חובת השתדלות למציאת תפקיד חלופי לעובד ותיק

בע"ע (ארצי) 67949-09-16 וגמן נ' י. ו. גליל הנדסה בע"מ, מיום 17.1.2018, בחן בית הדין הארצי את השאלה באיזו מידה חלה על מעסיק חובה לחפש בשקידה ראויה תפקיד חלופי לעובד שאינו יכול למלא את תפקידו הקודם, וכך קבע: "אין המדובר בהכרח בחובה תוצאתית, היינו בחובה להעסיק את העובד במשרה חלופית במנותק משאלת קיומה של חלופה רלבאנטית, אלא בחיוב הישתדלות, היינו לנסות לחפש בשקידה ראויה תפקיד חלופי רלבאנטי, כשהיקפו של המאמץ עשוי להשתנות ממקרה למקרה. חובת ההשתדלות צריכה להיות בגבולות המאמץ הסביר בנסיבות הענין. לחובה זו פן מהותי ודיוני. בפן המהותי יש לבחון אם אכן יש בנמצא תפקיד חלופי רלבאנטי, כשרלבנטיות התפקיד תבחן לאור מכלול רחב של שיקולים, ובכללם צרכי האירגון, הצע התפקידים הפנויים, התאמת העובד לתפקיד בראי כישוריו ויכולותיו, השפעת איוש התפקיד בידי העובד על מירקם יחסי העבודה, בין אם במקום העבודה בכללותו או במחלקה הספציפית, ועוד. מטבע הדברים ההחלטה הסופית אם קיים תפקיד חלופי רלבאנטי ואם הוא מתאים לאיוש בידי העובד – בראי מארג שיקולים - מצויה בידי המעסיק, באשר בידו להעריך שיקולים אלה והשלכותיהם על מירקם יחסי העבודה, ולא על נקלה יתערב בית הדין בכך, אלא לאחר שישתכנע כי אכן אי הצעת התפקיד לעובד חורגת ממיתחם פררוגטיבה ניהולית סביר. בשל ריסון זה, מקבל הפן הדיוני של החובה משנה תוקף, ובגדרו יש לבחון אם נערך הליך כן ורציני של בדיקת קיומו של תפקיד חלופי וזאת תוך שתוף העובד ומתן היזדמנות לו להצביע על תפקידים חלופיים שהוא עשוי למצוא בהם עניין". יצוין, כי בפרשת וגמן דובר בנסיבות דומות לנסיבות התיק דנן, שכן שם דובר בעובד ותיק אשר מצוי היה על סף גיל פרישה, כששנים בודדות מפרידות בינו לבין גיל פרישה על פי דין, ואשר לא הופנו כלפיו טענות בדבר העידר מסירות או העידר יכולות מקצועיות.

...

] על יסוד כל האמור לעיל, לא שוכנענו כי יש להחיל לגבי התובע את החריג הקבוע בסעיף 30(א)(5) לחוק.

אין גם להחיל לגבי התובע את החריג הקבוע בסעיף 30(א)(6) לחוק, שכן לא שוכנענו כי לא ניתן היה לפקח על שעות עבודתו.

סיכום על יסוד כל האמור לעיל, התביעה מתקבלת בחלקה, לעניין תשלום הפרשי השכר בגין עבודה בשעות נוספות, והנתבעות תשלמנה לתובע סך של 453,130 ₪ בהתאם לפירוט בסעיף 56 לעיל.

בע"ע (ארצי) 67949-09-16 וגמן נ' י. ו. גליל הנדסה בע"מ (17.1.18), נדונה השאלה באיזו מידה חלה על מעסיק חובה לחפש בשקידה ראויה תפקיד חלופי לעובד שאינו יכול למלא את תפקידו הקודם, וכך נקבע: "אין המדובר בהכרח בחובה תוצאתית, היינו בחובה להעסיק את העובד במשרה חלופית במנותק משאלת קיומה של חלופה רלבאנטית, אלא בחיוב הישתדלות, היינו לנסות לחפש בשקידה ראויה תפקיד חלופי רלבאנטי, כשהיקפו של המאמץ עשוי להשתנות ממקרה למקרה. חובת ההשתדלות צריכה להיות בגבולות המאמץ הסביר בנסיבות הענין. לחובה זו פן מהותי ודיוני. בפן המהותי יש לבחון אם אכן יש בנמצא תפקיד חלופי רלבאנטי, כשרלבנטיות התפקיד תבחן לאור מכלול רחב של שיקולים, ובכללם צרכי האירגון, הצע התפקידים הפנויים, התאמת העובד לתפקיד בראי כישוריו ויכולותיו, השפעת איוש התפקיד בידי העובד על מירקם יחסי העבודה, בין אם במקום העבודה בכללותו או במחלקה הספציפית, ועוד. מטבע הדברים ההחלטה הסופית אם קיים תפקיד חלופי רלבאנטי ואם הוא מתאים לאיוש בידי העובד – בראי מארג שיקולים - מצויה בידי המעסיק, באשר בידו להעריך שיקולים אלה והשלכותיהם על מירקם יחסי העבודה, ולא על נקלה יתערב בית הדין בכך, אלא לאחר שישתכנע כי אכן אי הצעת התפקיד לעובד חורגת ממיתחם פררוגטיבה ניהולית סביר. בשל ריסון זה, מקבל הפן הדיוני של החובה משנה תוקף, ובגדרו יש לבחון אם נערך הליך כן ורציני של בדיקת קיומו של תפקיד חלופי וזאת תוך שתוף העובד ומתן היזדמנות לו להצביע על תפקידים חלופיים שהוא עשוי למצוא בהם עניין". באותה פרשה דובר בעובד ותיק על סף גיל פרישה כאשר לא הופנו כלפיו טענות מקצועיות.

...

על כן, אנו קובעים כי התובע זכאי לפיצוי של 6 חודשים על יסוד שכר חודשי בסך 32,661 ₪, שהינו שכרו הקובע האחרון.

סיכום על יסוד כל האמור, התביעה מתקבלת בחלקה, והנתבעת תשלם לתובע פיצוי בסך 147,973 ₪.

בנוסף, נוכח תוצאות ההליך, תשלם הנתבעת לתובע הוצאות משפט בסך 2,000 ₪ והוצאות שכ"ט עו"ד בסך 13,000 ₪.

ודוק, אין המדובר בהכרח בחובה תוצאתית, היינו בחובה להעסיק את העובד במשרה חלופית במנותק משאלת קיומה של חלופה רלבאנטית, אלא בחיוב הישתדלות, היינו לנסות לחפש בשקידה ראויה תפקיד חלופי רלבאנטי, כשהיקפו של המאמץ עשוי להשתנות ממקרה למקרה.

בשל ריסון זה, מקבל הפן הדיוני של החובה משנה תוקף, ובגדרו יש לבחון אם נערך הליך כן ורציני של בדיקת קיומו של תפקיד חלופי וזאת תוך שתוף העובד ומתן היזדמנות לו להצביע על תפקידים חלופיים שהוא עשוי למצוא בהם עניין.

נסיבות הענין מאופיינות בצבר נסיבות, ובהן המדובר בעובד וותיק מאד, אשר העמיד במשך כשלושה עשורים את הונו האנושי לטובת החברה, והיא נהנתה מפירות העסקתו; הוא מצוי על סף גיל פרישה, כששנים בודדות מפרידות בינו לבין גיל הפרישה על פי דין; הסיבה להעברתו מתפקידו הנה העידר התאמתו לתפקיד ניהולי, כשאין טענה כנגד כישוריו המקצועיים כמתכנן צנרת ואין טענה אישית כלפיו (כגון, טענה כלפי מוסר עבודה או היתנהלות אחרת וכיוצא באלה).

...

לטעמנו- בנסיבות הענין, לפיהן הסכימו הצדדים כי תקופת ההודעה המוקדמת שתינתן למערער תהיה ארוכה מהקבוע בחוק, ובמהלכה יוותרו ברשותו הרכב והפלאפון, המדובר בהטבות שנתינתן היא בשיקול דעת המעסיק, שכן אין הוא מחוייב לתיתן על פי דין.

בנסיבות הענין סבורים אנו כי בדין נדחתה תביעתו של המערער לתשלום ההפרש.

סוף דבר – ערעור החברה מתקבל בחלקו במובן שהסכום לתשלום בגין פיטורים שלא כדין יופחת ויעמוד על 100,000 ₪.

יחד עם זאת, כפי שנקבע בענין רבח המדובר בניסיון "לעשות מאמץ כדי לאתר למערער תפקיד חלופי התואם את מגבלותיו הרפואיות, אך זאת בכפוף לכך שתפקיד כאמור תואם את כישוריו ויכולותיו, כמו גם את צרכיה ואפשרויותיה של המשיבה". ברוח זו ציינו בענין וגמן כי "אין המדובר בהכרח בחובה תוצאתית, היינו בחובה להעסיק את העובד במשרה חלופית במנותק משאלת קיומה של חלופה רלבאנטית, אלא בחיוב הישתדלות, היינו לנסות לחפש בשקידה ראויה תפקיד חלופי רלבאנטי, כשהיקפו של המאמץ עשוי להשתנות ממקרה למקרה. חובת ההשתדלות צריכה להיות בגבולות המאמץ הסביר בנסיבות הענין". בהקשר ליישום חוק שויון לאנשים עם מוגבלויות אופיה היחסי של החובה נובע מהכפפתה לסייג של "נטל כבד מדי". יחד עם זאת, ועוד בטרם נידרש למהות הסייג, נבקש לחדד כי חובת השקידה הראויה היא, כשלעצמה, מטילה על המעסיק חובות אקטיביות של לנקוט מאמץ סביר למציאת תפקיד חלופי.

וראו גם ע"ע (ארצי) 12264-10-13 יוסף כהן - עריית תל אביב יפו (21.8.17), שם נפסק כי "במסגרת חובתו של המעסיק לבצע התאמות מחובתו של המעסיק לעשות ניסיון רציני, כן ואמיתי למצוא לעובד תפקיד חלופי, וזאת בהיתחשב במכלול הנסיבות – הן נסיבותיו של העובד (כישוריו, מהות המוגבלות וכשירותו של העובד לבצע תפקידים שונים, ותק וכיו"ב) והן נסיבותיו של מקום העבודה – גודלו של מקום העבודה, מספר העובדים, הרכב כוח האדם, איתנותו הכלכלית של המעסיק ויכולתו לשאת בעלות הכרוכה בבצוע התאמה זו ועוד". לבחינת קיומן של התאמות סבירות, לרבות תפקיד חלופי כדרך של התאמה, פן דיוני-תהליכי ופן מהותי.

...

בנוסף, בית דין קמא קבל את טענת המשיבה – על יסוד עדותו מר שקלרש אשר כלשונו "הותירה, על בית הדין רושם מהימן" – לפיה "ההחלטה על ביטול תקן הקב"ט לא נעשתה כלאחר יד ובוודאי שלא משיקולים בלתי ענייניים" הגם שההחלטה על ביטול תקן הקב"ט ופיטורי המערער נעשו משיקולים עניינים מצא בית הדין כי נפל פגם בכך שהמשיבה לא נתנה משקל להיות המערער בעל מוגבלות, ואולם פגם זה לא פגע בהוגנות ההליך, ובית בית הדין השתכנע כי בנסיבות הענין גם אם היה ניתן לכך משקל לא היתה התוצאה משתנה.

עוד נציין כי לא מצאנו טעם לפגם בכך שהבחינה הנוספת נעשתה בידי אותם גורמים שקיבלו את ההחלטה המקורית, חלקם בכירים מאד, משאלה הגורמים הרלבנטיים להחלטה הנדרשת.

אשר לטענת הנציבות כי המדובר במקצה שיפורים הניתן למעסיק ולכן אין להתייחס לתוצאותיו – אנו סבורים שיש לדחותה ממספר טעמים: ראשית, הפניה נעשתה מכוח הסכמת הצדדים, והעיתוי להעלאת טענה זו היה במהלך הדיון טרם המינוי, ולא לאור תוצאותיו.

משכך, אין לטעמינו מנוס מלהחזיר את הדיון למיצוי הדיון בסוגיה זו. סוף דבר- מששאלת קיומה של התאמה בדמוי שיבוץ חלופי – לרבות מידת הנטל הכרוכה בזה - לא נבחנה בהתאם לאמות המידה שבסעיף 8(ה) לחוק, החלטנו לקבל את הערעור באופן חלקי במובן זה שהתיק מוחזר לבית הדין האזורי למתן פסק דין משלים, על מנת שיבחן שאלה זו, בין היתר, בראי אמות המידה שהתווה המחוקק בחוק.