מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית

חובת הגילוי לערבים כולל הסייגים

בהליך תביעה קטנה (ת"ק) שהוגש בשנת 2014 בשלום עפולה נפסק כדקלמן:

על היקפה של חובת הגילוי בהקשר של הקפו של הכסוי בפוליסה עמדתי גם בע"א 453/11 מ.ש. מוצרי אלומיניום בע"מ נ' 'אריה' חברה לביטוח בע"מ (21.8.2013), בפיסקה 4 לפסק דיני, שם ציינתי כי 'משמעותה של חובה זו היא, שלנוכח פערי הכוחות והמידע המובנים בין הצדדים, חייב המבטח להפנות את תשומת ליבו של המבוטח לסייגים הכלולים בפוליסה ולוודא כי הבין מהם התנאים שאם לא יתקיימו לא יזכה לתגמולי ביטוח".
בסעיף 6 שאמור לכלול את פרטי הלווים והמבוטחים וחתימתם וכן הערבים המבוטחים, נמצא כי רק שמו וחתימתו של התובע מופיעים שם, והדבר אושר בחתימתה של פקידת הבנק שטיפלה בנושא בשם ולריה ד'יאבא שיעבדה בסניף הבנק בעפולה (ראו והשוו: ע"א 2541/01 נחמיאס נ' בנק דיסקונט למשכנתאות בע"מ (21.9.04)).
...
משכך, אין בידי לקבל טענת הבנק שדי במחיקת החוב בסכום הלוואה המשנה החמישית כדי לתקן את הטעות שנעשתה על ידו בגביית סכומים ביתר, מאחר שהפרמיה על פי התעריף הזוגי נגבתה אך ורק עבור הלוואת המשנה החמישית.
הלווים נטלו הלוואה אחת עבור נכס אחד, לא שוכנעתי שחלוקת ההלוואה להלוואות משנה הינה הפרדה מהותית, לטעמי מדובר בפיצול טכני גרידא שלא ברור מה תכליתו, ולא ברור אם בכלל הובא לידיעת הלווים.
סוף דבר קיבוץ כל האמור לעיל, מביא לקבלת התביעה.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בשלום עכו נפסק כדקלמן:

העובדות הרלבנטיות בחודש מאי 2015 הנפיקה הנתבעת למנוח פוליסת ביטוח חיים, אשר כללה, בין היתר, כסוי למקרה מוות בסכום של 250,000 ₪.
גם שיחה זו נערכה בשפה הערבית והוקלטה במלואה.
שלושת הסעיפים הללו קשורים זה לזה: סעיף 6 מגדיר את חובת הגילוי החלה על המבוטח בשלב הצעת הביטוח; סעיף 7 קובע מה תהיינה ההשלכות של אי-עמידה בחובת הגילוי כפי שנקבעה בסעיף 6; ואילו סעיף 8 קובע סייגים לפטור או לפטור-החלקי של המבטח במקרים שבהם קיים פטור על פי סעיף 7.
...
לאור האמור לעיל הגעתי למסקנה, כי אין לראות במנוח כמי שמסר תשובה שאינה מלאה וכנה, ואין תחולה לפטור המבטחת מחבות על פי הפוליסה.
אך גם אם הייתי מגיעה למסקנה אחרת, הרי שהנתבעת לא הוכיחה כי היא וכל מבטח סביר אחר לא היו מתקשרים עם המנוח בחוזה לביטוח חיים, גם בדמי ביטוח מרובים יותר.
סוף דבר אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובעת סכום של 250,000 ₪, כשהוא נושא הפרשי ריבית והצמדה כחוק, החל מיום הגשת התביעה (11.6.18) ועד היום.

בהליך תובענה ייצוגית (ת"צ) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

סעיף 1 לחוק אשראי הוגן קובע מהו "שיעור העלות הממשית של האשראי": "היחס שבין סך כל התוספות לבין הסכום שקבל הלווה בפועל, בחישוב שנתי". חובת הגילוי החלה על המלווה מחייבת איפוא גילוי ה"תוספות" כמוגדר בסעיף 1 לחוק אשראי הוגן: "תוספת" - כל סכום שנידרש לווה לשלם בקשר לחוזה ההלוואה מעבר לסכום שקבל בפועל מן המלווה, למעט אלה: (1) ריבית פיגורים; (2) הוצאות שהוציא המלווה לשם גביית התשלום שהלווה פיגר בתשלומו כאמור בסעיף 7א; (3) הוצאות שנדרשות לשם העמדת ההלוואה במועד העמדתה, מסוג ובסכום שקבע שר המשפטים, ובכלל זה, סכום כולל, לפי הצעת המפקח על הבנקים, המפקח על נותני שירותים פינאנסיים או הממונה על שוק ההון, ביטוח וחסכון, לפי העניין, בהסכמת שר האוצר ונגיד בנק ישראל ובאשור ועדת החוקה חוק ומשפט, ורשאי שר המשפטים לקבוע הוראות שונות כאמור לגבי סוגי הלוואות ובתנאים שיקבע; (ההדגשה הוספה) כלומר, המושג "תוספת" בחוק אשראי הוגן מוגדר באמצעות הגדרה רחבה וכללית, ממנה גרע המחוקק שלוש 'חלופות סל'.
בנוסף, הוראות סעיף 5(א) לחוק אשראי הוגן מגבילות את גובה שיעור העלות הממשית של האשראי שמלווה יכול לגבות עד ל"שיעור העלות המרבית של האשראי הידוע באותו מועד (מועד כריתת חוזה ההלוואה- א.נ.ח)". הגבלה זו מסייגת את הסכומים שיכול מלווה לגבות בגין עמלות שונות, בשים לב לכך שכל סכום שגובה מלווה בעד הוצאות שהוציא לצורך העמדת ההלוואה מעבר לאמור בסייג להגדרת ה"תוספת" בסעיף 1 לחוק, צריך להיות מחושב כחלק משעור העלות הממשית של האשראי.
לעניין זה אין לי אלא להפנות לדבריו של כבוד השופט זמיר: "וכי אין זה ברור שהחוק צריך להיות ברור?" (בג"ץ 1113/99 עדאלה – המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל נ' שר הדתות, פסקה 13 (18.4.2000)).
...
אני סבורה כי במצב המשפטי הנוכחי בו לא הותקנה עדיין הגבלה על גובה העמלות שרשאי מלווה לגבות, ובהינתן שגובה העמלה שגבתה המשיבה בענייננו מתיישב עם ההוראה הקבועה בסעיף 5(א) לחוק אשראי הוגן, וכן בהנתן שהמשיבה עמדה בחובת הגילוי שחלה עליה מכוח חוק אשראי הוגן בכל הקשור לסכומים ולסוגי ההגבלות (וראו את תעריפון העמלות הברור והבהיר שצורף למסמכי ההלוואה של המבקש: נספח 1 לתגובת המשיבה לבקשת האישור), לא ראיתי כל בסיס לאשר תובענה ייצוגית נגד המשיבה בעילה זאת.
אני סבורה כי ראוי להפנות דברים אלה לרשויות העוסקות במלאכת החקיקה והתקינה שיראו לפשט את הדברים לרווחת הציבור.
וסוף דבר כאמור לעיל, בקשת האישור נדחית כאמור בפירוט בהחלטה.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום עכו נפסק כדקלמן:

השנייה, בקשת הנתבעים מיום 22/12/22 למחיקת התביעה על הסף בשל אי קיום החלטות מצד התובעים לעניין גילוי ועיון במסמכים ספציפיים (פורטו בנספח רשימת בקשות מטעם הנתבעים מיום 8/4/22, הכוללים אסופת מסמכים חשבונאיים - כרטסות הינה"ח, צלומי שיקים, קבלות, חשבוניות מס, ודפי בנק).
המחלוקת כעת הנה בשאלת הרלוואנטיות של אותם מסמכים ספציפיים שלא גולו לבירור המחלוקת נשוא התביעה, וככל שהנם רלוואנטיים - האם התובעים הצביעו על טעם מוצדק שיש בו כדי לפטור אותם מחובת גילוי אותם מסמכים ספציפיים.
עם זאת, בהנתן גרסת הנתבעים כי פרעו את מלוא ההלוואה מיום 14/11/12, עד לא יאוחר מיום 15/7/13 (ראו: נספח 2 לכתב הגנתם), הרי שישנה הצדקה לסייג את דרישת הנתבעים לקבלת כרטסות הינה"ח לשנים 2012- 2013 בלבד (ולא "מראשיתם ועד היום", כפי שדרשו במכתבם לתובעים).
דרישה לגילוי העתק קבלה בגין השיק שצורף כנספח 2 לכתב התביעה- התובעים טוענים בתביעתם כי השיק הנידון בסך 500,000 ₪ נימסר להם ע"י מי מנתבעים 2-4 (הערבים) ונועד לשמש כבטוחה להבטחת פרעון ההלוואה נשוא התביעה, והוא חולל.
...
מתן מענה מפורט לשאלה 5 על תתי סעיפיה- לא הובהרה הרלוונטיות של החזקת מניות ע"י נתבעת 4 בחברות אחרות שאינן קשורות להליך דנן, לצורך הכרעה בסוגיות שבמחלוקת, ולפיכך דרישה זו נדחית.
בנסיבות, אין מקום לקיים את קדם המשפט הקבוע בתיק ליום 6.3.23 ואני מורה על דחייתו ליום 21.6.2023 שעה 11:00.
המזכירות מתבקשת להמציא את העתק החלטתי לצדדים.

בהליך פסק דין הצהרתי - כללי (פ"ה) שהוגש בשנת 2023 באזורי לעבודה חיפה נפסק כדקלמן:

במסגרת הליכי המיון נדרשה המבקשת, בין היתר, למלא שאלון אישי למועמד, הכולל "הצהרה בדבר קרובי מישפחה המועסקים בחברת החשמל לישראל", בנוסח הקבוע בתקנות החברות הממשלתיות (כללים בדבר העסקת קרובי מישפחה), התשס"ה-2005 (להלן: התקנות).
תקנה 3 לתקנות קובעת סייג לאיסור שלפיו המשיבה רשאית לפי שיקול דעתה לקבל מועמד לעבודה שהתקיימו בו כל התנאים המצטברים המנויים בתקנה זו, לרבות הצהרת המועמד על קרבת מישפחה לעובד המשיבה (תקנה 3(2) לתקנות), ומבחן מהותי של כישורים מיוחדים למילוי התפקיד.
טיעון זה של המבקשת מבוסס על ההנחה שמשפחות מרובות ילדים או מישפחות בעלות אילן יוחסין רחב משתייכות לקבוצות באוכלוסייה המתאפיינות במצב סוציו אקונומי נמוך, דתיים, ערבים, מזרחיים ונשואים.
זה השלב בו נחוצים למעסיק מירב הפרטים אודות המועמד לעבודה ולכן המועמד לעבודה חב בחובת גילוי מוגברת (ע"ע (ארצי) 363/07 שרונה ארביב – פואמיקס בע"מ (26.5.2010), פסקות 16- 17 וההפניות שם).
...
סיכומו של דבר: המבקשת לא הציגה נימוק משכנע מדוע יש להתערב בשלב ההליך הזמני בהחלטת המשיבה לסיים את העסקתה.
אשר על כן, אנו קובעים שסיכויי התביעה אינם טובים.
סוף דבר: הבקשה לסעד זמני נדחית.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו