חובת חבישת קסדה לרוכבי אופניים חשמליים

התרשלות המעורבת מתבטאת ברכיבה שלא כדין על אופניים חשמליים על מעבר חצייה המיועד להולכי רגל; אי חבישת קסדה; רכיבה במהירות גבוהה ובלתי סבירה מבלי לעצור או להאט את מהירות רכיבתה.

חובת הזהירות הקונקרטית של הנאשם בנסיבות המקרה השאלה העיקרית במחלוקת במקרה זה נוגעת להיקפה של חובת הזהירות הקונקרטית אותה חב הנאשם למעורבת שרכבה על אופניים חשמליים.

הנאשם היה יכול, ללא ספק, להבחין, כפי שהבחין העד מר ליאור נווה, במעורבת החוצה ברכיבה את מעבר החצייה הצפון מערבי במהירות בלתי סבירה, כשהיא לא חבושה קסדת בטיחות וכאשר היא רוכבת על אופניים במקום המיועד לחציית הולכי רגל.

...

ואולם, גם אם אניח, הנחה מופלגת לקולא לטובת הנאשם, כי היה עליו להבחין במעורבת רק בהיותה גלויה לעיניו 2 שניות בלבד ולא 4 שניות, היינו לאחר שהמעורבת רכבה כברת דרך שאפשרה לנאשם להבחין בה ולהעריך כיאות את הסיכון שנקף מאופן רכיבתה, עדיין - בהינתן מרחק העצירה של הנאשם כפי שחושב בת/3 - נותרת בעינה המסקנה לפיה התאונה נמנעת מצד הנאשם.

סיכומו של דבר: אני סבור כי הנאשם התרשל משלא הבחין מבעוד מועד במעורבת, לא נתן דעתו לאופן רכיבתה הרשלני ולסיכון שגילם אופן רכיבה זה ומשלא נקט בזמן באמצעים למניעת הסיכון.

לאור האמור אני מרשיע את הנאשם במיוחס לו בכתב האישום המתוקן.

כתב האישום ומהלך הדיון הנאשם הואשם בכך שבהיותו רוכב על אופניים חשמליים ניכנס לצומת בכיכר פריז בירושלים בנהיגה רשלנית וברמזור אדום וגרם לתאונת דרכים בה נחבלו הנאשם ונוסע שעימו בחבלות של ממש והאופניים והרכב המעורב נזוקו.

אי חבישת קסדה.

בנסיבות אלו אני קובע כי הנאשם עבר על הוראות סעיף 65ג(א) לפקודת התעבורה, הוראה המטילה חובה על אדם בגין הרכבת אחר ללא קסדת מגן.

...

למרות כל האמור לעיל אין לי אלא לדחות כליל את טענת הנאשם כי נכנס לצומת ברמזור ירוק.

בנסיבות אלו אני קובע כי הנאשם עבר על הוראות סעיף 65ג(א) לפקודת התעבורה, הוראה המטילה חובה על אדם בגין הרכבת אחר ללא קסדת מגן.

לנוכח כל האמור אני מזכה את הנאשם מעבירה על תקנה 22 ( א) לתקנות התעבורה - אי ציות לרמזור אדום.

אני מרשיע את הנאשם בהתנהגות הגורמת נזק בניגוד לתקנה 21(ב) (2) לתקנות, ומרשיע אותו בנהיגה ברשלנות, עבירה על סעיף 62(2) לפקודת התעבורה ובגרימת חבלה של ממש.

כך, בעוד שסוגיות הקשורות בהטלת חובות רשוי ורישום, ואף הוראות בעיניין חבישת קסדות מגן זכו להתייחסות מצד מחוקק המשנה (ראו למשל: פקודת התעבורה [נוסח חדש]; תקנות התעבורה), הסדרת תחום הפצוי והביטוח בעיניינם לוקה בחסר.

יצוין כי בלאו הכי לא עמדה בפני רוכבי אופניים חשמליים האפשרות לרכוש פוליסת ביטוח חובה, גם לא בפני אלו המחזיקים אופניים חשמליים "תקניים". בהנתן עובדה זו, לקביעה בפסק הדין השלכות מצומצמות, במידה רבה, גם על אינטרס ההסתמכות של משתמשי הדרך השונים; שכן, הזכאות לפצוי או החובה לפצות נותרו בדיוק כשהיו.

...

אם כי לא בשל כך הגיעו למסקנה אשר הגיעו.

סבורני כי נוכח טענת המבקשת לפיה ההכרעה בעניין האופניים החשמליים הביאה ליצירת "אי ודאות משפטית" ביחס להתמודדות עם סיווג כלים תחבורתיים חדשים במסגרת תביעות פיצויים, יש לחדד כי ביותר ממובן אחד יש בפסק הדין הנידון דווקא כדי להקל על חוסר הוודאות אשר שרר עד כה. לכל הפחות בנוגע לסיווגם של האופניים החשמליים, התקניים והלא תקניים כאחד.

החלטתי שלא להעתר לבקשה על פי הקבוע בסעיף 30 לחוק בתי המשפט והפסיקה העוסקת בפרשנותו.

הבקשה נדחית.

במהלך השנים, מחוקק המשנה הסדיר את השמוש באופניים החשמליים וקבע בתקנות התעבורה מכלול של הוראות לעניין זה. כך, מחוקק המשנה קבע את מאפייניהם הטכניים של האופניים המותרים לשימוש בארץ; העלה את גיל הרכיבה המינימאלי ל-16 שנים; הגביל את הרכיבה בהם במקומות ומצבים מסוימים; ולאחרונה הורה על חבישת קסדת מגן וקבע תנאי כשירות לנהיגה בהם.

דרך פרשנות נוספת, שמאפשרת לכאורה לאכול את העוגה ולהשאירה שלמה, היא לסווג אופניים חשמליים כ"רכב מנועי" ולכן יחול הכלל הקבוע בסעיף 2(א) לחוק ולפיו "המשתמש ברכב מנועי (להלן - הנוהג) חייב לפצות את הנפגע על נזק גוף שניגרם לו בתאונת דרכים שבה מעורב הרכב". ברם, בשל העדר אפשרות לרכוש כיום ביטוח חובה, אין לראות ברוכב האופניים כמי שנהג ללא ביטוח.

...

בשל השלכות הרוחב שיש לסוגיה, ומכיוון שממילא תלוי ועומד ערעור בזכות באותו נושא, החלטנו לדון בבקשות רשות הערעור כאילו ניתנה רשות והוגש ערעור על פי הרשות שניתנה.

במסגרת זו אציין כי גם אני סבור כדעת חברתי, שאין ללמוד בענייננו מאותם פסקי דין שדנו בקיומו של הרכיב התחברותי-יבשתי בכלים שונים (כגון מעלית מושא הדיון בעניין סובח; מכבש דרכים מושא הדיון בעניין אטליס; מלגזה מושא הדיון ברע"א 613/95 קרנית קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים נ' נחום, פ"ד נא(4) 659 (1997)); או מאותם פסקי דין שדנו במקרים בהם התרחשה תאונת דרכים כאשר המנוע ברכב המנועי לא פעל (רע"א 9332/99 קנאפו נ' מגדל חברה לביטוח, פ"ד נו(2) 808 (2002)); או כאשר הרכב המנועי התדרדר והתהפך (רע"א 6168/11 כלל חברה לביטוח בע"מ נ' שפסו (17.6.2014)).

כמו כן, הולכי רגל נפגעי תאונות בהם מעורבים אופניים חשמליים ולעתים רוכבי האופניים עצמם יפוצו על ידי קרנית כאשר הטלת עלויות אלו על קרנית שקולה להטלת עלויות על כלל ציבור משתמשי הדרכים באופן אשר בסופו של דבר יגרום ליותר נזק מתועלת.

לכן בסיכומו של דבר כאמור, מצטרף אני לחוות דעתו של חברי השופט עמית.