הנאמן על נכסי צוראל, עו"ד יוסי ניר (להלן: "הנאמן"), הביע בתגובתו את העמדה כי דין בקשתו של צוראל להיתקבל, וזאת מהטעמים הבאים: ראשית, נטען כי סכויי העירעור מוערכים כטובים, דהיינו כי יש סכויים טובים שפסק הדין יבוטל תוך החזרת ההכרעה במחלוקת לערכאה הדיונית; שנית, נטען כי בפסק דין נוסף מיום 6.10.22 שניתן לטובת גולדפריד ונגד צוראל, התקבלה התביעה, אולם לא נקבע כי החוב נוצר במירמה (ת"א 49052-10-20); שלישית, הוזכר פסק הדין בבית משפט השלום בקריות (עניין חלמיש), שם נקבע כי לא הורם נטל ההוכחה הקבוע בפסיקה לעניין יצירת חוב בתרמית; רביעית, נטען כי גם אחיו של צוראל הגיש נגדו תביעת חוב בסכום של כ-1.4 מיליון ₪, המחזקת את המסקנה כי לא הייתה לצוראל כוונת מירמה; חמישית, נטען כי פסק הדין ניתן בהיעדר היתגוננות (מבלי שצוראל הגיש תצהירי עדות ראשית ומבלי שהתייצב לדיון ההוכחות), וזאת בנגוד לתביעות אחרות שהוגשו נגדו, בהן הוא התייצב לדיון, כאשר לפחות באחת מהן נדחתה הטענה ליצירת החוב במירמה.
בעניינינו, אין מדובר במצב של אי התייצבות בעל דין לדיון, עקב פגם בהמצאת כתב התביעה או הזימון לדיון (ביטול פסק דין "מחובת הצדק").
...
לאור כל האמור, הבקשה להגשת ערעור על פסק הדין נדחית.
סוף דבר
לאור כל האמור לעיל, בקשה מס' 8 מטעם צוראל להתיר לו הגשת ערעור על פסק הדין מיום 27.10.22, נדחית.
לעניין הוצאות הבקשות, אני מקבל את עמדת הנאמן (בתגובתו לבקשה מס' 15) כי אין לחייב את צוראל בהוצאות המבקשים, וזאת, בין היתר, על רקע חיובו בפסק הדין בתשלום החוב ובתשלום הוצאות ושכר טרחת עורך דין.
