חובת הנתבע לבצע בדיקת רקמות

התובעים שבים על טענתם באשר להפרת חובה חקוקה בידי הנתבעת, שלא ספקה להם, בנגוד לחובה המוטלת עליה בסעיף 20 לחוק המים, מים ראויים להשקיה, וטוענים בנוסף, כי קיבוצם של הנתונים הבאים – לנתבעת שליטה מלאה על מקורות המים ועל חומר הראיות; נוכח תאום העדויות בין העדים מטעמה והתנהלותה הדיונית הפסולה של הנתבעת; ולבסוף, לאור התקנתו של מגוף האל-חוזר, אשר נועד למנוע מעבר מים ממשאבות 1 ו-2 לצרכניהן של משאבות 3 ו-4 לאחר התרחשותו של הארוע – יש בו כדי להעביר את נטל הראיה אל שכמה, על מנת שתוכיח שלא התרשלה באספקת מי השקיה לחממות שלהם.

תמוה בעיני שחרף נכונותה של הנתבעת לשאת במחצית מעלותה של בדיקה לרקמה הצמחית, שמטרתה לנסות ולאתר את הגורם לפגיעה בוורדים, בחרו התובעים שלא לבצעה.

...

נוכח המפורט לעיל, הנני קובע כי לא הוכח לפניי שהנזק שנגרם לגידולי הוורדים של התובעים הוא תוצאה של הספקת מי השקיה מזוהמים בידי הנתבעת.

על כן, דינה של התביעה להידחות.

התביעה נדחית אפוא, ללא צו להוצאות.

עם זאת, נוכח מחלוקת באם הנתבע הוא אבי הקטינה, בוצעה בדיקת סיווג ריקמות וביום 07/10/2018 ניתן פסק דין על ידי כבוד השופט ארז שני במסגרת תיק 8173-10-2018 שם נקבע כי הנתבע הוא אבי הקטינה.

חובת הנתבע לזון הקטינה הנה אבסולוטית.

...

משכך, אני קובעת כי מרגע הגיע הקטינה לגיל 6 יעמוד חיובו של האב במזונותיה, מדור והוצאותיו על סך כולל של 1,400 ₪, כאשר ביתרה תישא האם.

סוף דבר האב יישא במזונות הקטינה בסך של 1,700 ₪ כאשר הסכום ישולם בכל 10 לחודש עד הגיע .

עם 26 זאת שעה שהאם עברה למדור שכור ביום 01/06/2020 , אני קובעת שהחיוב בסך של 1,700 ₪ יחול החל מיום 01/06/2020 ועד הגיע הקטינה לגיל שש. חוב העבר ישולם בתשלומים שווים, חודשיים ורצופים, בסך של 300 ₪, אשר ישולם החל ממועד החיוב הקרוב ויחד עמו.

טענות הנתבע הנתבע הוא זה שתמך לכל אורך הדרך בתובעת אשר מנעה ממנו תחילה לראות הקטינות ואיפשרה כאמור אך לאחר ביצוע בדיקת האבהות.

שירות חובה בצה"ל או שירות לאומי הנו תנאי לחיוב המפורט בסעיף זה. ככל שהקטינות לא ישהו אצל התובעת שהות של קבע בתקופת השרות הצבאי או השרות הלאומי, ישלם הנתבע סכום זה ישירות לידי הקטינות.

...

נוכח פערי השכר וההכנסות, לא מצאתי כי זה המקרה בו יש לערוך חישוב אריתמטי באמצעות שימוש בנוסחאות על מנת להעריך חלקו של כל אחד מההורים ואני קובעת שהחל מהגיע הקטינות לגיל 6, תישא האם בחלקן של כל אחת מהקטינות בסך של 100 ₪ והמזונות .

ממועד זה ועד תום שירות החובה בצה"ל או שירות לאומי, ישלם הנתבע שליש סכום המזונות כערכם במועד הרלוונטי.

שירות חובה בצה"ל או שירות לאומי הינו תנאי לחיוב המפורט בסעיף זה. ככל שהקטינות לא ישהו אצל התובעת שהות של קבע בתקופת השירות הצבאי או השירות הלאומי, ישלם הנתבע סכום זה ישירות לידי הקטינות.

(2) היחסים שבינו לבין האדם שאליו הופנה הפירסום הטילו עליו חובה חוקית, מוסרית או חברתית לעשות אותו פירסום; (3) הפירסום נעשה לשם הגנה על עניין אישי כשר של הנאשם או הנתבע, של האדם שאליו הופנה הפירסום או של מי שאותו אדם מעונין בו ענין אישי כשר; (4) הפירסום היה הבעת דיעה על היתנהגות הנפגע בתפקיד שפוטי, רישמי או צבורי, בשירות צבורי או בקשר לענין צבורי, או על אפיו, עברו, מעשיו או דעותיו של הנפגע במידה שהם נתגלו באותה היתנהגות; .

הקף הפרסומים והפעולות שביצעה הנתבעת, אופים ומשכם, כמו גם קהלי היעד שלהם, כפי שפורט בהרחבה לעיל, חרגו באופן קצוני ובוטה מתחום הסביר וממילא לא ניתן לקבוע כי מתקיימת בעניננו חזקת תום הלב, לא הוכח קיומו של תום לב ואולי אף מתקיימת החזקה ההפוכה, שכן דומה שבלהט רגשותיה הנתבעת אף התכוונה למעשה "על ידי הפירסום לפגוע במידה גדולה משהיתה סבירה להגנת הערכים המוגנים על-ידי סעיף 15". יש מקום להזכיר בהקשר זה כי מאחת מתגובות הנתבעת בפייסבוק, כפי שצוין לעיל עולה שהנתבעת אף "הזמינה" תביעת לשון הרע מתוך מחשבה כי הדבר יאלץ את התובע לבצע בדיקת ריקמות.

...

לגישתה, טענותיו של התובע בעניין חדירה לפרטיותו, פגיעה בשלוות חייו ולשון הרע שנהגה כלפיו, הן "מוגזמות ומופרכות". אין בידי לקבל את טענת הנתבעת כי לתובע נגרם נזק מזערי ופגיעה קלת ערך בזכותו לפרטיות.

לאחר ששקלתי את עתירתו של התובע לסעדים אלה הגעתי למסקנה כי אין מקום להיעתר לסעד לפיו על הנתבעת למחוק פרסומים שעשתה בעבר שכן נוכח היקף הפרסומים שנעשו קשה יהיה להתחקות אחר כולם ולאכוף את הסעד.

בפסיקת ההוצאות הבאתי בחשבון את היקף הראיות המשמעותי שהוגשו ונשמעו מחד אולם גם את העובדה כי בסופו של דבר התקיים דיון הוכחות אחד בתיק.

הנתבעת בכתב הגנתה טוענת שיש לסלק את התביעה אשר אינה מגלה כל עילה וכן נטען כי התובעת מתעמרת בנתבעת, הגישה היתנגדות לצוו הירושה ואף טענה כי הנתבעת אינה בתו של המנוח (הנתבעת נדרשה לבצוע בדיקת ריקמות) ולאחר שנדחתה היתנגדותה לצוו הירושה הגישה תביעה זו. כמו כן, לטענת הנתבעת התובעת אף העלילה עליה בעבר שלקחה כספים לא לה מחשבון הבנק של התובעת.

לטענת התובעת קביעת XXX כי הפצוי מגיע ליורשי המנוח מבלי לאפשר לו לממש את זכותו לקבוע מוטב ליידע את המנוח כי בזכותו לקבוע מוטב, מהוה הפרת חובה חקוקה, תנאי מקפח בחוזה אחיד והתרשלות כלפי התובעת והמנוח שבגינה נגרם לתובעת הפסד בשיעור תגמולי הביטוח.

...

בנסיבות אלו, אין מנוס לטעמי מהטלת הוצאות על התובעת אשר כפתה על הנתבעת את ניהולו של ההליך.

הנתבעת במסגרת סיכומיה בקשה כי יוטלו על התובעת הוצאות בסך של 20,000 ₪ בתוספת מע"מ כדין, סבורני כי הוצאות אלו סבירות מאד בנסיבות העניין.

משכך, אני קובעת שהתובעת תשלם לנתבעת הוצאות משפט בסך של 20,000 ₪ בתוספת מע"מ כדין, אשר ישולמו בתוך 60 יום.