חובת הגילוי בהליכי פשיטת רגל

הלכה היא כי על החייב מוטלת החובה גילוי נרחבת במסגרת ההליך.

"בהיות הליך פשיטת הרגל הליך של "חסד המחוקק", יש לדעתי לדקדק בעיניין חובות הגילוי ככל משפטן וחוקתן.

...

בהחלטתי מאותו מועד קבעתי כי: "לא נעלמה מעיני מצבת הנשייה הגבוהה בתיק זה והעובדה כי ברשות החייב נכס. יחד עם זאת, אין אומדנה בדבר שוויו של הנכס, מדובר בדירה בגודל כ-38 מ"ר ועליה משכנתא בשיעור של כ-200,000 ₪ ובשים לב לאמור ובצורך להבטיח דיור חלוף, סבורני כי אף אם יש להביא עובדה זו בחשבון, הרי שאין בכך כדי להוות שינוי של ממש במצבת הזכויות. יש להביא בחשבון גם את משך שהותו של החייב בהליך ובמיוחד כאשר מדובר במי שמצבו הבריאותי הינו כמפורט וכעולה מהתיעוד הרפואי המצורף. אציין כי החייב מקיים את צו התשלומים. בנסיבות העניין, לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, סבורני כי יש מקום להיעתר לבקשה תוך שאביא בחשבון גילום נוסף כלשהו של שווי הזכויות...

לפיכך, לטענתה, אין כל הצדקה למתן הפטר לחייב כנגד תשלום דיבידנד כה זעום לנושים, ויש לדחות את בקשתו למתן צו הפטר ולשקול מחדש את התנאים למתן צו כאמור, אם בכלל.

דיון והכרעה לאחר ששמעתי את טענות הצדדים ועיינתי בכל החומר הרלוונטי, לא מצאתי בשלב זה להורות על ביטול ההפטר המותנה,  אף כי בשלב זה ובטרם הושלמה בחינת הטענות, גם לא ייחתם ההפטר המיוחל.

על משמעותה של חובת הגילוי של הנאשם כלפיו, העיד עו"ד ערוסי: "מבחינתי זה קו פרשת מים, אם חייב בפשיטת רגל מבחינתי הוא תם לב ומשתף פעולה ואני מחזיק אותו כמי שמסייע וחושף את כל נכסיו לתועלת ההליך ותועלתו האישית, אז בזה הרגע שבו אותר נכס שאותו הוא הסווה בכוונה ממני כנאמן, אין יותר חמור מזה ועל אחת כמה וכמה שבמקרה זה לא מדובר באזשהו נכס שאפשר היה להקל בו ראש אלא בפעילות עסקית שוטפת, רציפה בהקף שלא מבייש הרב(ה) אנשים אחרים שלא בפשיטת רגל, וזה בסתירה גמורה לדיווחים שהוא הגיש ולהצהרות בפני לגבי פעילותו הדלה כשכיר בשכר מינימום בלבד"[footnoteRef:554].

...

תוכן עניינים כתב האישום והרקע 1 האישום הראשון 1 האישום השני (לנאשם בלבד) 2 האישום השלישי (לנאשם בלבד) 3 רקע נוסף 6 תשובת הנאשמים לכתב האישום 7 דיון והכרעה 12 האישום הראשון 12 הערות מקדימות 12 מחלוקות שאין צורך לדון בהן 12 עניינה של אתי לוי ועתירתה החלופית של המאשימה, להרשיע את הנאשם בגניבה בצוותא בידי מורשה 13 האישום הראשון - מסגרת משפטית 16 קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות 16 שימוש במסמך מזוייף 17 האישום הראשון - יישום עובדתי במקרה שלפנינו 18 שעות חונכות לחסויים 18 הקשר של הנאשם לדיווחי החונכים 18 אמיתות דוחות החונכים 26 החסוי א.א 26 החסויה ק.א 27 החסויה כ.א 30 החסוי ב.ש 33 החסויה ג.ח 38 החסויה ש.ק 40 החסוי ש.מ 44 החסוי ג.ג 54 החסויה ר.ק 56 טענות הגנה נוספות בנוגע לדוחות החונכות 58 סיכום נושא החונכויות לחסויים 59 רכישת חלקת קבר עבור ק.א 60 סיכום נושא רכישת חלקת הקבר לחסויה ק.א 64 טיפולי שיניים עבור כ.א, עבור ב.ש, עבור ג.ג ועבור ר.ק 65 סיכום נושא התשלומים בגין טיפולי שיניים 72 שיפוצים בביתו של ש.מ 73 סיכום נושא השיפוצים בביתו של החסוי ש.מ 82 הוצאות אישפוז והשכנה בדיור מוגן עבור ג.ג ועבור ר.ק 83 הכרעה בנושא ההשכנה במרכזים הגריאטריים 88 סיכום נושא התשלומים בגין השכנה או אשפוז במרכזים גריאטריים 89 טענות כלליות נוספות הנוגעות לאישום הראשון 90 טענת המאשימה כי ההגנה נמנעה מהבאת עדים רלוונטיים 90 כתב היד עם ה"למד המתנפנפת" 91 טענת ההגנה למחדלי חקירה, והגנה מן הצדק - אכיפה בררנית 92 סיכום האישום הראשון 95 האישום השני 97 טענות המאשימה 98 טענות ההגנה 98 דיון והכרעה באישום השני 99 המסגרת המשפטית 99 יישום במקרה דנן 100 סיכום האישום השני 104 האישום השלישי 104 הנאשם ניהל חשבון בנק והיה בעל עניין בתאגיד 105 הרקע 105 ניהול חשבונות בנק - כללי 106 חשבון בנק פאג"י 107 חשבון הנאמנות 110 חשבון טלאור חנן 111 חשבונות יובל חנן ועתיד 112 סיכום בנושא חשבונות הבנק 118 ניהול תאגיד 119 הפרת חובות גילוי מצד הנאשם 120 טענות ההגנה שלפיהן הנאמן, עו"ד ערוסי, התרשל במילוי תפקידו 121 עירוב הפעילות הכספית בין הנאשמת, עתיד וענייניו הכספיים של הנאשם 142 הלוואות מול דנה שמלץ 144 עירוב בין כספים ששימשו לצרכי הנאשמת לכספים פרטיים של הנאשם בחשבון יובל חנן 150 ראיות נוספות לעירוב בין פעילותה הכספית של עתיד לפעילות כספית פרטית של הנאשם 151 העברות שבוצעו מעתיד לטובת הנאשמים 152 הכנסה חודשית - משכורת 157 הכנסה משכירות - הדירה באורנית 163 הכנסה משכירות - החנות בגבעתיים 167 מגרש 93 170 מגרשי אשרון באורנית 173 הפקדות "עצמיות" במזומן 174 סיכום עובדתי של האישום השלישי 177 האישום השלישי - מסגרת משפטית 178 קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות 178 סיכום לגבי העבירה של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות 181 עדות שקר בכוונה לקבל טובת הנאה 181 סיכום לגבי העבירה של עדות שקר בכוונה לקבל טובת הנאה 182 סיכום האישום השלישי 182 סוף דבר 183 בית המשפט המחוזי מרכז-לוד ת"פ 6563-06-15 מדינת ישראל נ' חנן ואח' 12 אוגוסט 2021 1 כתב האישום והרקע אמיל חנן, [הנאשם], היה בשנים 2009-2005 בעל השליטה ומנהלה הפעיל של חברת עתיר ארי בע"מ [הנאשמת או החברה או עתיר ארי], שעסקה בייצור מוצרי אריזה.

סוף דבר לסיכום כל האמור, אני קובעת כדלקמן: באישום הראשון אני מזכה את הנאשמים מהעבירות שיוחסו להם בגין הפריטים הבאים: · דמי החונכות שנגבו מחשבון החסוי א.א; · השיפוצים שבוצעו בביתו של החסוי ש.מ (בעניין זה יש גם טענה לשימוש במסמכים מזויפים[footnoteRef:715], ועל כן יש לזכות את הנאשם גם מעבירה של קבלת דבר במרמה בגין פריט זה, וגם מעבירה של שימוש במסמך מזויף); [715: סיכומי המאשימה, פסקה 198] · הוצאות אישפוז והשכנה של החסויים ג.ג ו-ר.ק במרכזים גריאטריים.

אני מרשיעה את הנאשמים בקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, לגבי הפריטים הבאים: · דמי החונכות שנגבו מחשבון החסויה ק.א בהיקף של עשרות אלפי ₪, ולא פחות מ-60,000 ₪; · דמי החונכות שנגבו מחשבון החסויה כ.א בהיקף של אלפי ₪ בודדים; · דמי החונכות שנגבו מחשבון החסוי ב.ש בהיקף של עשרות אלפי ₪, אך פחות מ-40,000 ₪; · דמי החונכות שנגבו מחשבון החסויה ג.ח בהיקף של 36,000 ₪; · דמי החונכות שנגבו מחשבון החסויה ש.ק בהיקף שאינו ידוע, של אלפי ₪; · דמי החונכות שנגבו מחשבון החסוי ש.מ בהיקף של עשרות אלפי ₪ בודדות; · דמי החונכות שנגבו מחשבון החסוי ג.ג בהיקף של אלפי ₪; · דמי החונכות שנגבו מחשבון החסויה ר.ק בהיקף של 45,000 ₪, לפחות; · רכישת חלקת קבר לחסויה ק.א בסך 12,825 ₪; · בגין טיפולי שיניים שלא הוענקו בסך 30,290 ₪; אני מרשיעה את הנאשמים בשימוש במסמך מזויף בכוונה לקבל באמצעותו דבר, לגבי דוחות חונכות שקשורים בחסויה ש.ק, דוחות חונכות שקשורים בחסוי ש.מ, דוחות חונכות שקשורים בחסוי ג.ג, דוחות חונכות שקשורים בחסויה ק.א, חלקת הקבר של ק.א וחשבוניות של רופאי השיניים בקשר לחסויים ג.ג ו-כ.א. באישום השני אני מרשיעה את הנאשם בביצוע עבירה של הלבנת הון לפי סעיף 3(א) לחוק איסור הלבנת הון, וזאת בקשר לסכום של 57,300 ₪.

באישום השלישי אני מרשיעה את הנאשם בביצוע עבירה של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 415 סיפה לחוק העונשין, ובביצוע עבירה של עדות שקר בכוונה לקבל טובת הנאה, לפי סעיף 237(א) לחוק העונשין.

בית המשפט נתן דעתו גם לעברו הפלילי של המערער ולשיקולים נוספים, וקבע כי באיזון בין כלל השיקולים, יש לגזור על המערער עונש של 9 חודשי מאסר אשר ירוצו בעבודות שירות ו-12 חודשי מאסר על תנאי, בצרוף תשלום קנס כספי בסך של 25,000 ש"ח (או 150 ימי מאסר תמורתו) ופצוי בסך 25,000 ש"ח. תמצית טענות הצדדים והדיון בעירעור לטענת המערער, בית המשפט המחוזי שגה בקביעתו כי הייתה מוטלת עליו חובה לגלות לרוכשים כי הוא מצוי בהליכי פשיטת רגל, מאחר שלנוכח ההפטר המותנה, עובדה זו אינה רלבאנטית.

...

ואולם, בהכרעת הדין נכתב: "... מכאן, ששוכנעתי כי הנאשם [המערער – י' א'] אחראי לזיוף זיכרון הדברים וכי פעל – באמצעות הנאשמת – להגשת זיכרון הדברים המזויף לבית המשפט בהליך המרצת הפתיחה. בכך ביצע הנאשם עבירות של זיוף, שימוש במסמך מזויף ובידוי ראיות". [ההדגשות הוספו – י' א'](עמ' 28 להכרעת הדין).

על רקע זה, אני סבור כי גזר דינו של בית המחוזי מאזן כראוי בין השיקולים השונים, ובוודאי שאין לומר כי הוא חמור יתר על המידה.

סוף דבר אשר על כן, אציע לחבריי לקבל את הערעור באופן חלקי כך שהמערער יזוכה מעבירות הזיוף, שימוש במסמך מזויף ובידוי ראייה, הרשעתו בעבירות לפי פקודת פשיטת הרגל תוחלף להרשעה לפי סעיף 346(א)(3) לחוק חדלות פירעון, ורכיב המאסר בפועל אשר הוטל עליו יופחת ל-6 חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על פי חוות דעת הממונה שניתנה בעניינו.

לימים, חדלה הנתבעת 1 מפעילות, נקלעה להליך פשיטת רגל, ופורקה.

מן המקובץ עלה כי בתביעה אשר לפני, יש לאתר את נקודת השבר אשר החל ממנה, נילקח על ידי חגי וארנון סיכון שאינו סביר בנוגע ליכולתה של הנתבעת 1 לפרוע את חובותיה, אף אם רק חשדו כי לא תוכל לעשות כן. החל מנקודה זו, יש לברר האם חלה עליהם חובה מוגברת, מכוח עקרון תום הלב, לנקוט בגילוי נאות אל מול התובעת, על מנת שזו תוכל לקבל החלטה מושכלת באשר לסיכונים הטמונים בהתקשרות עם הנתבעת 1.

...

היעדרה של ערבות אישית, לטעמי, יש בה כדי להגביר את חובתו של ארנון ליידע את התובעת באשר למצבה האמיתי של הנתבעת 1: "ניסיונם של הנתבעים להיבנות מאי מתן הערבות, בנסיבות אלה, צורמת, ומוטב היה אלמלא נטענו טענות אלו על ידם. חלף זאת, דומה כי נסיבות אלה בדיוק הן מסוג הנסיבות אשר מצדיקות הטלת חובת תום לב מוגברת, וכי יש בהתנהלותם זו של הנתבעים 1 ו- 2, כדי לאושש את המסקנה על פיה בשלבים המתקדמים של ההתנהלות מול המוסדות הפיננסיים היה עליהם לעדכן את התובעת במצב החברה, וודאי עת היה חשש ממשי כי החברה לא תוכל לעמוד בחיוביה, ואף בטרם נחרץ גורלה". (ההדגשה במקור, עניין אר. ג'י. אם, פסקה 102).

לסיכום, מצאתי לקבל את התביעה ביחס לנתבע 3 ואני מורה על הרמת מסך ההתאגדות וייחוס החוב הנטען בסך 51,874 ₪ לנתבע 3.

התביעה כנגד הנתבע 2 נדחית במלואה.

התובעת תשלם לנתבע 2 הוצאות משפט ושכ"ט עורך דין בסך 5000 ש"ח. הסכומים ישולמו תוך 30 יום שאם לא כן יישאו ריבית פיגורים לפי סעיף 5(ב) לחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961 מיום פסק הדין ועד התשלום בפועל.

הפסיקה קבעה כי הפרת חובת הגילוי המוגברת המוטלת על יחיד, המחייבת אותו למסור מידע מלא ומהימן כמו גם להציג כל מיסמך בעל ערך שעשוי לשפוך אור על הקף רכושו וגורלו, מהוה היתנהלות בחוסר תום לב המצדיקה את ביטול הליך פשיטת רגל.

...

מסקנה זו משתלבת עם העיקרון הכללי במשפט לפיו "אל יהא חוטר נשכר". אינני מקבל את טענת היחיד כי פעולותיו נבעו מחשש לחייו מאותם גורמים בשוק האפור שנטל מהם כספים, מאחר והטענה לא הוכחה.

אין לאפשר פגיעה בלתי מוצדקת בנושים המחזיקים בחובות פסוקים שפעלו כנגד היחיד בכלים שמעניק להם החוק, בשעה שהיחיד פעל לתשלום מלוא חובותיו לנושיו האחרים, שבחרו שלא לפעול כאמור ובכך ליתן להם קדימות.

לאור כל האמור, ניתן ליחיד צו שיקום כלכלי לפי סעיף 161 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח- 2018 (להלן- החוק), בתנאים כדלקמן: חובת התשלומים - תשלום הסך של 1200 ₪ בחודש, לתקופה של 48 חודשים, מחודש 3/24 ואילך.