מנגד עיון בסעיף 20 לתצהיר מר הדרי מעלה כי מסר הוא נתונים ספציפיים מהם עולה כי אכן בין השנים 2012-2016 פוטרו 10 עובדים אירעיים בשל אי הצהרה על קרבת מישפחה ומנגד 3 עובדים במעמד אירעי שלא דיווחו על קרבה משפחתית לא פוטרו וכן הביא אף 2 דוגמאות של עובדים קבועים שלא מילאו את הצהרת קרובי המשפחה כנדרש ופוטרו, כמפורט תצהירו כמצוטט:
"20.8 בחודש אוגוסט 15, זומן לשיחת שימוע העובד א.ב.ח, עובד אירעי, שבמועד קבלתו לעבודה, לא הצהיר בטופס ההצהרה על קרובי מישפחה על כך שבן דודו מועסק בחברה. במסגרת השימוע, התברר כי במסגרת ראיון קבלה שנערך לעובד לאחר חתימתו על טופס ההצהרה על קרובי מישפחה, העובד ציין כי בן דודו מועסק בחברה. בנסיבות אלה, הוחלט להמשיך את העסקתו בחברה".
בנוגע לעובד אירעי נוסף הוצהר בסעיף 20.11 כי: "בחודש דצמבר 2015 , זומן לשימוע העובד י.א, עובד אירעי, אשר לא הצהיר בטפסי הצהרה על קרובי מישפחה על כך שדודו למחצה מועסק בחברה. במסגרת שימוע, התברר כי במועד חתימתו על טפסי ההצהרה, לאור נסיבות משפחתיות מיוחדות, הוא לא ידע כי דודו (למחצה) מועסק אף הוא בחברה וכי הדבר נודע לו רק לאחר מועד החתימה. בנסיבות אלה, הוחלט להמשיך את העסקתו בחברה".
בנוגע לעובד אירעי נוסף הוצהר בסעיף 20.12 לתצהיר כי: " בחודש אוגוסט 2016, זומן לשיחת שימוע העובד ל.כ, עובד אירעי, שבמועד קבלתו לעובדה, לא הצהיר על כך שגיסו מועסק בחברה. במסגרת השימוע, הוכיח העובד כי לאור נתק משפחתי עם גיסו, הוא סבר כי גיסו אינו מועסק עוד בחברה. בדיעבד הסתבר כי גיסו שהה בביתו בשל תקופת מחלה ממושכת. בנסיבות אלה הוחלט להמשיך את העסקתו בחברה".
מנגד עיון בסעיף 20.6 מעלה כי עובד קבוע שלא הצהיר על קרבת מישפחה לא פוטר כי:
" בחודש יולי 2013, זומן לועדת בירור העובד ר.פ, עובד קבוע, שלא הצהיר בשנת 2005 על כך שדודו מועסק בחברה. לאור הזמן הרב שחלף מועד מתן ההצהרה ומשנושא קרבת משפחתו של העובד לדודו נדון במסגרת דו"ח מבקר המדינה, ולפנים משורת הדין, הוחלט שלא להטיל עליו עונש משמעתי. משכך, אין בסיס לטענת התובע בסעיף 33 לתצהירו, לפיה הנימוק היחיד להחלטת החברה שלא לסיים את העסקתו של ר.פ הנה כביכול היותו עובד קבוע".
מנגד עיון בסעיף 20.7 לתצהיר מר הדרי מעלה כי עובד קבוע שלא הצהיר על קרבה משפחתית של בן דוד פוטר: "בחודש אוגוסט 2015, הסתיימה העסקתו של ר.א, עובד בעל ותק של כ-25 שנים בחברה שבתחילת שנת 2015 לא הצהיר על כך שבן דודו מועסק בחברה".
ואילו בסעיף 20.12 לתצהיר פירט מר הדרי כי עובד קבוע נוסף בעל ותק של 26 שנה לא פוטר: "בחודש אוקטובר 2016, זומן לועדת בירור העובד ש.נ עובד קבוע בעל ותק של 26 שנים בחברה, שלא הצהיר בתחילת שנת 2016 כי בנו מועסק בחברה. בתום הבירור, הוחלט להטיל על העובד את העונש החמור הבא: קנס של שבועיים בפועל, העברה למעמד אירעי לתקופה של שנה וחצי, מתן אזהרה חמורה".
תצהירו של מר הדרי בנוגע לאמור לא נסתר כעולה מחקירתו הנגדית: "...אמרתי שתלוי מה הנסיבות. יש נסיבות מאוד קיצוניות. אם מסתכלים על רשימת האירועים שבהם ערכתי שימועים לעובדים אירעיים שנמצאים ברשימה, וגם אלה שלא נמצאים ברשימה שערכתי להם שימועים על בסיס הטענה שהצהירו הצהרת שקר, אולי משהו כמו 2 מתך סדר גודל של 15, הגעתי למסקנה שאכן לא היה בידם לדעת שיש להם קרוב מישפחה בחברה ובמקרים האלה באמת, מתוקף שיקול הדעת של עורך השימוע, החלטתי במקרה אחד או שניים להשאיר את העובד בחברה" (ר' עמ' 12 שורות 14-21).
עם זאת עיון בתצהירו של מר הדרי מעלה כי הוא מבהיר את הרקע להוצאת מייל זה: "בשנת 2014, פורסם תיקון לתקנות החברות הממשלתיות, אשר החמיר את הדרישות שנהגו עד אז לעניין גיוס קרובי מישפחה, במסגרתו נקבע שחברה ממשלתית לא תקבל מועמד לעבודה, אם באותה חברה עובד קרוב מישפחה שלו ושיעור קרובי המשפחה המועסקים בחברה עולה על 5% מכלל עובדי החברה, אלא בהתקיים שורת תנאים מהותיים ושרשרת אישורים ניהוליים הדורשים, בנסיבותיה של רכבת ישראל, גם אישורי הדירקטריון, נוהל העסקת קרובי מישפחה בחברה עודכן בהתאמה לתיקון זה. בעקבות פירסום התיקון... ולאחר קיים הוועצות עם ועד העובדים בנידון, קיבלה הנהלת החברה החלטה לעשות מאמץ מיוחד על מנת למפות באופן מקיף ויסודי את קשרי המשפחה הקיימים בין עובדי החברה, זאת על מנת לפעול ביתר שאת למיגור התופעה של העסקה אסורה של קרובי מישפחה ועל מנת לוודא כי הדיווח הנמסר בקשר להעסקת קרובי מישפחה מכוח התקנות הנו עדכני ומדוייק. בהתאם לכך, ביום 20.1.2016, שלחה החברה הודעת דואר אלקטרוני לכל עובדי החברה שכותרתה "ההזדמנות והחובה להצהיר על קרובי מישפחה המועסקים ברכבת. במסגרת הודעה, הזכירה החברה לעובדיה, כי על פי נהליה ותקנות החברות הממשלתיות, חלה חובה על כל עובד בחברה להצהיר בדבר קרובי מפחתו המועסקים בחברה, בהודעה הובהר, כי עובדים קבועים, להבדיל מעובדים אירעיים, רשאים לעדכן את ההצהרה הקודמת שניתנה על ידם עד סוף חודש ינואר 2016, מבלי חשש שינקט נגדם צעדים משמעתיים כלשהם. עוד הובהר, כי לאחר מועד זה, ככל שהחברה תגלה כי עובדים (קבועים או אירעיים) נתנו הצהרה כוזבת בדבר קרובי מישפחה, המועסקים ברכבת, היא תנקוט נגדם בהליך משמעתי במסגרתו יישקל המשך העסקתם בחברה. . הודעה זו ניתנה כאמור בתחילת שנת 2016, דהיינו כשנתיים וחצי לאחר מועד סיום העסקתו של התובע בחברה, ומשכך אין לה כל רלוואנטיות לעניינו של התובע ...".
תצהירו לא נסתר בנקודה זו והוא הבהיר במסגרת עדותו את הסיבה לשינוי הטופס: "ש: נכון שעשיתם את השינוי הזה כי נפלו טעויות בהבנה של הטופס? ת: עשינו את התיקונים הללו לבקשתי האישית, מאחר ורציתי לראות כמה שפחות אנשים שמגיעים אליי בנסיבות הללו, עם טענות שנראו לי על פניו הזויות ושקריות , ועל מנת שהטענות לא תוכלנה בכלל להעלות בפניי, אז השתדלתי לחדד את הדברים באופן כזה שמי אשר יגיע אלי לשימוע בהקשר כזה לא יוכל כלל לטעון את אותן טענות ולא בגלל שלרגע חשבתי שהטופס בתצורתו הקודמת לא היה ברור דיו, ולראיה במקום העבודה הנוכחי שלי , נמל אשדוד אין את שני החידודים הללו ואנחנו נוהגים באותו אופן בדיוק לגבי אנשים שלא מצהירים אמת" (ר' עמ' 14 שורות 5-12).
...
שוכנענו כי התובע לא טרח לעדכן את הנתבעת על קשרי המשפחה שהיו לו עם גיסו במועד קבלתו לעבודה, הגם שידע שעליו לעשות כן. מנגד שוכנענו כי הנתבעת שהינה חברת ממשלתית מחויבת לשמור על אמון הציבור ובמסגרת הפררוגטיבה הניהולית שלה רשאית היא להחליט על מדיניות של אי קבלת מצב של הצהרת עובד שכזו והובלת מצב כזה להליך של בחינת המשך העסקה כפי שהיה בעניינו של התובע.
כמו כן לא שוכנענו כי הנתבעת הפלתה לרעה את התובע באופן המקנה לו פיצוי כלשהו.
משכך שוכנענו כי יש לדחות את כלל רכיבי התביעה.