חובת דיווח לוועדת מכרזים על נתונים אישיים

כאמור מעדותו של נאור עלה כי העביר נתונים מתוך ועדת המיכרז לסמי שלום והחמור מכל הוא שנציג הועד התייעץ במהלך המיכרז עם יו"ר הועד: "ש. העברת נתונים לסמי במהלך המיכרז?

טענת המבקשים כי קיימת יריבות אישית בין סיגל ראובן לסמי שלום על רקע תלונה שהגיש סמי שלום למבקר המדינה כנגד סיגל ראובן וכי לועד יש טענות כנגד סיגל, אין לה יסוד שכן סיגל תמכה במכרזים במועמד של הועד ואף בחבר ועד עצמו: "ש. נכון שבכל המכרזים שדיברנו עליהם סיגל הצביעה יחד איתך ועם נציג הועד?

על פי פסיקת בית המשפט העליון קיימת חובה לנהל פרוטוקול של הדיונים והחלטות של ועדות מכרזים (שם דובר על מיכרז פנימי ועל פגישות מוקדמות של אחד מחברי הועדה עם המועמדים): "מסקנתנו הנה איפוא זו כי חובה היא המוטלת על ועדת המכרזים לנהל פרוטוקול של דיוניה והחלטותיה, לרבות מידע הנמסר לה כנדרש בידי חברי הועדה. השאלה מה דין הוא במקום שלא נוהל בו פרוטוקול כלל, או שהפרוטוקול נרשם אך בחֶסֶר, תבחן בנסיבותיו של כל מקרה ומקרה, וההכרעה תפול – בעיקרה – על-פי עוצמת הפגיעה בטוען כי נפגע...

כללם של דברים: כדי להבטיח כי ועדת מכרזים במיכרז פנימי לאיוש משרה תמלא תפקידה נאמנה, שומה עליהם על חברי הועדה לדיווח לועדה בפרוטרוט על קשריהם עם המועמדים או עם מקצתם, על שיחות שהיו להם על אודות המועמדים עם אנשים שלישיים או עם חברי הועדה שלא במושב הועדה וכו'; חובה היא המוטלת על הועדה לנהל פרוטוקול שישקף למצער את עקרי הדברים שהיו בדיוני הועדה ואת נימוקי הועדה להחלטתה.

...

הבקשה נדחית.

המבקשים ישלמו למשיבים 1 -4 את הוצאות הבקשה בסך 3,000 ₪ ולמשיב 5 סך של 10,000 ₪.

הננו מורים לצדדים כדלקמן: כתב הגנה מטעם הנתבעים יוגש בתוך 14 יום מיום המצאת החלטה זו (עותק יומצא במישרין לצד שכנגד).

פרוטוקול ועדת המכרזים – ככל שניתן לדלות מכתב התביעה את הטענות המקימות את הטענה להתעמרות, דומה כי סוגיית תקינות הליך המיכרז אינה דורשת הכרעה לשם כך. ככל שניתן להבין מהתיאור העובדתי ובעיקר מסעיף 16 בכתב התביעה, הרי שהתובע טוען כי ההתעמרות הנטענת כלפיו אליו היא בין היתר תוצאת החשד כי הוא זה שדווח למבקר המדינה על ההתנהלות ביחס למכרז (כשלדבריו מדובר בחשד שוא).

דומה אף כי התובעת אינה חולקת על הנתון בדבר מועד כניסתו של מר הנקין לעבודה.

גם אם בלחיצת כפתור בכל אחת מתיבות הדוא"ל של כלל רשימת האנשים שמוזכרת בבקשה ניתן לאתר את שמו של התובע- אין הדבר הופך את כלל המסמכים שיאותרו כך לרלבנטיים להליך זה או לכאלה שחובה על הנתבעת לגלותם .

התראות על היתנהגות בלתי תקינה - משטוען התובע כי אלה (מעבר למה שגולה ע"י הנתבעת) נמצאים בתיק האישי ונוכח האמור לענין התיק האישי לעיל, מתייתר הצורך לעריכת גילוי נוסף .עם זאת מובהר כי הנתבעת לא תוכל להסתמך על מסמכים שלא גולו על ידה במסגרת תצהיר גילוי המסמכים שניתן, התצהיר שינתן בהמשך להחלטה זו, והמסמכים שצורפו לתגובתה לבקשה דכאן.

...

הבקשה לענין זה נדחית אסמכת להעברת העובדת אוריה -נוכח טענות הצדדים תכלול הנתבעת בתצהירה דלעיל מידע בדבר המועד בו החלה אוריה לעבוד אצלה באופן ישיר (לא על דרך מיקור חוץ) דוחות זכאויות מימושים וגביה לחודשים 5-12/17 – נוכח הסברו של התובע, תמציא הנתבעת דוחות המתיחסים הן ביחס למחצית השניה של שנת 2016 והן ביחס למחצית השניה של 2017.

הבקשה לענין זה נדחית הודעות דוא"ל ששמו של התובע מוזכר בהן – אף שמקובלת הטענה כי הוכחת טענות מסוג התעמרות קשה היא, הרי שעדיין המבוקש הוא נרחב ביותר ועולה כדי מסע דייג.

משכך הבקשה כפי שנוסחה נדחית.

ה"מיסמך הראשוני" מטעם הנהלת מתקן שורק א', שנשלח למנהלת ההתפלה ובו מפורט הניסיון להסביר את ה"כשלים" שנפלו במיתקן; הנספחים שצורפו לחוות הדעת הטכניות, שצורפו לפרוטוקולים מטעם חברת אדן; הדיווחים השוטפים שהועברו על-ידי מתקן ההתפלה למנהלת ההתפלה בשנים 2013-2019; הדו"ח החצי שנתי שצורך כנספח לחוות הדעת של אדן; נתוני הצריכה הסגולית החודשיים של מתקן שורק א' בתקופה שבין חודש יוני 2017 לבין חודש דצמבר 2019, וככל שהמדינה סבורה כי מדובר בסוד מסחרי שאין לגלותו, היא נידרשת להעביר נתונים אודות השינוי, באחוזים, בנתוני הצריכה הסגולית בין חודש לחודש בתקופה האמורה; כל המסמכים הנוגעים לפעילותה של ועדת אדירי; הודעת הפרקליטות מיום 24.11.19 לפיה אין מקום לפתוח בחקירה פלילית בגין ארועי שורק א'; כל המסמכים הנוגעים להסכם בין צוות האכיפה הייעודי למיצוי הליכי האכיפה מול המתקן; המסמכים הנוגעים לפניית האצ'יסון לועדת המכרזים בנוגע לאי עמידת IDE בהסדר שקבעו ועדת המכרזים והועדה לצימצום הריכוזיות; המסמכים והמידע המצויים בידי המדינה בנוגע להשלכות ההליכים המשפטיים בעיניין מיכרז שורק ב' על מעורבותו של הבנק הארופאי להשקעות במימון הפרוייקט.

באשר לפרטי המידע שסומנו א' – ז' – המבקשת טוענת כי מדובר במידע נידרש בנוגע לאחריות חברי הדירקטוריון ובעלי המניות בחברת הזכיין והמפעיל במיתקן שורק א' וחשיפת המסמכים הנוגעים לעבודת ועדת אדירי והפרוטוקולים המלאים של ישיבת ועדת המכרזים תוכיח כי היו אינדיקאציות ברורות לכך שבעלי המניות וחברי הדירקטוריון ידעו על מעשי המירמה וההונאה שבוצעו במיתקן, ושהתרשמותם האישית של חברי ועדת אדירי מתוכן עדויותיהם של הגורמים שהופיעו לפניה הייתה מוטה, ולכל הפחות מוטעית.

המסד המשפטי לבקשה הוא תקנה 11 לתקנות, המאפשרת לעותר, לידרוש ממשיב, מידע או מסמכים, לשם הבהרה או השלמה של נימוקים שבעובדה או שבחוק, הנזכרים בכתב התשובה או הנוגעים להם, ותקנה 21 לתקנות חובת המכרזים, התשנ"ג-1992, שמגדירות את החריגים לזכות העיון.

גם כאן, איני סבור כי בחינת השיקולים שהנחו את הפרקליטות בהחלטתה מצויה באופן ישיר בתחום סמכותי ואיני סבור שהמידע המבוקש על ידי המבקשת נידרש לצורך הכרעה בעתירה שעניינה החלטות ועדת המכרזים הנשענות על נתון עובדתי זה. הרחבת היריעה לחומרים שעמדו בבסיס ההחלטה אינה נראית נחוצה, וזאת מבלי להדרש לנימוקיה האחרים של המדינה בתגובתה.

...

לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובה (מכתב המענה) וכן בבקשה למתן החלטה, החלטתי בכפוף להבהרות שלהלן, לדחות את הבקשה.

נוסף על כך, ובהתייחס לכל רכיבי הבקשה, יובהר כי אם אגיע למסקנה אחרת באשר לחשיבותו של המידע לצורך ההכרעה, לאחר שמיעת טענות הצדדים או בעת כתיבת פסק הדין, אשקול את הדברים מחדש.

בכפוף להבהרות שלעיל, הבקשה נדחית.

ראשית, בשעתו נקבע כי השכרת המושכר לנתבע פטור ממכרז בהתאם לפטור הקבוע בתקנה 3(2)(ו) לתקנות העיריות (מכרזים), התשמ"ח-1987 הקובע "המקרקעין מיועדים לשמש פיצוי בקשר להפקעת מקרקעין על ידי העיריה או בקשה לפינוי מקרקעין על פי דרישת העיריה". פטור ממכרז הוא פטור אישי, למר גינת עצמו, ולא ניתן להעבירו לאחר, ואין בהסכם עם מר גינת כדי לגבור על דרישה זו. שנית, בהתאם לחוזר מנכ"ל משרד הפנים 3/2008 פיצוי על הפקעת קרקע יהיה פיצוי כספי ולא פיצוי בקרקע חלופית, למעט במקרים חריגים שבהם דבר חילופי הקרקע ינומק וייתמך בצרוף שמאויות על שתי החלקות, דבר שלא נעשה במקרה דנא.

להשלמת התמונה יש לציין, כי בטופס הבקשה עצמו (נספח ה'1 לתצהיר הנתבע, שנחתם על ידי היועצת המשפטית של הערייה ביום 10.2.13) צוין בין הייתר כי בהתאם לחוות דעת משפטית מיום 4.4.1995 החוזה פטור ממכרז על פי תקנה 3(2)(י) לתקנות העיריות (מכרזים), התשמ"ח-1987 (להלן: תקנות המכרזים) הואיל "והשוכר פונה על פי החלטת רשות מוסמכת ממבנה שהחזיק בו". כן נכתב, לעניין התמורה בגין החוזה הראשון, כי הוצאות הבניה היוו תמורה ל- 25 שנה "בהיתחשב בחוות דעת שמאים, כמפורט בחוות הדעת המשפטית שצורפה לחוזה". יש להבהיר, כי מהטופס עצמו, אשר מולא בכתב יד, עשוי להיראות כי תקנת הפטור ממכרז שנזכרה הנה 3(2)(ו) לתקנות המכרזים.

לבקשה צורפה חוות דעת משפטית של עו"ד אורי קידר, היועץ המשפטי דאז של הועדה המחוזית מחוז מרכז, ונכתב כי "חוות הדעת מקובלת עלינו". כן נכתב כי "לאור חוו"ד הנ"ל, אין אנו מאשרים את הבקשה שבנידון. בנוסף, הנכם מתבקשים לפנות את מר גינת ולהשיב את הנכסים לעירייה. נא לדיווח לנו ביצוע האמור". בחוות הדעת המשפטית של עו"ד קידר, שהתקבלה על ידי נציגת משרד הפנים, נכתב בין הייתר כך: "3. בסעיף ב למכתב [מטעם הערייה] צוין כי אין הסבר מדוע הוענקו למר גינת המקרקעין הנדונים, ומה המקרקעין שפינה בתמורה לכך, ומה היחס הכלכלי בין אלה.

בחוזה השכירות השני, בסעיף 3.6 נקבע, כי השוכר מוותר על כל טענותיו נגד הערייה ככל שהתנאי המתלה לא יתקיים "ובילבד שהעירייה והוועדה המקומית או מי מטעמן עשו כל אשר לאל ידן, על פי כל דין, לאשר את קיום התנאים המתלים". החוזה הראשון אמנם לא כלל הוראה מפורשת דומה, אולם קשה לחלוק כי החובה האמורה גלומה בחובת תום הלב המוטלת על הערייה.

שלישית, הנתון ששטחו המושכר של הנתבע כימעט הוכפל בחוזה השכירות השני משנת 2005, ללא בדל של הצדקה להקצאה זו בפטור ממכרז, והנתבע נהנה מהרחבה לא חוקית זו במשך שנים ארוכות (כ- 10 שנים עד להגשת התביעה) מעיבה על ההיתקשרות עמו בכללותה בדרגה כזו אשר אינה מצדיקה להושיט סעד חריג של פטור מהשבת המקרקעין, ולו מקצתם.

...

עם זאת, במקרה זה ה"דיבור" לעניין היעדר צורך באישור משרד הפנים בעמדה המשפטית שהוגשה בעתירה בעניין ב', פרט לכך שהוא שגוי משפטית (ודי בכך כדי לשלול קבלתו) לא היה מפורש, לא היה מנומק, הוא ניתן כטעם חלופי בלבד (היות שבאותה פרשה לא ניתנה כלל החלטה של משרד הפנים שניתן היה לתקוף אותה) ובסופו של דבר העתירה נמחקה.

ברם, פיצוי בדרך של הקצאת מקרקעין בעל פוטנציאל שימוש זהה, כמוהו כהכשרת ההתקשרות הבלתי חוקית של העירייה עם הנתבע, ולכן ברי שלא ניתן להיעתר לבקשה כגון דא, אף לא בדרך של תביעה נפרדת.

סוף דבר מכל הטעמים המפורטים מעלה, דין התביעה להתקבל.

תפישה זו באה לידי ביטוי גם בסעיף 5 להסכם קבוצי 88, שם נאמר, בין היתר, ביחס לתפקידי רבנים המועסקים במועצות דתיות כי "תפקידו של רב נימנה עם התפקידים הדורשים מידה מיוחדת של אמון אישי, ותנאי עבודתו ונסיבותיה אינם מאפשרים כל פקוח על שעות העבודה והמנוחה שלו...". מעבר לכך, איננו מוצאים מקום להדרש לפרטי פרטיהם של ההסדרים בענין חובות הדיווח אף אם הם מצומצמים, לרבות בהקשר להיעדרויות על רקע מחלה או חופשה (ראו: ענין אביאני).

המיכרז בשכר היתייחס לשתי שכונות, שאינן מעניינו של ערעור זה. עוד יצוין כי בשני המכרזים נדרשו המועמדים להוכיח כישורים דומים בעקרם למעט הדרישה "מגורים באיזור הכהונה - חובה" וכן המלצה מרב העיר, אשר הופיעו במיכרז בשכר בלבד.

       יתרה מזו, מינוי זה צריך להעשות על פי חוזר מנכ"ל המשרד לעינייני דתות (להלן-חוזר המנכ"ל) הכולל בין השאר את הפעולות הבאות: החלטת המועצה הדתית על הצורך במשרה; החלטת הרבנות המקומית על הצורך במשרה; החלטות אלה צריכות להיות מובאות לאישור לועדת תקנים של המשרד לעינייני דתות בכפוף לאישור תקציבי של כל הגורמים; הקמת ועדת מכרזים;  פירסום מיכרז.

וכך נאמר (סעיפים 6-7 לפסק דינו של השופט צור): "בדרך כלל סממני המיתנדב הם שהוא בא לעבודה מרצונו. הוא מבצע עבודה בלא תמורה כספית. הוא אינו צד לחוזה עבודה. הוא אינו קשור במסגרת מחייבת של שעות עבודה או ימי עבודה. הוא אינו מחוייב לתקופת עבודה מוגדרת ורשאי לחדול מלעבוד בכל עת שיחפוץ. הוא אינו נתון למרות המעסיק. מעצם טיבם, יחסי ההתנדבות אינם מעוגנים בהסדר חוזי מוסכם או במסמך בכתב, אף שאין לשלול אפשרות זו. עבודת המיתנדב אינה מצמיחה זכויות מכח הסכמים קבוציים ובאין הוראה מיוחדת בחוק, לא חלים עליהם משפט העבודה המגן, למעט חובת המעסיק לבטח את המיתנדב לפי פרק ג' לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) תשנ"ה - 1995.

שנית, כאמור, המשיב הועמד במסמכי המיכרז על כך שהתפקיד הוא בהיתנדבות ללא שכר, שכן נאמר שם ברחל בתך הקטנה כי "התפקיד הנו בהיתנדבות וללא שכר" וכי המשרות נשוא המיכרז "לא תוקצבו". דברים אלה לא מנעו מהמשיב להגיש מועמדות לתפקיד; מכך ניתן ללמוד כי המשיב הועמד על כך שהתפקיד הנו ללא שכר, אלא לשם שמיים, כשלנושא ההבטחות הנטענות לתשלום שכר נתייחס בהמשך.

...

גם אם בסופו של יום שוכנענו שלא ניתן לתת לסוגיה מענה בדרך של קביעת יחסי עובד-מעסיק בדיעבד, הרי ששאלה זו ראויה למענה מוסכם ומכובד.

(ז) סוף דבר שני הערעורים מתקבלים, ופסק דינו של בית הדין האזורי מבוטל.

משהערעור העלה שאלות ראויות לדיון, ובשים לב לתקופה הארוכה בה מילא המשיב תפקיד תורני-רוחני בקהילתו כמתנדב ללא תמורה בצידו– לא מצאנו מקום לחייבו בתשלום הוצאות משפט.