כחודש ימים לאחר עריכת הסכם המכר, ביום 13.4.2014, הוגש דיווח למשיב בשם חברי הקבוצה בגין רכישת זכויות בנכסים בנויים, וכן דווח על כריתת הסכם השתוף ורכישת האופציה מהעוררת (סעיפים 2-1 לסיכומי המשיב; עמוד 70, שורה 20).
א. לדו"ח - קו ההדגשה איננו במקור; יוער כי מודל ההתארגנות הנוסף שהובא בדו"ח היתייחס למצב שבו הגורם המארגן פורש מיד לאחר החתימה על הסכם המכר מול בעל הקרקע ועל הסכם השתוף)
נוסיף כי על רקע המלצותיה של ועדת רשות המיסים, בינואר 2011 עוגן בחוקי המס הסדר ייחודי לקבוצת רכישה שעוסק בהיבטי המס הנוגעים לבעלי המקרקעין וחברי הקבוצה בלבד (לעיל ולהלן: "תיקון מס' 69").
ואולם, גם פרשנות להימצאותה של "חובת מימוש מורכבת" אינה חפה מקשיים:
ראשית, לא ידוע אם בכל המקרים שבהם חברי הקבוצה חתמו על הסכם המחאת האופציה לפני שנכרת הסכם השתוף (ולטענת מנכ"ל העוררת, זה היה סדר הדברים ברוב המקרים; עמוד 35, שורה 20 ואילך ועוד), ההסכם כלל התחייבות להיתקשר בהסכם שתוף בעתיד, בדומה לזו המופיעה בהסכם המחאת האופציה למסחר.
...
אמת, פגיעה בחופש הבחירה של מקבל האופציה לממש או לא לממש, העומד בבסיס הזכות, עשויה להוביל למסקנה כי אין מדובר באופציה כלל.
והשאלה שאותה עלינו לשאול היא האם המנגנון החוזי שיצרה העוררת, אשר הבטיח את מימוש האופציה בשלמותה, פגע מבלי משים בטיב הזכות שקיבלה מאת הבעלים, כך שהפטור ממס הרכישה שהוענק לה אינו מוצדק?
לאחר שקילת הדברים, הגעתי למסקנה כי התשובה לכך שלילית.
סוף דבר
מכל הנימוקים לעיל הייתי מציע לחבריי לקבל את הערר.
