אם לא די באמור, המבקש, למרות שניתנה לו היזדמנות להגיב לתגובת ב"כ המשיבים ובכלל זאת לטענת ב"כ המשיבה 1 בדבר כך שהגיש בקשה דומה לבקשה דנן בהליך המנוהל כנגדו, היתעלם ולא גילה שאכן הגיש בקשה לחומר חקירה או לגילוי ראיה לפי סעיף 108 לחסד"פ ביחס לתיק שבכותרת, כי בקשה זו נדונה וכי כעולה מהנספח לתגובה האחרונה של המשיבה 1, הוחלט לזנוח בקשה זו.
ניסיון כפול זה, לקבל את המסמכים מתוך התיק שבכותרת בפני שני מותבים שונים, מבלי לגלות שהדבר התבקש בפני המותב האחר מהוה חוסר ניקיון כפיים שלא נאמר חוסר תום לב, אשר מצדיק את דחיית הבקשה על הסף.
תקנה 4(א) היא שמסדירה את הזכות של מי שאינו בעל דין לעיין בתיק בית המשפט, ולפיה: "כל אדם רשאי לבקש מבית המשפט לעיין בתיק בית המשפט ובילבד שהעיון בו אינו אסור על-פי דין". למעשה, זכות זו נגזרת מעיקרון פומביות הדיון (סעיף 3 לחוק יסוד: השפיטה וסעיף 68 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984) כמו גם, מחובת השקיפות המוטלת על רשויות ציבוריות.
מלבד הבחינה האם התיק אסור בעיון על פי דין, מוסיפה תקנה 4(ד) ומונה שיקולים נוספים שעל בית המשפט השוקל בקשה לעיון בתיק ליתן דעתו.
לעניין זה ראו למשל עע"מ 1786/12 ג'ולאני נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 20.11.2013), פסקה 27:
"...מדברים אלה עולה כי כאשר נאשם במשפט פלילי מבקש מידע הדרוש לו לצורך ההליך הפלילי עצמו, נקודת המוצא צריכה להיות אוהדת לבקשה, בכפוף לחריגים כדוגמת הקצאת משאבים בלתי סבירה, פגיעה בלתי מידתית בפרטיותם של צדדים שלישיים (תוך שימת לב מיוחדת לנפגעי עבירות) ועוד".
כן ראו עניין פז-גז, פסקה 13:
"לדידי, מטרת הבקשה לעיון – קיומו של הליך משפטי דומה – מספיקה היא בנסיבות העניין כדי להצדיק את העיון למרות עמדת הצדדים לערעור עצמו ולמרות האנטרס שלהם שתוכן התיק וטענותיהם בעירעור לא ייחשפו [...] בכך מוגשמת, הלכה למעשה, נקודת המוצא שלפיה זכות העיון עדיפה היא בהעדר ראיה לסתור. מסקנה זו נכונה היא בייחוד שעה שצד להליך שבפניי הנו רשות ציבורית".
כן ראו רע"פ 1201/12 פלוני נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 20.08.2020), פסקות 4-5; עע"מ 2398/08 מדינת ישראל נ' סגל (פורסם בנבו, 19.6.5011), פסקות 33-35.
...
אמנם המבקש לא הרחיב באשר לסוג הטענה של הגנה מן הצדק אותה הוא מבקש לבסס (אף שניתן לשער ממה שהסכים המבקש לפרט שטענתו מתייחסת למצב של אכיפה בררנית לשיטתו), אך סבורני כי די בכך שהמקרה בתיק המתנהל כנגדו דומה לתיק שבכותרת והמסמכים בו נדרשים לצורך הליך פלילי כאשר צד להליך הינו רשות ציבורית אחרת לקבוע קיומה של זיקה מספיקה של המבקש לתיק שבכותרת.
לעניין זה ראו למשל עע"מ 1786/12 ג'ולאני נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 20.11.2013), פסקה 27:
"...מדברים אלה עולה כי כאשר נאשם במשפט פלילי מבקש מידע הדרוש לו לצורך ההליך הפלילי עצמו, נקודת המוצא צריכה להיות אוהדת לבקשה, בכפוף לחריגים כדוגמת הקצאת משאבים בלתי סבירה, פגיעה בלתי מידתית בפרטיותם של צדדים שלישיים (תוך שימת לב מיוחדת לנפגעי עבירות) ועוד".
כן ראו עניין פז-גז, פסקה 13:
"לדידי, מטרת הבקשה לעיון – קיומו של הליך משפטי דומה – מספיקה היא בנסיבות העניין כדי להצדיק את העיון למרות עמדת הצדדים לערעור עצמו ולמרות האינטרס שלהם שתוכן התיק וטענותיהם בערעור לא ייחשפו [...] בכך מוגשמת, הלכה למעשה, נקודת המוצא שלפיה זכות העיון עדיפה היא בהיעדר ראיה לסתור. מסקנה זו נכונה היא בייחוד שעה שצד להליך שבפניי הינו רשות ציבורית".
כן ראו רע"פ 1201/12 פלוני נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 20.08.2020), פסקאות 4-5; עע"מ 2398/08 מדינת ישראל נ' סגל (פורסם בנבו, 19.6.5011), פסקאות 33-35.
לאור כל האמור, אני מאפשר למבקש לעיין בכתב האישום, בטופס הסדר הטיעון שהוגש, בפרוטוקולים ובמסמכים שונים המצויים בתיק בכפוף לכך שיושחרו מאלה פרטים מזהים של משיב 2, למעט שמו (שכפי שכבר נמסר הועבר לעיון המבקש).
