חובת המעסיק לשלם משכורת עד סיום תקופת החוזה

במעמד ישיבת ההוכחות הנתבע העיד כי שכרו היומי של התובע עמד תחילה על 250 ₪ ולאחר מכן עלה לסך 300 ₪ וכשעבד אצל חבר של הנתבע, החבר שילם לתובע 100 ₪ נוספים[footnoteRef:19].

בהתאם לתלושי השכר של התובע עולה כי הוא הועסק כעובד יומי עד לחודש 10/2016 ומחודש 11/2016 עד לסיום עבודתו כעובד שעתי במשרה חלקית.

בהתאם לאמור בצו ההרחבה בענף הבנייה, התשתיות, צמ"ה, עבודות ציבוריות ושיפוצים 2015 (להלן: "צו הרחבה בענף הבנייה") סעיף 31 (א) "ההפקדות ותשלומי המעסיק לקופת גמל ו/או לקופת ביטוח (לרבות לקרן פנסיה מקיפה, חדשה או ותיקה), בעבור רכיב פצויי הפיטורים בהתאם לפרק זה (6% או 8.33% מהשכר המבוטח, לפי העניין), יבואו בהתאמה במקום 72% או במקום 100% מחובת המעסיק לתשלום פצויי פיטורים לפי סעיף 14 לחוק פצויי פיטורים, התשכ"ג-1963 (להלן – חוק פצויי פיטורים), בגין השכר, הרכיבים, התקופות והשיעורים שבגינם נעשתה ההפרשה בלבד". (ההדגשה לא במקור).

חגים- הוראות צו הרחבה - הסכם מסגרת 2000 בעיניין תשלום החגים נועד להשוות בין עובדים המועסקים במשכורת חודשית לבין העובדים המועסקים בשכר יומי או שעתי, כך שיקבלו תשלום עבור ימי חג החלים בימי עבודתם.

...

סוף דבר: תביעתו של התובע מתקבלת באופן חלקי כנגד הנתבעת ונדחית כנגד הנתבע.

הנתבעת תשלם לתובע את התשלומים הבאים: השלמה פיצוי פיטורין- 24,383 ₪.

סה"כ הנתבעת תשלם לתובע סך כולל של 57,396 ₪.

בע"ע 1270/00 אהובה (אגי) פרידמן – אליעזר הוז (19.9.2002) עמד בית הדין הארצי על המאפיינים של עבודה התנדבותית: "המיתנדב הוא עובד במובן המילולי של מושג זה, לאמור הוא מבצע עבודה עבור מעסיק. עם זאת, אין מתקיימים במתנדב יחסי עובד-מעביד עם מעסיקו.... בדרך-כלל סממני המיתנדב הם שהוא בא לעבודה מרצונו. הוא מבצע עבודה בלא תמורה כספית. הוא אינו צד לחוזה עבודה. הוא אינו קשור במסגרת מחייבת של שעות עבודה או ימי עבודה. הוא אינו מחויב לתקופת עבודה מוגדרת ורשאי לחדול מלעבוד בכל עת שיחפוץ. הוא אינו נתון למרות המעסיק. מעצם טיבם, יחסי ההתנדבות אינם מעוגנים בהסדר חוזי מוסכם או במסמך בכתב, אף שאין לשלול אפשרות זו. עבודת המיתנדב אינה מצמיחה זכויות מכוח הסכמים קבוציים ובאין הוראה מיוחדת בחוק לא חלים עליהם משפט העבודה המגן, למעט חובת המעסיק לבטח את המיתנדב לפי פרק ג' לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995." בהמשך עמד בית הדין על כך שקיומו של אלמנט אחד אין בו כדי להכריע ויש לבחון את מכלול היחסים שבין הצדדים: "...לא תמיד קו הגבול בין שני הסוגים הוא ברור וחד-משמעי. טול למשל עובד המועסק בלא שכר. האם הוא עובד או "מיתנדב"? כפי שראינו, אי-תשלום שכר הוא רק אלמנט אחד מבין מספר אלמנטים היכולים להצביע על סוג העבודה.

יובהר כי להשתלשלות אירועים זו חשיבות בהבנת המשמעות האופרטיבית של החלטת אסיפה כאמור: עיון בתצהירו של מר אונגר מעלה כי ביום 11.12.2019 שלח מכתב לוועד הנבחר, בו, בין היתר, התריע ביחס לסיכון הקיים בהעסקת עובדים באופן ישיר, אם הוועד מעסיק או משלם לעובדים שלא כנגד חשבונית מס, ובקש להביא לסיומה של העסקה כזאת, ככל שקיימת (ר' סעיף 5 לתצהירו וכן נספח נ/9 לתצהיר) בהמשך ביום 9.1.2020 שלח מר אונגר מכתב לתובעת, בו ציין, בין היתר, כדלקמן: "לאחרונה מוניתי כמיופה כוח באמצעות אישור נוטריוני בכל הנוגע לדירת אונגר....לתדהמתי נחשפתי לעובדה שמיום רכישת הדירה ואולי אף בתקופה קודמת... עוד הבנתי שבמקרים מסוימים שולמו כספים שלא כנגד חשבוניות מס וגם לא הוצאו קבלות. כנראה נמשכו על ידך, ולחשבונך כספים לבצוע ניקיון הבניין ולמיטב הבנתי הפעלת את בעלך מוטי, לבצוע בפועל של העבודה. כאמור, בגין הנ"ל לא נימסרו על ידך חשבוניות מס ולא הוצאו קבלות. היתנהלות זו למיטב הבנתי אינה תקינה ואינה עומדת במבחן החוק...אני מעביר תוכן מכתבי זה לידי וועד הבית הנבחר ומבקש להבהיר באופן חד משמעי ... שכבעלים של דירה, אני מיתנגד באופן נחרץ להמשך ההסדרים אשר הופעלו על ידך עד כה כמו גם לדרכי התשלום. על הועד החדש להיתקשר עם ספק שירותי ניקיון הרשום כעוסק מורשה או עוסק פטור ולשלם בגין השרות אך ורק כנגד חשבונית מס כחוק..." (ר' נספח ת/3 לכתב התביעה) עיון בתצהיר גב' יום טוב מעלה כי הצהירה שלאחר שגב' מליניאק פנתה אליה בסוף דצמבר 2019 עם עניין שהדאיג אותה הנוגע לשיקים אשר התובעת ביקשה עבורה ועבור התובע, פנתה גב' יום טוב לתובעת והסבירה לה שמדובר בעיניין לא תקין, "ואם בעבר היא שילמה לעצמה ו/או העסיקה את מוטי ושילמה לו מקופת הבניין, הכל ב"שחור", זוהי להבנתי היתנהלות שלא כחוק שאסור שתימשך.

...

ערים אנו לטענות החמורות המופיעות בכתב התביעה שכנגד, עם זאת שעה שלא נטענה כל טענה בדבר שלילת פיצויי פיטורים בשל האמור, לא שוכנענו כי יש להתייחס לרכיב זה במופרד מעבר לטענת הקיזוז שהתקבלה.

הנתבע ישלם לתובעת את הסכומים הבאים בתוך 30 יום מקבלת פסק הדין: סך של 32,725 ₪ בגין פיצויי פיטורים, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 17.11.2019 (סיום יחסי עבודה) ועד למועד התשלום בפועל.

בנוסף, ישלם הנתבע לתובעת שכ"ט עו"ד בסך כולל של 10,000 ₪, וזאת תוך 30 יום מהיום, אחרת יישא סכום זה הפרשי ריבית והצמדה כחוק מהיום ועד ליום התשלום המלא בפועל.

זכאות גינסרי לפצויי פיטורים גינסרי טען שלמרות שבקש לחדש את התקשרותו עם הקבוצה עם סיום העונה בחודש 5/19, הוצע לו סכום נמוך באופן משמעותי מהסכום ששולם בעונה הקודמת, ובנסיבות אלה הוא זכאי לפצויי פיטורים בין אם בשל העדר חידוש הסכם עבודה לתקופה קצובה או בשל הרעה מוחשית בתנאי העבודה.

על יסוד האמור אנו קובעים שלא עלה בידי הקבוצה להראות שהציעה לגינסרי לחדש את החוזה 3 חודשים לפני מועד סיומו, ולהמשיך ולשחק בשורותיה בתמורה לתשלום שכר ותנאים להם זכה עד לחודש 5/19.

הקבוצה הודתה בחובתה לשלם פיצוי חלף הפקדות המעסיק לגמל,[footnoteRef:25] והעבירה לב"כ התובעים סכום התואם לשיטתה את ההפקדות בהתאם לשכר הממוצע במשק (11,927 ₪ לגינסרי ו- 9,025 ₪ למיטרבסקי), בנכוי חוב ארנונה של גינסרי בסך 6,517 ₪.

...

לאחר ששקלנו את טענות הצדדים אנו קובעות שדין התביעה ברכיב זה להתקבל.

סוף דבר הנתבעת תשלם לתובע 1 את הסכומים הבאים: 1.

הנתבעת תשלם לתובע 2 את הסכומים הבאים: 1.

התובע, עובד לשעבר בנתבעת, הגיש תביעה לתשלום זכויות המגיעות לו לטענתו בגין תקופת ההעסקה וסיומה.

הנתבעת טענה שלא הייתה עליה חובה כמעסיקה לספק ציוד מגן לעובדים, אולם בשל החשיפה של התובע לחולי קורונה במסגרת העבודה, היא סיפקה לעובדיה את מלוא ציוד המגן ההכרחי הכולל מסיכות, כפפות וחלוקים.

נציין כי בתלוש השכר לחודש 10/20 שולמו פדיון חופשה וכן ימי מחלה בגין חלק מתקופת ההודעה המוקדמת, שבה התובע הציג אישורי מחלה.

כך נקבע: "לא כל היתנהלות מצד המעסיק או ממונה מטעמו הגורמת הלכה למעשה לעגמת נפש לעובד מהוה היתעמרות בעבודה, שהרי יחסי עבודה כרוכים מטבע הדברים גם בהחלטות שאינן פופולאריות ומחייבות בין היתר הערות על תיפקוד העובד, הערכה שאינה תמיד חיובית, בחירה של איש המיקצוע המתאים ביותר לכל משימה... לא די לפיכך בעצם התחושה הסובייקטיבית של פגיעה, כנה ככל שתהא, ועדיין נידרש שההתנהגות שנטען כי מהוה היתעמרות תהא כזו גם במבחן אובייקטיבי". וכן נקבע בעיניין ע"ע (עבודה ארצי) 12069-06-20 פלונית - מדינת ישראל (מיום 25/3/21): "מינון מסוים של חיכוכים ומתחים הנו בגדר הכרח בלתי יגונה בהיתחשב באופיים הדינאמי של יחסי העבודה. משכך, לא כל חיכוך מהוה היתנכלות, אולם יש ועוצמתו תגיע כדי היתנכלות...". מעדות התובע עולה כי במהלך תקופת העבודה היו חיכוכים בינו לבין מנהלו אנדריי.

התובע לא הוכיח שהיתה זכות קנויה להעסקה ללא הגבלה, במיוחד כאשר מדובר בחוזה עבודה לתקופה בלתי קצובה.

...

טענת התובע בעניין זה נדחית.

סוף דבר התביעה מתקבלת באופן חלקי בלבד.

הנתבעת תשלם לתובע: הפרש פיצויי פיטורים - 1,459 ₪.

חיובי הצדדים על פי ההסכם השרות שיינתן על ידי התובעים הוגדר בפיסקה השניה של ההסכם כך: בתמורה לתשלום שכר הטרחה הנ"ל ילווה עורך הדין את הפרוייקט עד סיומו ובכלל זאת לווי היזם בכל פעילות שנדרשת לאישור התוכניות (כולל הופעה בפני ועדות התיכנון, פקידי העיריה וכד'), מו"מ עם בנק מלווה, חוזים עם קבלני ביצוע, חוזים עם רוכשים, רישום בית משותף וכל פעולה משפטית הנדרשת בפרוייקט זה עד לסיומו המוחלט.

הדברים מוכרים, לדוגמה, בתחום דיני העבודה, תוך שכל עוד שיחרור קופת הפיצויים לעובד תלוי בפיטוריו על ידי המעסיק, העובד עלול לחתור להביא את המעסיק לפטרו - תוך הפחתת תפוקתו ופגיעה בתיפקוד הפירמה.

..אך לא אוכל לצאת ידי חובה מבלי לציין כי זיכרונך כנראה מטעה אותך לגבי ההיתקשרות בין משרדי לחברתך.

סיכומם של דברים, התובעים לא הפרו את ההסכם עד 26.1.2021 והם זכאים לתשלום עד אז. לאחר המועד האמור לא ניתן שירות על ידי התובעים, תוך שהם בחרו להפר את ההסכם ולפיכך אין להם זכות לתשלום בגין אותה תקופה.

...

כל טענה של הנתבעים לגבי תוקף ההסכם או פרשנותו - נדחית.

התביעה נגד הנתבע 1 נדחית.

התובעים ישלמו לנתבע 1 (אישית) הוצאות בסך 20,000 ₪.