מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

חובת מכון התקנים לפרסם תקן בגין בטיחות מוצרים

בהליך תובענה ייצוגית (ת"צ) שהוגש בשנת 2018 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

למרות זאת הציגו את המזרנים כמוצר בטיחותי העומד בתקן.
2.3 המבקשת טענה כי המשיבות הפרו בהתנהלותן דינים שונים כמו חובת הגילוי לפי חוק הגנת הצרכן תשמ"א 1981 , החובה שלא להטעות את הצרכן לפי חוק זה, הטעו את הצרכנים לפי ס' 15 לחוק החוזים (חלק כללי) תשל"ג 1973, וכן טענה לעוולות לפי פקודת הנזיקין [נוסח חדש] כמו –הפרת חובה חקוקה, רשלנות, תרמית וכן פגיעה באוטונומיה של הפרט.
נטען שאין בישראל תקן רישמי המתייחס למזרני החתלה, על כן דאגה המשיבה מראש לקבל תעודות ואישורים אשר מעידים על בטיחות מזרני ההחתלה הנמכרים על ידה לרבות אישור מכון התקנים לעניין זה. המשיבה אף צרפה לתגובתה את האישור המלמד על דבר תקינותם של מזרני ההחתלה אשר נמכרים על ידה.
סמוך לאחר הכתבה פירסמה משיבה 1 הודעה של מכון התקנים כי רמת הפתאלטים במזרנים לתנוקות ומשטחי ההחתלה מהתוצרת שסוקרה בכתבה העיתונאית - תקינה.
...
אני סבורה כי משהסכימה המבקשת לדחיית התובענה כנגדה, השתכנעה מטענות המשיבות, והיא מוותרת על כל הטענות מצדה, ובמיוחד משלא הוגשה כל ראיה תומכת בכך שהמבקשת אכן רכשה מוצר כלשהו מהמוצרים אליהם היא מתייחסת בתובענה – לא קם בסיס לפסוק גמול כשלהו.
בהמשך לאמור לעיל אני מאשרת את הסתלקות המבקשת ובא כוחה מהבקשה לאישור תובענה ייצוגית ומן התובענה הייצוגית.
כמו כן נדחית התביעה האישית של המבקשת.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בשלום בת ים נפסק כדקלמן:

לטענת המבקשת, זמן קצר לפני הדיון נשלח לחברי הועדה מכתב, שהתברר כי יצא משולחנו של מר ישראל דוד, סגן ומ"מ יו"ר איגוד המהנדסים וחבר הועד הפועל של מכון התקנים, במסגרתו הועלו טענות בלתי מבוססות נגד אטומיקס, בעיקר בכל הנוגע לבטיחות אש. לטענתה, תגובתה למכתבו של דוד הועברה ליו"ר הועדה במועד, אך בשל מה שהוגדר כטעות אנוש, לא הועברה לידיעת חברי הועדה, כך שבמועד הדיון היה בפניה רק מכתבו של דוד, ועל פיו החליטה הועדה כי יש לבצע בדיקות נוספות.
אין חולק כי פרוטוקול הדיון בועדה הטכנית של מכון התקנים הוא, באופן רגיל, מיסמך המותר בפירסום, ומכון התקנים עצמו אף מפרסם אותו באתר האנטרנט שלו, כחלק מחובתו על פי חוק[footnoteRef:2].
אציין בהקשר זה שתי נקודות עיקריות: האחת - נכונה טענת המשיבה לפיה בסעיף 12 לבקשה, טוענת המבקשת עצמה, כי הועדה היתלבטה אם לדחות את פירסום הגיליון עד לאחר קבלת הבדיקות הנוספות למוצר או "שמא לפרסם את גיליון התיקון ללא היתייחסות לאיטומקס ולשקול תיקון נוסף של הגיליון לאחר שיגיעו מימצאי הבדיקות (החלטה שאם תיתקבל מוציאה את המוצר מהתקן עד החלטה אחרת)" והדברים אף צוינו ע"י באת כח המבקשת בדיון עצמו.
...
לאור האמור, אני דוחה את הבקשה למתן צו מניעה זמני, ומורה על ביטול הצו הארעי שניתן במעמד צד אחד ביום 19.12.21.
אכן, הפרסומים לא נעשו ברשת האינטרנט, אלא נשלחו בהודעות מייל ובאפליקציית ווטסאפ, ועל כן אני מקבלת את טענת המשיבה כי הסמכות המקומית לדון בתביעה נתונה לבית המשפט במחוז תל אביב.
לאור האמור, אני מורה למזכירות להעביר את התביעה לנשיא בתי משפט השלום במחוז תל אביב, לשם ניתובה.

בהליך תובענה ייצוגית (ת"צ) שהוגש בשנת 2018 בהמחוזי נצרת נפסק כדקלמן:

כן צורפו לבקשה העתק פירסום מכון התקנים ומשרד הכלכלה בנוגע לחומרי נקוי שונים.
מעבר לטענה בדבר הפרת התקן, הזכיר המבקש במסגרת בקשת האישור עילות נוספות המבוססות על חוק הגנת הצרכן, תשמ"א-1981 (איסור הטעה), חוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973 (חוסר תום לב במשא ומתן), פקודת הנזיקין [נוסח חדש] (הפרת חובה חקוקה, מצג שוא, רשלנות), וכן דיני עשיית עושר ולא במשפט וחקיקת יסוד.
כאמור, עניינה של בקשת האישור והתובענה הייצוגית הוא בטענה כי המשיבה הפרה את הוראות התקן ת"י 2302 חלק 1, אשר מתייחס לפי כותרתו במפורש ל"חומרים ותכשירים מסוכנים", במובן זה שלא סימנה את הוראות השמוש, האחסנה, הבטיחות, הסיכונים והעזרה הראשונה על גבי המוצר, לפי הוראות התקן.
...
וכך נקבע בפסקה י"ד לפסק הדין: "יודגש כבר עתה, כי מסקנתי זו אמורה ביחס לתובענות המוגשות כנגד הרשות, ומבלי לטעת מסמרות ביחס למקרים שבהם הנתבע הוא גוף פרטי; אף כי כשלעצמי סבורני כי חובת ההגינות ותום הלב תומכת בפניה מוקדמת גם לגוף פרטי, אף ששם אין רלבנטיות "סטטוטורית" לאופציית החדילה".
אשר על כן ולאור כל הטעמים שמניתי לעיל, הגעתי לכלל מסקנה שלפיה יש לסלק על הסף את הבקשה לאישור תובענה ייצוגית.
סיכום: על יסוד כל האמור לעיל, אני מוחק את בקשת האישור על הסף ומורה על מחיקת ההליך.

בהליך תובענה ייצוגית (ת"צ) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

עמדה דומה הופיעה גם בטיוטה לתיקון התקן שפירסם מכון התקנים בשנת 2015 (נספח ג לבקשת האישור) ובהחלטות בעיניין רע"א 3608-18 יפאורה תבורי בע"מ נ' שוקרון (1.7.2019) (להלן – עניין יפאורה) ובעניין ת"צ (מחוזי י-ם) 45599-06-16 שוקרון נ' יפאורה (18.3.2018).
כפי שציין ב"כ היועמ"ש, התקן מטיל על היצרן את החובה לסמן את מוצר המזון, ובהתאם על היצרן מוטלת האחריות לערוך בחינה פרטנית של כל מוצר, בהתאם למערכות בקרת האיכות והבטיחות שברשותו ובהתאם למאפייני המוצר ואופן ייצורו ולהסיק מסקנותיו בדבר הסכנה הבריאותית הטמונה בכל מוצר.
...
אינני מבקשת להמעיט בקושי שיעמוד למול המבקשים בניהול התובענה עצמה בהוכחת גודלה של הקבוצה, אולם אינני סבורה שיש בידי קושי כזה כדי להביא לדחיית בקשת אישור בשלב זה. מסקנה כזו נראית מנוגדת לפסיקה ולרמת ההוכחה הנדרשת בשלב המקדמי, ובפרט לאור טענת המבקשים כי הקשר הסיבתי והיקף הנזק יבחנו במקרה המתאים לאחר שמיעת מומחים ולאחר שהסימון יתוקן.
לגוף העניין – על בסיס עמדת המשיבה בנוגע למאפייני מוצרי החלב שלא נסתרה בידי המבקשים, והפרשנות הראויה של התקן כאמור, נראה שדינה של בקשת האישור בכל הנוגע לתביעת המבקש 2 – להידחות, משום שלא הוכח סיכוי סביר שהיא תוכרע לטובת הקבוצה אותה הציע מבקש 2 לייצג.
סיכום בקשת האישור מתקבלת, אפוא, כאמור לעיל.

בהליך תובענה ייצוגית (ת"צ) שהוגש בשנת 2024 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

כמו כן נטען כי המשיבות התעשרו שלא כדין וזאת לאור האמור בסעיף 1 לחוק עשיית עושר ולא במשפט,תשל"ט-1979 (להלן: "חוק עשיית עושר") לעניין זה נטען כי המשיבות גבו מהצרכנים סכומי כסף עודפים מהסכומים להן היו זכאיות על פי דין וזאת בשל העובדה שהן הטעו את הצרכנים ולא פירסמו את אזהרות המוצרים ותכונותיהן בשפה העברית.
המשיבה 3 ציינה כי ביחס למוצרים שמכון התקנים מחייב כי ההוראות המתורגמות לגביהם תופענה על גבי נייר המוצר עצמו (משקולי בטיחות) כל ההוראות המתורגמות בכל המוצרים כבר מופיעות על נייר המצורף למוצר עצמו, לרוב על גבי אריזת המוצר כפי שהוצע על ידי בית המשפט.
מכאן, שהסכם הפשרה עוסק בעיקר במוצרים שאין לגביהם חובת תירגום בעברית בהתאם להוראות מכון התקנים ולכן אם לא היו מופיעות עליהן הוראות כלשהן בלעז לא הייתה כל חובה בדין לתרגם אותן לעברית.
...
המשיבה תשלם למבקש 1 גמול בסך כולל של 10,000 ₪ (בצירוף מע"מ כדין), ושכר הטרחה שישולם לבאי כוח התובעים הייצוגים יעמוד על 40,000 ₪ (בצירוף מע"מ כדין).
באשר לאופן תשלום הגמול ושכר הטרחה, הריני מורה כדלקמן: עם מתן פסק הדין המאשר את הסכם הפשרה תשלם המשיבה 3 לבא כוח המבקש 1 15% משיעור שכר הטרחה וכן מחצית מסכום הגמול למבקש 1.
30 ימים לאחר שהמשיבה 3 תשלים את תרגום ההוראות על גבי מוצריה, כאמור בסעיף 91 לפסק הדין תשלם המשיבה לבא כוח המבקש 1 35% משיעור שכר הטרחה וכן יתרת הגמול למבקש 1.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו