מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית

חובת ההתייצבות בלשכת התעסוקה

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2016 באזורי לעבודה נצרת נפסק כדקלמן:

להבדיל ממי שנימצא במעצר או מאסר בין כתלי הכלא ואינו זכאי לקיצבת הבטחת הכנסה, מי ששוחרר ממעצר בתנאים המנויים בסעיף 18 לתוספת זכאי לקיצבת הבטחת הכנסה והוא אף זכאי להיות פטור מחובת ההתייצבות בלישכת התעסוקה בכפוף לכך שמתקיימים אצלו תנאים המונעים ממנו להישתלב בעבודה.
...
על כן, גם בנושא זה אנו מקבלים את עמדת הנתבע.
לסיכום – בשאלות אשר הועמדו להכרעתנו בתביעה זו על פי הסכמת הצדדים, אנו קובעים כי החלטת הנתבע על דחיית תביעת התובע, בדין יסודה.
לפיכך, התביעה – נדחית.

בהליך ערעור על פי חוק (על"ח) שהוגש בשנת 2021 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

וכדבריו בפרוטוקול הדיון מיום 16.12.2021 (עמ' 1 לפ' ש' 12-16): "לשאלת בית הדין על מה העירעור אני משיב שלשכת התעסוקה רשמה שחלה חובה להרשם בלישכת התעסוקה גם אם מדובר בפיטורים או חל"ת שני/שלישי. אני כבר הייתי מפוטר, הייתי רשום. אני סיימתי לקבל דמי אבטלה בחודש פברואר 2020. נציגה של המל"ל אמרה לי שהתביעה שלי היא רציפה ואינני צריך לפתוח תביעה חדשה למרות שהגשתי תביעה." לפיכך, טוען המערער כי על המשיב לרשום אותו רטרואקטיבית כדורש עבודה החל מיום 3.2.2020 ועד ליום 6.4.2021, על אף העידר רשומו והתייצבותו בלישכת התעסוקה.
...
על כך, הוסיפה ונימקה ועדת הערר כי: "דורש העבודה הודה שהוא לא נרשם ללשכת התעסוקה, וגם אם זה היה בטעות ובתום לב, אין בידינו להיעתר לבקשתו ולרשום לו התייצבות רטרואקטיבית. גם תשובתו של נציג הלשכה שהוא לא יודע אם מגיע לדורש העבודה גמול, אינה מסירה את האחריות מדורש העבודה לנהוג על פי ההוראות הנ"ל." ולכן באה וקבעה כי: "עניין חוסר הידיעה של דורש העבודה בדבר חובתו להירשם בלשכת התעסוקה נדחה על ידינו בשל כך שאתרי הביטוח הלאומי ולשכת התעסוקה מבהירים היטב את החובה להירשם בלשכת התעסוקה ולא רק בביטוח הלאומי." (ראו החלטת הוועדה, סעיף 3 לתגובת המשיב לערעור).
לאור האמור לעיל, בהינתן כי החלטת ועדת הערר היתה עניינית ולא נפל בה כל פגם, ובנסיבות בהן הוראות תקנה 179 ב.(א) לתקנות לשעת חירום, לא חלות על המערער, אין לי אלא לקבוע כי הדין עם המשיב ועל כן דין הערעור להידחות.
סוף דבר: לאור כל האמור לעיל, דין הערעור להידחות.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2020 באזורי לעבודה ירושלים נפסק כדקלמן:

הוסבר לתובע שהוא יופטר מחובת ההתייצבות בלישכת התעסוקה בתנאי שיוכיח שהוא עובד בהקף של לא פחות מ-80 שעות חודשיות.
...
בית הדין סבור שאכן "קודם כל" התובע חתן של מר ששון, במובן זה, שיותר משנדרשה העסקתו של התובע דווקא בשל אמון שמר ששון יכל לרחוש לקרוב משפחתו, העסקת התובע נבעה מהרצון של מר ששון לסייע בפרנסת משפחתו של התובע, וכפי שהסביר התובע, הצורך להגדיר את העבודה הזו הייתה "כדי למצוא לי עבודה". לעניין זה, בראי הדברים שנפסקו בעניין מדלסי, לפיהם "שעה שמדובר בהתקשרות בין בני משפחה יש לבחון בקפידה רבה האם התכלית העיקרית של ההתקשרות או "גרעינה של ההתקשרות" עניינו ביצוע עבודה בתמורה לשכר על יסוד זיקה למהותה ולאופייה של העבודה המבוצעת" או שתכלית ההתקשרות היא השאת הרווחה הכלכלית המשפחתית – המסקנה נוטה בעניינו של התובע לכך שתכליתה העיקרית של ההתקשרות לא הייתה ביצוע עבודה בתמורה לשכר על יסוד זיקה למהותה ולאופייה של העבודה המבוצעת.
אך מן הטעמים דעליל, מכלול העובדות הנוגעות להעסקת התובע, אינו תומך במסקנה שנכרת חוזה משפטי מחייב על פיו התובע התחייב להעמיד לטובת החברה את כוח עבודתו בהיקף מוסכם.
סוף דבר התביעה נדחית.

בהליך ערעור על פי חוק (על"ח) שהוגש בשנת 2012 באזורי לעבודה נצרת נפסק כדקלמן:

"תק' (מס'   מהאמור לעיל עולה כי ישנה חובת התייצבות בלישכת התעסוקה (במועדים שנקבעו על פי תקנון שירות התעסוקה), כתנאי לזכאות לגימלת הבטחת הכנסה.
...
        מן הכלל אל הפרט -        נקדים ונאמר כבר עתה, כי דין ערעור זה - להידחות.
מכל מקום, לא נפל כל פגם בהחלטת הוועדה מושא הליך זה והננו מורים על דחיית הערעור.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2023 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

ביחס לטענת התובעת לפיה היא לא הפרה כל הוראה חוקית שכן בתקופת הקורונה ביטל הנתבע את חובת ההתייצבות בלישכת התעסוקה - אין בידנו לקבלה.
...
לעניין זה יפים הדברים שנפסקו בעניין איצקוש: "תכלית השינויים שנעשו ברישום והתייצבות בתקופת הקורונה היה מיצוי זכויות המובטלים ודורשי העבודה. אין מקום לנצל שינויים אלה כדי לקבל כספים עבור תקופה בה התובע לא שב לישראל מסיבותיו האישיות, ולא התכוון לחזור אליה כדי לעבוד". כללו של דבר – לא שוכנענו כי נפל פגם משפטי בהחלטת פקיד התביעות הקובעת שעל התובעת להשיב את דמי האבטלה שקיבלה בתקופה שבמחלוקת ולפיכך דין התביעה לביטול החוב להידחות.
לעניין זה נציין כי לא די בציון השיקולים הכלליים שנשקלו במכתב הנתבע כדי להגיע למסקנה כי הוועדה דנה בטענות הספציפיות שהעלתה התובעת או לכך שהיא התחשבה במלוא הנתונים שהוצגו בפניה, לרבות ביחס לאי יכולתה לשוב ארצה בשל הסגר שהוטל.
בנסיבות הללו, אנו סבורים כי יש להשיב את עניינה של התובעת לבחינה נוספת של הוועדה לבחינת חובות, על מנת שתיתן דעתה לכלל טענות התובעת ותנמק החלטתה, בהתאם לדין.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו