גם בהעדר הסכמה מפורשת בין הלקוח לעוה"ד, יכולה להיות חובה כזו בין כחובה מכללא בהסכם הייצוג, ובין מכוח חובת הזהירות המושגית והקונקרטית כלפי הלקוח; אך לא ניתן לקבוע זאת אפריורי , אלא: בהעדר הסכמה מפורשת, חובה מכללא כזו עשויה לקום כתולדת נסיבות קונקרטיות ומיוחדות.
...
אכן סביר שההבדל הנ"ל אכן אינו מובן מאליו לכל אדם, ואני מקבל שהתובעים לא היו ערים לבעיה.
אמנם מקובלת עלי טענת התובעים בסיכומיהם כי הבעיה כאן לא היתה אדריכלית-תכנונית אלא משפטית קניינית; אולם הדברים אינם מנותקים.
מסקנה זו זוכה לחיזוק מכך שלהבדיל מן המקרה שנידון בת.א 20881-06-09 הנ"ל, לא זו בלבד שלא היו בענייננו בחוזה המכר או נספחיו, אינדיקציות שתצבענה על כך שהאפשרות להרחיב הדירה הנה תנאי מהותי מבחינת הקונים, הרי שבמקרה דנן אף נרשם במפורש בהסכם המכר כי ידוע לקונים שלבית אין שום זכויות בניה.