוד לפני כריתת ההסכם, לפרשנות הלשונית של הוראות אלו, והבינה היטב את משמעותה, לרבות הסיכונים והסכויים הכרוכים בהוראות אלו, לרבות נטילת האחריות של התובעת כימעט בכל ניזקי רכב התובעת, למעט מצבים ספציפיים תחת הגדרת "נזקים באחריות המשרד". לא בכדי, העד מטעם התובעת, מר מקס עזרן, העיד בחקירתו כי ברגע שמקבלים תשובות לשאלות "יודעים איך לגשת" (עמ' 7, שורות 19-18 לפרוטוקול), וכי בעיניין זה הוקם צוות, שבו ישב יועץ משפטי ואנשים "שמבינים עניין" מטעם התובעת, והיה דיון מקיף על מה שהצוות חשב שנכון להתעמק בו" (עמ' 7, שורות 21-19 לפרוטוקל).

...

איני מקבל טענה זו של התובעת מהנימוקים המפורטים באריכות ביתר פרקי פסק הדין.

סיכום על יסוד כל האמור לעיל דין כל תשע התביעות שבכותרת להידחות.

התובעת תשלם לנתבע את הסכומים הבאים: הוצאות משפט, ושכ"ט עו"ד, בסך כולל של 25,000 ₪.

המסגרת המשפטית: תקנה 46(א) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991 נועדה להבטיח "משחק בקלפים פתוחים", וזאת כאמצעי להגברת יעילות הדיון וקידום חקר האמת.

מיסמכי העמותה לשנים 2013 עד 2020, וביניהם: פרוטוקולים של ישיבות הנהלת העמותה; דו"ח הוצאות והכנסות של העמותה בכל שנה; דו"ח הוצאות על תשלומי שכר לכל עובדי העמותה; דו"ח הוצאות על תשלומי דלק לכל רכבי העמותה עם פרטי הרכב וסכום ההוצאה החודשית; דו"ח הוצאות על ציוד רפואי לעמותה; תקציב העמותה בכל שנה; דו"ח הוצאות שנתי כללי של העמותה; דו"ח הוצאות שנתי לרכישת חומרי ניקיון וציוד לוגיסטי לעמותה; דו"ח הוצאות שנתי של העמותה על כיבוד; דו"ח תשלומים להרצאות בעמותה ומועדיהם.

כל המסמכים הנוגעים לשפוץ דירת מגוריו של הנתבע בשכונת רמת אלון בחיפה, לרבות מיסמכי מיכרז, סיכומי פגישות, הצעות מחיר, חוזי היתקשרות עם בעלי מיקצוע וחשבוניות; חשבוניות מס/ קבלות של "דהן עיצובים" בנוגע לכל עבודות הנגרות למרפאה ברמת אלון ולביתו הפרטי של הנתבע – כל שנקבע לעיל תקף גם כאן.

בקשת הנתבעים הנתבעים ביקשו להורות לתובע להעביר לעיונם את כל המסמכים המעידים על הכנסות התובע ממועד סיום העסקתו בעמותה ואילך, לרבות תלושי שכר מכל גוף שהוא, קיצבאות או תשלום אחר מאת המוסד לביטוח לאומי או כל גוף אחר, חוזי היתקשרות כעובד או כקבלן עצמאי בו נקשר התובע לאחר סיום העסקתו בעמותה.

לפי הטענה, התובע טען לפיטורים שלא כדין ולזכאותו לפיצויים בגין נזק ממוני על בסיס אובדן הישתכרות; לכן מוטלת עליו החובה להקטין את נזקיו, ויש להפחית מסכום הפצוי את הסכומים שהשתכר לאחר סיום העסקתו בעמותה.

...

הבקשה נדחית.

דין הבקשה להתקבל ואני מורה לתובע להמציא לנתבעים כל מסמך המעיד על הכנסותיו, כעובד שכיר או עצמאי, לרבות גילמה או הכנסה אחרת, וזאת לתקופה שמיום סיום עבודתו בעמותה ועד מועד הגשת התביעה (18.11.2021).

סוף דבר: הליכי הגילוי והעיון במסמכים יושלמו לא יאוחר מיום 30.6.22.

הוא טען, כי לא עלה בידיו לאתר שני הסכמים נוספים המתייחסים לרכישת רכבים במסגרת מיכרז של מס הכנסה.

ארוע ההצתה בעדותו בבית המשפט תיאר התובע את האירוע הבטוחי נשוא התביעה באופן הבא: "ישנתי. היתקשרה אלי השכנה, ענתה האשה. האשה שלי ענתה לטלפון, העבירה לי את הטלפון. אמרה לי שי, בוא לפה מהר, יש פה אנשים, כל המיגרש עולה באש. קמתי מהר מהמיטה, נסעתי במהירות למגרש שלי והתחלתי לראות את המיגרש שלי כולו עולה באש. התחלתי כביכול כבר למשוך צנור מים, עליתי על הגדר לנסות לכבות את המכוניות. בנתיים עד מתי שהגיע המכבי אש אמרו לי זוז, זוז מפה והזיזו אותי לפינה והתחילו לכבות את המיגרש, את המשרד, את כל המבנה את הכל"..

יתירה מזאת, בדו"ח חקירה מיום 21.3.2019 (נספח 6 לתצהיר החוקר) נטען, כי "ברקע הדברים נזכיר כי המבוטח מנהל תחת עוסק מורשה אחד שני בתי עסק: מכולת שכונתית ועסק לסחר בכלי רכב, כאשר העסק נשוא התביעה הנו עסק חדש אשר החל לפעול מחודש 11/18". החוקר צרף לדו"ח החקירה תמונות המעידות שהמכולת סגורה, אולם לא ידע לומר מתי ניסגרה המכולת.

  מירמה בהקף הנזקים הנתבעת טענה, כי יש לשלול מהתובע כליל את תגמולי הביטוח, עקב זיוף הסכם הרכישה של רכב טיוטה היילקס ורכב הקורבט ולחילופין, להפרזה בהקף התביעה הכספית, אשר פוטרות אותה מחובת התשלום.

...

אני דוחה, אפוא, טענה זו של הנתבעת.

סיכומו של דבר, אני מקבל את התביעה בחלקה בלבד ומחייב את הנתבעת לשלם לתובע סך 123,817 ₪.

בנוסף, תשלם הנתבעת לתובע מחצית מאגרת התביעה ושכ"ט עו"ד בסך של 10,000 ₪.

לפני תביעה שעניינה נזקים שנגרמו לרכב המבוטח מנפילת חלק מהעץ, עת חנה הרכב ליד ביתו של הנהג בתחום המוניציפלי של הנתבעת.

הנתבעת שלחה הודעה לצד ג', הוא הקבלן שהעסיקה על פי הסכם ההיתקשרות מכח המיכרז לצורך טפול ותחזוקת העצים בשטחה.

מר נוסרי אישר כי העץ לא קרס בשלמותו אלא "מהגזע" והוסיף כי עד היום העץ ניצב ליד ביתו "עם חצי הגזע". עוד אישר מר נוסרי כי לא הבחין בסימני ריקבון או יובש על גבי העץ לפני נפילתו אך ציין כי אינו יכול להעיד על מצב העץ או סוגו מאחר והוא "לא מבין בזה". עדותו של מר נוסרי בכל הנוגע לארוע נפילת העץ הייתה פשוטה, ברורה ואמינה, לא נסתרה בחקירתו הנגדית ותאמה לתמונות אשר צורפו לכתב התביעה שבהן תועד העץ על גג הרכב.

הסכם ההיתקשרות שמסדיר מערכת היחסים החוזית בין הנתבעת לבין צד ג', קובע בסעיף 8.5: "קבלן ישפה את הרשות המזמינה ו/או החברה המנהלת בגין כל נזק שיגרם להן עקב שגיאה מקצועית של הקבלן ו/או הזנחה במילוי חובתו המקצועית ו/או עקב שימוש בחומרים או אביזרים לקויים. אחריותו של הקבלן תחום גם לגבי כל מקרה של רשלנות שיתגלה לאחר תום תקופת החוזה". עינינו הרואות כי ההסכם אינו קובע חובת שיפוי אוטומאטית בגין כל נזק אלא מגביל אותה למצב שבו תוכח אחריותה של צד ג' למעשה הרשלנות.

...

לשיטת הנתבעת, התובעת לא הוכיחה שהנתבעת התרשלה, לא הצביעה על כל ראיה פוזיטיבית לכך שמצבו של העץ שקרס על הרכב המבוטח לא היה תקין ולכן דין התביעה שהוגשה נגדה להידחות.

לאור כל האמור, משעה שלא עלה בידי הנתבעת להוכיח שקריסתו של העץ הינה תוצאה של התרשלותה של צד ג' בביצוע העבודות שהועברו לאחריותה וגם אם הדבר היה מוכח, הרי שעדין לא עמדה הנתבעת בהוכחת הקשר הסיבתי בין התרשלות בביצוע עבודות תחזוקה השופטות לבין נפילת העץ, אין אלא לדחות את ההודעה שנשלחה לצד ג'.

סוף דבר בהיעדר כל דיון ענייני בשאלת גובה הנזק ומשעה שלא הובאה מטעם הנתבעת כל ראיה שיש בכוחה לסתור את קביעות השמאי מטעם התובעת שהנתבעת אף לא עמדה על זימונו לחקירה ומשעה שלא הוכח כל אשם תורם מצד מחזיק הרכב וממילא טענה זו נטענה מהפה אל החוץ וללא כל פירוט, הרי שלא נותר אלא לקבוע כי על הנתבעת לפצות את התובעת במלוא סכום התביעה בהתאם לחוות הדעת ואישור התשלום, בסך של 14,097 ₪.

ההודעה לצד ג' נדחית.