חובת הבירור של חברת הביטוח בגין תביעות

כך ביום 17.2.22, ובהמשך לבקשה, העיד פר' שמעון פולק לפני ובעקבות עדותו זו ניתנה החלטתי, בו ביום, בפרוטוקול הדיון, במסגרתה דחיתי, בשלב זה, את הבקשה לחשוף את דו"ח הארוע, שכן התרשמתי מתוך עדותו כי מדובר, לכאורה, בדו"ח ניהול סיכונים וככזה הוא בגדר דו"ח חסוי הנהנה הן מהגנת עו"ד-לקוח מעת שהועבר לחברת ענבל – מבטחת ביה"ח וליועציה המשפטיים, והן מהגנת חסיון מסמכים שהוכנו לקראת הליך משפטי.

כך הודה שהייתה חובה לברר את התלונה וכי אין כל תעוד בבית החולים לעצם הגשת התלונה (עמ' 88 ש' 3-5; עמ' 86 ש' 8-18; עמ' 85 ש' 21-30) לטענת התובעים מתוך עדויות פר' פולק, ד"ר בירן וד"ר קישוני עולה בצורה ברורה כי ביום 10.9.12 הוגשה תלונה שאף תועדה במחשבי בית החולים, הנהלת בית החולים יכולה לקבל את המידע ממערכת זו, ד"ר קישוני עצמה לא טיפלה בתלונה ואינה זוכרת אם מסרה אותה לטפול גורם אחר בבית החולים, מכל מקום, לא הוחזרה תשובה לתובע 2, אביו של התובע, למרות החובה לעשות זאת, וכי היחיד שחקר את האירועים הוא פר' פולק, לפיכך סביר מכלל הנסיבות הנזכרות כי בדיקתו נעשתה בעקבות התלונה.

הכתרתו של הדו"ח כ"חסוי" או בכותרת "ניהול סיכונים" נועדה אך ורק על מנת להסתירו מעיני התובעים לצורך עקיפת הוראות חוק זכויות החולה והצורך בהקמת ועדת בדיקה, ואם כן מהעדויות והראיות עולה כי – הוגשה תלונה, היא לא נבדקה למרות החובה לעשות כן, התלונה היא תלונה המצריכה הקמת ועדת בדיקה, פר' פולק ביצע למעשה מהלכי בדיקה של ועדת בדיקה מבלי לכנותה בשם זה, פר' פולק פעל במישור האיכות והבטיחות וכלל לא במסגרת ניהול סיכונים ולא לנוכח תביעה עתידית.

בנסיובת אלו וכאשר המסמך הועבר הן למחלקת סיכונים של בית החולים והן למבטחת בית החולים ויועציה המשפטיים הרי שעולים ומתקימים גדרי חסיון מסמכים משפטיים כמו גם חסיון עורך דין-לקוח, כפי שנקבע כבר בהחלטתי מיום 17.2.22, ולא הובאו לפני ראיות ממשיות לשלול זאת.

...

עדויות שנוספו אחר מתן החלטתי מיום 17.2.22 ונשמעו במסגרת שמיעת הראיות בתיק, לא היה בהן לסתור באופן ברור את עדותו של פר' פולק.

וכזו גם מצאנו בדבריו ש כב' הש' י. עמית בעניין רעא 6171/17 - פלוני נ' קופת חולים מאוחדת,(2017) - "חיסיון עורך דין-לקוח נתפס כחיסיון מוחלט שלבית המשפט אין סמכות להסירו, גם לא במסגרת הליכים אזרחיים ... עם זאת, הובעה בעבר דעה התומכת בהפיכת חיסיון עורך דין-לקוח לחיסיון ש'אינו מוחלט' ... או לחסיון יחסי בהליכים אזרחיים ..." לצידו של חסיון עורך דין לקוח עומד חסיון נוסף – יציר הפסיקה – שעניינו במסמכים שהוכנו לצורך משפט או לצרכי יצוגו של לקוח בהליך משפטי, שגם אז עסקינן בחסיון חמור העומד בפני עצמו ויותר מכל הוא חסיון "חפצי" ולא חסיון "אישי" בלבד (ע"א 407/73 - יצחק גואנשיר נ' חברת החשמל לישראל בעמ, (1974)), וכפי שהבהיר המלומד י. קדמי, בספרו הנזכר בעמ' 1077 - "מקום שמדובר ב"מסמכים משפטיים" הבאים בגדר החסיון משום שנולדו לצורך התדיינות משפטית קיימת או צפויה (בין שהוכנו על ידי בעל דין או על ידי עורכי הדין ובין שהוכנו על ידי גורם שלישי לבקשתם, ואפילו טרם הוחלפו בין עורך הדין ולקוחו כאמור בסע' 48 לפקודת הראיות (נ"ח) - יהיו מסמכים אלו חסויים כשלעצמם.

מכלל האמור הבקשה נדחית.

...

התובעת טוענת כי ביום 8/5/14, היא פנתה עם בנה ובא כוחה הנוכחי לחברות הביטוח השונות ולחב' הביטוח אליהו, במטרה לברר את הסכומים ששולמו בגין תביעתה.

היתנהלות מגמתית זו שלא פסחה על תביעתה של התובעת כנגד חב' הביטוח אליהו, נוגדת בבירור את חובת הזהירות ואף טומנת בחובה רשלנות, אם לא למעלה מכך.

...

סבורני כי אל נוכח עדותו של מר חסון עצמו, כאמור לעיל, לא היה צורך בעדות בנה של התובעת על מנת להיווכח במידת הרצינות אשר יש לייחס לטענות הנתבע ואין בדעתי לזקוף העדר עדות הבן לחובת התובעת.

סוף דבר, התביעה מתקבלת באופן הבא.

כן ישלם הנתבע לתובעת סך של 5000 ₪ בגינו של הנזק הלא ממוני.

ואולם חברת הביטוח לא צפתה בהחלטה הדוחה את בקשת הארכה משום שהיא אינה צד לתיק, ומשכך אין באפשרותה של חברת הביטוח לעיין במסמכי התיק.

נימוקיי ישנן שתי דרכים חוקיות על פיהן ניתן לבטל פס"ד שניתן בהעדר הגנה: · הדרך הראשונה היא ביטול מחובת הצדק וזאת כאשר נפל פגם במהלך מתן פסה"ד. במקרה כזה ביהמ"ש חייב לבטל את פסה"ד. · הדרך השניה היא ביטול על פי שיקול דעת ביה"מ (כאשר אין לבטל את פסה"ד מחובת הצדק).

לגופו של ענין במקרה שלנו הנתבעת טוענת כי כתב ההגנה לא הוגש במועד לאור כך שמסמכי כתב התביעה הועברו לחברת הביטוח לצורך בירור טענות התביעה, וכי חברת הביטוח אף הגישה בשם הנתבעת בקשה להארכת מועד, ואולם, חברת הביטוח לא צפתה בהחלטה הדוחה את הבקשה מכייוון שאין לה האפשרות לכך.

...

· ביום 31.1.2022 הוגשה בקשה מטעם הנתבעת להארכת מועד הגשת כתב הגנה ב- 45 יום, ובאותו היום ניתנה החלטתי הדוחה את הבקשה, בעיקר בנימוק לפיו הבקשה אינה מפורטת דיה ואינה נתמכת במסמכים.

לסיכום בקשת הביטול – מתקבלת.

הנתבעת תשלם לתובעת הוצאות בסך 500 ₪.

אני קובע לפניי תז"פ ליום 17.4.2022 לצורכי מעקב אחר מעש רלוונטי בתיק.

בסיכומיה עתרה התובעת לקבל את התביעה משום שלא ניתן להלום מצב בו חברת ביטוח לא תשלם מחמת חוסר שתוף פעולה בינה לבין המבוטח.

סעיף 24 לחוק חוזה הביטוח, התשמ"א – 1981 (להלן: "החוק") , שכותרתו "הכשלה של בירור חבות", קובע כך: "(א) לא קויימה חובה לפי סעיף 22 או לפי סעיף 23(ב) במועדה, וקיומה היה מאפשר למבטח להקטין חבותו, אין הוא חייב בתגמולי הביטוח אלא במידה שהיה חייב בהם אילו קויימה החובה; הוראה זו לא תחול בכל אחת מאלה:

...

בנסיבות אלה דין טענת הנתבעת, כי יש לדחות את התביעה בהעדר שיתוף פעולה מצד המבוטח להידחות.

מנגד מצאתי ליתן אמון בגרסה שמסר נהג התובעת, שהיתה סדורה, קוהרנטית והתיישבה עם פרטים שמסר בטופס ההודעה ובנסיבות אלה אני מקבלת את התביעה.

נוכח כל האמור אני מקבלת את התביעה ומחייבת את הנתבעת לשלם לתובעת סך 9,011 ₪, שכר העד בסך 500 ₪ ושכר טרחת עורך-דין בסך 2,000 ₪.