בע"א 3521/11 עו"ד **** וגנר נ' מזל עבדי (פורסם בנבו) נפסק:
"חובת הזהירות של עורך דין כלפי מי שאינו לקוחו הוכרה בפסיקה במצבים מסוימים. עם זאת, "הקושי הוא בהצבת גדרים לחובה זו" (עניין נחום, בעמ' 400).
...
לסיכום, אני דוחה את גרסת הנתבע בנקודה זו כגרסה שקרית, וקובעת כי חתימת הסכם המכר ורישום הערת האזהרה לטובת התובעים ע"י הנתבע נעשו רק אחרי, ובכפוף, למסירת השיק הראשון לנתבע.
לסיכום, התרשמתי בבירור כי מדובר בעד לא אמין, שלא נתן כל הסבר מניח את הדעת להתנהלותו מול הקבלן-לקוחו ברישום הערת האזהרה, כביכול ללא קבלת תשלום מהרוכשים, והתנהלותו כלפי עו"ד גרש באי הדיווח.
התנהגותו של הנתבע חרגה באופן בולט מסטנדרט הזהירות של עורך דין סביר, והתרשמתי כי לא נבעה מטעות או שכחה אלא נעשתהב שיתוף פעולה על הקבלן ובכוונת מכוון להסתיר את העיסקה והתקבולים הכספיים מהנאמן של הדיירים, תוך נטילת סיכון שרק התובעים נשאו בו.
שוכנעתי כי התובעים ונציגיהם נתן ועמרם פעלו בתום לב לפי הוראותיהם של רומנו והנתבע, עליו סמכו כמי שמוביל את ההתנהלות המשפטית והכספית של עסקת המכר.
