בצד זאת נפסק, כי לבית-משפט יש סמכות, בהליך מנהלי לפי חוק חופש המידע, להורות גם על גילוי מידע, שלגביו חלה חובת סודיות, במובחן ממקרים של חיסיון; אך זאת על-פי הוראת הסודות עצמה והחריגים שנקבעו בגדרה - "הוראת הסודות כפופה לדין הסודות עצמו, אשר מטיל גילוי בנסיבות ובמקרים מסוימים... המחוקק הוא שאסר גילוי בהוראת הסודות והוא שהתיר גילוי בתנאים מסוימים ולצרכים מסוימים בהוראת הסודות עצמה" (עניין בנק ישראל, בפיסקה 15; וכן ראו: עת"מ (ת"א-יפו) 1044/03 דוד גורביץ נ' משרד האוצר (2.5.04); עת"מ (י-ם) 58235-11-16 הרינג נ' רשות האכיפה והגביה (6.7.17); ועת"מ 12395-12-18 ג'ק גרינברג נ' רשות המיסים (19.9.19)).
...
על-רקע האמור, הגישה העותרת תביעה אזרחית נגד שברון בת"א 4605-05-21 בבית-המשפט המחוזי בחיפה, לתשלום בגין פריקה ישירה של מטענים באסדות, חלף פריקה באחד הנמלים המורשים בדין, זאת תוך הימנעות מכוונת, על-פי הנטען, מתשלום אגרות ותשלומים לעותרת, כאשר נמל חיפה צוין כנמל הפריקה בהצהרות הייבוא מטעמה של שברון.
לנוכח המסקנה האמורה מתייתר הצורך להכריע ביתר המחלוקות.
התוצאה
על-יסוד האמור לעיל, העתירה נדחית.
העותרת תשלם, לכל אחד מהמשיבים, שכ"ט עו"ד בסך כולל של 20,000 ₪.