חובת הקטנת נזק בחוזים: חובת צמצום נזקים בחוזים

חוות דעת המהנדס השתרעה על פני 36 עמודים והיא גלשה לעבר נושאים שחורגים מהמחלוקת המצומצמת, ולפרקים נראתה כסיכומי טענות משפטיות יותר מאשר חוות דעת (ראו בפרט עמ' 19-11), זאת בנגוד לנאמר בחוות הדעת (עמ' 11 סעיף 4).

אכן, זכותו של נפגע לפצוי עקב הפרת הסכם עשויה להיות מתוחמת על ידי עיקרון הקטנת הנזק הקבוע בסעיף 14(א) לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), התשל"א-1970 (להלן: חוק התרופות), אשר קובע כי "אין המפר חייב בפיצויים לפי סעיפים 10, 12 ו-13 בעד נזק שהנפגע יכול היה, באמצעים סבירים, למנוע או להקטין". השאלה אימתי ייחשב הנפגע כמי שלא קיים את חובתו להקטין את ניזקו מושפעת ממספר שיקולים ותלויה בנסיבותיו של כל מקרה.

...

התוצאה המסקנה אפוא שיש לקבל את התביעה נגד הנתבעת ולפסוק לתובעים את הסך של 85,000 ₪, כמו כן יש לדחות את ההודעה לצד שלישי.

אשר על כן, אני מחליט כלהלן: א) אני מקבל את התביעה ומחייב את הנתבעת לשלם לתובעים את הסך של 85,000 ₪, בצירוף שכ"ט עו"ד בסכום כולל של 15,000 ₪, וכן הוצאות בסכום של 7,500 ₪.

ב) אני דוחה את ההודעה לצד שלישי ומחייב את הנתבעת לשלם לצדדים השלישים (יחד) שכ"ט עו"ד בסכום כולל של 5,000 ₪.

לטענת הנתבעת, משידעה התובעת כי הדירה פונתה עוד ב-22 לנובמבר, יכולה הייתה להודיע על כך לנתבעת, ובכך להביא למסירת החזקה לידיה מוקדם יותר, ועוד בטרם חלפו 14 הימים המזכים בפצוי המוסכם; אלא שהתובעת נימנעה מלהודיע לנתבעת על פינוי הדירה, בחוסר תום לב על פי הנטען, ובכך לא קיימה את חובת הקטנת הנזק הקבועה בסעיף 14 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), התשל"א-1970 (להלן: "חוק התרופות").

הפחתה כזו הנה מצומצמת ונדירה: "נקבע כי על מנת שבית המשפט יעשה שימוש בסמכותו זו עליו להשתכנע בשלב ראשון כי לא מיתקיים כל יחס סביר בין הפצוי המוסכם לנזק שניתן היה לצפותו מראש כתוצאה מסתברת של ההפרה, ורק אם השתכנע בית המשפט בכך יעבור לשלב השני שבו ישקול אם יש מקום להפחיתו. ובמילים אחרות: כל עוד מצא בית המשפט כי מיתקיים יחס סביר כלשהוא, ולו גם דחוק, בין הפצוי המוסכם לבין הנזק הצפוי במועד הכריתה, ישאיר בית המשפט את הפצוי המוסכם על כנו ולא יפחיתו" (עניין זאבי, פסק 42(ג) לפסק הדין).

...

הדבר יבוא לידי ביטוי בפסיקת ההוצאות, אשר יהיו בסכום מתון אף שסכום ההודעה לצד שלישי, שבסופו של דבר נדחתה, היה כסכום התביעה (כ-76,000 ₪).

סוף דבר התובעת זכאית לפיצוי בגין הפרת ההסכם, אשר התבטאה באיחור במסירת הדירה שרכשה מהנתבעת.

ההודעה לצד שלישי נדחית.

זאת להבדיל מחובת הקטנת הנזק בדיני החוזים, מכח סעיף 14(א) לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א – 1970.

אך הלכה פסוקה היא כי "פעולה להקטנת הנזק יכולה לצמצם את הקף הנזק שניגרם לנפגע, ואפשר שתהיה כה מוצלחת עד שתביא לאיונו המוחלט של הנזק", ור' "א 4232/13, אנגלו סכסון סוכנות לנכסים בע"מ נ' אלי בלום (מיום 29/1/2015, הש' ס' ג'ובראן, הש' י' עמית והשופטת ד' ברק ארז). ולעניינינו - אותה פעולה טובה של הקטנת הנזק, והפניה המהירה לעו"ד ורו"ח מונעת מהם כעת מהתובעים לטעון לנזק של הפסקת פעילות הנדל"ן דוקא בגלל מחדלי הנתבע.

...

סוף דבר לעניין ראש הנזק הראשון מארבעה - הוצאות לעו"ד ולרו"ח תשלום ההוצאות לאור האמור לעיל, יש לחייב את הנתבע בתשלום ההוצאות בסך כולל של 355,884 ₪, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 31/3/2020 ועד למועד התשלום בפועל.

במלוא הכבוד אין מקום לקבל דרישה זו. כלל הטיפול המשפטי אל מול הנתבע, לרבות זה שנכלל טרם הגשת התביעה הוא חלק מחיוב ההוצאות ושכר הטרחה הכולל שייקבע בסיומו של פסק דין זה. חלק רביעי – סוף דבר מכל האמור לעיל עולה שיש לחייב את הנתבע בתשלום הסך של 355,884 ₪ כאמור בסעיף 8.2(ה) לעיל, יחד עם הסך של 70,000 ₪, עגמת נפש לתובעים 3 ו-4, כאמור בסעיף 8.4(ג) לעיל.

אשר על כן אני קובע כדלקמן: אני מחייב את הנתבע בתשלום לכלל התובעים, הסך של 355,884 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 31/3/2020 ועד למועד התשלום בפועל; בנוסף אני מחייב את הנתבע בתשלום לתובעים 3 ו-4, הסך של 70,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 31/3/2020 ועד למועד התשלום בפועל; עוד אני מחייב את הנתבע בתשלום לכלל התובעים, של הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך כולל של 42,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד פסק דין זה ועד למועד התשלום בפועל.

התובעת מפרטת בכתב התביעה את עילות התביעה כדלקמן: הפרת הסכם; גרם הפרת הסכם; רשלנות הנתבעת1 פגיעה בעקרון השויון; חוסר תום לב בבצוע ההסכם; חובת הקטנת הנזק.

בנוסף ישקלו הצדדים פניה להליך של גישור בניסיון להגיע לידי הסדר פשרה ולחילופין לצימצום המחלוקת ביניהם.

...

אשר לטענת התובעת בדבר קיומו של הסדר דיוני המתיר לתובעת להגיש תובענה נזיקית , תוך השתקת הנתבעת מלטעון כנגד הגשתה, על כך נתתי את דעתי בהחלטה משלימה מיום 27.03.19 , שם נקבע, לאחר עיון בפרוטוקול הדיון בפני בית המשפט המחוזי וההסדר הדיוני אליו הגיעו ב"כ הצדדים, כי אין יסוד לטענה זו ולפיכך היא נדחית.

סוף דבר – התוצאה היא איפוא כי טענות התובעת כנגד החלטת ועדת המכרזים ברשות, לגופה, לעניין עצם ביטול זכית התובעת במכרז וכן ביחס לשיעור חילוט כספי הערבות וכן ביחס להליכי פרסום המכרז החדש ומועדו, כל אלה אינן בסמכות בית משפט זה ולפיכך הבקשה מתקבלת בעניינן.

מנגד מצאתי , כפי שפורט לעיל, כי יתר טענות התובעת לעניין נזק כספי אשר נגרם לה בגין עיכוב בהודעת הביטול והשבת יתרת הכספים ששולמו על ידה , מעבר לחילוט מחצית כספי הערבות , וכן הסתמכותה על מצג שווא לכאורה במשך הזמן האמור, לרבות אי משלוח שובר לתשלום המועד, כטענתה, אלה הן טענות אשר יש בסמכותו של בית המשפט לדון ולפיכך בעניינן בקשת הנתבעת - נדחית.

התובעת (בעלת דירה) והנתבע (קבלן רשום) התקשרו, ביום 17.7.2020, בהסכם בעל פה לבניית מרפסת בתמורה לתשלום 47,500 ש"ח. אין מחלוקת כי הקף הבנייה לפי ההסכמה כלל: יצירת פתח מתוך דירת התובעת לעבר תיקרת מרפסת השוכנת בקומה שמתחת, ריצוף ואיטום החלק העליון של תיקרת המרפסת של הקומה שמתחת כך שתשמש ריצפה למרפסת התובעת (לרבות נקוז), יצירת נקודת חשמל במרפסת ובניית גגון מעל המרפסת.

לפיכך, ומאחר שלטענתו, לא ניתנה לנתבע אפשרות תיקון, לא קיימה התובעת את חובתה לצימצום הנזק.

חובת הקטנת נזק - התובעת העידה כי פנתה לנתבע ואיפשרה לו לתקן אולם הוא לא פעל כנדרש.

...

אוסיף כי מאחר שמדובר בתביעה הכוללת חוות דעת מומחה נראה כי לא מדובר בתביעה המתאימה לבירור כתביעה קטנה ולכן אין בידי לקבל את הטענה שלפיה התובעת הגדילה את הוצאות ההליך שלא לצורך.

לאחר שבחנתי את נסיבות העניין את התנהלות הצדדים ואת הסכומים שנפסקו לעומת סכום התביעה, מצאתי לפסוק פיצוי בגין ראש נזק זה בסכום של 2,500 ₪ בלבד.

סוף דבר- הנתבע ישלם לתובעת בתוך 30 ימים את החיובים שנפסקו לעיל ובסכום מצטבר של 27,156 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית ממועד הגשת התביעה ועד למועד פסק הדין.