חובת הבנק להנפיק מכתב כוונות

אדי טען, כי פעל מול הבנק להנפקת מכתב הכוונות בהסכמת כל הצדדים וכי הבנק הוציא את מכתב הכוונות בהתאם לנהליו ולא קיימת לו כל יכולת להשפיע על תוכנו של מכתב הכוונות.

כך נטען, כל אשר היה על הנתבעים לעשות כדי לקיים את חובת ההשתדלות המוטלת עליהם היה ליצור קשר טלפוני עם התובעת או עם בא כוחה, קשר אשר היה מייתר הפרתם את החוזה ומייתר נהולה של המערכה המשפטית.

...

מאחר והגעתי למסקנה, כי דין התביעה להידחות, מצאתי כי אין צורך לדון בהודעה כנגד הצדדים השלישיים.

סוף דבר לאור כל האמור לעיל, הגעתי למסקנה, כי דין התביעה להידחות.

כנגזרת מכך, דין ההודעה כנגד צדדים שלישיים להידחות.

בשלב זה, אין בידי לקבל טענה זו. כאמור לעיל, אחת השאלות שיידונו בהליך העקרי הנה על מי היתה מוטלת החובה לבדוק ולוודא את תוכן מכתב הכוונות שהונפק על ידי הבנק.

...

בשלב זה, אין בידי לקבל טענה זו. כאמור לעיל, אחת השאלות שיידונו בהליך העיקרי הינה על מי היתה מוטלת החובה לבדוק ולוודא את תוכן מכתב הכוונות שהונפק על ידי הבנק.

בשים לב לכל האמור לעיל, גם לא ניתן להגדיר כ"הגנת בדים" את הטענה לפיה המבקשים שילמו את מלוא התמורה על פי ההסכם וכי אין בפעולותיהם משום הפרה של הסכם המכר שיש בה כדי לחייבם בתשלום הפיצוי המוסכם אשר נקבע על פי הוראות ההסכם.

אני קובע את התיק לישיבת קדם משפט ליום 5.6.18 שעה 09:30.

בנספח שנערך על ידי ב"כ הקונה, עו"ד אולגה גורדון, שונו תנאי התשלום באופן שנקבע כי סך של 263,250 ₪ ישולמו לפי מכתב כוונות מבנק הפועלים, באמצעות שובר שהנפיק בנק מזרחי עבור דירה שרכש התובע מקבלן.

ביתר פירוט נשענת הנתבעת על סעיף 7א(ד) להסכם וטוענת כי לא קמה לה חובה לשלם את התשלום האחרון ביום 1.2.17 מאחר ובמועד זה לא נימסרה לה החזקה ולא הומצאו האישורים במועד שנקבע בהסכם.

...

על כן אני מורה על דחיית התביעה.

סוף דבר הצדדים התקשרו בהסכם מכר ולמרות עיכובים ביישומו, לאחר כריתתו ערכו נספח המסדיר את מועדי התשלום.

על כן אני מורה על דחיית התביעה ועל דחיית התביעה שכנגד.

דיור ופיתוח לא הגיבה לבקשת המימוש המקורית וביום 30.7.2019 ניתן פסק דין בעיניינה ובהתאם, ביום 4.8.2019 נחתמה פסיקתא ועו"ד אהוד ארצי מוּנה ככונס נכסים, לצורך מימוש המשכנתאות בגין חלקה של דיור ופיתוח במקרקעין והוא הוסמך לבצע את כל הדרוש, על מנת לבטל את הערבויות הבנקאיות שהונפקו לטובת רוכשי הדירות.

לאחר שעיינתי בעמדות הצדדים, כמו גם בנוסח המכתב, איני סבור כי אותו מכתב כוונות סותר את טענת הבנק בדבר קיומו של חוב של אס.סי.אר ואין בו כדי להוות פירעון סופי של חובה של אס.סי.אר בגין המקרקעין מושא הבקשה דנן.

...

תמצית טענות המבקש (הבנק) יש לקבל את הבקשה ולהורות על מימוש המשכנתאות מהנימוקים הבאים: למשיבות קיים חוב עתק לבנק בסך של 34,361,710 ₪ – הבנק הוכיח זאת, בין היתר, באמצעות פלט של הבנק המהווה רשומה מוסדית, בהתאם לסעיף 36 לפקודת הראיות [נוסח חדש], תשל"א-1971 וכן באמצעות מסמכים שצירפה אס.סי.אר בעצמה ובמסגרת החקירות.

תמצית טענות המשיבה 2 (אס.סי.אר) יש לדחות את הבקשה מהנימוקים הבאים: המסקנה כי לאס.סי.אר כלל לא קיים חוב לבנק, נלמדת מהתנהלות הבנק ומהמסמכים הבאים: מכתב הכוונות מיום 1.7.2013 שהפיק הבנק למשיבות במסגרת המכירה לארץ ציון הדר, בו הוסכם כי הבטחונות על הזכויות במקרקעין יבוטלו – המשיבות לא הפרו את מכתב הכוונות והבנק מעולם לא טען נגדו.

לאחר שעיינתי באותם מכתבי החרגה, לא מצאתי לקבל את הטענה.

לאחר שעיינתי בעמדות הצדדים, כמו גם בנוסח המכתב, איני סבור כי אותו מכתב כוונות סותר את טענת הבנק בדבר קיומו של חוב של אס.סי.אר ואין בו כדי להוות פרעון סופי של חובה של אס.סי.אר בגין המקרקעין מושא הבקשה דנן.

סוף דבר לאור האמור לעיל, מאחר וקיים חוב של אס.סי.אר לבנק בשיעור האמור בספרי הבנק, הבקשה למימוש משכנתאות ומינוי כונס נכסים מתקבלת.

בהסכם המכר צוין כי "המוכר מצהיר כי הוטל עיקול זמני על הזכויות בדירה לטובת בנק הפועלים בע"מ על סך של 120,000 ₪, בתיק בימ"ש שמספרו תא"ק 59545-11-14 ובהתאם למכתב כוונות של הבנק שהונפק...כי עם תשלום הסך של 120,000 ₪...עד ליום 11/02/2015יוסר העיקול". כמו כן, אני קובעת כי לא עלה בידי התובע להוכיח כי הנתבע ידע על אודות תשלום הסך של 120,000 ₪, לא הוכח כי התובע קיבל את הסכמת הנתבע שיישא בחלק מתשלום כלשהוא במקומו ולא הוכח כי הנתבע היה מודע לחובה כלשהוא להשבת כספים לתובע טרם חתימתו על הסכם הפשרה מיום 28.12.2020.

...

בהסכם המכר צוין כי "המוכר מצהיר כי הוטל עיקול זמני על הזכויות בדירה לטובת בנק הפועלים בע"מ על סך של 120,000 ₪, בתיק בימ"ש שמספרו תא"ק 59545-11-14 ובהתאם למכתב כוונות של הבנק שהונפק...כי עם תשלום הסך של 120,000 ₪...עד ליום 11/02/2015יוסר העיקול". כמו כן, אני קובעת כי לא עלה בידי התובע להוכיח כי הנתבע ידע על אודות תשלום הסך של 120,000 ₪, לא הוכח כי התובע קיבל את הסכמת הנתבע שיישא בחלק מתשלום כלשהו במקומו ולא הוכח כי הנתבע היה מודע לחובה כלשהו להשבת כספים לתובע טרם חתימתו על הסכם הפשרה מיום 28.12.2020.

לאור האמור, מאחר ולא עלה ביד התובע להוכיח את מרכיבי תביעתו ברמה הנדרשת, מצאתי כי דין התביעה להידחות.

סוף דבר: לאור כל האמור לעיל, אני מורה על דחיית התביעה.