מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית

חובת הגילוי לפי חוק חופש המידע

בהליך עתירה מנהלית (עת"מ) שהוגש בשנת 2016 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

בדיון שהתקיים עמד בא כוחה של פרטנר על טענתו כי אין ללמוד מהוראות הסודות שבמכרזי הדור השלישי והדור הרביעי לענייננו, שכן אין בתקנות חובת מכרזים, התשנ"ג-1992 (להלן: תקנות חובת מכרזים), כדי לגרוע מהליכי הגילוי לפי חוק חופש המידע.
...
עם זאת, לא שוכנעתי כי מסירת המידע המבוקש היא זו שתביא לסיוע לאינטרס הפרטי של פרטנר וכי המידע האמור, כשלעצמו, יסייע לה מעבר לטענה הבסיסית העומדת לה, שנשענת על הפרת תנאי הרישיון.
איני סבור כי השימוש שנעשה במסגרת החלטת החילוט בנתוני ההשקעה משנה את המסקנה שאליה הגעתי.
סיכום העתירה נדחית.

בהליך עתירה מנהלית (עת"מ) שהוגש בשנת 2020 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

חוות-הדעת מבססת, איפוא, את המסקנה שלפיה גילוי המידע המבוקש, אודות ההתערבות במט"ח על בסיס פירוט יומי, יביא בודאות קרובה לשיבוש משמעותי של התיפקוד התקין של בנק ישראל ויכולתו לבצע את תפקידיו; ועל-כן, אין חובה לגלות המידע לפי סעיף 9(ב)(1) לחוק חופש המידע.
...
חוות-הדעת מבססת, אפוא, את המסקנה שלפיה גילוי המידע המבוקש, אודות ההתערבות במט"ח על בסיס פירוט יומי, יביא בוודאות קרובה לשיבוש משמעותי של התפקוד התקין של בנק ישראל ויכולתו לבצע את תפקידיו; ועל-כן, אין חובה לגלות המידע לפי סעיף 9(ב)(1) לחוק חופש המידע.
התוצאה על-יסוד האמור לעיל, העתירה נדחית.
בהתחשב במכלול הנסיבות ישלם העותר לבנק ישראל הוצאות בסך כולל של 25,000 ש"ח. המזכירות תודיע לב"כ הצדדים על מתן פסק-הדין ותמציא להם עותקים ממנו.

בהליך תכנון ובנייה - ועדות מקומיות (תו"ב) שהוגש בשנת 2022 בשלום באר שבע נפסק כדקלמן:

בית המשפט קבע – "הנטל להנחת תשתית ראייתית ראשונית לביסוס הדרישה לגילוי מידע ומסמכים בנוגע למדיניות האכיפה, מוטל על הנאשם. בכגון דא, לא די בעצם העלאת טענה לאכיפה בררנית על מנת להורות לתביעה למסור מידע מכח סעיף 108 לחסד"פ. טיבו של הנטל הראשוני המוטל על הנאשם יבחן בכל מקרה לפי נסיבותיו, אך מובהר כי הרף לצורך קבלת מידע ומסמכים נמוך מהרף שנידרש לצורך סתירת חזקת התקינות ולהוכחת האכיפה הבררנית עצמה". פסק דין וייס בפסק הדין של בית המשפט העליון בעיניין וייס נקבע כי בקשה לקבלת מידע לצורך ביסוסה של טענה לאכיפה בררנית פסולה, מקומה להתברר בפני בית המשפט הדן בהליך העקרי ולא בפני בית המשפט לעניינים מינהליים במסגרת עתירה לפי חוק חופש המידע – " איננו סבורים, ובכך אנו משלימים את ההכרעות בפרשות סגל וג'ולאני, כי יש מקום ל"כרכור" בין בתי המשפט ולעירוב תחומין, וגם לעיכובו של ההליך הפלילי בשל "חישוב המסלול מחדש" במישור המנהלי, דבר שעליו התריע בית משפט זה בעיניין סגל (ראו פסקה 4 לחוות דעתו של השופט (כתארו אז) גרוניס שם).
בשלב זה אני קובעת כי המאשימה יוצאת ידי חובת הגילוי עם מתן האפשרות לנאשמת להאזין להקלטה ולהקליט אותה בעצמה.
...
משלא הונחה תשתית ראייתית לבקשה, אף לא ראשונית, הבקשה במתכונתה הנוכחית - נדחית.
בשלב זה אני קובעת כי המאשימה יוצאת ידי חובת הגילוי עם מתן האפשרות לנאשמת להאזין להקלטה ולהקליט אותה בעצמה.
סוף דבר הבקשה לקבלת מידע אודות כל כתבי האישום, צווי הפסקת עבודה וצווי כניסה למקרקעין מכח סעיף 108 לחסד"פ – נדחית.

בהליך עע"מ (עע"מ) שהוגש בשנת 2022 בעליון נפסק כדקלמן:

אמת, ח"כ שטרן תיאר כי מטרת הכללת התיבות "שאין חובה לגלותו לפי כל דין", בסעיף 9ב לחוק הספורט, היא מניעת מצב של "סתירה בין ההוראות של חוק חופש המידע להוראות אחרות בדיני התאגידים שכן מחייבות לגלות". אולם, על פני הדברים, אין זה מובן כיצד אמירה זו מובילה אל מסקנת חברי; ויתירה מכך – דומני כי חשיבה על הקשר הדברים ועל הגיונם, מקשה אף יותר לקבל את המסקנה האמורה.
...
נוכח האמור, אף אם הייתי מניח כי דבריו של ח"כ שטרן תומכים בפרשנות השניה, חרף הספקות שהעליתי ביחס לכך, עדיין סבורני כי לשון החוק והגיונו, מטים את הכף לעבר הפרשנות הראשונה.
אף אני סבור כי לשם בחינת השאלה האם יש לראות במעמיד בטוחה כ"תורם" הבא בגדרי הסייג הקבוע בסעיף 9ב לחוק הספורט, התשמ"ח-1988 (להלן: הסייג), יש לערוך בירור עובדתי לעניין ההסכמות שגובשו בין מעמיד הבטוחה לבין הקבוצה לה העמיד את הבטוחה (כמפורט בפסקאות 7-2 לחוות דעתו).
אשר לשאלה הפרשנית שעניינה תחולת התנאי השלישי – שקובע כי הסייג לא יחול כאשר מדובר במידע אשר "חובה לגלותו לפי כל דין" – אף אני סבור שכאשר מוטלת חובת גילוי למידע מכוח דין אחר, תנאי זה לא מתקיים ובהתאם הסייג לא חל. חברי השופט ע' גרוסקופף, מצביע על קושי שמתעורר לשיטתו מאימוץ פרשנות זו. זאת מאחר שכתוצאה מכך, לשם הכרעה בבקשת חופש מידע שהוגשה להתאחדות לכדורגל בישראל – תידרש היא לבחון האם ישנה חובת גילוי למידע לפי דין אחר.

בהליך עתירה מנהלית (עת"מ) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

בצד זאת נפסק, כי לבית-משפט יש סמכות, בהליך מנהלי לפי חוק חופש המידע, להורות גם על גילוי מידע, שלגביו חלה חובת סודיות, במובחן ממקרים של חיסיון; אך זאת על-פי הוראת הסודות עצמה והחריגים שנקבעו בגדרה - "הוראת הסודות כפופה לדין הסודות עצמו, אשר מטיל גילוי בנסיבות ובמקרים מסוימים... המחוקק הוא שאסר גילוי בהוראת הסודות והוא שהתיר גילוי בתנאים מסוימים ולצרכים מסוימים בהוראת הסודות עצמה" (עניין בנק ישראל, בפיסקה 15; וכן ראו: עת"מ (ת"א-יפו) 1044/03 דוד גורביץ נ' משרד האוצר (2.5.04); עת"מ (י-ם) 58235-11-16 הרינג נ' רשות האכיפה והגביה (6.7.17); ועת"מ 12395-12-18 ג'ק גרינברג נ' רשות המיסים (19.9.19)).
...
על-רקע האמור, הגישה העותרת תביעה אזרחית נגד שברון בת"א 4605-05-21 בבית-המשפט המחוזי בחיפה, לתשלום בגין פריקה ישירה של מטענים באסדות, חלף פריקה באחד הנמלים המורשים בדין, זאת תוך הימנעות מכוונת, על-פי הנטען, מתשלום אגרות ותשלומים לעותרת, כאשר נמל חיפה צוין כנמל הפריקה בהצהרות הייבוא מטעמה של שברון.
לנוכח המסקנה האמורה מתייתר הצורך להכריע ביתר המחלוקות.
התוצאה על-יסוד האמור לעיל, העתירה נדחית.
העותרת תשלם, לכל אחד מהמשיבים, שכ"ט עו"ד בסך כולל של 20,000 ₪.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו