חובת המעסיק להפקיד 6% מהשכר בהסדר הפנסיוני של העובד

הניתוח המשפטי שמבקשת המדינה לערוך בעמדתה הנו שגוי לחלוטין, כאשר בכך יש כדי לייצר יש מאין "הסדר כלאיים מיטיב", לפיו בהתאם לצוו ההרחבה לפנסיה יסוד יש לבחון את זכאותם של העובדים לתגמולי מעסיק בגובה 6% מתחילת העבודה, ולאחר מכן על המעסיק להמשיך ולבצע את ההפקדות הפנסיוניות לפי השיעורים הקבועים בצו ההרחבה לפנסיה מקיפה חובה.

א. צו זה יחול על כל עובד המועסק או שיועסק בכל מקום עבודה, בכפוף לכך שהוראות צו זה לא יחולו על מי שמתקיים לגביו ולו אחד מהתנאים המפורטים בסעיפים הקטנים להלן, ובכפוף לסייגים הקבועים, ככל שקובעים בהם (להלן בצו זה – עובד ו/או עובדים): (1) מי שבמועד הקובע או לאחריו מבוטח או שמעבידו מחויב לבטחו, על פי הסכם קבוצי ו/או הסדר קבוצי ו/או הסכם אישי ו/או מנהג ו/או נוהג ו/או צו הרחבה, קיים או עתידי, ו/או דין (להלן – הסכם לביטוח פנסיוני), כך ששעור ההפרשות בגין לקופת גמל, לרבות לקרן הפנסיה, עומד לכל הפחות על 17.5% משכר העובד; מובהר כי על עובד שמעבידו מחויב לבטחו בהסדר פנסיה מיטיב, כמשמעו בסעיף זה, שתחילת ההפרשה על פי ההסדר האמור חלה במועד מאוחר יותר ממועדי תחילת ההפרשה הקבועים בסעיף 6 להלן, יחול האמור בצו זה בתקופה שעד להחלת יישומו על הסדר הפנסיה המיטיב; (2) מי שבמועד הקובע או לאחריו מבוטח או שמעבידו מחויב לבטחו, מכוח הסכם לביטוח פנסיוני, בהסדר בטוחי הכולל לרבות באופן נילווה או כנספח גם ביטוח למקרה פטירה וביטוח למקרה אובדן כושר עובדה בקופת ביטוח, המבוססים על תשלום כספי תגמולים ופיצויי הפיטורים, ובילבד שחלק המעסיק לתגמולים אינו נופל מ-5% משכר העובד, וחלק העובד לתגמולים אינו נופל מ-5% משכר העובד; (3) מי שבמועד הקובע או לאחריו מבוטח או שמעבידו מחויב לבטחו, מכוח הסכם לביטוח פנסיוני, כך ששעור ההפרשות בגינו עומד לכל הפחות על 11.5% משכרו (5.5% תגמולי עובד ו-6% תגמולי מעביד) או בהסדר פנסיית יסוד בקרן פנסיה ותיקה אך על המעביד של עובד כאמור בסעיף קטן זה, תחול חובת העברת רכיב "פצויי הפיטורים", בהתאם לשיעורים, למועדים ולשכר המפורטים בסעיף 6 להלן וכן יחולו הוראות סעיף 5 לצוו זה. למען הסר ספק מובהר, כי לגבי עובד שביום 1 בינואר 2008, מועסק 9 חודשים ויותר כאמור בסעיף 6ה' עד ז', העברת רכיב "פצויי הפיטורים" תחל ביום 1.1.2008 או במועד כניסתו לתוקף של צו זה – המועד המאוחר מביניהם; (4) מי שבמועד הקובע או לאחריו מבוטח או שמעבידו מחויב לבטחו, מכוח הסכם לביטוח פנסיוני, לרבות הפרשה לקופת גמל (הסדר קצבתי או הוני ו/או כל שילוב ביניהם), כך ששעור ההפרשות בגינו עומד לכל הפחות על 10% משכרו (5% תגמולי עובד ו-5% תגמולי מעביד), אך על המעביד של עובד כאמור בסעיף קטן זה, תחול חובת העברת רכיב "פצויי הפיטורים", בהתאם לשיעורים, למועדים ולשכר המפורטים בסעיף 6 להלן וכן יחולו הוראות סעיף 5 לצוו זה; למען הסר ספק מובהר, כי לגבי עובד שביום 1 בינואר 2008, מועסק 9 חודשים ויותר כאמור בסעיף 6ה' עד ז', העברת רכיב "פצויי הפיטורים" תחל ביום 1.1.2008 או במועד כניסתו לתוקף של צו זה – המועד המאוחר מביניהם; החל ביום 1.1.2014 יימחקו סעיפים קטנים 1, 2, 3 ו-4 לעיל ובמקומם יבוא סעיף קטן (1) חדש כדלקמן: לא יראו בשיעור הפרשות לקופת גמל, הנמוך מ-17.5% משכר העובד, כהסדר פנסיה מיטיב.

...

בנוסף, מצאנו כי המבקשת פעלה בחוסר תום לב כאשר במכתב ההתראה הושמטו פרטים מהותיים מהמשיבה.

לאור כל האמור, הבקשה נדחית.

נוכח התוצאה אליה הגענו, אנו מחייבים את המבקשת לשלם למשיבה הוצאות שכ"ט עו"ד בסך 15,000 ₪, בתוך 30 יום מיום המצאת פסק הדין.

לנוחות הקורא נציין, כי בהתאם לצוו הרחבה בתוקף מיום 1.7.2016 בדבר הגדלת הפרשות לביטוח פנסיוני במשק, הקובע את שעורי ההפקדות המזעריים להסדרי ביטוח פנסיוני בכל המשק, שיעור ההפקדות למרכיב התגמולים לא יפחת החל מיום 1.1.2017 מ – 6.5% מהשכר לפיצויים ושיעור ההפקדות למרכיב הפיצויים לא יפחת מ – 6% מהשכר כאמור, מבלי שקיימת חובה להעביר תשלומים מרכיבי שכר שאינם רכיבי שכר לפצויי פיטורים כמשמעם בחוק פצויי פיטורים.

מעבר לחובת ביצוע הפקדות להסדר ביטוח פנסיוני באמצעות קופת גמל לקיצבה בשיעורים גבוהים מהמקובל, זכאים עובדי ענף הניקיון כי יועברו בגינם תשלומים בשיעור 7.5% (חלק המעסיק) מהשכר הקובע גם לקרן הישתלמות.

בעיניין אבקר ובעניין טלרן נקבעה זכותם של עובדי ניקיון כי ישולמו להם תשלומים חלף הסדרי ביטוח פנסיוני, תוך שהודגש בעיניין טלרן כי "בהיותו של המבקש פליט מבקש מקלט, וכל עוד לא ניתן למלא אחר החובה להפריש בגינו לקרן פנסיה כמתחייב מהוראות צו ההרחבה החלות על הצדדים, זכאי המבקש לפצוי בגובה ההפרשות שנמנעו ממנו" (פסקה 13).

...

משכך, העובדים זכאים לקבלת התשלומים ודין הערעורים להידחות.

סוף דבר – ניתנה רשות ערעור בבר"ע 52980-11-20, בבר"ע 53169-11-20 ובבר"ע 36139-12-20.

כל ארבעת הערעורים נדחים.

" סעיף 3.6.1 להסכם שופרסל השני מתייחס לזהות קרן הפנסיה וקובע, בין היתר, כי: "הצדדים להסכם זה יהיו רשאים מעת לעת להחליף את זהות קרן הפנסיה וזאת בהסכמה ביניהם...". נספח מיום 9.6.2009 להסכם הקבוצי בין שופרסל להסתדרות העוסק בתיקונים ועדכונים לפרק הפנסיה ופיצויי הפיטורים קובע: "1. לצורך הבטחת פנסיה לעובדים, תפריש ההנהלה לקרן הפנסיה, מדי חודש בחודשו, 12% משכרו הקובע של העובד (6% לפיצויים ו- 6% לתגמולים), וכן, 5.5% שינוכו משכרו של העובד לתגמולים" .

בכפוף לאמור בסעיף 5 להלן, החל מ- 1 בינואר 2009 ואילך בלבד, ההפקדות לתשלומי המעסיק עבור רכיב פצויי הפיטורים בהתאם לפרק זה (6%), יבואו במקום 72% מחובת המעביד לתשלום פצויי פיטורים לפי סעיף 14 לחוק פצויי פיטורים התשכ"ג-1963, בגין השכר, הרכיבים, התקופות והשיעורים בגינם נעשתה ההפרשה בלבד.

יחד עם זאת, למעלה מן הדרוש, ונוכח הסוגיה בה עסקינן, נציין כי: (א) התובעת לא הצביעה על הסדר מיטיב הכלול בצו בענף שיווק המזון בכל הקשור לזכאותה לפצויי פיטורים; (ב) גם אם על הצדדים חל צו ההרחבה בענף שיווק המזון, הרי שהסעיף העוסק בביטוח פנסיוני ופיצויי פיטורים הקבוע בצו אינו חל על הצדדים לאור סעיף 3.2 לצוו זה, הקובע כי: "הוראות סעיף 6.12 לצוו זה לעניין ביטוח פנסיוני ופיצויי פיטורים לא יחולו על עובדים המבוטחים או שחייבים להיות מבוטחים בביטוח פנסיוני בהתאם להסכמים קבוציים מיוחדים החלים במקום העבודה, לרבות, הסכמים קבוציים מיוחדים המאמצים הסכמים קבוציים כללים"; וכן (ג) אמנם החל מיולי 2016 שיעור ההפקדה לתגמולים לפי צו ההרחבה לפנסיה חובה עומד על שיעור גבוה יותר מזה המופיע בהסכמי שופרסל.

...

אין אנו מקבלים את טענת הנתבעת בהקשר זה. עיון בצו ההרחבה בענף שיווק המזון מעלה כי שיעור הפקדות המעסיק לביטוח הפנסיוני לפיו עומד על 12% מהשכר המשמש בסיס לחישוב פיצויי פיטורים על פי דין, מתוכם 6% על חשבון תגמולים ו- 6% על חשבון פיצויים.

בנסיבות אלה של פרישה לגמלאות אגב הסדר ביטוח פנסיוני מלא בגין כל תקופת עבודתה, לרבות מענק פרישה ותשלום פיצוי בגין דמי מחלה שלא נוצלו, לא שוכנענו כי יש לסווג את סיום העסקתה של התובעת כפיטורים המקנים השלמת פיצויי פיטורים, בהתאם להלכה הפסוקה.

סוף דבר לאור האמור לעיל, דין התביעה להידחות.

] טענת ההסתדרות בנייר העמדה מטעמה, כך: "צו פנסיית חובה במשק (על עדכוניו) – לא ביטל את צו פנסיית יסוד, הוסיף על ההסכמים שהיו קיימים, תוך שקבע תנאים מינימאליים לפנסייה במשק ובתוך כך חייב את מי שהיו כפופים לצוו פנסיית יסוד להוסיף את מרכיב הפיצויים (סעיף 4א(3) לצוו פנסיית חובה והוראות סעיף 5א לצוו). זכותו של עובד שצו פנסיית יסוד חל עליו להפקדות לתגמולים מהיום הראשון לעבודה, לא נגרעה או בוטלה עקב צו פנסיית חובה, ותקופות ההמתנה שנקבעו בהסכם פנסיית חובה להפקדות אינן רלוואנטיות אליו. תקופות ההמתנה הקבועות בצו פנסיה חובה רלוואנטיות רק למועד הפקדת מעסיק בגין רכיב הפיצויים. הסכם קבוצי כללי (מסגרת) שנחתם בשנת 2016 והורחב בצו הרחבה 2016 להגדלת הפרשות לביטוח פנסיוני במשק, קבעו הגדלה של ההפרשות המינמליות לתגמולים והגדירו את המינימום לשכר הקובע לפנסיה, וכן נקבעה חובה לבטח את מי שמבוטח בקופת גמל/קופת ביטוח שאינה קרן פנסיה בביטוח אובדן כושר עבודה. צו הגדלת ההפרשות משנת 2016 לא ביטל הסכמים אחרים שחלו באותו מועד אלא רק הוסיף עליהם (סעיף 4 לצוו 2016)." לדברי ב"כ ההסתדרות, עו"ד חורש, בדיון שהתקיים ביום 18.11.2020, צו פנסיית היסוד תקף וחל באופן מפורש על תחנות הדלק, הגם שכתוצאה מההסכמים שהוחלו על התעשייה במהלך השנים האחרונות הוא צימצם את הקף האוכלוסיה שהוא נותר תקף לגביה.

        א.    צו זה יחול על כל עובד המועסק או שיועסק בכל מקום עבודה, בכפוף לכך שהוראות צו זה לא יחולו על מי שמתקיים לגביו ולו אחד מהתנאים המפורטים בסעיפים הקטנים להלן, ובכפוף לסייגים הקבועים, ככל שקבועים בהם (להלן בצו זה – עובד ו/או עובדים): (1)   מי שבמועד הקובע או לאחריו מבוטח או שמעבידו מחויב לבטחו, על פי הסכם קבוצי ו/או הסדר קבוצי ו/או הסכם אישי ו/או מנהג ו/או נוהג ו/או צו הרחבה, קיים או עתידי, ו/או דין (להלן – הסכם לביטוח פנסיוני), כך ששעור ההפרשות בגינו לקופת גמל, לרבות לקרן הפנסיה, עומד לכל הפחות על 17.5% משכר העובד; מובהר כי על עובד שמעבידו מחויב לבטחו בהסדר פנסיה מיטיב, כמשמעו בסעיף זה, שתחילת ההפרשה על פי ההסדר האמור חלה במועד מאוחר יותר ממועדי תחילת ההפרשה הקבועים בסעיף 6 להלן, יחול האמור בצו זה בתקופה שעד להחלת יישומו של הסדר הפנסיה המיטיב; (2)   מי שבמועד הקובע או לאחריו מבוטח או שמעבידו מחויב לבטחו, מכוח הסכם לביטוח פנסיוני, בהסדר בטוחי הכולל לרבות באופן נילווה או כנספח גם ביטוח למקרה פטירה וביטוח למקרה אובדן כושר עבודה בקופת ביטוח, המבוססים על תשלום כספי תגמולים ופיצויי הפיטורים, ובילבד שחלק המעסיק לתגמולים אינו נופל מ-5% משכר העובד, חלק המעסיק לפצויי פיטורים אינו נופל מ-5% משכר העובד וחלק העובד לתגמולים אינו נופל מ-5% משכר העובד; (3)   מי שבמועד הקובע או לאחריו מבוטח או שמעבידו מחויב לבטחו, מכוח הסכם לביטוח פנסיוני, כך ששעור ההפרשות בגינו עומד לכל הפחות על 11.5% משכרו (5.5% תגמולי עובד ו-6% תגמולי מעביד) או בהסדר פנסיית יסוד בקרן פנסיה ותיקה אך על המעביד של עובד כאמור בסעיף קטן זה, תחול חובת העברת רכיב "פצויי הפיטורים", בהתאם לשיעורים, למועדים ולשכר המפורטים בסעיף 6 להלן וכן יחולו הוראות סעיף 5 לצוו זה. למען הסר ספק מובהר, כי לגבי עובד שביום 1 בינואר 2008, מועסק 9 חודשים ויותר כאמור בסעיף 6ה' עד ז', העברת רכיב "פצויי הפיטורים" תחל ביום 1.1.2008 או במועד כניסתו לתוקף של צו זה – המועד המאוחר מביניהם; (4)   מי שבמועד הקובע או לאחריו מבוטח או שמעבידו מחויב לבטחו, מכוח הסכם לביטוח פנסיוני, לרבות הפרשה לקופת גמל (הסדר קצבתי או הוני ו/או כל שילוב ביניהם), כך ששעור ההפרשות בגינו עומד לכל הפחות על 10% משכרו (5% תגמולי עובד ו-5% תגמולי מעביד), אך על המעביד של עובד כאמור בסעיף קטן זה, תחול חובת העברת רכיב "פצויי הפיטורים", בהתאם לשיעורים, למועדים ולשכר המפורטים בסעיף 6 להלן וכן יחולו הוראות סעיף 5 לצוו זה; למען הסר ספק מובהר, כי לגבי עובד שביום 1 בינואר 2008, מועסק 9 חודשים ויותר כאמור בסעיף 6ה' עד ז', העברת רכיב "פצויי הפיטורים" תחל ביום 1.1.2008 או במועד כניסתו לתוקף של צו זה – המועד המאוחר מביניהם; החל ביום 1.1.2014 יימחקו סעיפים קטנים 1, 2, 3 ו-4 לעיל ובמקומם יבוא סעיף קטן (1) חדש כדלקמן: לא יראו בשיעור הפרשות לקופת גמל, הנמוך מ-17.5% משכר העובד, כהסדר פנסיה מיטיב.

...

העובדה כי חברות הדלק לא פעלו במשך שנים רבות בהתאם לצו הרחבה בענף הדלק משנת 1979 ובחרו להתעלם ממנו, אין בכוחה לגרוע מתוקפן של הוראות צו הרחבה זה – ודאי שאין ללמוד מכך כי "אבד עליו הקלח". סוף דבר הבקשות לאישור תובענות ייצוגיות ביחס לעילת התביעה שבצו ההרחבה לפנסיית יסוד נדחות.

אנו מאשרים את התובענות נגד המשיבות כתובענות ייצוגיות כמבוקש ביחס לעילות התביעה שבצו ההרחבה בענף תחנות הדלק.

משאושרו הבקשות לאישור התובענות כתובענות ייצוגיות בעילת צו ההרחבה בענף הדלק, אנו מורים למבקשים להגיש כתבי תביעה מתוקנים תוך 30 יום.

על פי תלושי השכר של התובע, הוא לא בוטח בהסדר פנסיוני במהלך תקופות העסקתו.

ב.       הנהלות המוסכים אשר יחליטו לבטח את עובדיהם בקרן פנסיית יסוד, ישלמו ל"מבטחים" דמי גמולים בשעור הקבוע בתקנון שהנו 11.5% משכרם המלא של העובדים עבור 8 שעות עבודה, מזה ישלם המעביד 6% וינכה מהעובד 5.5%.

מאחר שעל פי הפסיקה, אין לפסוק לתובע יותר מכפי תביעתו, נסתפק בקבלת התביעה ברכיב זה. אשר לרכיב הפיצויים, הנתבעת הייתה חייבת לבצע הפקדות לרכיב פיצויים בשיעור 6% משכרו של התובע החל מהיום הראשון לעבודתו בהתאם לצוו ההרחבה הענפי (השיעורים של צו ההרחבה בענף המוסכים וצו ההרחבה [נוסח משולב] לפנסיה חובה זהים).

...

בסופו של דבר, התובע סיים עבודתו בנתבעת בשנת 2016, ולא עלה כי בזמן אמת הלין על נסיבות סיום עבודתו או דרש לקבל זכויות אשר לא שולמו לו. התובע שב וחזר לעבוד בנתבעת, ורק לאחר שנים, בסיום התקופה השנייה לעבודתו, עתר לזכויות בגין התקופה הראשונה.

לסיכום האמור בנושא החופשה, הוכחה יתרה בסך 10.07 ימים (0.82+9.25), אך מאחר שעל פי החוק, חלק של יום חופשה לא יובא במניין, התובע זכאי לתשלום פדיון חופשה בגין 10 ימים.

  לעניין זה ר' הנפסק בע"ע (ארצי) 10/ 154 שניידר – ניצנים אבטחה בע"מ (3.5.2011):     "הדרישה למסור לעובד הודעה בכתב על תנאי עבודתו אינה עניין טכני, אלא מהווה חלק מהחובה לנהוג בתום לב ובדרך מקובלת ביחסי העבודה. בין תכליותיה – ליידע את העובד באופן שקוף ומלא על כל תנאי עבודתו; לייתר אי הבנות או סימני שאלה ביחס לתנאי העבודה; ולמנוע מחלוקות משפטיות לגבי תנאי העבודה המוסכמים".   בנסיבות שבפנינו, כאשר מחד גיסא לתובע לא נמסרה הודעה על תנאי העסקה ומאידך גיסא - התובע ידע את עיקר תנאי העבודה, החלטנו להעמיד את הפיצוי בגין אי מסירת הודעה בכתב על תנאי העסקה על סך 5,000 ₪.

סוף דבר – התביעה מתקבלת בחלקה ועל הנתבעת לשלם לתובע את הסכומים הבאים: הפרשי פיצויי פיטורים (תקופה ראשונה) בסך 9,494 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.1.17 ועד התשלום בפועל; הפרשי שכר עבודה בסך 4,755 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.2.19 ועד התשלום בפועל; הפרשי שכר בגין עבודה בשעות נוספות (תקופה ראשונה) בסך 4,677 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.10.15 (אמצע התקופה המזכה) ועד התשלום בפועל; הפרשי שכר בגין עבודה בשעות נוספות (תקופה שניה) בסך 3,846 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 18.8.18 (אמצע התקופה המזכה) ועד התשלום בפועל; פדיון חופשה בסך 2,400 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.2.2019 ועד התשלום בפועל; חלק המעסיק בהפקדות לפנסיה (תגמולים) לתקופה הראשונה בסך 10,530 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.10.15 (אמצע התקופה המזכה) ועד התשלום בפועל; חלק המעסיק בהפקדות לפנסיה (תגמולים) בסך 4,550 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 18.8.18 (אמצע התקופה המזכה) ועד התשלום בפועל; חלק המעסיק בהפקדות לפנסיה (פיצויים – תקופת העסקה שנייה) בסך 4,200 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 18.8.18 (אמצע התקופה המזכה) ועד התשלום בפועל; פדיון חופשה בסך 2,160 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.2.19 ועד התשלום בפועל; פיצוי בגין אי ביצוע הפרשות לקרן השתלמות בסך 4,880 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.11.16 (אמצע התקופה המזכה) ועד התשלום בפועל; פיצויים לפי סעיף 5 לחוק הודעה לעובד ולמועמד לעבודה (תנאי עבודה והליכי מיון וקבלה לעבודה), תשס"ב - 2002, בגין אי מסירת הודעה בדבר תנאי עבודה בסך 5,000 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.12.12 ועד התשלום בפועל.