התובע הוסיף וטען שפוטר ללא הליך שימוע, בחוסר תום לב ותוך גרימת עוגמת נפש עצומה, ובקש לחייב את הנתבעת בפצוי בגין פיטורים שלא כדין ללא שימוע בסכום של 75,000 ש"ח.
טענת הנתבעת, בתמצית, היא שהעסקת התובע הסתיימה בנסיבות של פרישה לגימלאות בהתאם לחוק גיל פרישה, התשס"ד-2004 והתובע לא פוטר מעבודתו.
בהתאם לסיכום ישיבות ההנהלה, הנתבעת שקלה "בחינת כדאיות עבודה בימי שישי", "הפחתת שעות נוספות לעובדים החודשיים", "ניוד פנימי של עובדים במקום עובדים שמסיימים כדי להקטין פיטורין", "התאמת גודל הצוות למצב, ניוד עובדים", "הורדת עליות שכר בתפעול, צימצום שתי משרות הנהלה" (נספח 2 לתצהיר אורלי; סע' 5 לתצהירו של דורון).
בית הדין הארצי קבע בעיניין וינברגר כי מוטלת על המעסיק חובה לשקול את בקשת העובד באופן עינייני, אך למעסיק מיתחם רחב של שיקול דעת ובית הדין נוקט מדיניות של היתערבות שיפוטית מצומצמת בשקול דעתו של המעסיק למקרים החורגים ממיתחם סבירות רחב ביותר.
על יסוד כל האמור, בנסיבותיו הספציפיות של המקרה שלפנינו, עת הצדדים הסכימו להמשיך את יחסי העבודה לאחר גיל פרישה; אולם משבר הקורונה העולמי שינה את כללי המשחק והנתבעת נאלצה לנקוט תהליכי ייעול וצמצום, לרבות צימצום כוח אדם; והנתבעת החליטה שלא להמשיך את העסקת התובע לאחר גיל פרישה, והודיעה לו על כך מבלי שניתנה לו אפשרות להעלות טיעונים המתייחסים לנסיבותיו האישיות, מצאנו שתהליך השיחה ביום 18.6.20 לא היה תקין.
...
על יסוד כל האמור, אנו סבורים שהתנהלות זו של הנתבעת מצדיקה פסיקת פיצוי לתובע.
משעמדנו על הפגמים בהליך סיום עבודתו של התובע, ולאחר שבחנו את מכלול השיקולים והנסיבות, אנו פוסקים לזכות התובע פיצוי בסכום כולל של 30,000 ש"ח.
סוף דבר
על יסוד כל האמור לעיל, אנו מקבלים את התביעה בחלקה ומחייבים את הנתבעת לשלם לתובע פיצוי בגין פגמים בהליך סיום העבודה בסך 30,000 ש"ח. סכום זה ישולם לתובע בתוך 30 ימים מיום שיומצא פסק הדין לנתבעת.
כמו כן, אנו מחייבים את הנתבעת לשלם לתובע שכר טרחת עו"ד בסכום של 5,000 ש"ח, וזאת בתוך 30 ימים מיום שיומצא פסק הדין לנתבעת.
