מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

חובת גילוי קשרי משפחה בראיון עבודה

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2019 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

מנגד עיון בסעיף 20 לתצהיר מר הדרי מעלה כי מסר הוא נתונים ספציפיים מהם עולה כי אכן בין השנים 2012-2016 פוטרו 10 עובדים אירעיים בשל אי הצהרה על קרבת מישפחה ומנגד 3 עובדים במעמד אירעי שלא דיווחו על קרבה משפחתית לא פוטרו וכן הביא אף 2 דוגמאות של עובדים קבועים שלא מילאו את הצהרת קרובי המשפחה כנדרש ופוטרו, כמפורט תצהירו כמצוטט: "20.8 בחודש אוגוסט 15, זומן לשיחת שימוע העובד א.ב.ח, עובד אירעי, שבמועד קבלתו לעבודה, לא הצהיר בטופס ההצהרה על קרובי מישפחה על כך שבן דודו מועסק בחברה. במסגרת השימוע, התברר כי במסגרת ראיון קבלה שנערך לעובד לאחר חתימתו על טופס ההצהרה על קרובי מישפחה, העובד ציין כי בן דודו מועסק בחברה. בנסיבות אלה, הוחלט להמשיך את העסקתו בחברה". בנוגע לעובד אירעי נוסף הוצהר בסעיף 20.11 כי: "בחודש דצמבר 2015 , זומן לשימוע העובד י.א, עובד אירעי, אשר לא הצהיר בטפסי הצהרה על קרובי מישפחה על כך שדודו למחצה מועסק בחברה. במסגרת שימוע, התברר כי במועד חתימתו על טפסי ההצהרה, לאור נסיבות משפחתיות מיוחדות, הוא לא ידע כי דודו (למחצה) מועסק אף הוא בחברה וכי הדבר נודע לו רק לאחר מועד החתימה. בנסיבות אלה, הוחלט להמשיך את העסקתו בחברה". בנוגע לעובד אירעי נוסף הוצהר בסעיף 20.12 לתצהיר כי: " בחודש אוגוסט 2016, זומן לשיחת שימוע העובד ל.כ, עובד אירעי, שבמועד קבלתו לעובדה, לא הצהיר על כך שגיסו מועסק בחברה. במסגרת השימוע, הוכיח העובד כי לאור נתק משפחתי עם גיסו, הוא סבר כי גיסו אינו מועסק עוד בחברה. בדיעבד הסתבר כי גיסו שהה בביתו בשל תקופת מחלה ממושכת. בנסיבות אלה הוחלט להמשיך את העסקתו בחברה". מנגד עיון בסעיף 20.6 מעלה כי עובד קבוע שלא הצהיר על קרבת מישפחה לא פוטר כי: " בחודש יולי 2013, זומן לועדת בירור העובד ר.פ, עובד קבוע, שלא הצהיר בשנת 2005 על כך שדודו מועסק בחברה. לאור הזמן הרב שחלף מועד מתן ההצהרה ומשנושא קרבת משפחתו של העובד לדודו נדון במסגרת דו"ח מבקר המדינה, ולפנים משורת הדין, הוחלט שלא להטיל עליו עונש משמעתי. משכך, אין בסיס לטענת התובע בסעיף 33 לתצהירו, לפיה הנימוק היחיד להחלטת החברה שלא לסיים את העסקתו של ר.פ הנה כביכול היותו עובד קבוע". מנגד עיון בסעיף 20.7 לתצהיר מר הדרי מעלה כי עובד קבוע שלא הצהיר על קרבה משפחתית של בן דוד פוטר: "בחודש אוגוסט 2015, הסתיימה העסקתו של ר.א, עובד בעל ותק של כ-25 שנים בחברה שבתחילת שנת 2015 לא הצהיר על כך שבן דודו מועסק בחברה". ואילו בסעיף 20.12 לתצהיר פירט מר הדרי כי עובד קבוע נוסף בעל ותק של 26 שנה לא פוטר: "בחודש אוקטובר 2016, זומן לועדת בירור העובד ש.נ עובד קבוע בעל ותק של 26 שנים בחברה, שלא הצהיר בתחילת שנת 2016 כי בנו מועסק בחברה. בתום הבירור, הוחלט להטיל על העובד את העונש החמור הבא: קנס של שבועיים בפועל, העברה למעמד אירעי לתקופה של שנה וחצי, מתן אזהרה חמורה". תצהירו של מר הדרי בנוגע לאמור לא נסתר כעולה מחקירתו הנגדית: "...אמרתי שתלוי מה הנסיבות. יש נסיבות מאוד קיצוניות. אם מסתכלים על רשימת האירועים שבהם ערכתי שימועים לעובדים אירעיים שנמצאים ברשימה, וגם אלה שלא נמצאים ברשימה שערכתי להם שימועים על בסיס הטענה שהצהירו הצהרת שקר, אולי משהו כמו 2 מתך סדר גודל של 15, הגעתי למסקנה שאכן לא היה בידם לדעת שיש להם קרוב מישפחה בחברה ובמקרים האלה באמת, מתוקף שיקול הדעת של עורך השימוע, החלטתי במקרה אחד או שניים להשאיר את העובד בחברה" (ר' עמ' 12 שורות 14-21).
עם זאת עיון בתצהירו של מר הדרי מעלה כי הוא מבהיר את הרקע להוצאת מייל זה: "בשנת 2014, פורסם תיקון לתקנות החברות הממשלתיות, אשר החמיר את הדרישות שנהגו עד אז לעניין גיוס קרובי מישפחה, במסגרתו נקבע שחברה ממשלתית לא תקבל מועמד לעבודה, אם באותה חברה עובד קרוב מישפחה שלו ושיעור קרובי המשפחה המועסקים בחברה עולה על 5% מכלל עובדי החברה, אלא בהתקיים שורת תנאים מהותיים ושרשרת אישורים ניהוליים הדורשים, בנסיבותיה של רכבת ישראל, גם אישורי הדירקטריון, נוהל העסקת קרובי מישפחה בחברה עודכן בהתאמה לתיקון זה. בעקבות פירסום התיקון... ולאחר קיים הוועצות עם ועד העובדים בנידון, קיבלה הנהלת החברה החלטה לעשות מאמץ מיוחד על מנת למפות באופן מקיף ויסודי את קשרי המשפחה הקיימים בין עובדי החברה, זאת על מנת לפעול ביתר שאת למיגור התופעה של העסקה אסורה של קרובי מישפחה ועל מנת לוודא כי הדיווח הנמסר בקשר להעסקת קרובי מישפחה מכוח התקנות הנו עדכני ומדוייק. בהתאם לכך, ביום 20.1.2016, שלחה החברה הודעת דואר אלקטרוני לכל עובדי החברה שכותרתה "ההזדמנות והחובה להצהיר על קרובי מישפחה המועסקים ברכבת. במסגרת הודעה, הזכירה החברה לעובדיה, כי על פי נהליה ותקנות החברות הממשלתיות, חלה חובה על כל עובד בחברה להצהיר בדבר קרובי מפחתו המועסקים בחברה, בהודעה הובהר, כי עובדים קבועים, להבדיל מעובדים אירעיים, רשאים לעדכן את ההצהרה הקודמת שניתנה על ידם עד סוף חודש ינואר 2016, מבלי חשש שינקט נגדם צעדים משמעתיים כלשהם. עוד הובהר, כי לאחר מועד זה, ככל שהחברה תגלה כי עובדים (קבועים או אירעיים) נתנו הצהרה כוזבת בדבר קרובי מישפחה, המועסקים ברכבת, היא תנקוט נגדם בהליך משמעתי במסגרתו יישקל המשך העסקתם בחברה. . הודעה זו ניתנה כאמור בתחילת שנת 2016, דהיינו כשנתיים וחצי לאחר מועד סיום העסקתו של התובע בחברה, ומשכך אין לה כל רלוואנטיות לעניינו של התובע ...". תצהירו לא נסתר בנקודה זו והוא הבהיר במסגרת עדותו את הסיבה לשינוי הטופס: "ש: נכון שעשיתם את השינוי הזה כי נפלו טעויות בהבנה של הטופס? ת: עשינו את התיקונים הללו לבקשתי האישית, מאחר ורציתי לראות כמה שפחות אנשים שמגיעים אליי בנסיבות הללו, עם טענות שנראו לי על פניו הזויות ושקריות , ועל מנת שהטענות לא תוכלנה בכלל להעלות בפניי, אז השתדלתי לחדד את הדברים באופן כזה שמי אשר יגיע אלי לשימוע בהקשר כזה לא יוכל כלל לטעון את אותן טענות ולא בגלל שלרגע חשבתי שהטופס בתצורתו הקודמת לא היה ברור דיו, ולראיה במקום העבודה הנוכחי שלי , נמל אשדוד אין את שני החידודים הללו ואנחנו נוהגים באותו אופן בדיוק לגבי אנשים שלא מצהירים אמת" (ר' עמ' 14 שורות 5-12).
...
שוכנענו כי התובע לא טרח לעדכן את הנתבעת על קשרי המשפחה שהיו לו עם גיסו במועד קבלתו לעבודה, הגם שידע שעליו לעשות כן. מנגד שוכנענו כי הנתבעת שהינה חברת ממשלתית מחויבת לשמור על אמון הציבור ובמסגרת הפררוגטיבה הניהולית שלה רשאית היא להחליט על מדיניות של אי קבלת מצב של הצהרת עובד שכזו והובלת מצב כזה להליך של בחינת המשך העסקה כפי שהיה בעניינו של התובע.
כמו כן לא שוכנענו כי הנתבעת הפלתה לרעה את התובע באופן המקנה לו פיצוי כלשהו.
משכך שוכנענו כי יש לדחות את כלל רכיבי התביעה.

בהליך פסק דין הצהרתי - כללי (פ"ה) שהוגש בשנת 2019 באזורי לעבודה באר שבע נפסק כדקלמן:

חשיפת ניגוד העניינים כאמור הובילה אף להתדיינות משפטית בין הצדדים ליחסי העבודה בנושא זה, וביום 17.6.14, במסגרת דיון בבית הדין האיזורי לעבודה בבאר שבע , הגיעו הצדדים לפשרה בהתאם להצעת בית הדין, אשר קיבלה תוקף של פסק דין ולפיה שלב הראיונות יתקיים מתחילתו ויוקמו שלוש ועדות קליטה חדשות, בהן ישבו חברים שלא נימנו על ועדת הקליטה הקודמת ושלהם אין קרובי מישפחה בחברה[footnoteRef:12].
נורמות פסולות אלה לפיהן "עובדים נבחרו על סמך קשריהם להבדיל מכישוריהם"[footnoteRef:13], קיבלו בין היתר ביטוי בדו"ח מבקר המדינה המציין שיעור גבוה של קרובי מישפחה המועסקים בנמל אשדוד[footnoteRef:14].
לפיכך, העובדה שהתובע חתם על הצהרתו השניה מבלי שטרח לבדוק ולוודא שאכן מדובר בהצהרה מלאה, ולכל הפחות מבלי שטרח לעדכן את החברה, כי לאור סיכסוך משפחתי, אין בידיו, לטענתו, האפשרות לברר האם בחברה מועסקים קרובי מישפחה מצד אימו, מצביעה על אי עמידתו בחובת הגילוי המוגברת הנדרשת ממועמד לעבודה בנתבעת.
...
משנדחו טענות התובע על פגם בהחלטת הנתבעת – התביעה למתן צו המבטל את החלטת הנתבעת על הפסקת מועמדותו לתפקיד סוור והצבתו של התובע בקורס סוורים – נדחית.
אחרית דבר מהמקובץ עולה כי דין התביעה להידחות.
נוכח התוצאה אליה הגענו, התובע ישלם לנתבעת הוצאות משפט בסך 6,000 ₪, בתוך 30 יום מקבלת פסק הדין.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2021 באזורי לעבודה ירושלים נפסק כדקלמן:

ישנם קשרי ידידות בין מישפחת החמות לבין יונת.
יותר מכך- דוקא הגדרת התקופה כתקופה נסיון משמעה כי ככל שהתובעת תעמוד בהצלחה בנסיון, הרי שתמשיך לעבוד, והרי כאמור אין חולק שהתגלתה כמורה טובה.
אכן, בהתאם להוראות ס' 9 חוק השוויון: א בתובענה של דורש עבודה או של עובד בשל הפרת הוראות סעיף 2, תהא חובת ההוכחה על המעסיק כי פעל שלא בנגוד להוראות סעיף 2 – 1..
לו לא היתה כוונה כזו, מה היה המקום לשלוח את התובעת לראיון עבודה במקום אחר בטרם השיבה למכתב השימוע? עם זאת בסופו של מהלך, ברי כי טענות התובעת לגופן נשמעו והטענות שבחרה שלא להעלות- מניעות פיטוריה, לא נשמעו מבחירתה.
...
סוף דבר על הנתבעת לשלם לתובעת את הסכומים הבאים: פיצוי ממוני כמפורט לעיל בסך של 20,896 ₪.
סבורנו כי הנתבעת עלתה בכך על התובעת.
עם זאת ובנסיבות הענין מצאנו לחייב את הנתבעת בהוצאות התובעת בסך של 5000 ₪.

בהליך ערעור מנהלי (עמ"נ) שהוגש בשנת 2016 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

בהחלטת יו"ר הועדה, מנכ"ל רשות האוכלוסין נקבע, כי מבחינת מכלול העובדות עולה שהמבקשת שוהה בארץ שלא כדין מספר שנים, אין לה מישפחה בישראל ולטענתה לא יצרה קשרים חברתיים בישראל.
לגירסתה, את זיקתה למדינה יש לבחון על-רקע נסיבות חייה הקשות, שצוינו לעיל, ואשר נגרמו, בין-היתר, עקב הפרת חובתה של המדינה להגן עליה ולספק לה חינוך.
ביחס לקביעת פסק-הדין בעיניין סתירות שנתגלו בין גרסאותיה, טענה המערערת כי מדובר בסתירות לא מהותיות, ולמעשה העובדות בעיקרן אינן שנויות במחלוקת בין הצדדים: המערערת הגיעה לישראל כקטינה, חיה אצל בן-דודהּ, לא למדה בבית-ספר, ועזבה את ביתו בהיותה קטינה עקב אלימות.
בראיון מיום 28.7.08 טענה המערערת כי נכנסה לישראל בהזמנת בן-דודהּ מצד אמה ששמו דגיה ברבן, מלווה באשה בשם מריה, גרה עִמו עד גיל 16 ואחר כך עברה לאשדוד לטפול בקשישה, ולאחר מכן עבדה אצל מישפחה אחרת ושבה לירושלים.
...
לטענת המשיב, ביום 19.11.08 נדון עניינה של המערערת לפני הוועדה הבינמשרדית למתן מעמד מטעמים הומניטאריים (להלן – הוועדה הבינמשרדית), אשר המליצה שלא להיעתר לבקשה.
דיון והכרעה לאחר בחינת טיעוני הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה, כי לא קמה עילה להתערבות בית-משפט זה בפסק-דינו של בית-הדין לעררים, וכי דין הערעור המינהלי, אפוא, להידחות.
סבורני, כי לא נפל בהחלטה המינהלית פגם של אי-סבירות, או כל פגם מינהלי שיורד לשורש העניין.
התוצאה על-יסוד האמור לעיל, הערעור נדחה.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2020 באזורי לעבודה ירושלים נפסק כדקלמן:

לטעמנו בדבריה אלה (גם) גילתה התובעת דעתה כי אין מדובר בנזקים משמעותיים אלא בכך שלמעשה היא מצאה את האילן להתלות בו- חתימת הטפסים- כדי להקצין את הקף נזקיה (ועל כך בהמשך).
התובעת לא צירפה לתצהירה כל אסמכתא לפנייתה למקומות עבודה אחרים עובר לקבלת העבודה הספציפית (ודוק בהקשר זה כי גם למקום עבודה זה הגיעה שלא באמצעות יזמה שלה אלא בשל קשרי מישפחה- אם כן אין כל יסוד להניח כי במקביל גם טירחה לפנות למעסיקים אחרים- ישירות או בעקיפין), התובעת לא ידעה בעדותה (סיפת עמ' 6) לציין איזהו אותו מקום עבודה שקבל אותה (והדבר תמוה נוכח כך שאין מדובר במה בכך וסביר כי יזכר גם כעבור כ3 שנים .
עם זאת מוכנים אנו להניח כי לוח הזמנים שהכתיב מועד תחילת העבודה המתוכנן יצר לחץ מסוים על תהליך זה שניתן היה למנעו (לו הובהר בסמוך לראיון כי לא תועסק) או לחלופין, להפיק ממנו תועלת (לו היתה עובדת בסופו של דבר)- וכך נגרם לשווא.
זאת גם אם הטעם לסיום העבודה היה נשאר אותו טעם ממש, שכן גם מעסיק רשאי לשקול מחדש את תכניותיו והחובה כלפי עובדיו היא לערוך שימוע ולהודיעם בהתראה כדין.
...
עם זאת , כאמור סבורים אנו כי על אוקיי, שנגררה בעל כרחה למצב שבו הסכם שחתמה עם התובעת מופר, היתה צריכה לנקוט בצעדים אקטיביים ולא אקראיים בשתים: א. בעריכת שימוע כדלעיל .
( גם אם כנטען על ידי אוקיי, בשלב הראשוני בשל כעסה סרבה התובעת להיות קשובה, אין בכך כדי לגרוע מחובת אוקיי ליצור קשר לאחר מכן (כפי שהובהר- רונית לא מצאה קושי לעשות כן בהמשך)) סוף דבר הנתבעות ישלמו ביחד ולחוד לתובעת פיצוי בסך 3000 ₪.
אשר לענין ההוצאות- נוכח התוצאה אליה הגענו ובהתחשב בסכומים הגבוהים בהרבה שנתבעו ללא טעם של ממש- מצאנו כי ראוי שכל צד ישא בהוצאותיו.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו